ענבל,

הי, קראתי את תגובתך להילה על סוגי אנשים פה בפורום (לגבי תלות )וחשבתי שאצלי זה פועל במקבילה ("מקבילית הלב") הטיפול אצלה מאוד אינטנסיבי (יותר מפעם בשבוע )ואני חושבת/מרגישה שפיתחתי בה קצת (ואולי הרבה)תלות . ככל שזה מתעצם ,גם פה אני מרגישה שקורה לי משהו משונה... מפחיד, אבל גם נעים.. ענבל, ההודעה של אני הפחידה אותי."שמעתי"בו מעין איום נסתר ?? זה משהו שרק אני שמעתי?? (משהו מעין "תזהרי ממני" ???) קצת מפחדת.. דפי. נ.ב לגבי "כר ההשלכות" גם לי הרגיש מאוד טוב! משהו בטוח ,באמת כמו אמא חזקה ששומרת ויחד עם זאת מכילה ברוך וקורצת בהומור. למרות שגם היה לי מאוד כיף "לבנות" אותך ,להרגיש את האומניפוטנטיות... רואה בדמיוני את ויניקוט מהנהן בראשו ואומר : ההאא..ההאא.. :)

הי דפי, אני אישית לא מבינה מה מדברים כל הזמן על תלות, אני בכלל לא מרגישה את זה בטיפול שלי... לגבי הפסיכיאטרים והכדורים- יש המון פסיכיאטרים נוראים, שהם פשוט רופאים לא רגישים שחושבים שכל מצוקה אנושית היא מניפולציה, למזלי הפסיכיאטרית שלי ממש לא כזאת, היא מדהימה, חמה וחכמה ואני מאוד אוהבת את הפגישות איתה. בניגוד לפגישות טיפוליות, מהפגישות איתה אני יוצאת מאוד מחוזקת וכשדברים יותר ברורים לי בראש. בנוגע לכדורים- יש תופעות לוואי, יש רעידות בידיים במוטוריקה עדינה...אכילה עם סכום חד פעמי זה הסיוט הכי גרוע שלי... לא השמנתי, אפילו להיפך... אני עייפה הרבה- אבל אי אפשר לדעת אם זה מהדיכאון או מהתרופות, ובתקופות שאני לוקחת יותר אנטי חרדתיים, אני יכולה להיות ממש מנומנת (עד כדי הירדמות בנהיגה). מה מרגישים...? כלום... פחות מרגישים. זה לא כמו סמים שמכניסים אותך להיי...אין שום תחושה טובה בעקבות הכדורים, אבל זה מפחית את הסבל הנוראי של הקיום. פשוט יותר רגועה. הבעיה עם האנטי חרדתיים מהסוג שאני לוקחת שהם מאוד ממכרים ולכן כל ירידה במינון מובילה לקשיי שינה ולתחושת סטרס נוראית. בעבר כבר הפסקתי כמה פעמים, אפשר לעשות את זה, אבל בתקופה מתאימה עם הכנה מקדמת. למשל סוף שבוע שאפשר לשרוד בלי הרבה שעות שינה והרבה סרטים מצחיקים... זה השחרור המושהה...יש את הקסאנגיס- שהוא אנטי חרדתי SOS, להקלה מיידית. גם כאן אין שום תחושת היי, אבל הוא נפלא. את יכולה להיות בסבל תהומי, על סף פירוק מוחלט, כואבת ושבורה, לקחת כדור או שניים (או ארבעה) ועשרים דקות אח"כ פשוט להרגיש יותר טוב, ולהפנות את הקשב לדברים אחרים ולא למצוקה (הרבה פעמים- לשינה). כשהייתי לוקחת קלונקס היה לזה יותר תחושה מורגשת מהקסנקס, אבל הוא גם היה יותר מרדים. האנטי דיכאוניים- אין לי כל כך מושג אם הם משפיעים או לא...אני מניחה שכן. תביני שמחד את רואה אותי ככה בפורום ומצד שני אני בן אדם סופר מתפקד...אז אני מניחה שזה קשור אליהם, אבל כפי שאת מבינה אני עדיין בדיכאון. לפני שהתחלתי לקחתי אותם התפקוד שלי החל להיפגע והייתי יושבת ימים שלמים בבית, בוכה ולא אוכלת (אחלה דיאטה- 15 קילו ירדתי..) ואיתם- אני ברמיסיה חלקית, כלומר- מידי פעם בא לי למות, לא כל הזמן... לחנה- אני אישית בעד טיפול תרופתי, אני גם רואה איך זה עוזר להמון ילדים עם קשיים רגשיים. תמיד נותנים להורים שאינם מוכנים לתת לילד שלהם ריטלין את הדוגמא שאם הילד שלך היה צריך משקפיים לא היית נותן לו...אפשר להוסיף ולשאול אם במקום משקפיים הרפואה היתה ממציאה כדורים שלוקחים באופן יום יומי שמשפרים את הראייה, מה היית מעדיפה... אני חושבת ששווה לנסות- אין מה להפסיד, אלו תרופות שנחקרו המון ואין נזק קבוע בעקבות השימוש בהן. ואני רואה על עצמי שרק כשאני רגועה ברמה מסוימת אני ניתנת לטיפול, בשאר הזמן זה כיבוי שריפות או עיסוק בחרדה קיומית ולא בחיים שלי עצמם. ודפי- מה משמעות המילה אבא עבורי...עוד לא הגענו לאבא בטיפול... אבא- נותן המון ואז נעלם, פיזית ורגשית. הבנה של יחסי סיבה ותוצאה של ילד בן 3 (אם לא ממלאים דלק--->האוטו ייתקע בלי דלק), צריך להיזהר, להתרחק, יחסי ניצול, שימוש בי, שימוש בעולם בהתאם לצרכיו תוך עקיפה מתמדת של חוקים ונורמות חברתיות- מאני דפרסיבי עם קווים נרקסיסטיים ואנטי סוציאליים...זאת האבחנה שלי ושל אחים שלי...קשה לי להאמין שאבות באמת אוהבים את הילדים שלהם, וקשה לי עם זה שקשה לי עם זה, כי אני יודעת שיש אבות שאוהבים את הילדים שלהם ויעשו הכל עבורם. אני וויתרתי על אבא ממזמן- לא מדובשו ולא מעוקצו...העיקר להיות רחוקה ממנו. עצוב לי שככה אני כותבת עליו, אני כן חושבת שהוא אוהב אותי בדרך שהוא יודע לאהוב ואני מרגישה אשמה על הביקורתיות וחוסר הכרת התודה שלי. מצד שני אני לא יכולה לשכוח שאחרי שאמא מתה הוא נטש אותי והלך לאישה אחרת. בקיצור, כל מילה שמתחילה ב-א ונגמרת ב-א היא מורכבת עבורי... מה עם אבא שלך? נתן פיצוי לפונקציות האימהיות החסרות? דורותי

הי, ראשית, תודה על המידע המפורט לגבי תגובת התרופה עלייך. קראתי ויצא לי כל החשק לנסות ..חשבתי , אפילו לא יודעת מה חיפשתי.. אולי באמת, כל מה שאני רוצה זה להתכרבל כל היום ושאמא תרנגולת תדגור עלי.. :) דורותי, את חושבת שזה צורך או רצון ? סביר להניח שויניקוט היה מכחכח בגרונו ואומר בקול מדוד ורציני ודאי שמדובר בצורך.. גם אנחנו עדיין לא הגענו לשלב מתקדם זה של גילוי האבא.. אבא שלי עם הפרעת אישיות סכיזואידית. זוכרת לפתע שכילדה, עברתי לידו ברחוב הרבה פעמים והוא לא ראה אותי, היה שקוע בעולמו .. בי בנתיים, דפי.

לדורותי יקרה תודה מכל הלב חנה

באופן אירוני שכחתי את תופעת הלוואי שמפריעה לי ביותר והיא בעיות זיכרון.... זה יכול להיות סימפטום של הדיכאון וגם כתוצאה מהכמויות שאני לוקחת...אז לא בהכח מנת כולם.

הי דפי, מצד אחד אמא מגנה ושומרת, מצד שני מפחיד ושומעים איומים נסתרים... אם יורשה לי לומר, גם אני מרגישה איזשהו שינוי אצלך כאן בפורום, אבל דווקא חיובי בעיני... משהו בהערה החכמה נורא על התפקידים הקבוצתיים, משהו בהערה המצחיקה נורא על השארת החוטם.. בין המפלצות, הדרקונים וסימני הפיסוק למכביר מתחיל לבצבץ משהו אינטליגנטי ושנון, שנעים לפגוש. מכירה את 'הביצה שהתחפשה'?.. ענבל

ענבל הי, כשקראתי את הודעתך בקריאה ראשונה הוצפתי...המשהו החיובי בעינייך שזיהית וראית ועוד קשור לאינטליגנציה...הרגשתי מוצפת ..הרגשתי שאין לי את הכלים להתמודד עם זה.. בקריאה שניה חייכתי בהנאה ואמרתי לעצמי שמחר אקריא לה את תגובתך.בטח גם היא תהנה מכך שגם את רואה את השינוי שחל בי ואנשים שונים אומרים לי . יש לה בו (בשינוי) חלק נכבד ביותר..מגיע לה, היא הרוויחה אותו ביושר.(המטפלת ). בקריאה שלישית נפגעתי.פתאום צדו את עיני המילים שלך:"..מתחיל לבצבץ משהו אינטליגנטי ושנון".. כאילו מה, עד עכשיו ראית אותי אהבלה, איזו מפגרת גמורה או משהו כזה ? ואין לך מושג איזו פגיעות יש לי לגבי הנושא הזה... כן, קצת קצת ,טיפ טיפונת למדתי וגם הוצאתי תואר שני בהצטיינות + כל מיני תעודות... אולי פעם אשתף... ואיכשהו, בבפנוכו שלי עדיין ישנו קול שאומר...כלום. כלום לא יעזור , הרי את (דפי) יודעת בתוכך מי את באמת, מה את שווה, וזה לא מלבב, לא מצטייר אצלי טוב, בכלל לא.. :((( ואז חשבתי, יתכן וקיים קשר חיובי בין התפיסה את אמא כמגנה ושומרת מצד אחד ומשהו מפחיד ושמיעת איומים נסתרים מצד שני לבין הקריאה שלי את הודעתך ומה שעורר אצלי בפעמים השונות כשקראתי. ושהתוצאה של בלבלול היא די מתבקשת... ואולי, מה שאני צריכה זה שהתרנגולת תמשיך לדגור עוד המון המונים על הביצה בכדי שהיא תבקע ויצא האפרוח .. דפי. :)