חוסר היענות לטיפול תרופתי נוכחי

בן 25. סובל ממספר הפרעות ביניהן: דיכאון קליני, חרדה מוכללת, חרדה חברתית, או.סי די. מזה כחודשיים נוטל ציפרלקס טבלייה אחת של 20 מ"ג, בשעות הבוקר-צהריים, לפני האוכל. בחודשיים-שלושה האחרונים (עוד מלפני תחילת הטיפול) אני מרגיש חרד, מתוח ומדוכא מאוד, מנותק מכול מה שקורה סביבי, אדם חסר חיוניות ומשמעות. כמעט כלום לא מעניין אותי ולא מצליח לעורר בי רגש חיובי. כמו כן אני סובל מתופעות של ירידה בתפקודים הקוגניטיביים כמו ריכוז לקוי, חשיבה לא מאורגנת, ירידה משמעותית מאוד בזיכרון (יותר לטווח קצר), בלבול, קושי בהבעת רצונות, צרכים, דעות (קושי להתבטא ולמצוא את המילים הנכונות למצב בו נמצא ברגע נתון), לעתים הכרה מעורפלת למספר שניות. אציין שאני עובד בתעסוקה מוגנת, כשלושה ימים בשבוע בשעות הערב. מעבר לכך כמעט ולא עוסק בפעילות משמעותית, מרגיש שכול פעולה קטנה גורמת לי חרדה, לחץ, בלבול. גם כאשר אני בבית, בקושי רב מצליח למצוא עניין בדבר מה, מתקשה לשבת ולהתמקד בעשייה, ולרוב דרוך ומצוי באי שקט, יותר בשעות הבוקר מבשעות הערב. בנוסף אני מבלה שעות רבות במיטה, ישן הרבה, 10-12 שעות. כמעט ואין לי תיאבון, נמנע מיציאה מהבית ללא ליווי. בעבר ניסיתי מספר תרופות אחרות כמו אנאפרניל במינון של 150 מ"ג (שגרמה לי יובש חריף ביותר בפה וקושי ביציאת שתן), סרוקסט ופריזמה במינונים משתנים. כעת אינני סובל מיובש בפה ומתופעות לוואי כתוצאה משימוש בתרופות האחרות, אולם בקושי מצליח לתפקד ביומיום, מרגיש ממש מושבת ומנוטרל מעשייה. אני סבור שאינני מגיב לטיפול בציפרלקס ומעוניין לדעת איזה תרופה או טיפול אחר שאינו תרופתי ואינו פסיכולוגי, יוכלו לסייע לי לחזור לתפקוד נורמטיבי מיטבי.

פעילות גופנית וכן אומגה