פורום חלומות, סיוטים וחוויות מיוחדות בחלימה

ניצן, צר לי מאוד לשמוע. אני מבין שאת בטיפול אצל פסיכולוגית, וטוב שיש לך אוזן קשבת. לגבי החלומות - לעיתים קרובות אנו חולמים על קרובים שנפטרו, ודמותם יכולה להופיע בחלום ואף לקרוא לנו. האדם שנפטר כאילו "חי בתוך נפשנו". כך שהחלומות לגיטימים, ולגבי השאר - אני מבין שאת משוחחת עם המטפלת שלך.

אכן הצעותייך בהחלט נכונות. ניתן להקריא לה מספרו של דוד גרוסמן "איתמר ציד החלומות", ולחבר לחוויות שלה. אם התופעה תימשך - חשוב לבדוק אם יש סיבות להגברת החרדה אצלה.

אכן את מתארת חרדה ומצוקה אצל הילדה. רצוי לפנות לפסיכולוג העובד עם ילדים.( אם אתם חברי מכבי - תוכלי לברר עם צוות בריאות הנפש באיזורך מי מהפסיכותרפיסטים עובדים עם ילדים.)

חלומות אינם יכולים לנבא עתידות. אבל לפעמים קשר חזק יכול להוביל למעין ידיעה אינטואיטיבית של הלכי הנפש של בן הזוג, שתתבטא גם בחלומות.

בילדים לקראת גיל 6 נפוצה תופעה בה הם חווים מעין סיוט בעת השינה העמוקה, אבל לא בחלימה הרגילה, ואז הם צועקים ובועטים, לפעמים מתישבים במיטה בחרדה. הם אינם זוכרים בבוקר דבר, ועדיף לעזור להם להמשיך לישון ולא להעירם. התופעה הזאת לא גורמת כל נזק. אבל אם האחיינית נמצאת כעת במצוקה, כפי שאת מתארת, כדאי לדובב אותה ולדבר איתה על כך, ואולי עם הוריה, ובמידת הצורך - להביאה ליעוץ פסיכולוגי.

רמרון יכול להגביר חלימה כמו נוגדי דכאון אחרים, וההבדלים אכן אינדיבידואלים. לגבי חלומות לאחר טראומה, אני יכול לצטט מתוך מאמר של ד"ר גדי מעוז וליזו גבאי: "מאפייני חלומות ודפוסי התמודדות בקרב נפגעי טראומה" - לסובלים מסימפטומים פוסט-טראומטיים אין מנוחה; הם מרגישים מותקפים על ידי החוויות שלהם בלילה וביום. ביום הזיכרונות חודרניים, מעוררי חרדה ופחד, ובלילה הם לעיתים מותקפים על ידי חלומותיהם. זמן שינה נראה זמן פגיע במיוחד וקורבנות טראומה סובלים מביעותי לילה, חלומות חרדה וקשיי שינה כללים (Nader et al., 1993; Pynoos & Nader, 1988; Quota, Punamaeki & El Sarraj, 1996; Terr, 1991) . מצד שני יש מחקרים המצביעים שחלימה מקלה ויוצרת אינטגרציה של הטראומה כחלק מהתפתחות אישיות בריאה (Hartmann, 1991;1995). התופעה של זכירת חלומות נחקרה רבות בהקשר של אירועים מלחיצים, אקוטיים וכרוניים כאחד. הספרות מציגה קשרים חזקים בין משתנים אלה, אם כי מבט נוסף חושף גם ממצאים סותרים. במחקר שבדק דיווח חלומות בקרב חיילים אמריקאים שנחשפו לחוויות מלחיצות וטראומטיות נמצא דיווח של זכירה מוגברת (Ross et al, 1994). דוגמא נוספת לטענה שזכירת חלומות מוגברת בתקופת לחץ מובאת במחקרים של Hartman (1991) ו- Kramer (1993) שדיווחו על חוויות חלומות של נבדקים שחוו טראומה, כעוצמתיים ובהירים במיוחד. לעומת מחקרים אלו מדווח במחקר של Kaminer & Lavie (1991) על ירידה בזכירת החלומות כתוצאה מחשיפה לתנאים מלחיצים במיוחד בקרב ניצולי שואה. Turner & Gorst-Unswort (1990) טוענים, כי חשיפה לתנאי לחץ אינטנסיביים במיוחד מכבידה על משאבי ההתמודדות של האדם, וכי במצבים אלה קיים כישלון בזכירת חלומות. הסבר דומה ניתן במחקר שבחן יומני חלומות מנבדקים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית כתוצאה מקרב, ושהעריך את חומרת הסימפטומים של כל אחד מהנבדקים. במחקר זה נמצא כי ככל שהסימפטומים של התסמונת הפוסט- טראומטית היו חמורים יותר, כך זכירת החלומות היתה נמוכה יותר. החוקרים הסבירו כי במצבים של לחץ אינטנסיבי מופעל מנגנון חוסם המדחיק את התוכן המאיים במהלך הערות והשינה גם יחד (Lavie et al, 1998). Punamaeki (1997) רואה את הסיבה לממצאים הסותרים בעוצמת החוויה המלחיצה, המביאה לירידה בזכירה, בעוד שמצבי לחץ יומיומיים גורמים לעלייה בזכירה. אפשרות זו נסתרה במחקר בו דווח על סימפטומים חמורים יותר של PTSD בקרב קבוצת הנבדקים שזכרו יותר חלומות (Mellman et al., 2001)). במחקר הנוכחי כמות זכירת החלומות לא היתה המשתנה העיקרי, אלא ניתוח תכני החלומות שדווחו על ידי הנבדקים. בנוסף, ראוי לציין כי במחקרים שנסקרו לעיל נבדקה זכירת חלומות בתנאי מעבדה ואילו במחקר הנוכחי לא ניתן לקבוע אם הנבדקים זכרו חלומות ולא דיווחו, או שלא זכרו כלל. המחקר הידוע עד כה אינו מבהיר אם זכירת החלומות או החלימה כשלעצמה משרתות פונקציה של בריאות נפשית, אולם עדויות אמפיריות מחזקות את הדעה לפיה זכירת חלומות הינה תגובה מיידית ללחץ נפשי, המשרתת תפקיד אדפטיבי ארוך טווח בתרומתה לעיבוד מידע רגשי, פתרון בעיות וקונפליקטים, ואינטגרציה של חוויות מכאיבות.(Punamaeki , 1997 ; Hartmann 1998 ; Kaminer & Lavie , 1991). תפקיד אפשרי של חלומות בהתמודדות עם מצבי לחץ תואר ע"י Cartwright (1990): "החלימה מעורבת בפעילות מארגנת, מבקרת ומשחזרת של האופן בו אנו תופסים את עצמנו ואת מעשינו. מערכת זו תפעל בעיקר כאשר אנו מצויים תחת לחץ ומאוימים ע"י שינויי חיים הדורשים תגובות חדשות" (ע' 188). בתנאי חיים לוחצים, החלימה מאפשרת מקום נוסף ליצירת קשרים מחשבתים ושחרור אנרגיה רגשית, בעוד שהמציאות לעיתים לא תאפשר זאת ( 1996 , Hartmann ) . סיוטי לילה פוסט-טראומטיים עלולים להופיע בפעם הראשונה בלילה שלאחר הטראומה. בחלום הטראומה חוזרת על עצמה בצורה דרמטית אך לא תמיד בצורה עקבית, ומופיע בו שינוי אחד גדול, משהו שלא בהכרח קרה (Barrett, 1996). לאורך זמן הטראומה תופסת מקום פחות חשוב ומרכזי והחלומות חוזרים בהדרגה לאופיים לפני הטראומה. בתחילה חווים נפגעי הטראומה סיוטי לילה, המפורשים כפחד, טרור ואח"כ החלומות מתאפיינים יותר כחלומות אשמה ואחרים (Hartmann,1984; Van der Kolk et al, 1984).

שיר, שלום רב חלומות אינם מנבאים את העתיד. חלום סיוט כפי שאת מתארת יכול לבטא בצורה ציורית או כדימוי - את החרדות והחששות שלך. יחד עם זאת, גם שינוים בתרופות יכולים להגביר חלומות סיוט, וכדאי לברר אם נעשה שינוי בתרופות לאחרונה.

נטע, שלום רב צר לי לשמוע על מותו של המורה האהוב שלך ליוגה. אינני יודע כמובן אם יש קשר לחלום שתיארת. כיום נוטים לראות בחלום מעין מטאפורה של חוויות מודעות או לא מודעות. החלום מתאר תחושה שאת מובלת קדימה במהירות, במסלול שאיננו נוח לך, אף כי בסוף יש לך את היכולת לעצור את רכבת השדים. תוכלי לחשוב אם דימוי מעין זה מתחבר לחוויות בחייך. מעבר לכך לא נוכל לפרש במסגרת של פורום אינטרנטי.

ניתן "לדגור" על הנושא, כלומר לחשוב עליו לפני ההירדמות ו"להזמין" שיחה או התרחשות לחלום. אחרי מספר פעמים ההתכוונות חודרת לחלומות ומשפיעה עליהם.

שלום לך! חלומות לאחר טראומה רגשית או אחרת נוטים לבצע תהליך של "עיבוד" של החוויה, כדי להתמודד איתה. וזאת ע"י חזרה על החוויה מזויות שונות. ארנסט הרטמן שחקר את הנושא , כתב: "במשך מספר שבועות או חודשים כשהטראומה בהדרגה מטופלת, החלומות תכופות עוקבים אחר תבנית מובחנת. בתחילה הטראומה משתחזרת שוב ושב באופן חי ודרמטי, אך לא בהכרח במדויק באותו האופן בו אכן קרתה. תכופות יש לפחות שינוי עיקרי אחד בחלום, משהו כזה שלא באמת קרה. מהר מאוד החלומות מתחילים לשלב ולחבר את החומר הטראומטי עם חומר אחר המופיע כדומה מהבחינה הרגשית או כקשור. תכופות, כפי שראינו קודם לכן, אדם שחווה סוג מסוים של טראומה, חולם על כל הסוגים של אירועים טראומטיים שעשויים להתקשר לאותה תחושה של חוסר אונים, אימה או אשמה. במקרים מסוימים קישורים אלה מערבים הפעלה מחודשת של טראומה קודמת ותמות אישיות חשובות אחרות המעוררת על ידי הטראומה (”גירוי מחדש”)"

אכן את מתארת תופעה דומה, רק ללא השיתוק. יתכן ורפיון השרירים כבר משתחרר אצלך, או שאת מתעוררת משינה עמוקה ולא שנת REM . בכל מקרה את מתארת שרידים של חווית החלום שפורצים לערנות, לזמן קצר. זו גם תופעה מוכרת ולא מדאיגה המכונה הזיות היפנפומפיות. לפעמים זה מתגבר בעת נטילת תרופות שונות, או עקב חומרים כימיים.

חלמות לעיתים מתארים באופן ציורי את החוויה הפנימית. את מתארת חוויה רגשית קשה ביום שקדם לחלום, אשר לבשה צורה של "שריפה" בחלום עצמו. אבל החלום מבטא רק את התחושה הזמנית, ואיננו אומר דבר על מצבך האמיתי ועל יכולתך להתמודד ולשנות את מצבך. כדאי שתחזרי למטפלת לברר איתה שוב, אם את מתקשה לפנות למישהו חדש.

חלומות על נשירת שיניים הם סוג של חלומות חרדה, והינם נפוצים מאוד.מבחינה פסיכולוגית נוטים לראות אותם כמטפורה לנושאים מעוררי חרדה. אבל זה לא קשור לחריקת שיניים בפועל, שיכולה לנבוע מסיבות שונות כולל נטילת תרופות. בנושא זה לרוב רצוי להתייעץ עם רופא שיניים שיבדוק אם יש שחיקה. אבל זה לא קשור לחלומות.

שרונה, העיסוק בטיפולים שעליך לעבור מעורר חרדה. אחת הדרכים להתמודד איתה היא להתחבר לחוויות דומות, או לזכרונות אמיתיים מן העבר או גם לחוויות מטאפוריות - שקשורות בסרטן. לכן דמות חברתך שמתחברת למחלת הסרטן, עלתה בדמיונך בחלימה. ברור שלא מדובר בקריאה מעולמות אחרים, אלא בהתמודדות רגשית שלך, שאיננה פשוטה. ואני מאחל לך רפואה שלמה !

תופעות של סהרוריות (הליכה מתוך שינה) או דיבור או אכילה מתוך שינה מתרחשות בשלב השינה העמוקה, שבה מופיעים גלים אטיים של המוח, ולא בשלב ה-REM, שלב החלום הרגיל, שבו שרירי השלד משותקים. בשלב זה של שינה עמוקה -לא מתרחש השיתוק.

שיתוק שינה (Sleep Paralysis) – חוסר יכולת מוחלט לנוע כמה דקות לפני ההירדמות או כמה דקות לאחר היקיצה. זוהי תופעה נפרדת מתופעת השיתוק הקטפלקטי בזמן התרגשות, שתואר בסעיף הקודם. גם אנשים בריאים חווים שיתוק שינה לפעמים, אך הסובלים מנרקולפסיה חווים אותו בתכיפות גדולה יותר. מצב זה יכול להופיע כתופעה בפני עצמה, בלא קשר לנרקולפסיה או להפרעה אחרת. שיתוק השינה מלווה בחרדה גדולה. אנשים מתארים זאת כסבל ופחד, כשהם חשים לפתע "לכודים" בתוך עולם הדמיון, בלא יכולת לנוע או לצעוק לעזרה, כשהם חווים הזיות. הזיות אלו מתרחשות כבר בעת ע?רות ומתערבבות בתפישה של המציאות. אף שהתודעה כבר מתעוררת, והחולם מבין שהוא חו?וה הזיות, הוא אינו מסוגל למנוע אותן. לעתים המצב מלווה בתחושה של "נוכחות זרה" ליד החולם, ולפעמים אף בתחושה של נוכחות כזאת בתוכו. לעתים החוויה היא של דמות היושבת ולוחצת על החזה. עקב כך מצב זה תואר פעמים רבות בהיסטוריה, ובכלל זה בציורים, כדמות – מכשפה או שד – היושבת על החולם ולוחצת על חזהו (מה שנקרא "Incubus"). יש להדגיש שהחוויות החריגות הללו מתרחשות כאשר האדם נמצא במצב של ערנות, לרוב בדקות שאחרי היקיצה, לפעמים לפני ההירדמות. אף שזהו מצב שכיח ולרוב איננו מצביע על הפרעה כלשהי, הוא יכול לעורר חרדות ותהיות רבות. אפשר להבין מדוע בעבר ייחסו למצב זה פירושים מיסטיים. גם היום חלק מהסובלים ממצב זה חוששים לדבר על חוויותיהם, פן ייתפשו כלוקים בנפשם. ככל שגוברת מודעו?ת הציבור לתופעה זו, ואנשים מחליפים ביניהם חוויות בפורומים שהוקמו במיוחד לשם כך, מסתבר שהתופעה נפוצה יחסית. הסובלים חשים הקלה כשהם מגלים שמדובר בתופעה ידועה.