שאלה: שלום בני בן 1.9 ילד ראשון. יוצר קשר עין, תקשורתי (אך לוקח לו קצת זמן להשתחרר). נמצא איתי בבית ובגן עם אמא (אמהות וילדים). קבלת הפנים שלו לעיתים לכולנו אך בעיקר לאחרים היא ע"י יריקות, נוטה להכות עצמו בפנים ואותנו בעיקר בעת תסכול או עייפות. למשל בסביבת המשפחה במקום לרוץ אליהם הוא ישר מצביע להם על חפץ/משחק מסוים או נותן חיתול/מוצץ/בקבוק שלו. בנוסף לכל מיני חפצים הוא גם מנסה לתת לאכול/מוצץ וגם לדמויות בטלוויזיה. לא אוהב משחקים כגון פאזלים, לגו ובניית מגדלים. כמה שאני מראה לו איך לבנות מגדל קוביות/כוסות הוא בורח כנ"ל גם לגבי פאזל עץ (לעיתים כן מנסה להרכיב אך לא יודע לפי צורות עדיין). בורח כשאני מלמדת אותו דברים באותם רגעים כשלא רוצה שאראה לו משחקים הוא מצביע על האור ואומר אה (אור) אציין כי יש לו שקדים מוגדלים עם תסמונת דום נשימה חסימתי קל/בינוני. עובר ניתוח בחודש מאי. יש לו אוצר מילים גדול אך חוץ מהמילה אבא לא אומר שום מילה ברורה. פעוט סקרן עם מבט רציני מאוד. לוקח לו זמן לחייך למי שלא מכיר. מצביע על כל מה שרוצה ומשתמש במילים אשמח לחוות דעת על כל מה שכתבתי והאם תקין תודה מראש
תשובה: שלום, אוצר מילים גדול והצבעה - תקין. לא לדעת להרכיב פאזל בגיל 1.9 - תקין. הכאה עצמית בפנים כביטוי לתסכול - להסביר לו שככה לא עושים ולהציע חלופה (תגיד "אני כועס" או "לישון"). יריקות כביטוי לקבלת פנים - לא תקין. דום נשימה חסימתי - לא תקין אך די שכיח, וכפי שאמרת יטופל בקרוב. לגבי שאר הדברים - לא ברור לי מה שאלתך: האם גם את רצה לבני המשפחה? האם אהבת את כל המשחקים שנתנו לך בילדותך? אני ממליצה לך לפנות לצוות טיפות חלב ולרופא הילדים כדי שתחושי יותר ביטחון לגבי התנהגויות שונות של בנך, ולהדגים להם פנים מול פנים למה את מתכוונת. חג שמח ושקט!
