סכיזופרניה

סכיזופרניה המונח סכיזופרניה מבלבל, מי שלא במקצוע מבין אותו בטעות כפיצול אישיות, אין הדבר כך. הבלבול נובע מהפירוש המילולי של המונח "סכיזופרניה" - "סכיזו" פירושו "פיצול" ביוונית עתיקה, "פרניה" פירושה סרעפת (דהיינו רקמה מפרידה בין בית-החזה לחלל הבטן - רקמה זאת משתתפת בתהליך הנשימה) היוונים האמינו שהנשמה (הרוח) של האדם ממוקמת בסרעפת. לכן מונח זה של סכיזופרניה יכול להתפרש כפיצול של הסרעפת או של הנשמה. אולם לא לכך התכוון "בלוילר" - הפסיכיאטר שקבע את המונח הזה מלכתחילה. בלוילר תבע את המונח כדי לתאר תצפית קלינית שהוא צפה אצל מטופליו, כל שרצה לתאר במילה זאת הוא תופעה של חוסר קוהרנטיות או התאמה בין פעולות מנטליות אופייניות לאדם. לדוגמה התאמה בין תכנים סיטואציה וביטוי רגשי, באופן רגיל כאשר אדם נמצא בסיטואציה קשה ועצובה או מדווח על מחשבות רעות וסבל אז גם הביטוי הרגשי יהיה של עצב - דהיינו פנים נפולות סובלות ואפילו בכי. אחת התצפיות של בלוילר היו שאצל מטופליו יכולים להיות תכנים בחשיבה ובדיבור עצובים מאד אבל ללא התאמה לביטוי הרגשי שניראה מנותק לא תואם ואפילו הפוך (כגון חיוכים אווילים לא מתאימים) דוגמה נוספת- החשיבה הרגילה מיוצגת בדיבור קהרנטי ולוגי, בלוילר נוכח שאצל מטופליו ישנם הפרעות קשות בארגון הדיבור - דהיינו קפיצות לא הגיוניות ולא קשורות בין נושאי השיחה, לפעמים עד כדי "סלט מילים" - דהיינו מילה אחת אינה קשורה לרעותה כלל. התצפיות של בלוילר הביאו אותו להניח שאצל חולים סכיזופרנים יש חוסר תאום - דהיינו "פיצולים" בין הפונקציות המנטאליות השונות. הדבר מתבטא בהרבה פונקציות מנטליות לעתים במספר רב של פעילויות מנטאליות. דוגמה נוספת יכולה להיות מתחום התפיסה - דהיינו ארגון החושים כגון שמיעה ראיה וכו.. - בזמן שאדם רגיל שומע רק את קולו של האדם אותו הוא רואה, כלאמור יש התאמה בין ראיה ושמיעה, הסכיזופרן עלול לשמוע קולות ללא קשר להימצאותו (ראיית) או אי הימצאותו של האדם הדובר, תופעה זאת נקראת "שמיעת קולות" או "הלוצינציות שמיעה." לבסוף כל החוסר ארגון בחשיבה ובתפיסה גורם לטעיות גדולות בלוגיקה ובלקיחת החלטות - לדוגמה הסכיזופרן עלול להניח ששני אנשים (ניוטראלים שאינו מכיר ברחוב) - המשוחחים ביניהם מתכננים איך להרוג אותו. הוא עלול לפרש את דברי הקריין בטלוויזיה כמכוונים אילו. רדיו וכתבות בעיתון עלולות להפוך למסרים מיוחדים המכוונים איליו. פתאום הסכיזופרן מבין שהוא משיח ועליו להציל את העולם. לפעמים הוא חש שבכל מקום יש מיקרופונים המקליטים אותו והשב"כ רודף אחריו. לפעמים ישנם מחשבות שמיקרופונים הושתלו בשיניים שלו ושאנשים מהחלל החיצון שולטים על תנועותיו וגונבים את מחשבותיו. אבל לסכיזופרניה יש פנים (קליניות) רבות לאו דווקא החלק של הפירוק המנטאלי הוא בהכרח החשוב. ראייה לכך באה מהשם של מחלה זאת אשר קדם למונח סכיזופרניה. השם הראשוני היה "דמנטיה-פרהקוקס" פירוש מונח זה בלטינית הוא - דמנטיה פירושה "סקלרוזה" כמו של זקנים תשושי נפש המתקשים לתפקד מבחינה מנטלית - "פרהקוקס" פירושו פשוט "מוקדם" כגון "פרה-היסטוריה" דהיינו קדם-ההיסטוריה וכו... המונח של דמנטיה-פרהקוקס ניתן על ידי פסיכיאטר בשם "מוראל" בכוונה לתאר פאן נוסף ואחר של סכיזופרניה - דהיינו הפגיעה בתפקוד - סכיזופרנים מפסיקים לתפקד גם חברתית וגם תעסוקתית והדבר דומה לחוסר התפקוד והיכולת ממנה סובלים זקנים דמנטיים כגון אלו החולים באלצהיימר - אלה שהדבר תואר על ידי מוראל כקורא כבר בגיל צעיר (דהיינו 18) ולכן השם "פרהקוקס" המתאר את הקדימות האיומה של ה"סקלרוזה" הנ"ל. כעת לתיאור המחלה הנוראית הנ"ל: באמת תחילת המחלה פורצת בין גיל 18-25 כאשר המטופל מתחיל להבין שמשהוא מיוחד קורה לו, "הוא המשיח" - "או אולי רודפים אחריו" - או אולי "גונבים את מחשבותיו" - הוא עלול לשמוע קולות של אנשים הפוקדים עליו לבצע כל מיני פעולות (לפעמים אלימות) - כמובן שכאשר הוא מתחיל לפעול על פי מחשבות שגיות, וקולות לא קיימות הדבר ניכר לסובבים אותו (משפחה) כהתנהגות "מוזרה," גם הדיבור הלא מאורגן שיכול להופיע או דיבורים על מסרים מהחלל החיצון או רדיפה וכו... גורמים לסובבים ולמשפחה לדאוג שמשהוא "לא-בסדר" קורה ליקירם. זאת היא הסיטואציה שבה מגיע הסכיזופרן לפסיכיאטר לראשונה - הוא עצמו לא חושב שיש בעיה כי עולמו מציאותי לגמרי לגביו - מי שמודאג ויוזם את הפניה לרופא הם בני המשפחה אשר מתארים שינוי דרמתי באישיות של יקירם - בד"כ האימא אומרת "זה לא הבן שלי אני לא מבינה מה קרה לו." בשלב זה הבדיקה הפסיכיאטרית תגלה פירוק וחוסר התאמה בין פונקציות מנטאליות מרובות כפי שתיאר בלוילר במונח סכיזופרניה. ליפני עידן התרופות פירוק זה נמשך שנים - היום התרופות יעילות בקיצור שלב זה של המחלה לשבועות מספר בלבד. הדבר נחשב להישג גדול כיוון שבמצב הסוער של פירוק מנטאלי הרבה פעמים יש צורך באשפוז. בעבר ליפני עידן התרופות היו אשפוזים ארוכים מאד יחסית לימינו אנו. החלק הבעייתי של הסכיזופרניה מופיע לאחר חלוף תקופת הפירוק וחוסר ההתאמה המנטאלי (מצב המכונה גם "פסיכוזה" בד"כ) לאחר ההתקף הפסיכוטי (דהיינו של הפירוק הפיצול וחוסר ההתאמה בין תפקודים מנטאלים גבוהים) החולה נותר פגוע בכל תחומי האישיות והרצייה - מופיע חוסר תפקוד הנובע מאפטיה חוסר רצון וחשק לכל דבר, חוסר יכולת להרגיש רגשות ולהתרגש, חוסר רצון ללמוד לעבוד (לפעמים מטופלים אלו נחווים כעצלנים על ידי קרוביהם (אבל לא מדובר בעצלנות מדובר בחוסר יכולת ממשית לתפקד) עקב כך הם לא לומדים ולא רוכשים מקצוע, לא מסוגלים לרגש אינטימי לכן גם לא נישאים או מוצעים בן-בת זוג. מצב זה שתואר היטב על ידי המונח דמנטיה-פרהקוקס נקרא היום גם "ליקוי." סכיזופרניה מתאפיינת במהלך מתקדם של התקפים פסיכוטים חוזרים ונשנים וביניהם ליקוי מתקדם שמחמיר מהתקף להתקף. עם קודם ציינתי שתרופות מקצרות ועוזרות להשתפר בשלב הפסיכוטי לצערי אין עדיין מענה לליקוי של סכיזופרניה. אין גם תכשיר אשר באופן יעיל יכול לעצור את מהלך התקדמות המחלה. אחד הטרגדיות הגדולות במצב זה הוא שכאשר אדם נוטל את הטיפול לקיצור הפסיכוזה אז כאשר מופיע הליקוי הוא משייך אותו לטיפול ולא למחלה עצמה - הדבר גורם לכך שהמטופל חושב שהפסקת הטיפול תחזיר לו את תפקודו ורגשותיו הקודמים ומפסיק את הטיפול - הפסקת הטיפול מביאה במהרה להתקף פסיכוטי נוסף ואחריו הליקוי חמור יותר - כך הפסקת הטיפול עקב ניסיון מוטעה להימנע מהליקוי רק מביאה להתדרדרות יותר גדולה למחלה. מדובר בטעות טראגית בה הטיפול בליקוי מוגבל והשיוך של הליקוי לתרופה במקום למחלה עצמה גורם לרוב המטופלים להפסיק את הטיפול בניגוד להמלצת הרופא - כל ניסיון להסביר שהליקוי הוא מהמחלה ולא מהטיפול נכשל כיוון שתזמון הליקוי לאחר טיפול תרופתי יוצר אשליה שהליקוי הוא מהתרופות. בהמשך המחלה הליקוי מתגבר ומגיע לבסוף לממדים של חוסר תפקוד עד כדי כך שהסכיזופרן לא מסוגל לדאוג להיגיינה אישית ומצבו הגופני מתדרדר. הסיבה לסכיזופרניה לא ידועה (אם הייתה ידוע כבר היו מוצעים לה מרפא) ישנם תיאוריות רבות המדברות על איזון חומרים במוח ועל גנטיקה ועל יחסי משפחה וכו.. ריבויי תיאוריות רק מראה על חוסר ידע - מדובר כנראה בתסמונת מאד מורכבת הפוגעת בפונקציות מוחיות גבוהות כגון רגשות, מחשבות, ותפיסה חושית - מימושם של פונקציות כאלו במוח עדיין לא מוכר לנו - חזית מחקר המוח עוסקת בניסיונות להבין איך המוח עובד - יחד עם טובי החוקרים בעולם גם אנחנו (בשיתוף עם חוקרי מוח במכון וויצמן האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת באר-שבע) מקיימים מחקרי מוח כדי להבין מה גורם למחלה קשה זאת. כפי שהעניינים נראים כאת מדובר במחלה של ארגון פעילות תאי המוח. הארגון במוח ניתן לתיאור רק על ידי גישה מערכתית מורכבת - דהיינו תורת הכאוס - מתמטיקה לא-ליניארית וכו... לכן מדובר בקשיים גדולים בהבנת המוח והאור בקצה המנהרה עוד רחוק. כעת אני חוזר מ10 שעות רצופות של דגימת פעילות חשמלית (אלקטרואנצפלוגרפיה EEG) אצל מתנדבים ממטופלי - וזאת כדי לאפשר הבנה יותר טובה של המחלה כדי שבעתיד מישהו יחשוב על פתרון וריפוי אמיתי לסכיזופרניה.

ד"ר פלד שלום הסקירה שכתבת כאן, כמו גם הסקירה ההסטורית בהודעה הקודמת, מעניינות ומתארות בצורה מתמצת ובהירה את הנושא הכל כך מורכב הזה של סכיזופרניה. מייד העתקתי את דבריך לספרית המאמרים שלי במחשב. להתראות אורן

תודה