דילמה קשה....

שאלה קצת מסובכת.... אח של חברה שלי (בן 18+) עבר לא מעט משברים בחייו וסובל ממחשבות אובדניות, OCD, פציעה עצמית, התפרצויות אימפולסיביות, אפקט לבילי וכנראה גם מגלישות פסיכוטיות (לא ברור לחלוטין). הוא טופל לאחרונה במסגרת אשפוז יום באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ והפסיק את האשפוז לפני כמה ימים על דעת עצמו. לדברי אחותו, כיום הוא נוטל פריזמה ומצב רוחו השתפר להפליא. לפני כמה ימים שמעתי מידיד משותף כי אותו בחור התחיל לעשן באנגים. הידיד השביע אותי לא לספר על כך לחברתי (לפני שידעתי במה מדובר). עכשיו אני בדילמה: מצד אחד, אני מאוד חוששת לאחיה של חברתי (הן בגלל השילוב של עישון באנגים ביחד עם תרופה אנטי-דיכאונית והן בגלל הסכנה בעישון, במיוחד לבחור כמוהו עם נטיות להתפרצות מחלה נפשית - כפי שציינתי, היה חשש לגלישות פסיכוטיות) - ולכן אני חושבת שאולי כדאי שאשתף אותה במידע שקיבלתי, למרות הבטחתי לידידי. מצד שני, מדובר במתבגר "מרדן" שאימות הנושא עימו עלול להביא לתוצאה הפוכה, כלומר, לדחוף אותו להתנהגות אף מסוכנת יותר. בנוסף, אין לו כמעט חברים והידיעה שחברו היחיד (הידיד שסיפר לי על כך) "בגד בו" וסיפר לי ואח"כ גם אני "בגדתי בו" וסיפרתי על כך לאחותו עלולה לשבור אותו ולגרום לו להתנתק מכולם ואף לפגוע בעצמו. יתר על כן, מניסיון עבר למדתי כי אחותו (ובכלל בני משפחתו) אינם מצליחים אף פעם "להגיע אליו" (לא מספיק רגישים אליו ולצרכיו) ובדר"כ בשיחות עימו הם גורמים לו להתנהגות הפוכה משלה התכוונו. משיחה עימו עולה כי הוא סבור כי הם שונאים אותו ומייחלים למותו (למרות שאין זה כך בכלל!!! הם פשוט מתקשים "לגשת אליו", להתמודד ולהכיל את מצוקותיו). אודה לעיצה, ליאת

ליאת יקרה, באמת דילמה מוסרית לא פשוטה. נראה כי איש המפתח כאן הוא אותו ידיד משותף, שגילה לך את העובדות, אך גם אסר אותך באזיקי הסוד. הוא, ככל הנראה, היחיד שיכול לשחרר אותך מהבטחתך או, לחילופין, לסייע בדרך אחרת. תוכלי לומר לו שעישון חומרים פסיכואקטיביים עלול להזיק מאד לבחור שזה עתה התאושש מחוויה נפשית לא פשוטה, וכחברו הקרוב והיחיד מוטלת גם עליו מידה של אחריות לשלומו. יכול להיות שדווקא לחבר, שאינו קשור למשפחה או לצוות הטיפולי, הוא יקשיב יותר. בכל מקרה, כדאי לבקש ממנו להימנע מעישון משותף איתו או מעידוד ישיר או עקיף להמשיך בזה. לא הבנתי האם לך עצמך יש קשר עם הבחור. אם כן, אולי יש מצב שתארגנו 'מפגש אקראי' של שלושתכם (את ושני החברים) בו תהיה לך הזדמנות לנסות ולדבר אל ההיגיון שלו. לצערי, עלי לומר לך בכנות, כי אני מסופקת לגבי מידת ההצלחה שלך/שלכם. בדיקת שתן לגילוי סמים נעשית היום כעניין שבשגרה בכל מחלקה פסיכיאטרית, ולכן סביר שהוא קיבל את ההסברים והאזהרות בנושא, כולל ממי שרשם לו את ה'פריזמה'. נראה שמדובר בסוג אחר של פגיעה עצמית, ומה שיכול לעזור הוא טיפול פסיכולוגי ממושך. נסי להפעיל את מלוא כוח השפעתך עליו, ולגרום לו להישאר במעקב אצל מי מהדמויות שטיפלו בו במהלך האשפוז. בהצלחה ליאת