חרדה

כיצד ניתן לטפל בחרדה לקראת בחינות ? אני ולקראת טסט אך לא מצליחה להיות רגועה בשעת הנהיגה עקב הרעיון שאני בבחינה אני מפספסת תמרורים ואזור שאמור להיות מוכר לי נראה כחדש לחלוטין.

הי ליבי אני אנסה לעזור לך כי אני נמצאת באותה סיטואציה. לפני בחינות אני סובלת מחרדות שמתבטאות אף בתסמינים פיזיים כמו שילשולים, דופק מהיר, נדודי שנה וכו'. מה שאני עושה זה לעבוד על עצמי. אני שמה מוזיקה מרגיעה, מכבה את האור ומנסה לשכנע את עצמי שהכל יהיה בסדר. לפעמים זה עוזר ושווה לנסות. חוץ מזה שיש תכשירים טבעיים להרגעה כמו וואלרין מקווה שעזרתי

ליבי שלום חרדת בחינות היא סוג של חרדת ביצוע וניתן לטפל בה כמו בכל סוג אחר של חרדה ממוקדת. חשוב להבין האם את מגיבה בחרדה במצבים נוספים בחיים או שמדובר במקרה יוצא דופן. בעיקרון ככל שהעניין ממוקד יותר כך קל יותר לטפל בעניין במהירות ובאופן ממוקד. תוכלי אולי להתעניין במאמר המופיע בראש העמוד של הפורום. בכל מקרה, אני מצרף תקציר על השיטות המקובלות לטיפול בחרדה, נושא שעולה פעמים רבות בפורום. ניתן גם להיעזר בהיפנוזה. תוכלי לקרוא יותר על הנושא בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm אני מתאר לעצמי שתוכלי להתחבר לאחת מהשיטות, ואולי לנסות ולהפעיל אותה. בברכה ד"ר אורן קפלן חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להכליל באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג כדי להחליט על דרך הפעולה הנכונה ביותר. ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני