אוסידי עם פחד תמידי מאובדן שפיות בסגר

דוקטור שלום.אני בת 34,אם לשניים, ילדתי לשני עשרה חודשים. אני מתמודדת עם אוסידי מגיל 14 בערך כאשר מאז ומתמיד החשש הגדול ביותר שלי הוא מאובדן שפיות וסכיזופרניה בפרט . אני חיה עם פחד משתק מהנושאו במשך שנים עח גבי שנים על ידי טיפול אצל פסיכולוג, פסיכיאטר וסיביטי למדתי לחיות לצד ההפרעה. לאחרונה , כתוצאה מהסגר, הישיבה בבית והעומס הנפשי שמצוי בנו התחלתי שוב לחוש חרדה והיא זו שהניעה את הפחדים מאובדן השפיות.במשך כמה ימים קפצו לעיני רוחי אימג'ים מפחידים, אם ראיתי כבל חשמלי קפצה לעיני רוחי תמונת נחש, אם הסתתי מבט קפצה לעיני רוחי תמונת ג'וק, כמו שמעבר היו קופצות לעיני רוחי תמונות זוועה של תאונה או מוות של קרוב ככה היו כמה ימים בהם חרדתי כי מדובר בהזיות בעוד אני יודעת כי מדובר בתמונה הקופצת לתודעה בצורה מחרידה וברורה.כאשר זה קרה בפעם הראשונה אחרי כל כך הרבה שנים שבהן לא קרה חששתי כל כך עד שפקפקתי בעצמי "אולי באמת ראיתי נחש ולא רק קפץ לתודעתי??" .בנוסף היו לי מצבים בהם "הבטתי על עצמי מהצד", הפסיכיאטר שלי טוען כי מדובר בחרדה מוגברת,בנוסף צפיתי מעט בסירטוני פורנו עם בן זוגי שהם סרטוני אנימה יפנים ולאחר מכן כשהייתי באמבטיה ראיתי בקרמיקה המפוספסת שלי (כמו של פעם) פיסות שמתחברות לפרצופים כמו אימג'ים שרואים כשמביטים בענן. לא ראיתי או הזיתי פרצוף אדם, פשוט המח שלי ראה בקרמיקה תצרף שאצלי היה כמו לראות פנים בעננים לדוגמה. הדבר הלחיץ אותי מאוד, אני לא רגילה למעמסה רגשית שכזאת והפסיכיאטר שלי פנוי רק ב30 לחודש. האם את חושבת שיש הדרדרות במצבי או חשש לאובדן הדעת?? כרגע עדיין לא מטופלת תרופתית, קיבלתי מהרופא שלי מרשם ללוסטרל ואינני יודעת אם יקשה עלי לעבוד או לטפל בתינוק, אשמח לדעתך.