בעיות התפתחות ילדה בת 1.8

דיון מתוך פורום  נוירולוגיית ילדים

21/06/2019 | 15:54 | מאת: לנה

ד"ר שלום רב, בת שלי בת שנה ושמונה ויש לי חששות לגבי התפתחות שלה. רוצה לציין שיש תוצאות של בדיקת שמיעה והיא יצא לא תקינה. נוזלים באוזניים ושמיעה ב40-45 דציבלים. הייתי ביוץ אצל שני רופאים אף אוזן גרון שניהם אמרו לי להמתין עד חודש אוגוסט ולבצע שום בדיקה. קצת רקע על התנהגות שלה: זה התחיל שהיא לא שמעה אותנו ולא הגיבה לקול שלנו לאחר דלקת באוזן. שזה היה לפני חצי שנה. היא מבינה רק בג'סטות שאני מבקשת ממנה. כלומר אם אני אגיד לה תני לי בבקשה היא לא מגיבה. וברגע שאני עושה עם יד היא ישר נותנת. כנ"ל לגבי לתת לבובה לאכול או לתת לי חתיכה של פתי בר. יש לה קשר עין. שאני מביאה לה צעצוע חדש היא מחייכת ולוקחת. אף פעם לא היה התקפי זעם או תנועות מוזרות עם ידיים. משחקת בכדור עם רגל. מגלגלת לי אותו ביד בחזרה. יודעת לבנות קוביות ופירמידות. בורחת ממני וצוחקת בקול. אין לה פחד מאנשים זרים. בהתחלה כמה דקות מתייבשת ואחרי זה מתחילה לחייך. לפעמים מחייכת ישר לבן אדם שהיא לא מכירה. לפני דלקת באוזן פיתחה שפה בצורה טובה. עכשיו הפסיקה. ישנה ברצף 10-12 שעות. לא מתעוררת. אוכלת מצויין. עושה הלו בטלפון. הולכת יציב. יש לה משהו כמו 20 מילים. אבל בזמן האחרון לא מדברת יותר מידי. לשם שלה לא מגיבה ולבקשות שלי. אבל למילים כמו" לא "מסתובבת ישר מפסיקה לעשות ובורחת עם צחוק ממני. גם שאני מדליקה טלויזיה ישר היא מגיבה. שזה מוזר עם השמיעה שלה לא תקינה. היא לא הולכת לגן. היא בבית עם סבתא ועוד עם שני אחים שלה. לא משחקת יותר מידי עם ילדים, מחייכת להם בחזרה. ידע לעשות טוב מאוד קוקו. עכשיו הפסיקה. לפני זה גם הצביע עם אצבע ועכשיו פחות. אבל אם אני מצביע עם אצבע היא ישר מסתכלת.רוצה גם לציין שבגיל שנה וחצי היינו בטיפת חלב ואמרתי לאחות דאגות שלי. בדקה אותה למשך שנה ורבע ולא מצאה כלום.היא אמרה לי שזה נראה כמו בעיות שמיעה. גם רופא בדקה וגם אמרה שזה יותר לכיוון של שמיעה.לא נתנו לי הפניה להתפתחות הילד. גם אמרתי את החששות שלי לאף אוזן גרון והוא אמר לי שיש קשר עין מעולה ושאני סתם דואגת. שאלה שלי האם זה יכול להיות אוטיזם או שזה יותר לכיוון של בעיות שמיעה? אודה מאוד לתשובתך. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לנה שלום, אי אפשר לאבחון אוטיזם ע"י כתיבת פיסקה של מספר שורות בפורום. ירידה בשמיעה של 40-45 דציבל היא משמעותית, כי זו עוצמת הקול של דיבור. סביר שברוב הפעמים שאת פונה לבתך היא לא שומעת את קולך ולכן לא מגיבה. חשוב שתפנו אליה ישירות, בקול רם או ע"י נגיעה קלה כדי להסב את תשומת ליבה, ושתדברו אליה פנים מול פנים כדי ללכוד את מבטה וליצור קשר עין רציף. יש, כמובן, צורך במעקב צמוד של השמיעה ושל רופא הילדים. בברכה

מנהל פורום נוירולוגיית ילדים