פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום, אני בן 19, ולומד בישיבה. במשך כל היום יש לי מחשבות רבות על בעיות יש לי. אני חושב ממש מלא. אבל יש לי ימים, יותר טובים, בהם הכול הולך כשורה. אני זורם, וחושב הרבה פחות. בעיקר המחשבות הם' כי יש לי חבר - שאני רוצה מאוד להיות החבר הכי טוב שלו. ועם הוא לא מתייחס אלי יפה, אני מרגיש רע, וחושב על זה רבות (שאיני מסוגל להתרכז זמן רב בשום דבר אחר), אלא אם-כן הוא מאוד שובה וכו', וגורם לי לשכוח ממנו. ובדרך כלל כאשר אני חש כלפיו כך - אני מגיע לדבר איתו הרבה עד שאני מרגיש שהוא משנה את היחס. יש לי גם לפעמים טיקים כאלה ביד השמאלית. אני מרגיש חוסר נוח בבית השחי, ואני מזיז את היד מידי כמה שניות. אבל לא תמיד, רק לפעמים זה מתעורר. האם לי אובססיה?

תודה

בין היתר, אין אצלי דכאון, יש לי סוג של חרדה חברתית, כללית וקשיי קשב וריכוז (ADHD) וזה לא הולך ביחד, גם כי יש לי חרדה חברתית-כללית כזאת עם חוסר ביטחון + קשיי הקשב וריכוז, אני לא יכול להוציא מילה מהפה כשאני מדבר עם אנשים זרים לדוגמה. מה בעצם ממולץ לי לקחת, פרפנאן, ציפרלקס/לוסטרל או אפילו אפקסור/ויפקס? בן 17.

האם יש תרופות חדשות ל או סי די לרבות כאלה שלא הוכנסו לסל התרופות? תודה.

שלום, אני התחלתי אתמול לקחת ציפרלקס 10 מ?ג( העלאה הדרגתית עד ל30 מ?ג תוך שבועיים) כבר ביום הראשון הרגשתי שיפור דיי מורגש בכפייתיות, אע?פ שההשפעה אמורה להיות מורגשת למיטב ידיעתי בסביבות חודש אחרי תחילת הטיפול. האם זה הגיוני? או שזה באמת חלק מ?אפקט פלסבו? כפי שתואר כאן באחת התשובות..

שלום הנני בת 43 ומזה זמן רב אני סובלת ממחשבות טורדנות שמתרוצצות בראשי כמו סרט נע מחשבות שחוזרות על עצמן מהעבר וההווה והן גורמות לי סבל רב כגון טינה כעס רחמים ועוד הדבר מפר את שלוותי , ניסיתי בימי כל מיני טיפולים פסיכולוגיים זה עזר לאותה תקופה ושוב חוזר על עצמו . לפני כשנה התחלתי לשתות ציפרלקס 10 מ"ג אך לאחרונה אני מרגישה שאילו הם הפסיקו לעזור לי , אנא אני מיואשת נמאס לי להיות מוטרדת בסרט נע במוחי על דברים רעים שקראו לי בעבר המחשבות גורמות לי להתרחק מאותן אנשים ולשנוא אותן בעוצמה בל תתואר לכן אני פונה לעזרה ומבקשת סופסופ להגיע לשקט נפשי עם כוח להמשיך את חיי עם משפחתי המקסימה

שרון שלום, שמי יורם ואני גבר בגיל מתקדם. אני סובל מהפרעת ה- ocd מגיל צעיר יחסית. ההפרעה באה אצלי לידי ביטוי במחשבות טורדניות שמסרבות לעזוב ושלכאורה גורמות לי לראות דברים לא מציאותיים כמציאותיים, כלומר בתוך תוכי אני יודע שמה שהמחשבות אומרות לי כנכון הוא אינו נכון באמת. אם הוא היה נכון זה היה הורג אותי לדעת שזה נכון, ולכן בגלל שקשה לי להתווכח עימן כשזה קורה, אני מסוגל להאמין להן ולראות את זה כמותן - ומכאן הפגיעה שנגרמת לי כשזה קורה. לפני מס' שנים יצא לי לטייל בחו"ל ואז במסגרת הטיול חבר הציע לי לעשן ג'וינט. בהתחלה חששתי מזה מאד אבל אחרי שניסיתי את זה מס' פעמים גיליתי שמעבר להרגשה הנעימה שזה משרה, המחשבות הטורדניות שלי לא מצליחות להתגבר עלי תחת ההשפעה של המריחואנה, כלומר עוצמת השכנוע שלהן באמיתות הדברים שהן מציגות לי היא נמוכה ביותר, אם בכלל. כאילו שתחת ההשפעה של המריחואנה אני מצליח לראות מבעד למחשבות הטורדניות ולא לאפשר להן לתעתע בי. השאלות שלי אלייך הן: 1. האם התופעה הזאת כפי שתארתי לעיל מוכרת במדע? 2. האם התופעה הזאת דווחה על ידי חולים נוספים שסובלים מהפרעת ocd? 3. האם ניתן לקבל אישור רפואי מיוחד לשימוש בקנאביס רפואי הואיל והשימוש הזה מפחית באופן ניכר את הסבל שנגרם כתוצאה מפעולת מחשבות טורדניות? 4. אם כן, מה צריך לעשות כדי לקבל אישור כנדרש? 5. במידה ולא, איך אני באופן אישי יכול לקבל את זה אם אצלי זה מפחית את הסבל לחלוטין? כלומר האם עלי להפר חוק כדי לרפא את עצמי מסבל שנגרם לי בלא אשמתי? אודה לך מראש על תשובותייך:)

שרון תודה על תגובתך המהירה:) מה שאת מתארת כהיחלשות של אפקט החרדה זה לא בדיוק מה שאני מרגיש בזמן שאני תחת השפעת הקנאביס, אלא מה שאני מרגיש הוא סוג של התחדדות חושית שמאפשרת לי לראות מבעד למחשבות ולהגיע לרמת דיוק של האמת הפנימית שלי. כיוון שכך, לאותן מחשבות טורדניות אין את היכולת לתעתע בי תחת ההשפעה מאחר שאני כאילו רואה הכל (מבחינת מחשבות) באופן ברור יותר. לכן אני לא בטוח שזה ענין שקשור לחרדה דווקא, כי היו פעמים שתחת השפעת הקנאביס נכנסתי לסוג של חרדה [בעיקר בהתחלה כאשר ניסיתי בפעמים הראשונות], ומנקודת החוויה שלי לא הבחנתי בשיפור ברמת החרדה כאותו טריגר לחסימת מחשבות טורדניות. שאלותיי אלייך בעקבות האמור הן: 1. האם התרופות שאת הזכרת נותנות הרגשת חידוד חושים שמאפשרת שליטה מדויקת במחשבות ויכולת ראייה עומקית של הדברים? 2. במידה ולא, האם בעקבות אופן פעולת הקנאביס עלי כמתואר לעיל אני אהיה זכאי לקבלו כתרופה למחלתי? במידה וכן, אצל מי ואיך עושים זאת? תודה מראש על הסובלנות...

שלום שרון, באומרך: "זאת מאחר שלקנאביס גם השפעות מזיקות, ויש נטייה להשתמש בו לרעה." - לאילו השפעות מזיקות את מתכוונת? תודה

אני בת 33 ונראה לי שאולי יש לי OCD בילדותי לא הייתי דורכת על אדום במדרכה וגם לא על הקווים (עד היום מפריע לי לדרוך על אדום) בנסיעות אני נוקשת בשיניים פעם אחת לפני עמוד חשמל ופעם אחת אחרי (רק כדי שהכל יעבור בשלום), מגיל 21 פיתחתי פחד מחיידקים (טלפונים ציבורים, שירותים, תחבורה ציבורית, כפתורים, מטבעות ולחיצות ידיים) אני לא יושבת על אסלות בכלל ותמיד מפחדת שיעשו לי משהו למברשת שיניים,מפחדת לחשוב את המחשבות המפחידות שיש לי מחשש שיתגשמו, אני מפרידה גוונים בכביסה ולא רק צבעים,לא יכולה לראות דם אפילו לא בטלוויזיה, יש לי חוסר שקט כשהבית לא מסודר עד כדי חוסר תיפקוד ועצבים וכמעט בכל יום חופרת לעצמי בעור בחיפוש אחר שיערות שצומחות כלפי פנים (אני לא חושפת רגליים מרוב פצעים). וכל המלחמה הפנימית הזאת הייתה נראת לי נורמאלית והכרחית בכדי לתפקד. לאחרונה יוצא לי לעשן גראס ושמתי לב שהרבה פחות איכפת לי מהדברים שמפריעים לי בדרך כלל לדוגמא: כשאני ניגשת למברשת שיניים אני עדיין חוששת שאולי עשו לי משהו למברשת אך המחשבה הזאת לא נמצאת לי בראש כשאני לא רואה אותה. אני דיסלקטית ודיסקלקולית אך מעולם לא אובחנתי לOCD יכול להיות שהגראס באמת עוזר לי?

שלום אני זוכר שמאז האשפוז היו לי בעיות ללכת על כל מיני כתמים ברצפה . וניסיתי להתחמק ,הבעיה הזו רק החמירה ואני הולך רגיל אבל מרגיש מוזר שאני הולך כאילו אני לא מנסה להתחמק וזה מפריע לי . בבית אני לא מרגיש ככה והולך בלי בעיה . אבל מה שמציק לי יותר מכל זה שאני הולך ברחוב ורואה מכסי ביוב אני אילו מתכונן או מכוונן את ההליכה שלי לכיוון של המכסה . רציתי לדעת אם זה ocd מכיוון שאני סובל מזה הרבה זמן . וכשהשתחררתי מהאשפוז כתבו ocd . מה ניתן לעשות ? ומה מקור הבעיה לדעתך ? אקבל כל תשובה תודב

הבעיה היא לא רק למכסי ביוב היא לכל מה שמוזר אני נזכרתי שזה התחיל לפני שנתיים בהתחלה נראה לי מוזר . לדרוך על אלה . האבנים המשתלבות במדרכות האפורות בסדר אבל בצדדים יש אבנים משתלבות שחורות או חומות ואיתם הייתה לי בעיה זה פשוט נראה לי מוזר לא יודע למה . בהתחלה פשוט דילגתי אבל אחר כך התעלמתי ומאז נשאר רק מה שסיפרתי . השאלות שלי הם האם עצם התעלמות מבעיה יכול לגרום ל"קיבעון " או התחזקות של ההרגשה . ? ושאלה שנייה האם כדי ללכת לפסיכאטר לבדוק את זה מכיוון שכבר אני מאובחן כסובל ב ocd ? תודה

רציתי לשתף את הגולשים ואותך שרון בסיפור חיי וברפואה האמיתית שמצאתי: אני בן 38, סובל מגיל 14 לערך מ- ocd. כמובן, שעד לגיל די מתקדם (27-28) כלל לא ידעתי שזו מחלה והייתי בטוח שאני פשוט "מקולקל", כי ההפרעה שלי מבוססת על מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן - כל פעם בורסיה אחרת - בנושא מרכזי אחד - הנושא המיני. הפחדים שהתפתחו אצלי מהמחשבות הללו יכלו בעבר לשתק אותי לימים שלמים או למיצער לשעות ארוכות. כאשר הייתי מצליח לסלק את המחשבה באמצעות מחשבה נוגדת (הייתי צריך לשכנע את עצמי שאני טועה) זה היה כרוך במאמצים כבירים שהסבל שלי מהם היה גיהנום עלי אדמות. אם לא הייתי מסלק את הספק שנוצר מהמחשבות כל המציאות היתה נחווית לי באופן ירוד - הייתי 10% מעצמי במקום 100%. רמת האושר שלי והנינוחות כמו שביעות רצוני מהחיים היתה נמוכה ביותר, ולעיתים הייתי מעדיף למות מאשר לחיות. עד כדי כך. המכה הראשונה שהצלחתי להנחיל לאויב שלי - אותה מחשבה טורדנית - היתה עם ההכרה שאני סובל ממחלה שיש לה שם ואפיון משל עצמה. זו היתה נקודת מפנה גדולה מאד בחיים שלי, כי לא הייתי צריך להדחיק ולהסתיר את זה בכל כוחי, וגם הבנתי שזה משהו שקיים ומוכר ואני לא האדם היחיד עלי אדמות שסובל מזה.כבר מעצם הידיעה הזאת חל שיפור רציני במצבי, אבל מה לעשות שכאשר הטורדניות תופסת אותי לא תמיד הידיעה הזאת עוזרת, ועדיין מצאתי את עצמי במלחמות בלתי פוסקות עם מחשבותיי. הדבר די גרם לי לייאוש, אבל מצד שני הבנתי שבתוכי מתפתחת ראיית נפש. הכוונה היא שבגלל הנסיון שלי במלחמה עם עצמי ועם המחשבות הטורדניות התחלתי למפות את הנפש שלי, בכדי לעזור לעצמי להילחם טוב יותר עם המחשבות. לעיתים הייתי רושם מזכרים לעצמי של מחשבות מרגיעות ושיטות שהצליחו לי בעבר, ולעיתים הייתי משנן בכל כוחי וזכרוני את הכלים האחרונים שסייעו לי במלחמה - וחלילה לא שוכח אותם (שכן כל כלי כזה הצריך חווית גיהנום משל עצמו עד שהגעתי אליו). את הפתרון האמיתי לבעיה שפתר את הענין באופן די דרמתי אחרי כשני עשורים של מאבקים אינסופיים קיבלתי מלימוד הקבלה. צריך לקרוא כדי להאמין, אבל זו עובדה. קונן בי יצר עז להבין את משמעות חיי וכך עם השנים הגעתי לקבלה לאחר חיפושים אחר תשובות לשאלות קיומי. בתוך הקבלה ישנם כל מיני זרמים ובכל שלב שלמדתי זרם אחד - מצאתי את עצמי מחפש משהו מעמיק יותר כי הרגשתי חסרון של קשר לחיים שלי כאן ועכשיו, וזאת עד שהגעתי לתורתו של רבי נחמן מברסלב, שהוא הצליח לחבר את כל לימודי הקבלה עד לאותו מועד לתורתו שלו שמסבירה בפרטי פרטים כיצד הנפש שלנו עובדת, כאשר כל הכוחות של הנפש מקבלים מיפוי ושייכות, וכאשר כל תורה שלו פתאום היתה נראית לי כאילו לקוחה מחיי שלי. הבנתי שהמחלה הנוראית הזאת גרמה לי לראות את המציאות מתוך הפנימיות שלי מתוך הנפש, וזה כל מה שהייתי צריך לדעת כדי להבין שהכל מתחיל ונגמר בנפש שלנו. בפנים. עם הלימוד ההולך ומתגבר בתורתו של רבי נחמן פחתו התקפי ה- ocd מעצמם. הסיבה העיקרית היא שאני כבר מבין את כל הכוחות בנפש האחראיים למחלה זו, ואני מזהה אותם בזמן אמת - בעת פעולתם, ויודע להימנע מהמלכודת שהם מציבים לי. ההיכרות עם אותם כוחות שבנפש גרמה לכך ששיעור ההתקפים שאני חווה פחת בכ- 90% ואני היום מרגיש משוחרר, למרות שלעיתים יש מחשבות טורדניות אבל במינון נמוך וכאשר אני מסוגל למגר אותן בקלות יחסית למה שהיה בעבר. אציין כאן כי לא נטלתי מעולם שום תרופה שקשורה לנושא הזה, בתוקף סרבתי להתשמש בכדורים או בכל תרופה אחרת וגם לא הלכתי לטיפולים. תמיד נלחמתי עם הנושא לבדי בעצמי. אני ממליץ בחום לכל מי שסובל מההפרעה הזאת ללכת בדרך הזאת. ללמוד את תורת הנפש מצדיק האמת - שמבקש לתת פתרון ורפואה לכל אדם רק משום שזו היתה תכלית חייו בעצם - יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו ולדעת שבזמן אמת הבטחון שמדובר בידע שבא ממנו יעשה את העבודה. ממליץ בחום. הסיבה שאני אומר את זה היא כי אחד המרכיבים הבולטים של ה- ocd הוא שימוש בכח המכונה בתורה "עמלק" - אותו נצטוונו לכרות מנפשנו. עמלק הוא כח הספק שכל מטרתו להחליט את כח האמונה שבנפש. כאשר כח האמונה בנפש נחלש, יכולים לחדור לנפש כוחות נוספים ולעשות עבודה על הנפש כפי שרק ירצו. לכן אחד מהמרכיבים העיקריים שהאדם צריך לחזק הוא את האמונה. ברגע שמחזקים את כח האמונה מגיעים לפריצת דרך משמעותית ביותר. לצדיק אמת יש את הכח לחזק בנפש שלנו את הכח הזה שנקרא אמונה ולעזור לנו להתגבר על הכח הנגדי המכונה "עמלק". ברגעי אמת פעולת הצדיק - שהיא פעולה חיצונית שלא באה מאתנו - ולכן משמשת כחבל הצלה אובייקטיבי מצוין - עושה את הפעולה שלה ויוצרת מצב תודעתי שלא מאפשר כלל למחשבה הטורדנית להתקיים מלכתחילה, כלומר זו ההגנה הראשונית והטובה ביותר מכיוון שהיא יוצרת את המעגל הראשוני שיכול לסנן את עיקר המקרים בהם נוצר התקף ocd. הנקודה שהאדם מסתייע בכלי חיצוני בו הוא מאמין בכל מאודו היא כשלעצמה יוצרת מרפא טבעי לחלוטין. מחשבה כנגד מחשבה. בקיצור אני לא רוצה להלאות אתכם ביותר מדי דיבורים כי אני יכול לכתוב על זה אנציקלופדיה שלמה, אבל אני מבקש מכל אחד מכם להאמין לי שזה עובד בלי תרופות בכלל. אני מרגיש היום ממש בריא ממש כמו בגיל 13 לפני שהמחלה פרצה לראשונה. לשרון - האם מוכרת לך התופעה הזאת שבשל התחזקות הפן התודעתי שבנפש והיכרות עם כוחות הנפש כמו גם שינוי התודעה של האדם - ניתן להירפא מהפרעה נפשית, לעיתים לחלוטין?

שרון שלום, לתגובתך - הנסיון לפתור מחלה נפשית בשיטות קוגנטיביות כמו כאלה שהזכרת זה מצוין. אני רוצה להוסיף, שהחלק של ההיכרות של האדם את הנפש - זה לא סתם רעיון שעניינו ביצירת אמונה בדבר מסוים. ממש לא. מדובר בידע שהלימוד שלו (עיון + מציאות) מאפשר לאדם להגיע לאמת ביחס לכוחות שמופעלים עליו בחיים בכלל. לא מדובר במשהו אשלייתי (פלסבו) כדי ליצור איזה כח נגדי. ממש לא. בנפש של האדם קיימים כוחות וזו עובדה. הכוחות הללו (כגון כח הספק, כח הדמיון, כח הפחד, כח האמונה, כח הזכרון) פועלים בתוך הנפש בצורה דפוסית מסוימת. יש להם שורשים שמפעילים אותם בהתרחש כל מיני ארועים במציאות. כאשר האדם לא מנסה בחייו להבין את המערכת הזאת הוא נתון לפעולת אותם הכוחות עליו באופן שרירותי, מבלי להבין למה ומדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. לא רק בתוך הנפש שלו פנימה אלא גם במציאות החיצונית עצמה. אני יודע שזה יכול להישמע כמו מדע בדיוני או כמו משהו מיסטי, אבל זה לא. זה אמיתי לגמרי, רק שהדרך לתוך רזי הנפש היא דרך לא פשוטה, כי היא דורשת מהאדם לעשות שינוי בתודעה הקיימת שלו כדי ללכת בה, כי האדם שמחפש את הכוחות הללו ואת אופי פעילותם עליו נדרש להשתנות בתוך החיפוש כדי להמשיך ולהבין. בניגוד לידע (כל ידע וכל חכמה אחרת) שהאדם יכול להיות נייטרלי כלפיה, קרי ללמוד אותה מבלי שהוא עצמו קשור לאותה חכמה, ידע של תורת האמת של כיצד הנפש שלנו פועלת וכיצד הכל קשור לבורא עולם בסופו של דבר, אי אפשר להבין בשכל בלבד, כלומר לא ניתן ללמוד רק מצבירת ידע, כיוון שהדרך היחידה להתקדם בחכמה זו היא לגרום לידע לחלחל לתוך חייך ולפעול באמצעותו לשינוי התודעה האישית. רק מי שהולך בדרך כלומר מממש את הדברים ומיישם אותם הלכה ולמעשה מקבל את המפתחות בנפש כדי למפות את הכוחות הללו הלכה ולמעשה, ויכול להמשיך ולהתקדם (לטפס) באותו חיפוש וחקירה, שמאפשרים לו להעמיק עוד יותר בתפישה ובהבנה של עצמו, של משמעות חייו, של האמונה בבורא עולם, של שינוי טבע שלילי שקיים בו באופן מיוחד (חריג מאנשים אחרים) ובמו ידיו לבצע את התיקון הזה בתוך הנפש שלו פנימה. כאן שום פסיכאטר או מטפל לא יכולים לעזור לאדם אם הוא עצמו לא הולך בדרך. ההליכה הזאת בדרך לא ידועה מחייבת אמונה בצדיק אמת. באדם שהלך בדרך זו קודם ומכיר את כל נפתוליה ויכול לקחת את ה'אדם החוקר' עד למעמקי הנפש ולמנוע ממנו להסיק מסקנות שגויות מתוך היות אותו אדם חוקר נחשף לחלקים מסוימים בלבד מהסוד - שבעקבות אותה חשיפה הוא מסיק תובנות שגויות כי אין לו עדיין את כל הידע הדרוש לבסס מסקנה אמיתית. אני טוען, למרות שאני לא יודע אם אפשר להוכיח את זה בראייה מדעית קלאסית, שבאמצעות התקרבות של האדם לקדוש ברוך הוא בדרך של אמת מתוך היכרות את כוחות הנפש שלו ומתוך דבקות בצדיקי אמת, אפשר לרפא כל מחלה נפשית באשר היא - לא רק ocd. מדוע? מכיוון שכל מחלות הנפש באות מבעיה שהנפש לוקה בה, והנפש היא דבר עדין שהרפואה המדעית (לרבות פסיכולוגיה ופסיכאטריה) לא יכולה להבין לחלוטין, כי יש בה חלק מטא-פיזי. להבדיל מאיבר בגוף שהוא נראה לעין וניתן לחקור פעילותו תחת מיקרוסקופ וכלים מדעיים חיצוניים אחרים - הנפש היא שילוב של חומר ורוח, ולכן המדע לא מסוגל לעולם לפענח אותה במושגי חומר בלבד. הדרך היחידה לפענוח הנפש היא שימוש בתורת הקבלה, ולדעתי תורתו של רבי נחמן מברסלב היא הדובדבן שבקצפת (כיוון שהוא חיבר את כל הקבלה לתוך הנפש והסיר את כל הערפל מהידע הקלאסי של עולם הקבלה). אני טוען, שאדם שמושל ברוחו הוא אדון לגורלו - הוא יכול ליצור שמחה מכלום, הוא יכול ליצור אהבה גם בלי המימד הפיזי, הוא יכול לחלץ את עצמו מרגשות של עצבות, דכאון, ולמעשה הוא לומד את השורשים שמפעילים את כל המערכת הסבוכה הזאת שנקראת "אדם", וזאת בין היתר באמצעות הבנת אותו חלק מעורב (פיזי רוחני) שנקרא נפש. אני טוען, שאם פסיכולוגים היו מחפשים את התשובות לא רק במחקרים מדעיים אלא בשימוש בתורת הקבלה, היו יכולים לפתור את כל הבעיות הנפשיות ולרפא את כל המחלות. ולראיה, גם היום רוב הטיפולים הפסיכולוגיים לא מסתפקים במתן תרופה, כדור או טיפול רפואי קלאסי, אלא שלצד כל אלה מתפתחת שיטה של טיפול התנהגותי קוגנטיבי שהמשמעות שלו היא עיסוק בפן הרוחני (שכלי) של הנפש, כי לא מדובר בהפעלת טיפול חיצוני על הגוף אלא טיפול שבא מבפנים, מתוך האדם עצמו, הכולל שינוי תודעתי של האדם, כלומר מעין תכנות מחדש של המחשבה. אני טוען, שיגיע היום ועוד יבינו שהרפואה הנפשית מתחילה בשורשים כל כך עמוקים בנפש פנימה, שאם האדם ילמד אותם ויחפש תשובות לצרותיו מתוך דרך זו, הוא יגיע לשורש של הצרות ויוכל לרפא את עצמו לבד. בלי שום כדור או תרופה חיצונית. כלומר שהפן הקוגנטיבי מכיל את התשובות לכל הבעיות ומתן כדורים או תרופות כימיות אחרות רק מחריף את הבעיה כי האדם הופך להיות תלותי בכדור חיצוני ולא מפתח את הכוחות הפנימיים הנדרשים להבין את הבעיה ולפתור אותה מהשורש האמיתי שלה. כלומר, הכדור הוא כמו סם, הוא "משכיח" את הבעיה לזמן קצוב ובכך יוצר תחושה מזויפת של מרפא, בעוד שהוא לא רפא דבר רק גרם לאדם להיות תלותי יותר ופחות נחוש לפתור את הבעיה בעצמו. בתור אדם שסובל ממחלה נפשית אני גם יכול להעיד מפי הגבורה כי הדרך הזאת עובדת ב- 100%. כלומר, אני טוען, שמי שגם חולה בעצמו, מקבל הזדמנות טובה יותר להכיר מקרוב את הנפש, כי אין לו הרבה ברירות. עבורו, זה ענין של חיים או מוות, כלומר הרגשת החיות שלו תלויה בריפוי הבעיה שלו, ולכן הוא מכיר את הדברים מתוך היכרות מעשית יומ יומית שמתרחשת ממש בתוך נפשו שלו. לאדם כזה יש פוטנציאל (והמימוש של אותו פוטנציאל תלוי רק בו) להבין את הנפש ואת הכוחותה פועלים בה לא רק באופן תיאורתטי אלא מתוך ידיעה של ממש שמלווה אותו מאז פריצת מחלתו, כי אדם שלוקה בנפשו מגיע ברמה כזו או אחרת למודעות נפשית, שאם לא כן הוא לא יכול היה בכלל לחלות באותה מחלה. לכן, הבשורה שלי לאנשים שסובלים מ- ocd, היא שיש להם את הכוחות (יותר מאנשים בריאים אחרים) להכיר את הנפש שלהם מתוך חוסר ברירה, שנכפה עליהם מעצם מחלתם, ושאם הם יבינו איזה יתרון יש במחלה הזאת ויקחו את זה למקום הנכון - הם עוד יברכו את היום שהמחלה הזאת היא מנת חלקם.

אשמח אם תיצור איתי קשר טלפון 0586604919שי תודה

שלום רב, איני יודעת אם זה המקום לפניה שלי (במידה ולא אשמח אם תוכלי להפנות אותי למי שכן רלוונטי). הייתי במערכת יחסים זוגית במשך מספר חודשים, שלא צלחה מסיבות רבות, ועל כן רציתי לסיים אותה. לצערי ללא הצלחה. החבר שלי לשעבר לא מוכן להניח לי, וכל הזמן מתחנן שאתן לו רק עוד הזדמנות אחת (מה שננתי הרבה יותר מפעם אחת). אני אובדת עצות!!! מה עלי לעשותת???

שלום רב. ראשית, אני מבקש לומר תודה על הפורום ועזרתך. - אני בן 22, אני לא לומד ולא עובד ליתר דיוק אני לא מצליח לעבוד כי קשה לי להתמקם במקום אחד, כבר במהלך יום עבודה ראשון אני מרגיש שלא טוב לי, מרגיש תחושת חנק ושאני לא יכול יותר. אני לא מצליח לגייס כוחות, אני מרגיש שאני לא ממש מפוקס. אין לי מוטיבציה לכלום, גם לא לדברים פשוטים יותר כמו לסדר את החדר. יש לי 12 ש"ל כולל בגרות חלקית ומעבר לזה כלום. יש לי תוכניות וחלומות אבל אני לא מסוגל להתחיל ולממש אותם. אני חסום,קפוא ותקוע. משהו עוצר אותי ומקשה. אני מרגיש רע בשל המצב שבו אני נמצא. כולם מדברים איתי מנסים לעזור ולכוון- וחוזרים ואומרים: תתבגר כבר, קח את עצמך בידיים, מה יהיה איתך. גם אני שואל את עצמי את אותה שאלה-ורוצה יותר מהם להצליח. אני נשבע שממחר אני מתחיל מחדש והכל יהיה אחרת, אבל זה לא ממש מצליח לי, *אני לא מבין מה הבעיה איתי מה משתבש ולמה ? *אני מבקש להבין כיצד מתבצע אבחון פסיכיאטרי ומה הוא כולל ? *האם טיפול תרופתי יכול לסייע לי ולגרום לשיפור במוטיבציה ולהעצים את היכולות שלי מחדש - במקרה שלי. > כל כך רוצה להתקדם להתפתח ולצליח ולא יכול באמת... אני מבקש להדגיש, אני לא שותה אלכוהול ולא משתמש בסמים. בתודה מראש בברכה

יאנו זוג הורים הסובלים מאו סידי ויש המלצות לגבי ילדנו שאנו צריכים מעקב בגידול וחינוך ילדנו דברים השטפרו אמרתי לעובדת סוציאלית והיא אמרה נכון יש מה לשפר אני אשאל את הרופאה כי יש לכם או סי די האם יש לנו מה לפחד שמא יקחו ילדנו

שלום, בתי בת השנתיים מסדרת באובססיביות את הבובות שלה בשורה ישרה, כל בובה חייבת להיות עם רגליים ישרות ולא עקומות. היא יכולה לשחק במשחק הזה קרוב לשעה ולהעסיק את עצמה. קצת מדאיג אותי, האם יש הסבר לכך?

בעלי מרגיש במצוקה שנים רבות. הוא מאמין שהסיבות העיקריות הם עבודתו. הוא כרגע לא יכול לעבור לעבודה אחרת. הוא נפגש עם פסיכולוג, ונפגש עם קאוצ'ר -שניהם נחשבים לטובים בתחומם, אך הם לא הצליחו "לגעת" בבעלי. לכן הטיפול הפסיק. מתוך רצון לעזור לבעלי, וחיים במחיצתו יותר מ-20 שנה, אני חוששת שיש לו o.c.p.d. אני לא אשת מקצוע. אך הרבה מהסעיפים בהם מתוארת הפרעה זו, מתאימים לבעלי. אני חשתי הקלה כלשהי כשסוף סוף גיליתי ממה הוא סובל. אך הוא לא מוכן לקבל זאת. לבקשתי הוא קרא את ההתיחסות לo.p.c.d. בוויקפדיה. הוא הסכים שהרבה מהנאמר מתאים לוץ אך עדיין מתנגד להיכנס ל"מגירה הזו". הוא הלך לפי בקשתי לפסיכולוג שמומחה לנושא זה. אך מאחר שהוא דיבר עם הפסיכולוג רק על כך שלא טוב לו בעבודה, הפסיכולוג טען שאינו לכול לעזור בכך לבעלי. בעלי רוצה לקבל עזרה, אך לא מוכן אפילו לבדוק אם אכן הוא סובל מהפרעה זו (לדעתי זה חלק מההפרעה.) בינתיים הוא סובל והילדים ואני נפגעים מכך. מה אפשר לעשות?

חשוב לי שיבינו בדיוק את הסיבות למצוקת בעלי. כך ממוקדים בבעיה. מבינים את הקשיים בלי להתפזר ולדבר על דברים שוליים. כבר שמעתי בעצתך ואמרתי לבעלי שאני לא מתעקשת להזכיר אבחנה זו בשמה. יש לו מוטיבציה לטפל בעצמו, במיוחד משום שהוא סובל מאד מכך. הוא רוב הזמן צריך להילחם בהרגשות שלו ולהתרומם בכוח. אני ממש לא מכירה פסיכולוגים. מה זה ה-cbt. האם ישנה אפשרות לטיפול ממוקד ולא תהליך שנמשך שנים? אם כן, אייך קוראים לטיפול כזה ואייך מוצאים פסיכולוג המטפל כך. אשמח להמלצות. אנחנו מאזור ירושלים. רב תודות!

למה עוזר הטיפול בשיטה הזאת? ועד כמה היא מוכחת? תודה מראש!

אגירה כפייתית כיצד ניתן לטפל

בעלי, בן 32 כוסס ציפורניים ואת העור שסביב מגיל ילדות, ניסינו את הלק המר אך לא מועיל יש דרך להתמודד עם הבעיה? בסה"כ אדם רגיל לא לחוץ או עצבני מידי...

שלום, קראתי מאמר שקוראים לו "אני חושב שזה זז" ומאוד התחברתי למאמר אני בת 15 ויש לי חשיבה בוגרת יותר מדיי לפעמים וזה פוגע לי בחיים גם הפסיכולוג שלי אמר את זה אבל העיניין הוא אני מפחדת שאני לסבית פחד כבר בערך חצי שנה שזה הלך וחזר ואז זרקו לי בצחוק ורוד זה צבע של לסביות אני מנסה לתאר את עצמי מתנשקת עם בנות מהמין שלי אני יודעת שזה הגיל שזה קורה אבל אני מרגישה שנולדתי עם זה ושאני חייבת להיות לסבית כי למרות שאפילו לא נמשכתי לבנות פיזית היו לי רגעים שרציתי לנשק בת אבל אני ממש מוטרדת אני למשל עושה שגיאת כתיב כמו "אני אוהב" ואני ממש נלחצת ונכנסת לסרטים אני מנסה לחשוב על העבר שלי אם היו לי משיכות לבנות ואני מרגישה שזה ממש חוסם אותי לבדוק מה אני באמת אני מפחדת לקחת תרופה שהבלבול יעבור ואז אני יבין שאני לסבית אני לא רוצה להיות עם בת זה דיי מגעיל אותי אבל קשה לי לחשוב על בנים עכשיו ניסיתי את השיטה של לרשום מה אני מרגישה על דף זה הרגיעה אותי אבל זה עכשיו יותר מלחיץ אותי כי אני לא לחוצה ואני עדיין חושבת על זה אז אני חושבת שאולי אני לסבית . אני ממש לא יכולה לחיות ככה זה נוראי זה לא סתם מחשבה .... אני יודעת שאני צעירה וזה הזמן של המחשבות בכל זאת זה לא צריך היות טורדני כל כך מה לעשות ?????????

אף פעם לא הסתכלתי על בנות .. דיברתי עם אמא שלי והפסיכולוג והפסיכולוג וגם אמא אמרו שזה נראה כמו עוד מחשבה ניראה לך שאני צריכה לקחת תרופה ? זה לא דווקא המחשבה הזו זה עוד הרבה מחשבות שבעבר השתטלתו לי על החיים..?

שלום רב.אני בן 28.בחודשים האחרונים החלו לצוץ לי שערות לבנות בשיער ראשי ומאז ששמתי לב התחלתי לתלוש אותן באמצעות פינצטה.עכשיו לאחר כמה חודשים של תלישה אמרו לי שזה לא יעיל ואני חושב שאולי רק גרמתי נזק לשיער שלי שאולי כתוצאה מהתלישה יהיה דליל יותר.מה עושים?

שלום, אני מדריכה של נערה במסגרת שאני לא רוצה לפרט כאן, הנערה עושה שנת שירות ויש לה כל מיני תגובות שאני לא מבינה אותן ואני רוצה להבין. יש לה לפעמים התפרצויות זעם שלא קשורות למציאות, לפעמים כשמישהו לא מסכים איתה היא ממלמלת לעצמה ועוצמת עיניים תוך כדי. יש לה אמירות מאד קיצוניות על הרצון שלה להיות חלק מהמסגרת. אמירות קצת פנאטיות. היא בחורה מאד מאד חכמה, עם ידע כללי נדיר. לא מצליחה להבין את המציאות שמסביבה, טועה בניתוח שלה סיטואציות. אני ביקשתי ממנה ללכת לטיפול וזה מתחיל עכשיו, אבל אני ממש אשמח אם תוכלי לתת לי כיוון לבדוק עליו. מאד חשוב לי להבין. תודה.

שלום ! אני בת 28 נשואה ללא ילדים ( בתכנון ). כבר מאז שהתחתנתי אני אני מדמיינת לעצמי שאני הולכת למות (ח"ח), ובעלי יתחתן במישהי אחרת ומחשבה טורדנית זו מביאה אותי לביצוע פעולות כמו למשל אני דואגת יותר לבריאותי וזה גורם לי לביצוע בדיקות וכד'.והסיפור הזה לא נגמר. כל פעם שאני רואה שניים ביחד או זוג מתחתן או לא יודעת מה זה... המחשבות עולות שוב בדימיון... אני לא יודעת מאיפה בא לי. אני אוהבת מאוד את בעלי. מבחינת אישיות אני בעלת דימיון עצמי והערכה עצמית כמעט אפסיים. גדלתי בבית שהורי לא הביעו לי שום אהבה או חום. וראיתי שבעלי כמעט הוא היחידי שהיה "בשבילי", ואני תמיד עם דאגה שאני לא רוצה שאף אחד אחר בעולם ישתף אותי בו. עד כדי כך שאני אמרתי בפניו שמקווה (ח"ח) שהוא ימות לפני כדי שאהיה בטוחה שאני אהיה היחדיה בחייו,ואני בטוחה שזו אמירה ממש לא במקומה. אודה להתייחסותך מה לעשות ומאיפה זה נובע תודה

הכל התחיל בגיל 16 (כיום אני בן 23) הייתי עם מישהי והתחלנו להתנשק וכו..בשלב מסויים איבדתי קצת מן החשק המיני ומאז התחלתי לשאול את עצמי האם אני הומו??? בימים הראשונים המחשבה הטרידה אותי אך היא חלפה. כמו כן מאז כל פעם שיצא לי להיות עם מישהי המחשבה הזו צצה לי !!למרות שאני נמשך לבנות.לאורך השנים היא באה והלכה כי פשוט לא התמקדתי לא ייחסתי לה חשיבות. אני מסתכל על בנים ולא הייתה לי בעיה עם זה..הם אף פעם לא עוררו בי איזשהו גרייה מינית! לאחרונה (חודשיים) המחשבות פשוט לא עוזבות אותי !! אין שנייה שאני לא חושב על זה,התחלתי לפחד להסתכל על בנים שמא תיהיה לי גרייה מינית,כשאני אומר לעצמי שאני לא גיי אז יש קול פנימי שאומר לי שאני כן..וכל הלאה. הייתה לי תקופה של חצי שנה שהמחשבה פשוט לא הופיעה ונמשכתי והסתכלתי רק על בנות... 

לד"ר שלום, האם לאחר 3 שנים מהתקף פסיכוטי חד פעמי ובטיפול תרופתי ופסיכולוגי כאשר יש רמיסיה מלאה מפסיכוזה, האם יש סכנה לפסיכוזה נוספת במקרה של ירידה מבוקרת בכדור אנטי פסיכוטי? בני החל לפני שלוש שנים בקבלת 32 מ"ג פרפנאן. התרופה מצד אחד הועילה ומצד שני הרסה לו את איכות החיים. בהתיעצות עם הפסיכיאטרית הוסכם לרדת במינון ולאורך שנה שלמה בני ירד במינון לאט לאט. הוא מרגיש מצויין!!! תודה לאל! אין בעיות דיבור, אין מחשבות שווא,אין אקטיזיה.העניין הוא שכרגע נוטל 10 מ"ג פרפנאן ו75 לוסטראל(בלוסטראל לא נגענו) והרופאה טוענת שבוודאות תהיה לו פסיכוזה אם לא יטול לפחות 16 מ"ג. הוא בן 19 ומתעקש על המינון כי כולם כבר מחמיאים לו שהוא לא "מגמגם" מרוכז יותר וחיוני יותר. אודה לעצתך. גם בטיפול סי ביט טי מזה שנה.

את כנראה לא הבנת אותי נכון. בני מעולם לא היה בדיכאון או בהתקפי חרדה. הוא קיבל אן סי די עקב התעללות של תלמידים בבי"ס ובעקבותיו התקף פסיכוטי שחלף אחרי יום אחד. האו סי די ללא טקסים, ללא כפייתיות וללא סימני חרדה. הוא בעבר התבטא במחשבות טורדניות, שאף פעם לא גרמו לו להאמין שהן נכונות. בעזרת טיפול סי ב טי הוא התגבר התגברות מוחלטת. מזה שנה אין לו כלל טורדנות ושום סימן לאו סי די, הוא מדהים כמו שהיה לפני ההתקף. ההורדה במינון גרמה לו להרגיש מצויין ואילו המינון הגבוה גרם לו לאקטיזיה, חוסר מוטיבציה, דיבור לא ברור וחוסר ריכוז ומכאן הייתה לו פגיעה באיכות חיים. כיום הוא מרגיש מצויין אך בכל זאת הפסיכיאטרית טוענת שאי אפשר להגיע לרמיסיה מלאה מאו סי די ובגלל המינון הנמוך יש סיכוי גבוה לפסיכוזה, לעומת זאת הפסיכולוג שולל לגמרי אפשרות כזו. (הוא פוגש אותו כל שבוע והיא כל 3 חודשים), וזה מה שמבלבל אותנו כי איו תמימות דעים בין המטפלים וההורים תקועים באמצע וחוששים.

שלום, רציתי לדעת היכן וכיצד ניתן לחפש מטפל CBT לאוסידי באיזור מגוריי (חיפה)? תודה מראש.

שלום שרון, 1. מי יכולים לרשום תרופה נגד חרדה לטיפול ב-OCD? האם רק העוסקים בבריאות הנפש או גם רופאים פיסיולוגיים? 2. האם יש לקחת טיפול נוסף כמו טיפול CBT על מנת לקבל מרשם לתרופה שתקל על ה-OCD? 2. האם אפשרי שהסימפטומים של ה-OCD כמעט וייעלמו רק על ידי נטילת תרופות? תודה לך.

אשמח לקבל המלצה לפסיכולוג או פסיכיאטר שמוסמך לטפל גם ב-NLP. האם "יש חיה כזאת", או שכל הנל"פ פרקטישיונרז הם מאמנים אישיים ללא הסמכה פורמלית בתחום בריאות הנפש? תודה ושבת נפלאה!

היי בני בן 11 בקרוב הבעייה העיקרית התחילה לפני שנה שהוא היחלט שיותר הוא לא אוכל בסכום רגיל רק מפלסטיק כמובן שהסברתי שהכלים עוברים הרתחה אבל הוא לא מוכן לגעת בסכום צלחות כוסות רגילות. הסיבה מישהו אכל שתה מזה. אמרתי שאני יקנה לא סט שיהיה רק שלו אבל הוא לא מוכן. בנוסף לאחרונה שמתי לב שהוא נוגע המון בקיר בריצפה ונוגע עים היד בפה אני הערתי לא ופשוט הוא עושה את זה בלי להרגיש.אודה לך על תשובתך ולמי אני צריכה לפנות. תודה

שלום לכל מי שקורא ויכול לעזור אני בת 26, יש לי חברה הכי טובה בת 25, אנחנו כבר 7 שנים בחברות חזקה, החברות הכי טובות, היינו פה אחת עבור השנייה בכל הרגעים, אושר ועצבות, כאב ושמחה. סיפור החיים של חברה שלי הוא מאד כואב ועצוב. תמיד ידעתי זאת, אך האמנתי כי הכול נובע עקב משהו מסוים שעברה, ושזה יעבור. בעקבות אירועים מסוכנים בזמן האחרון אשר חברתי הייתה מעורבת בהם, החלטתי לדבר עם אמה ולפתוח את הכול, וכן, לשאול אותה שאלות, שמעולם לא הייתה לי תשובה עבורן. אתחיל בלהציג את חברתי, צד אחד שבה- החברה שאני מכירה, החברה שיש לה המון חברים ותמיכה ומקבלת המון אהבה וחום מהסביבה. היא אדם טוב במהותה, נאמנה מאד, תמיד מקשיבה לאחרים,חברותית, עוזרת ואוהבת, תעשה הכול בשביל חברים שלה, תומכת, חיננית, יפה ומקסימה, כובשת, אשת שיחה, נבונה, מתוקה, בוגרת במחשבתה, עם המון שמחת חיים ואהבה לצחוק ושמחה. יש לה המון חברים. מקרה אישי שלי אשר מוכיח האמור – עברתי תאונת דרכים קשה, בעקבותיה במשך חצי שנה הייתי בכיסא גלגלים, במשך כל התקופה של חצי השנה, היא הייתה שם בשבילי , תמכה בי בצורה ובאופן שאף חבר מעולם לא עשה עבורי, כמעט 24 שעות ביממה, הייתה אצלי בבית בכל יום עם משפחתי. בחצי שנה הזו, היא הקשיבה לי ולחששותיי, שמה אולי מעולם לא אחזור לתפקוד מלא, וכן חששות טבעיים שקיימים אצל נפגעים לאחר תאונת דרכים. וכן, שמחה אותי והעבירה את זמני. אני רואה בתמיכה הזו, כמשהו מדהים, של אדם חזק, מוסרי ונאמן אשר מאד רגיש למצוקות של אחרים. לאחר שהצגתי את הצד שאני אוהבת בה, אציג את הצד האחר שבה, הצד אשר נחשפתי בטיפות קטנות בכל השנים, ובימים האחרונים, נחשפתי אליו באופן מוחלט וברור עקב שיחה עם אמא שלה ואחותה בת ה-20. חברה שלי מגיעה מבית "הרוס", יש לה 2 אחיות ואמא, אביה נטש את ביתן (מוחית לא פיזית) כשהיא הייתה בת 4, מעולם לא היה שם עבור אף אחד מבני המשפחה, היה המון בחו"ל והתכחש לחייו כאבא וכאיש משפחה. אביה הוא שקרן אובססיבי, גנב כפייתי, אשר גנב מכל המשפחה, מהאמא, מהילדות, את החסכונות שלהן, מההורים, מכל אחד אשר היה לו קשר מולם, רוקן את כל כספי המשפחה (באופן "חוקי" עם עורך דין") הוא הוביל את המשפחה למצוקה כלכלית קשה, ומציאות מאד כבדה, אשר הובילה את אמה לעבוד 14 שעות ביממה, עם 3 בנות בבית, אשר לא זכו להדרכה, חינוך ותמיכה. חברתי, כשהייתה בת 10, גידלה את אחותה הקטנה אשר הייתה תינוקת, לבדה מכיוון שלא היה איש בבית, האב מעולם לא היה שם, ואמה עבדה בפרך בכדי לקיים את המשפחה ובכדי לצאת מהמצוקה הכלכלית הקשה שאביה הוביל את ביתה. בשנים לפני גיל 15, אמה מספרת שהיא הייתה אדם נורמטיבי, עם שמחת חיים, ולא היו תסמינים אשר מראים על בעיה או מצוקה. בגיל 15, חברתי עברה אונס, אביה באותו זמן היה בחו"ל, וכשסיפרו לו על כך, הוא לא חזר ארצה, ונשאר שם כמה חודשים (חודש, או חודשיים אני לא זוכרת) היא לא הלכה לטיפול, ועקב חוסר התמיכה מחוסר הברירה בביתה, פשוט המשיכה הלאה. אמה מספרת שכמה חודשים לאחר מכן, החלו תופעות אשר תסמיניהן זהות לאביה. היא החלה לגנוב כספים, לשקר באופן אובססיבי (כלפי חייה בלבד ולא על אחרים) , גנבה מאמה חסכונות, עשרות אלפי שקלים, אם ארנקים היו זרוקים בבית, הייתה גונבת כל מה שיש. בכל שנות החברות שלנו, לא ידעתי על הכספים ועל הצורך שלה לגנוב, ידעתי שהיא עברה אונס, ושייכתי את כל מעשיה להרס עצמי של בחורה שלא טיפלה בעצמה כמו שצריך, תמיד הייתי שם בשבילה, להקשבה, לתמיכה, ולעזר. בכל שנות חברותינו, היו לה 3 קשרים ארוכים עם גברים, הקשרים היו אובססיביים, לא טובים, הרסניים מאד, ובסוף לקראת פרידתם ממנה, היו לה רגעים מאד קשים מחשש עצום מנטישה. יש לה חרדת נטישה מאד חזקה, ובכדי להתמודד עם זה, בכל קשר כשעמד להסתיים, היא החלה קשר חדש עם בחור חדש "כל הבא ליד", וכל התהליך חזר חלילה, גם בשני הקשרים שלאחר מכן. חשוב להדגיש כי לפני כשנה וחצי היא החלה לעבוד, פעם ראשונה בעבודה שהיא החזיקה בה מעמד כשנה וחצי, ולא התפטרה אחרי שבוע, (כמו בעשרים העבודות שהייתה בהן) , אני וחברותיי גם זיהינו כי היא פוגעת בעצמה פיזית, הייתה מופיעה עם שריטות וחתכים בגוף, והוצאנו את זה בפניה, היא הייתה משקרת המון שהיא נפלה, שהיא נדרסה ע"י אופנוע, שהיא נפלה בדרך לעבודה וכו. בסופו של דבר עקב שיחה נוקבת וקשוחה, היא הודתה באמור ואמרה שהיא משקרת ופוגעת בעצמה כי היא לא מרגישה טוב עם עצמה מיום האונס, שהיא בהרס עצמי בלתי פוסק. אמרנו לה שהיא צריכה ללכת לטיפול, היא הלכה לטיפול פסיכולוגי (גם אנחנו היינו איתה חיכינו בחוץ) אך הטיפול לא עזר, כי היא בחורה מאד פקחית, נבונה וכובשת, והיא הצליחה "לעבוד" על הפסיכולוג, ולא סיפרה לו את כל האמת. היא סיפרה לו מה שהוא רוצה לשמוע, וכיוונה אותו לרחם עליה ולהוביל אותו להגיד שהיא בסדר ושהיא יכולה לחזור לחייה. בחודשים האחרונים הגיעו תסמינים נוספים, היא גנבה כספים משני בני הזוג האחרונים שלה, מכמה חברות, לפני כחודש פיטרו אותה מהעבודה + מקרה קשה הוא בסוף השבוע האחרון הקשור לבן זוגה, אשר הוביל אותו להיפרד ממנה למרות האהבה הגדולה שהייתה בניהם. שהמעשה שהיא עשתה לו הוא הדבר הכי חמור שהוביל אותי ואת חברה שלי לדבר עם אמה. התבשרנו כי זו אכן סוג של הרס עצמי, אך הרבה מעבר. שאביה הוא כזה, שהיא גונבת כספים מגיל 17, ללא הכרה, שיש לה כנראה "הפרעת אישיות גבולית" כמו לאביה ושהיא שקרנית כפייתית. אני וחברתי עשינו איתה שיחה והצגנו בפניה את כל האמור, הסברנו לה שהיא עושה מעשים קשים ורעים, אשר עלולים להוביל אותה להסתבך עם החוק, שהיא כבר בגיל אשר יש תוצאות למעשים שלה, שהיא לא יכולה להמשיך כך, שהיא בגילה צריכה לקחת אחריות למעשיה, שהיא מסכנת את עצמה, את משפחתה ואת הסובבים. היא יודעת שדיברנו עם אמה, אמרנו לה שאנחנו יודעת הכול, שהיא לא יכולה להמשיך כך ושהיא חייבת ללכת לטיפול ולא, היא תהרוס את חייה, והבהרנו לה שביום שהיא תוותר על עצמה, לא תשתף פעולה, ולא תיקח את הטיפול ברצינות, גם אנחנו נוותר, כי אנחנו לא יכולות להציל אותה מעצמה. שהיא חייבת להראות רצינות. היא הודתה בכל האמור, אמרה שהיא בדיוק כמו אביה, גנב ושקרן, ושהיא יודעת שהיא הורסת לעצמה את החיים, ושהיא לא רוצה לסיים כמוהו, ורוצה ללכת לטיפול. מאותו יום אני וחברתי מנסות למצוא לה פסיכולוגים אשר מקבלים מטופלים דרך קופת חולים, מכיוון שהיא לא יכולה להגיע באופן פרטי עקב מצוקתה הכלכלית. החיפושים לא מניבים תוצאות, כל פסיכולוג ששומע על מה מדובר, ישר אומר שהיא צריכה פסיכיאטר, או שהיא צריכה להיות במסגרת, במכון לבריאות הנפש, או לא משנה מה. ושטיפול פרטני מול פסיכולוג לא יוביל לתוצאות טובות, בקיצור, הם פסיכולוגיים קליניים אשר לא מוכנים לקחת על עצמם "תיק" כזה. ניסיתי להסביר להם שאני לא בעלת מקצוע, ואני לא יכולה להגיד לחברתי שהיא צריכה ללכת למוסד, או למכון לבריאות הנפש, או לפסיכיאטר, כי הם צריכים לאבחן ולהסביר לה שהמקרה שלה קשה ושדרך הטיפול האפקטיבית ביותר היא X. אני לא רוצה לקחת אחריות על עצמי בדבר שכזה, לא רוצה להיות האדם הרע שמאפיין אותה כ- "חולת נפש" בשביל זה יש בעלי מקצוע. הצרה היא שאף פסיכולוג לא מוכן לקחת זאת כתיק דרך קופת החולים, אלא רק באופן פרטי. אני מתוסכלת, ממורמרת מהמצב, כמעט ומרימה ידיים, ולא יודעת מה לעשות יותר. האין טוב בעולם הזה? האם הכול מסתיים בכיס שלנו? איפה לבם של אנשים? גם ככה המצב קשה, כל זה לא תורם, אנא עזרו לי, אנא הציעו לי מה לעשות, אני במבוי סתום וחברתי מתדרדרת מיום ליום.

שלום שרון, יש לי אוסידי מחשבתי בעיקרו כבר כמה שנים. בשנות העשרים לחיי. - האם הטיפול המרכזי הוא קוגנטיבי תוך כדי נטילת תרופות? האם יש אופציות יעילות אחרות? - כמה עולה טיפול כזה? האם בתור חבר קופת חולים אני יכול לקבל מחיר זול? האם יש השתתפות? - כמה אורך לרוב טיפול שכזה? מספר חודשים? אני בטוח שזה משתנה בין אדם לאדם, רק רציתי לקבל מושג כללי. תודה שרון.

שלום לך שרון אז ככה , לפני כמה חודשים נפלתי על אזור הצלעות וקיבלתי מכה חזקה , היו כאבים חזקים בהתחלה אבל זה עבר , מאז יש לי מן כאבים חוזרים ונשנים באזור החזה ולאחר שעשיתי בדיקה רפואית לא מצאו ממצא חריג. הבעיה היא כזאת והיא מטרידה אותי בחיי היום יום , לא רק שאני לפעמים סובל מהתקפי פאניקה בלתי מוסברים, הראש שלי בזמן האחרון טרוד מאוד ואני מכניס את עצמי למחשבות קיצוניות שמשהו עם הלב שלי לא תקין , יש לציין שהתקפי הפאניקה מאוד הבהילו אותי ואני כל הזמן חי במחשבות שאני הולך לקבל התקף לב . מאז אני טרוד לגבי מצב בריאותי ואני חיי בחוסר מנוחה במשך כל היום מתנשף המון וחושב רק על העניין הזה , אפילו שנגיד הכל תקין בריאותית הראש לא מוכן לקבל את זה וחוסר מנוחה הורס לי את החיים. מאז ההתקף האחרון שחשבתי על הגרוע מכל אני חי בפחדים בלתי מוסברים שבחיים שלי לא חוויתי בחיי וממשש את אזור החזה והגוף כל זמן במחשבה שהפעימות לא תקינות וכל מיני דברים אובססיבים כאלה ואחרים לגבי זה. יש לציין שנורא קשה לי לישון וזה מטריד מאוד , מה אפשר לעשות כדי לגרום למחשבות השליליות להעלם ממוחי?? תודה רבה לךךךךך

אישה מספרת שהיה לה רומן עם גבר נשוי, הוא ואישתו וכן החברה ובעלה נמנים עם קבוצת חברים שנפגשת פעם בשבועיים לפעילוית חברתיות שונות. הרומן התגלה התפוצץ, ומאז - האשה מספרת /טוענת שכבר עברה שנה, אך מאז ועד היום 24 שעות ביממה היא חושבת אך ורק עליו, בכל עשייה, בכל רגע נתון, היא טוענת שהחליטה שהיא מוציאה אותו מהראש אך בעצם הוא מקובע לה שם והיא מבקשת עזרה, איך להשתחרר מהמחשבות האלה. זה מפריע לה בחיי הזוגיות שלה- אפילו ברגעים האינטימיים שלה היא מדמיינת אותו .. מה ניתן לעשות ו /או לתרגל כדי להשתחרר מהקבעון הזה? אודה לכם מאוד אם תתנו עצה

פסיכיאטרית המליצה על תחילת טיפול בילד בן 9 וחצי עם חרדות וOCD ואנו כהורים מאוד חוששים מתופעות לוואי ותלות בתרופה מכיוון שרשום שהיא למקרים פסיכוטיים ודיכאון אשמח לשמומ חוות דעת יש לציין כי היא ביקשה שנתחיל מחציצכדורמולאחר חודש טיפול להרגעת הילד כי הוא אגרסיבי בביהס ולפעמים אלים אז להתחיל עם פריזמה שזה גם מאוד זר לי ומפחיד לתת לילד כה צעיר תרופות כאלו אשמח לשמוע חוות דעת תודה רבה

שלום. יש לי בעיה שאני מרבה לשטוף ידים פעמים רבות במהלך היום כי אני חוששת להיות בהריון. זה קורה למשל, אחרי שאני נוגעת במגבת של אבא שלי (זוהי רק דוגמא אחת). המחשבות הללו תופסות את ראשי פעמים רבות במהלך היום וזה מכביד מאד. האם שמעת על מחשבות מסוג זה? האם אפשר להפטר מהמחשבות הללו לבד? אם צריך איש מקצוע אשמח אם תוכלי להפנות אותי למטפלת בתחום. תודה רבה

לא צינתי זאת- אני בחורה דתיה רוקה. כך שהשאלות ששאלת אותי הן לא רלונטיות לגבי.מה עלי לעשות במקרה כזה??אני מתמודדת עם זה לבד וזה משגע אותי. חשוב לי לדעת האם אפשר להפטר מהמחשבות לבד? אני לא מכירה אנשי מקצוע בתחום אשמח אם תוכלי לכוון אותי במיל שצוין . תודה רבה

אז זהו, שקיוותי שאף פעם לא אגיע לכתוב בפורום הזה, אבל לצערי הרב אני כאן (אל תעלבו, אני מניח שאיש מכם לא באמת היה רוצה להיות פה). אני כמעט בן 30. בגיל 20 לערך, בצבא, זה התפרץ. עם השנים לבש צורות ופשט צורות, עבר מנושא אחד לאחר, אבל זה תמיד נשאר שם: תמיד משהו מטריד, משהו גורם חששות, משהו הורס את איכות החיים. מאז גיל 20 בגלל חרדות אני לוקח פקסט (כדור ביום). היו שנים שהיה לי בסדר יחסית, שקט עד כמה שאפשר. בשנתיים האחרונות העסק קרס. ה-ocd שלי קשור לנטייה מינית. אגב, עד שלא נכנסתי לפורום הזה חשבתי שאני היחיד בעולם שסובל מזה, אבל מתברר שלא. לפני שנתיים התחלתי לעבוד במקום עבודה רווי בהומוסקסואלים, מה שהחמיר מאוד את מצבי, שכן זה גורם גירוי לOCD כמעט בכל רגע נתון. זה הגיע עד כדי טירוף כך שאני כבר לא יודע אם אני הומו או לא. האם הכל חרדות או שאולי אני באמת ובתמים הומו? יש לי חברה שאני אוהב וחי איתה, ומעת לעת, כמו כל זוג נורמלי, גם מקיימים יחסים. ולמרות זה האו סי די הזה הורס את חיי. אני כבר שוקל ללכת לטיפול. אשמח לתמיכה/הצעות/סיוע/איך בוחרים מטופל, האם מישהו חווה את זה והאם, למען השם, אפשר לצאת מזה? אני

היי לך.. זה בסדר גם אני אף פעם לא חשבתי שאכתוב בפורום, אבל לפעמים זה מסייע לך להוציא ולשתף וטוב שזה קיים.. יצא לי לקרוא את מה שרשמת ואני חייבת להגיד לך שגם לי היו מחשבות כאלה ואני במעכת יחסים אוכה וחיה עם בן זוגי זה לא משחרר זה מפחיד, כל פעם מחשבה אחת שנתקעת ואתה ממש חי אותן.. אשמח למענה..:)

אבי בן 64 סובל כבר קרוב ל4 חודשים מחרדות מחשבות על מוות ודברים רעים בלילה וגם ביום.כל זה החל מאז שאיבד שכן קרוב במשך 30 שנה ,ירד 10 קילו במשקל אין לו מצב רוח וממש אני לא יודעת איך לעזור לו .האם תוכלי לעזור לי מה לעשות ? תודה רבה .

שלום, לפני כשלוש שנים עברתי ניתוח בעמוד שידרה צווארי, זמן מה לאחר הורדת הברזלים נתגלו על אזור הניתוח פצעים מוגלתיים רבים. לקחתי 20 יום אנטיביוטיקה ומאז המקרה נכנסתי לאובססיה חזקה של ניקיון יתר, שטיפת ידים מרובה, אי התקרבות לאחרים וכל זה מחשש שמה יהיה לי זיהום באיזור הניתו ואצטרך לעבור ניתוח בשנית. הבראתי ב- 80 אחוז ושוב חליתי באובססיה וכל הזמן בודקת את הצוואר ומתרחקת מאנשים, לא מתקרבת לשוםן דבר מלוכלך ושוטפת המון פעמים את ידי. שאלתי היא- האם ייתכן שיהיה זיהום ופצעים בצוואר לאחר זמן ארוך מאי הקפדה יתרה על ניקיון ושטיפה והתקרבות לאנשים? תודה רבה, צילה.

האם יש סיכוי כי עמותת מגן לזכויות אנוש מראה כי כמובן הכדורים הפסיכאטריים שהם כמובן סוג של סם מסויים ולאורך זמן יש אפשרות לפגיעה ע"י הצטברות רקמת שומנים במוח שמופרשים מאותו חומר כימי , (יש היגיון בדבריהם אך אשמח לדעתך

ערב טוב, סובל מ OCD מספר שנים ומטופל אצל פסיכולוגית. מחפש מתרגל/ת לעבוד איתו/ה על חשיפות. אולי תדעי היכן אוכל למצוא. תודה ושבת שלום

שרון שלום, תודה על התייחסותך המהירה. ניסיתי לשלוח לך מייל לכתובת שציינת והוא חזר, האם יש כתובת מייל נוספת? תודה ושבת שלום

שרון אשמח להתייעץ אתך קיבלתי מרשם לצ'ימפרלקס ובכן לקחתי קפסולה של 10 מ"ג ליום בפעם הראשונה הייתה השפעה עצומה ונבהלתי אז החלטתי לקחת חצי כדור בבוקר וזהו ואילו הרגשתי שאין שינוי ולכן לפני יומיים חזרתי לקפסולה אחת , אני רואה שאין שינוי מה עושים יש סיכוי לעלות את המינון ל2 או להמתין עוד .

שלום רב!אבקש המלצות על פסיכולוגים/פסיכיאטרים לילדים המתמחים בטיפול CBT באזור בית שמש והסביבה דרך קופת חולים כללית לטיפול בילד הסובל מOCD. תודה מראש, אמא

שלום! אני בת 29 נשואה מזהיע אותי, שנתיים ואין לי ילדים.עובדת סוציאלית במקצוע. מזה שנתיים החלתי לסבול מחרדה בריאותית, שהתמודדתי אז איתה בביקורים חוזרים לרופאים ועשית בדיקות ם וצילומים . אז זה הרגיע אותי. כיום זה יצא צשליטתי, אני מפחדת ממחלות קשות, והביקור אצל הרופאים פחות מרגגיע אותי ומה שבאמת מרגיע זה בדיקות גדולות כמו MRI. אני הפסדתי כמה עבודות בגלל חרדות אלו. אני חושבת על זה לאורך כל היום . מזה שלוש שבועות התחלתי לקבל אלטרול 25 מ"ג נגד כאבי ראש,אני יודעת שזה גם נגד דיכאון.זה קצת הרגיע אותי לא יותר אך אני עדיין מתקשרת לכל מיני רופאים ופונה אליהם מבררת באינטרנט. זה הורג אותי לאט לאט. אני זקוקה לעזרה דחופה!!! למי עלי לפנות בבקשה. תודה

תודה על תשובתך, אני מהצפון, אילו מטפלים ולא משנה אם הם דוברי ערבית או עברית אפילו אני מעדיפה דוברי עברית. תכווני אותי לאיזה מטפלים יש בצפון . תודה על תשובתך

בס"ד שלום רב, ראשית,אני עומד "לשפוך" כאן אייטם לא פשוט לפיצוח, גם לאנשי מקצוע הטובים ביותר. לכן תודה מראש על התשובה! אני בחור בן 31, בן יחיד להורים גרושים, המתגורר עם אמו. בגיל 14 עברתי ארוע טראומטי בביה"ס, ארוע אשר גרר תופעות פוסט טראומטיות נפשיות ופיזיות. לפני שאגש לעיקר, ברצוני להדגיש ולציין כי אני מטופל במסגרת המרכז הקהילתי לבריאות הנפש בעיר מגורי ומודע היטב למצבי. נכון להיום, אני מוכר כנכה 75%, בשל מחלות אשר אציין: סכיזו-אפקטיב,OCD, הפרעות אישיות, דיכאון קליני, הפרעות חרדה ודאגנות יתר. זה בצד הנפשי. בצד הפיזי: הששמנת יתר חריפה (160 ק"ג בערך), יתר לחץ דם ודופק מואץ, יתר כולסטרול, חשש לסכרת סמויה, הרטבת לילה והגבלה בתנועה לצד כאבי ברכיים וכפות רגליים נפוחות. אני מטופל בתרופות הבאות: בוקר: וזודיפ קומבו 20 1X1 נורמיטן 50 1X1 סימבקור 40 1X1 סרוקסט 20 מ"ג 1X2 אלפרליד 1 מ"ג 1X1 צהריים: אלפרליד 1X1 נורמיטן 50 1X1 ערב: טוביאז 8 מ"ג 1X1 אלפרליד 1 מ"ג 1X1 אלטרול 25 מ"ג 1X2 סליפ אייד 25 מ"ג 1X2 סרוקואל 25 מ"ג 1X1 כפי שניתן לראות, אני עונה היטב על ההגדרה "חי על כדורים", בלשון המעטה... למען האמת, כבר התרגלתי לכמות שכזו ועם הזמן זה הפך לחלק ממני. אך לכל פציינט מגיע להתוודע לחוות דעת שניה. לכן אני פונה אליך בשאלה, האם שילוב התרופות שהצגתי אינו מתנגש (בעיקר אלטרול וסרוקואל בצמוד זה לזה בשעות הערב) ועלול לסכן? ומה עוד, אם בכלל, ביכותך להציע? בתודה מראש, ש.

איפה עושים טיפול התנהגותי קוגנטיבי? ומעד כמה משפיע על מחשבה טורדנית

שלום לך שרון שאלה לי אליך יש סיכוי כי קיים אולי משהו טבעי המרפא אבחנות של ocd חרדה ודיכאון ובכן אפילו רק חרדה ודיכאון אשמח לתשובה , תודה על הענות הנפאלה היחס והעזרה לכל הזקוקים לכך באתר יום נפלאה .

שלום שמי דוד(שם בדוי), אני בן 20.8 ואני גר באזור המרכז. בעוד 3 חודשים אני מיתגייס לצה"ל, כרגע אני לא עושה כלום, אני יושב בבית עם בעיית OCD שמפריעה ומקשה עלי מאוד גיליתי את זה לאחרונה,בשבוע האחרון התחלתי לברר על הבעייה הזו ראיתי שאני מיתחבר לזה, בפעולות החוזרות בטקסים באובססיות. אתמול הייתי אצל מטפל שיש לי בו אמון והערכה, (בעברי הייתי מטופל אצלו בסדנה במשך שנה וחצי על בעיה אחרת ) דיברנו והוא סבור שיש לי OCD. הוא אומר שלא טוב לי שהוא יטפל בי כי מה שאני צריך כרגע זה לטפל אך ורק בOCD, שמפריעה לי באיכות החיים שלי ובתפקוד, הוא אומר שאם אני יטופל אצלו תיהיה לנו נטייה לגלוש לנושאים אחרים ושזה לא טוב בשבילי. לפי איך שהבנתי אני צריך טיפול CBT ופסיכיאטר. אני מעוניין מאוד להתחיל בתהליך וכמה שיותר מהר.(סליחה על היסטוריה הארוכה) שאלות: אני מחפש מטפל לCBT שיהיה במחיר מוזל ושיהיה מטפל יעיל וטוב,(שמעתי שאפשר דרך קופות החולים) ואם אפשר שיהיה באזור המרכז,אני בכללית איך אני מחפש? אתמול הייתי אצל רופאת המשפחה שלי והיא נתנה לי הפניה לפסיכאטר איך אני ממש את זה? זה יפגע לי בצבא? אשמח מאוד לתשובות, אשמח עוד יותר אם אוכל ליצור איתך קשר במייל או בטלפון, בטלפון הכי אשמח תודה רבה והמשך יום טוב.

האמת שאני לא יודעת אם מישהוא בכלל יוכל להבין אותי הפחדים שלי מתמקדים סביב נושאים שונים שאני מקשרת אותם באופן כלשהוא למספרים מסוימים שבשבילי הם מספרים שנואים בעבודה שלי אני מתעסקת כל הזמן עם קהל וקבלות שכאשר קבלה מסוימת מכילה באותו רגע מספר מסוים שמזכיר לי באופן כלשהוא את הפחדים שלי אני מבטלת את הקבלה ומקלידה אותה מחדש מוצר שעליו ברקוד שמכיל אחד המספרים האלה מרתיע אותי ומנסה כל הזמן לא להשתמש בו ויש תאריכים בחודש שאמי לא מתפקדת כמעט ומקומות שאני נמנעת מלהגיע אליהם נמאס לפעמים אני מתיאשת עד כדי כך שאני מעדיפה למות לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות

שלום רב, אני תולשת מזה כמה שנים את שיערי ובשנתיים האחרונות הנושא החמיר בצורה דרסטית עד שיש לי קרחות באמצע הראש ובצדדים, האם יש סיכוי שהשיער יצמח? אני לא מצליחה להפסיק והפחד שלי שהשיער לא יצמח לעולם ואני ישאר עם קרחות

שלום רב,בהמשך לבעית תלישת השיער בתי בת ה18 נוהגת למשך את השערה באופן אובססבי (בלי תלישה).בכל מצב שהיא ללא מעשה ידיה בשיערהיא מושכת בעדינות ללא תלישה כיצד ניתן לטפל בתופעה?

לפני כ-8 חודשים עברתי ארוע של עצירת שתן (כנראה בגלל כדור שלקחתי) שהסתיימה בהתעלפות, לפני 4 חודשים כשהייתי בדרכי הביתה נכנסה לי מחשבה טורדנית שאולי לא אצליח להשתין כשאני יוצא מחוץ לבית, ואכן כמעט התעלפתי (ראיתי מטושטש מרוב חרדה) ביום שזה התחיל. מאז אני משתדל שהשלפוחית שלי לא תהיה מלאה לחלוטין. באמת כל פעם שאני יוצא מהבית זה מלווה בחרדה (למשל נסיעה לעבודה). הבעיה שאני מפחד יותר לצאת למקומות בילוי, ששם יש הרבה אנשים. אני מפחד שלא אצליח לתת שם שתן מרוב פחד ואז אתעלף. כי נדמה לי שפעם אחת זה קרה לי והייתי החרדה נוראית - פחד מוות. גם בפעם נוספת שהלכתי בשניות לפני שהשתנתי הייתי בפחד מוות. אם אני יהיה בחרדה ואצליח לתת שתן אני ארגע לחלוטין ואני פוחד שתהיה נפילת לחץ דם שתגרום להתעלפות בשירותים, או לחלופין שלא אצליח ואז אתעלף מרוב פחד. האם עלי להיכנע לחרדה הזאת ולא לצאת לבלות? כי אני חושש שזה באמת מסוכן - התעלפות או עצירת שתן. אני מתלבט...

גם אני לא יודע אם זה OCD. אבל מה שכן מפריע לי זה שאני לא יכול להוציא מראש את זה שיש לי את הפחד לצאת החוצה ולבלות כמו פעם. זה לא עוזב אותי לשנייה, לא משנה מה אני עושה. ככה שבעצם כל הזמן אני "אוכל את עצמי". אבל אני כן סובל מ-OCD שמתבטא בדברים אחרים כבר יותר מ-7 שנים (פחד מכך שלא אצליח להירדם שלפעמים גורם לחוסר יכולת להירדם) - אבל עם זה כבר השלמתי. תרופות לא עוזרות לי. מה שדי מוזר זה שבחודשים שאחרי עצירת השתן, שדווקא הייתה בבית - לא היה לי הפחד הזה והוא התחיל 4 חודשים לאחר מכן. יכול להיות שזה פוסט-טראומה? משהתחיל הפחד הזה, הדבר הראשון שניסיתי לעשות זה להראות לעצמי שאני כן יכול לצאת החוצה. הבעיה בפעמיים שיצאתי לבלות וגם בפעמים אחרות שיצאתי מבית - מאוד מאוד פחדתי.

1.מהי פסיכיאטריה ביולוגית? 2.בן משפחה בגיל 60,מאובחן מי זה שנים כבעל הפרעת אישיות סכיאודיפלית ולא טופל .לפני 4 שנים נפגע בראשו.מאז התנהגותו מצביעה על החמרה .אנו לא מצליחים למצוא עבורו את הטיפול הנכון ביותר ובעל המקצוע הנכון.

תודה, האבחנה היתה לפני שנים רבות והיתה לא מקצועית,לכן לא ברור לנו עד היום מה ההפרעה.היות ונוספה בעייה שהיא פגיעת הראש ,הומלץ בזמנו ע,י לוינשטיין על טיפול קוגנטיבי התנהגותי . לדברייך אם מדובר בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית ,האם אין טעם בטיפול קוגנטיבי? דווקא הרעיון שהמטפל מגיע לבית המטופל ומלמד אותו איך להתנהג בסביבה הטבעית ניראית לי

אני לא יודע מאיפה להתחיל, אני אספר על השבוע האחרון, אני כבר שבוע לא מתקלח, לא מצחצח שיניים, לא מסדר תחדר שלי לא מקפל שום דבר, אני לא מתפקד וזה גורם לי הרגשה נוראה. כי נמאס לי נמאס לי לחזור כל הזמן על הפעולות, אני יכול לצחצח שיניים בערך חצי שעה ולחזור על הפעולה כמה פעמים עד שאני מרגיש שמיציתי אבל בזמן האחרון גם זה לא עובד, כל מה שאני עושה נראלי שלא יצליח אז אני כבר לא עושה כלום אני פשוט לא מתפקד.מה לעשות אשמח לתגובה

גאבא שלי אוגר כפייתי, לא מוכן לזרוק כלום, כל הבית והחדרים הם מחסן אחד גדול, יש תחושה חזקה של חוסר אונים ואי יכולת לשנות את המצב. זה מחלת נפש ? מה אפשר לעשות ? זה תורשתי ?(בינתיים אני לא כזה)