חרדה בעקבות מחלת סרטן

ד"ר שלום, אני בחורה צעירה וכך גם בעלי (27) לפני כחודש אובחנתי כחולת סרטן, מאז אותה תקופה ואילך בעלי סובל מסיוטים בלילות,גלי חום פנימי באזורי הגפיים - בעיקר לקראת שעות הערב, לחצים בחזה, דאגנות יתר וחוסר מנוחה. בנוסף הוא נשלח לבדיקת הליקובקטר. האם הסימפטומים הנ"ל (אולי חוץ מהבטן - וגם זה בספק) מעידים על מצב של חרדה או שאלו יכולות להיות תגובות פיזיולוגיות המעידות על מחלות אמיתיות. ברצוני לציין כי בספירות דם הכל בסדר. אם אכן מדובר בתופעות חרדה לאן עלינו לפנות? בקשר אלי - אני מתמודדת יפה מאוד.

שלום ענת, דאגתך לבעלך נוגעת ללב,בייחוד נוכח מצבך הרפואי שלך. על בעלך לעבור סדרת בדיקות גופניות מקפת כדי לשלול סיבה אורגנית לתופעות אותן את מתארת ומתיאוריך נשמע כי הוא אכן בפיקוח רפואי. רק לאחר שלילת סיבה אורגנית, ניתן יהיה להסיק שמדובר בתופעה סומטופורמית (שמקורה נפשי וביטויה גופני) ואז קיים מקום להיוועץ בפסיכיאטר להתאמת טיפול תרופתי אנטי חרדתי. אם אכן מדובר בחרדה, שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה (שיחות) הוכח כיעיל יותר מכל אחד ממרכיבים אלה בנפרד. הואיל ואת קושרת את התופעות של בעלך בהופעת מחלתך, בהחלט מומלץ לשקול טיפול זוגי. עצתי היא לנצל את המרכז הרפואי בו בעלך עובר את הבדיקות הגופניות (במידה וזהו מרכז רפואי) ולבקש להיוועץ בפסיכיאטר לאחר שלילת סיבה אורגנית ואולי להמשיך את הטיפול ביחידה הפסיכיאטרית של אותו מרכז רפואי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ענת, אני מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך רפואה שלמה!!!! אני לא מבינה בזה אבל ממה שאני כן יודעת, אז הגוף והנפש הולכים יפה מאוד ביחד. כלומר: מה שקורה לנפש (ולנפש שלו קורה המון בחודש האחרון) משפיע על הגוף. יש קבוצות תמיכה כמו של אגודת ח.ס.ן, ויש אפשרות לקבל סיוע נפשי בבית החולים. נסו לברר. עדי

ענת שלום ישנם גופים רבים התומכים במשפחות של חולי סרטן. תוכלי לברר בתוך בית החולים עם העובדת הסוציאלית של המחלקה בה את מטופלת או אף באגודה למלחמה בסרטן. ברוב בתי החולים פועלים פסיכולוגים שיקומיים ורפואיים שחלק משמעותי מנסיונם לעזור לחולים ובני משפחותיהם. למשל http://cancer.org.il/newsite/index.html בעיקרון, אם מדובר בתופעת חרדה, ובהחלט יתכן שזו התפתחה על רקע מחלתך, כדאי לפנות לייעוץ וטיפול מקצועיים בתחום. להלן סיכום קצר על הטיפולים הנפוצים בחרדה, נושא שעולה פעמים רבות בפורום בהקשרים שונים. חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן