לאנשים המתמודדים עם בעיות בעלות מאפיינים נפשיים

פניה זו מופנית לאנשים המתמודדים עם בעיות בעלות מאפיינים נפשיים, אך למרות כך הם מרגישים שייכים לחלוטין לחברה הרגילה. (ולא לקבוצות של נפגעי נפש) חשוב לקרוא פניה זו כולה. במובן מסויים אפשר לחלק את בני האדם המתמודדים עם בעיות הנובעות מהנפש והדורשות התערבות טיפולית, לשלושה קבוצות: קבוצה ראשונה: הם אנשים הנחשבים "בריאים" אך יש להם קושי בהתמודדות עם בעיות החיים היומיומיות הרגילות והבנליות, יש להם בעיות תקשורת בין אישית, בעיות היומיום "כבדות" עליהם, בעיות היומיום סוחטות אותם רגשית ונפשית ובשל כך הם נזקקים לתמיכה ולסעד של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, כגון: פסיכולוג או פסיכיאטר. אנשים אלה אינם סובלים ממחלה או הפרעה נפשית מוגדרת, אלא מתקשים בבעיות תקשורת והתמודדות של החיים "הרגילים". קבוצה שניה: הם אנשים המתמודדים עם הפרעה "הנמצאת" אי שם בנבכי הרובד המנטלי שלהם, ההפרעה היא הפרעה מוגדרת מבחינה מקצועית, היא בעלת שם מוכר, היא מקשה עליהם את החיים, גורמת להם סבל לא קטן, ומצריכה אותם בד"כ לטיפול נפשי שלפעמים כולל גם טיפול תרופתי. אנשים מקבוצה זו, מסתירים בד"כ את הפרעתם מעיני הסביבה, והרגשת השתייכותם האישית-חברתית היא לחברה הבריאה, (או: "הבריאה"). למרות שהם סובלים מהפרעה "עם שם" ברור, בכ"ז הם אינם רואים או מחשיבים את עצמם שהם חולי נפש או נפגעי נפש בשום פנים ואופן. בד"כ, אנשים אלה משולבים כמעט לחלוטין בחברה הרגילה מבחינת קשריהם החברתיים, מבחינת היחס אליהם, מבחינת העבודה, הלימודים, מילוי תפקידים וכו'. אנשים מקבוצה זו, אינם משתמשים לרוב במונחים המקובלים בעולמם של חולי הנפש, הם אינם חושבים במונחים כמו למשל: "הם"-הבריאים, ו-"אנחנו"-החולים, וכדו' משום שלמרות שהם מתמודדים עם הפרעה הנחשבת כהפרעה נפשית, למרות התמודדותם הקשה עם ההפרעה, בכל זאת אנשי קבוצה זו רואים עצמם כחלק בלתי נפרד מהחברה הרגילה, וזה מתבטא בכל הווייתם. בקבוצה זו ניתן למנות: את המתמודדים עם: חרדות, פוביות, חרדה חברתית, אגורפוביה, התמכרויות, הפרעות אכילה, הפרעות קשב, OCD, טורט, טריכוטלומניה, ועוד. הקבוצה השלישית: הם אנשים המתמודדים עם הפרעות/מחלות נפשיות "קשות" יחסית. אנשי קבוצה זו מנותקים ברבים מהמקרים מהחברה הרגילה, יש להם הרבה מסגרות חברתיות נפרדות וייחודיות להם, יש עבורם מסגרות דיור המיועדות אך ורק להם, הם רואים עצמם כחולי נפש, (בין שיאמרו זאת בגלוי ובין שלא יצהירו על כך בגלוי) הם משתמשים כלפי עצמם במונחים כמו: נפגע נפש", "חולה נפש", וכדו' הם רואים את החברה הרגילה, "הבריאה" כ-"הם" ואת האנשים החולים במחלות נפשיות כ-"אנחנו החולים" וכו'. אז מה באתי להגיד כאן? אני רוצה להגיד בפניה זו שאנשי הקבוצה השניה נמצאים למעשה לא פה ולא שם. מצד אחד הם קשורים חברתית בכל הווייתם עם החברה הרגילה, אבל, מהצד השני הם מתמודדים עם הפרעה שבהרבה פעמים היא לגמרי לא קלה, גורמת להם סבל רב והם מתאמצים מאוד להסתירה מעיני סביבתם, כך שהקושי שלהם בהתמודדות רק עולה. מצד שני הם אינם רואים עצמם מזוהים או משתייכים מבחינה אישית וחברתית, לחברתם של חולי הנפש מהקבוצה השלישית. לחלק מהמתמודדים עם ההפרעות השייכות לקבוצה השניה, אין ארגונים הדואגים לאינטרסים שלהם. לאנשים מקבוצה זו יש צרכים רבים השונים גם מצרכיו של אדם שאינו מתמודד עם הפרעות נפשיות כלשהן, אך מצד שני הצרכים שונים לחלוטין מהצרכים של אנשים מהקבוצה השלישית. כמי שמתמודד בעצמי עם הפרעה השייכת לקבוצה השניה, אני חש מאוד את הקושי והבדידות הנובעים מכך שאין ארגון גג שיכלול תחת חסותו את מת מודדי כל ההפרעות מהקבוצה השניה, ידאג לצורכיהם הייחודיים, ידאג לשנות קונספציות חשיבה ותפיסה, יפעל לשינוי יחס הציבור לבעלי סוג זה של הפרעות ויפעל בעוד מישורים רבים הנצרכים להם. אז אני פונה לכם, מי שמרגישים הזדהות עם מה שכתבתי כאן: האם יש מישהו שמה שאמרתי כאן מדבר אליו? האם יש מי שמרגיש את הפרובלמה שהבעתי כאן? האם יש מי שמוכן להיות שותף בהקמתו של ארגון גג כזה? כדי להקים ארגון רציני שיפעל ברמת ההסברה, הדאגה לאינטרסים והתמיכה צריך לפחות עשרה אנשים רציניים המוכנים לפעול למען מטרה זו. מי שרואה עצמו מתאים ומוכן להיות שותף במשימה זו, מוזמן לכתוב לי לכתובת: [email protected] אם יש לכם שאלות, תמיהות, תהיות, הזדהויות וכו' הציגו אותם כאן ואשמח לענות. בברכה

שלום, אתה שואף להקמת ארגון גג שיפעל ברמת ההסברה בעיקר? לאילו אינטרסים אתה מתכוון? האם אתה מתכוון להקים ארגון בעל אופי התנדבותי?

organ10 שלום החלוקה שלך מאוד לא מקובלת עלי הקבוצה השניה כמו שאתה קורא לה מתחלקת להרבה מאוד תת קבוצות יש בה אנשים שעברו אירוע חד פעמי של דיכאון ובאמצעות טיפול תרופתי מצבם השתפר באופן דראמטי. בהרבה מקרים איכות חייהם טובה בהרבה מאנשים שלפי השקפתך משתייכים לקבוצה הראשונה הנמצאים בסכסוך מתמיד עם סביבתם או שוכבים על ספת הפסיכולוג אחת לשבוע. יש אנשים ושוב לפי השקפתך ששייכים לקבוצה השניה ובאמצעות טיפול קוגנטיבי או טיפול משולב מתגברים על פוביות חרדות ו ליקויים אובססיביים כפייתיים (OCD) האנשים שטיפול עוזר להם ואיכות חייהם משתפרת לא זקוקים לארגון ופורום כמו הפורום הנוכחי עוזר להם חלק גדול מאלה שלפי השקפתך משתייכים לקבוצה השנייה נמצאים מבחינה נפשית בזבל כי הם לא רוצים לשמוע על טיפולים פסיכותרפיים בטח שלא על תרופות הם יגידו לך שהם לא ילכו לפסיכיאטר כי הם לא משוגעים והם בטח לא גולשים בפורום כי בעיני עצמם הם נורמליים. האנשים הלא מטופלים בטח לא זקוקים לארגון הערה : לא כדאי להשתייך לקבוצה השלישית שמקבלת דיור בהוסטלים וזכאית לקיצבת נכות כשפרצה מחלתי לא הסתרתי את קיומה מהסביבה הקרובה וכשהחלמתי לא היה צורך להזכיר אותה לאחר שזיבלתי בפורום אני מסכים אתך בנקודה אחת: טיפולים פסיכותרפיים צריכים להינתן חינם לכל מי שזקוק להם והמצב שטיפולים פסיכותרפיים לא נכלל בסל בריאות הוא בלתי נסבל תודה שאול

על סמך מה חילקת את 3 הקבוצות הנ"ל? זה נראה כמו 3 הקבוצות המרכזיות בפסיכולוגיה: נוירוזות. הפרעות אישיות. פסיכוזות. לרוב קל להבדיל בין הקבוצות... אבל לא תמיד. האם אתה מציג את הנושא מנקודת המבט של הסובייקט נטו, או שמה נקודת מבט מעורבת? כי ההרגשה של הסובייקט אינה קבועה, בעיקר בקבוצה 2 (הפרעות אישיות)... לפעמים ה"השתייכות המנטלית" היא אל החברה ה"נורמלית" ולפעמים אל החברה ה"חולה"... ואז מה קובע?

הדף הזה נכתב ע"י בחור ששמו שלומי בפורום של וואלה. אני לא משוכנע שהוא ממש מתמצא בפסיכולוגיה אבל כוונותיו טובות ודי מובן שמרגיז אותו להכלל בקטגוריה של "חולה נפש" כאשר הוא סובל "מהפרעה בלבד" למרות שלא יעזור כלום הפרעות הנפש הללו הם מחלות נפש לכל דבר! אבל הוא צודק במאה אחוזים שזוהי קבוצה ייחודית שנופלת "בין הכסאות" אנשים נורמלים לחלוטין מכל הבחינות שיש להם בעיה נפשית , צריכים להתאגד ממש כמו הנכים. היחס אל קבוצות שכאלו הוא יחס שנגזר מהיחס לחולי נפש פסיכוטיים. שימו לב שבמאבק הנכים ,הנכים -הם שמייצגים גם את חולי הנפש שנדחקו לפינה. רק דבר אחד קטן לא נלקח בחשבון , שכולם אנשים רגילים מכל שאר הבחינות ויש להם הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח ע"י חשיפה. בכל מקרה, הוא עוד לא טיפס ממש גבוה אז לא צריך סולם.

שלום לך, הרעיון של הקמת קבוצת תמיכה הוא רעיון מבורך כשלעצמו. גם כאן בפורום אנשים (מכל הקבוצות שציינת) עוזרים זה לזה, או לפחות מנסים לעזור. יחד עם זה, אני חש מאוד לא בנוח עם הצעתך, משום שהיא רוויה דעות קדומות ואני חושש שאם וכאשר תצליח לאגד ארגון כלבבך, תמצא את עצמך יותר מנדה אנשים מאשר מרכיב קבוצה. באשר לקבוצה הראשונה שאתה מזכיר: ברגע שאדם פונה לאיש מקצוע אפשר (לא הכרחי) לתת לו אבחנה כלשהי, שמהר מאוד תעביר אותו לקבוצה השנייה לפחות עפ"י המיון שלך. בד"כ לא מקובל לעשות זאת, אך לאנשי מקצוע יש יכולת למצוא אבחנה מתאימה גם עבור אנשים מקבוצת "האנשים הבריאים", הראשונה על פי סיווגך. באשר לקבוצה השנייה, עפ"י סיווגך, אינני מכיר אותך - אולי אתה מסתיר את בעיותיך ואולי לא - אך חלק גדול מהסובלים מהפרעות נפשיות "קלות" יחסית, שאתה מונה בקבוצה השנייה, אינם מסתירים זאת ויש להם חברים מכל הקבוצות. אני מבין את הקושי שלך להיות עם אנשים "בריאים" מדיי מצד אחד ו"חולים" מדיי מצד שני, אך החלוקה ל"חולה" ו"בריא" היא חלוקה שיצרה בסיס לסטיגמה חברתית ולתפיסה סטראוטיפית ומאוד לא סובלנית כלפי אנשים מכל הקבוצות שאתה מתאר. לדעתי, טוב תעשה אם בטרם תקים ארגון כזה, תקרא קצת על דעות קדומות ועל הדינמיקה של היווצרותן. להלן לינק לאתר נחמד בעברית בנושא זה: http://web.macam.ac.il/~avinoam/prejudice/open%20page.htm אני מקווה שהוא יעזור לך וליתר הגולשים להגדיר מחדש את הבעיה ולחשוב בצורה אחרת על דרכי התמודדות עימה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אתם לא יודעים כמה אנשים השייכים לקבוצה השניה נמצאים באויר, הארגונים הכלליים לנפגעי נפש לא דואגים לאינטרסים שלהם, מבחינה חברתית הם בבדידות גדולה מאוד, הם לא מרגישים שייכים לא לארגוני הנכים הכלליים ולא לארגונים לנפגעי הנפש. בסה"כ מה שתואר בהודעה הראשית שנכתבה זה תיאור המצב מהשטח, ללא שום אידיאולוגיה מקורית. אז אם המצב בשטח הינו מצב של דעות קדומות וסטיגמתיות, אז הרעון רק מנסה לתקן מה שאפשר בתוך המצב הטעון תיקון ממילא! הרעיון בהמוצע לא בא לקלקל כלום ולא לפגוע באיש. הוא בא רק לתקן! מי שלוקה באחת ההפרעות שע"פ ההודעה, הוא משתייך לקבוצה השניה, מבין טוב מאוד על מה מדובר, מי שלא לוקה בהפרעות אלה, לא יבין על מה מדברים בכלל! וכן איני בטוח שמטפלים יבינו זאת לאשורו. זה היה הסבר קל על מה נמצא מאחורי הרעיון.

אני בעד.הבנתי מה כוונתך . הבעיה היא שרוב האנשים במצב הזה , קשה להם להצטרף לקבוצה כלשהי.