bbd חמור וייאוש עמוק.
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי,ממש בדקות האחרונות מצאתי את השם של הבעיה שלי.BBD. אני לא רוצה להתיש אותך בהרבה מלל אז רק אסביר בקצרה: אני בן 27,לפני כחצי שנה באופן דיי מהיר ופתאומי הלבין בערך 30 אחוז משיערי.זה מאוד בולט,ואני נאלץ לצבוע טיפה באיזורים מסויימים של הראש כדי לתשתש.זה עדיין לא לבן מוחלט אבל זה גמר אותי. השיערות שלי לא אפורות,הן פשוט לבנות כמו פלטינה . מאז,אני הפסקתי לתפקד.זה מה שאני חושב עליו כל היום כל יום. אין עשר דקות שאני לא חושב על הנושא הזה.כמובן שאין טיפול לדבר הזה . מה שאני מרגיש זה שבעצם חרב עליי עולמי. הרי אני כל החיים הצגתי וחייתי כבחור צעיר ושמח,ופתאום ההלבנה המטורפת הזאת בשיער שאני כל בוקר קם ושואל האם אני בסיוט.אני מוכן ,בשיא הכנות,לתרום כלייה כדי לחזור חצי שנה אחורה.זה פשוט עונש מאלוהים עבורי. אני יוצא עם בחורות ונמנע מתאורת פלרוסנט שכל כך לא מחמיאה למצב.קם בבוקר וסוגר את האור באמבטיה.לא מסוגל להביט על השיער שלי במצבים שונים.מה שיותר נורא,זה שאני נראה טוב מאוד,אבל דיי חתיך עד שההלבנה המקוללת הגיעה. טוב אני אנסה לקצר.. שיניתי כרגע את מסלול חיי,לא לקחתי עבודה שרציתי,הפסקתי ללכת ללימודים.אני מחפש רק בחורות בוגרות ומבוגרות יותר ומקווה שיהיה להם איזה "פאק" במראה כדי שנקבל אחד את השני.ממש סיוט. עכשיו שאני טיפה צובע,זה באמת לא בעיה שממש שמים לב אליה ממרחקים קצרים ,אבל להתקרב לבחורה באור מלא עם כמות השיער הלבן הזאת פשוט גורמת לי להיכנס לדיכאון.אני לא מסוגל פשוט למרות שאני דווקא עכשיו התחלתי לצאת יותר ויותר עם בחורות. השאלה מה אפשר לעשות,הרי את השיער אי אפשר לשנות,ושום טיפול כאילו לא יגרום לי להפנים שאני מפסיק להיות בחור צעיר והופך לאדם בוגר שצריך להתעלם מבעיות כאלה. אני מפסיד את השני הכי יפות שלי. אני רק רוצה למען ההגינות לומר שאני חושב שסבלתי מבעיה זהה רק מלפני שלוש שנים,שנפטרה ע"י טיפול קוסמטי אפשר לקרוא לזה.וחזרתי לחיים מאושרים.ועכשיו קיבלתי שוב את הפצצה הזאת. אני כל היום עצבני,יש תקופות קצת יותר סבירות אבל באופן כללי אני חי את הבעיה הזאת עד הסוף..ואני לא חושב שיש לה פתרון כי במציאות כל שיערה רביעית אצלי היא לבנה ובולטת וזה פשוט מסת שיערות שאי אפשר להתעלם ממנה. מקווה לטוב, אני
היי רוני, אתה כנראה מתכוון ל- BDD, כלומר Body Dysmorphic Disorder. מדובר בבעיה שנפוצה לפחות אצל 2% מהאוכלוסיה, המפתחים אובססיה כלפי אספקט כלשהו של המראה החיצוני שלהם, או חלק מסוים בגוף שלדעתם לא נראה טוב. הפגם יכול להיות אמיתי או מדומיין, ואם הוא אמיתי- האדם הסובל מקצין מאוד את החשיבות שלו. אתה צודק באמירתך שאת השיער אי אפשר לשנות, אולם את עצמך ואת התפיסות שלך בהחלט אפשר לשנות. ראיתי מטופלים שסבלו בדיוק מאותה בעיה שיש לך (אובססיה למראה השיער או לצבע שלו), והם השתפרו מאוד באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי. הטיפול הקוגניטיבי, למעשה, מלמד אותך (באמצעות שינוי מחשבתי) להתמודד עם המראה של השיער כמות שהוא, גם אם לדעתך הוא נראה רע, באופן דומה לקבלת פגם "אמיתי" או נכות מסוימת. למשל, אנשים שאיבדו יד או רגל מצליחים בסופו של דבר להתמודד עם האובדן הזה, לנהל חיים נורמליים יחסית ולשפר את מצב רוחם. בנוסף, נמצא שהדבר קשור מאוד בדימוי העצמי באופן כללי, בזהות ובהגדרתו של אדם את עצמו. החלק ההתנהגותי של הטיפול עוסק בחשיפה ומניעת תגובה (ERP), כלומר בהימנעויות, ו/או בטקסי הבדיקה מול המראה, שמאפיינים מאוד את ההפרעה הזו. המטרה היא להפסיק בכוח לבדוק, ולא להימנע, למשל, מתאורה לא מחמיאה. באופן דומה מטפלים בטקסים של הסובלים מ-OCD. עוד ניתן להוסיף, שפתירת הבעיה באופן קוסמטי לא ממש פותרת אותה, כי הסימפטום כנראה יחזור במקום אחר בגוף- ממש כמו שקרה לך לפני כמה שנים. אני ממליצה בחום לפנות למטפל התנהגותי קוגניטיבי באיזור מגוריך. בנוסף, טיפול תרופתי יכול לעזור (כמו ב- OCD, נהוג לתת נוגדי דיכאון במינון קצת יותר גבוה). בהצלחה!
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
