פציעה עצמית

האם פציעה עצמית היא דבר שניתן להתמכר לו? האם פציעה עצמית פוגעת כל כך אפילו אם היא עוזרת לאדם להתמודד עם כאבו הנפשי?

כן לשתי השאלות. מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. ד"ר יוסי אברהם

הי תמר, יש אתר מצויין בנושא זה שעשוי מאוד לעזור לך ולקבל תשובות לכל השאלות שאת שואלת את עצמך. האתר נקרא: "האתר של דמעה". www.voices.co.il זהו גם אתר בעברית ויש בו גם סיפורים אישיים וגם וחומר והסברים על התופעה.

לפציעה עצמית מתמכרים כמו לכל תופעת הרס עצמי אחרת. הבעיה בפציעה עצמית ובשאר ההתמכרויות היא שהתדירות שלהם הולכת ועולה כל הזמן. אני הייתי מכורה לבולמיה, לאכילות והקאות, והבעיה היא שבהתחלה פעם אחת בשבוע זה מספיק, ואחר כך כבר לא, אחר כך כבר צריך פעמיים בשבוע, וכל יום ו- 10 פעמים ביום. נראה לי שזה אותו דבר בפציעה עצמית, שהתדירות של המעשים תלך ותגדל והעוצמה של הפציעה תצטרך להיות קשה יותר ויותר כל פעם כדי להשיג את המטרה, ויחד עם התדירות גם כל מה שמתלווה אל זה, הכאב, הפחדים והחרדות, אבל בעיקר אובדן שליטה על המעשים, בסוף כבר לא יודעים למה עושים את זה, פשוט עושים את זה כאוטומט וזה גם חלק מסימני ההתמכרות. לגבי השאלה השניה שלך, פציעה עצמית לא עוזרת לאדם להתמודד עם כאבו הנפשי, בדיוק כמו שהבולמיה לא, היא רק עוזרת לו לשכוח את הכאב הנפשי "לטובת" הכאב הפיזי. לפעמים יותר קל לנו לסבול כאב גופני על כאב רגשי, וזה בדיוק מה שפציעה עצמית מאפשרת לנו. אבל פציעה עצמית היא לא התמודדות היא בריחה, בריחה אל כאב אחר, והיא פוגעת, וגורמת נזקים נפשיים אחרים של הרגשת פחד, בדידות, ייאוש ועוד. מכאן שהיא לא עוזרת להתמודד עם המצב הנפשי, אלא רק מחריפה אותו בסופו של דבר, בהתחלה אמנם יש את האשליה שהיא עוזרת, אבל ככל שהזמן עובר מרגישים גרוע יותר בגלל ההתדרדרות במצב ואובדן השליטה על המעשים.

אז למה כל פעם שאני פוצעת את עצמי אני מרגישה כאילו זה עוזר לי? כאילו זה משהו זמני שיעבור אבל כרגע מאוד נחוץ?

שלום רב, לגבי שאלתך, תמר, אין לי מה להוסיף מבחינת מידע וידע על דברי יתר הגולשים. כפי שכבר כתבתי כאן לא מעט פעמים, לעיתים ניסיונם של אחרים ממצה ומועיל יותר מכל מידע מקצועי. ולגבי עניין המלצת הטיפול: אכן כפי שד"ר אברהם ושאר הגולשים כתבו, אכן הטיפול חשוב מאד ואף הכרחי. הפגיעה העצמית לא תיעלם מעצמה, אלא אם תטפלי בה, ובעצם, בעצמך. ד"ר אברהם הדגיש את חשיבות הטיפול והכרחיותו, כיון שאולי ניתן היה לחשוב שתמיכתכם (יתר הגולשים) תספק את תמר. אל תכעסו יותר מדיי...זו רק ההתחלה! בואו ניהיה סבלניים וסובלניים יותר, טוב? שיהיה סופ"ש נפלא ורגוע... והזדמנות אחרונה לומר... חג שמח! ולחוגגי המימונה...תרבחו ותסעדו! טלי פרידמן

תודה לכולם על התמיכה אשמח לראותכם שוב כאן בזמן הקרוב סופשבוע נעים