דיכאון קשה מאוד..............
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
כבר מעל חצי שנה דיכאון קשה מאוד עד למצב שאיני יכול לצאת מהבית מהקושי החליפו לי את התרופה לאפרניל sr לפני שבוע אבל הדיכאון אינו מרפה אין לי כוח לכלום לא מתקרב לילדים שלי , יש לי מחשבות מטורפות שאני לא רוצה את הילדים שלי , כבר חודש לא הלכתי לעבודה לא רואה שום תקווה לצאת מהמצב הזה כואב ליייי שהשתגעתי בצורה הזו למה אני לא יוצא מזה עם כל התרופות האלה , האבחנה דיכאון מגורי גבוה מאוד
שלום שלומי, צר לי מאוד לקרוא על מצבך. אנפרניל היא תרופה טריציקלית ותיקה למדי ואני מתאר לעצמי שקודם ניסו תרופה ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI שלא נתנה תוצאות משביעות רצון. ההשפעה המלאה של אנפרניל (במידה והטיפול מצליח) מופיעה רק אחרי כחודש. חשוב לא פחות: אתה כותב רק על טיפול תרופתי, אך הטיפול הנפשי מורכב תמיד משתי זרועות - האחת תרופתית והאחרת פסיכולוגית (טיפול בשיחות). טיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון בדיכאון הקשה שאתה מתאר הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שבו גם משנים את ההתנהגות באופן הדרגתי וגם משנים דפוסי חשיבה שליליים מוטעים הדורשים תיקון. ההימנעות שאתה מתאר (הפסקת העבודה לחודש) מחמירה את המצב, כי נוצר מעגל קסמים שקשה יותר לצאת ממנו. טוב היה אילו היה אפשר להפחית את אחוזי המשרה לזמן מסוים, להקל עליך או להחליף לעבודה יותר קלה אך אפשרית. הואיל ואתה מדבר על חצי שנה, אולי הגיע הזמן לשקול אשפוז יום במרכז הרפואי באזורך, שם מרוכזים אמצעים טיפוליים רבים, התמיכה של הצוות ושל המטופלים האחרים גדולה יותר מאשר בטיפול פרטי ובכל מקרה, שווה להוסיף CBT. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
תודה פרופסור על התשובה , ממה שאני מבין ממך יכול להיות שלא תעבוד עלי האנפרניל? לגבי העבודה אני כמעט כשאני בעבודה בקושי מתפקד ולא מראה לאנשים את הפנים שלי הקורסות , הפסכיאטר הפרטי שלי שאל אותי אם ארצה להתאשפז עניתי בשלילה כי יש לי עבודה מכובדת ומסודרת למדי אבל התחושה שאני הולך להפסיד הכל בבוקרים הכי קשה בעולם מרגיש כמו ״ משוגע״ איבדתי תקווה אם בכלל אפשר לצאת מהמצב הזה , לא רואה טלוויזיה לא רואה את הטלפון שלי , אבל כן יוצא ברכב לעשות סיבוב כי יש לי רכב מהעבודה , החוסר אונים והחוסר תקווה הרסו אותי , אשתי כבר נמאס לה מהמצב הזה אומרת לי אתה הורס לנו את החיים ולא עוזר לעצמך