דיכאון קשה כתןצאה ממצב בריאותי

ערב טוב אני יודעת שהכתיבה ארוכה אבל מנסה ככל האפשר להסביר את המצב , ומכווה ממי שיכל לעזור במילה , תמיכה עצה ... אז בבקשה .... אני לא רוצה שתחשבו שהבעיה היא רק בריאותית גופנית אלא נפשית ומקווה שתתעיננו בנפש ... ותודה מראש למי שמגיב . זה התחיל לפני כשנתיים , סבלתי ועדיין סובלת מאנמיה קשה מחוסר ברזל בלתי מוסברת , וזה מה שמדאיג אותי , עברתי בהתחלה בירור מקיף שכנראה כלל כל הבדיקות האפשריות ומאז כל חודש –חודש וחצי מאושפזת ומקבלת 3-4 מנות דם – סיפור מורכב ובלתי מובן ...ובנתיים הרופאים התייאשו ולא עושים שום בדיקה או בירור נוסף חוץ מספירת דם וסוג דם ... זה הכניס אותי למצב נפשי קשה , דיכאון חמור , ייאוש , תסכול , חוסר אימון באנשים ובמיוחד בצוות הרופאי ... "החיים שלי הפכו 180 דרגות , לא יודעת מה לעשות ,מרגישה שהכל מולי מזויף ואינו אמיתי . הולכת לב"ח לא בכוחי אלא כשמתעלפת ומעבירים אותי באמבולנס , ושמתעוררת מתחילים הוויכוחים ביני לבין הצוות הרופאי המתסכל שאין להם הסבר ממה נגרמה האנמיה ... וולא מאושפזת 2-3 ימים ומשוחררת ללא כל הסבר הגיוני ...מסתובבת בין 3 בתי חולים – אולי אחד ייתן לי תשבוה לשאלתי ובעייתי ואין תשובה... הבעיה היא בבית שכל הזמן שוכבת במיטה של הורי (מפחדים עלי שאתעלף או אפול או...) רק קמה לשירותים וזיהו , לא זזה מהמטה בכלל , בקושי מוציאה מילה מפי , אין לי תיאבון ירדתי הרבה במשקלי ועכשיו נמצאת בתת משקל 37ק"ג ,בקושי שמחליפה בגדי ומקלחת כל שבוע ואפילו יותר , מזניחה את עצמי הרבה ... קנו טלוויזיה לחדר הוריי וכל משעשיתי שמתי בד על העיניים כדי לא לראות וסתימות אוזניים כדי לא לשמוע – ממש מתנתקת מהעולם האכזר הזה . הביאו לי מחשב נייד שמחובר לאינטרנט למרות שיש לי מחשב בחדרי , אבל בקושי שפותחת אותו וגולשת בו ... את האמת , זאת לא החיים שציפיתי לה , לא יכולה להתמודד בה , ממש קשה לי ולכן ניסיתי כמה פעמיים לשים קיץ לחיי ולא הצלחתי שלצערי מצליחים להציל אותי בדקה ה-90 . שנאלצתי להתאשפז בטיפול נמרץ כמה ימים בכל פעם ואח"כ במחלקה פנימית ... למשל פעם הזרקתי אינסולין שהגיע הגלוגוז רק ל- 9 ובקושי הצילו אותי , ופעם אחרת הזרקתי חומרים מזוהמים בווריד דרך הפייק ליין שהגיע החום ל 41 מעלות וסבלת מבקטרימיה (זיהום בדם) שאושפזתי חודש בב"ח , וכמובן חוץ משתיית בקבוקי תרופות נרקוטיות והזרקת זריקות כמו אסיוול ווולטרין – שלא הצליחו לנקות הקיבה בשטיפה כי זה היה נוזלי וזריקות ...ועוד ועוד ניסיונות רבות לא מוצלחות שהרופאים בסוף הצליחו לאבחן שאני סובלת ממיכה אוזן (בזה הם צודקים 100% ) ... ובנתיים מחפשת דרך נוספת – קניתי ספרים פסיכולוגים כדי לחפש איזשהי דרך , גולשת באינטרנט ומחפשת ... תמיד מחפשת ומחפשת ... לא יכולה לחיות כך , זה נורה קשה לחיות עם מחלה ללא אבחנה וסיבה ... נכון שאני עברתי בילדות (בגיל 4) טראומה קשה – כוויה 50% מגופי אבל התמודדתי עם זה והצלחתי לצאת לחיים , כי היו אבחנות , הרופאים מסברים כל פעולה ופעולה , הסיבוכים והסיכונים לפני ההצלחות , הכל היה מובן , חייה עם אמת ולכן למדתי בביתי הספר וסיימתי תיכון בהצטיינות , למדתי נהיגה , וגם כן למדתי באונ' 3 שנים שהפסקתי רק בגלל האנימיה למרות שהציונים שלי היו מצוינים ... איני יכולה לחיות כך עם בעיה ללא פתרון , איני יכולה לחיות רק עם מנות דם ללא כל סיבה ידועה , זה מאוד מתסכל אותי ומכניס אותי לדיכאון עמוק לא יודעת מה לעשות ?! בחצי השנה האחרונה המשפחה בקשה ממני ללכת לטיול פסיכיאטרי – הסכמתי בקלי קלות – לא בגלל שמאמינה בטיפול אלא לא רוצה להתנגד למשפחתי הדואגת לי – אפילו לטיפול אחי בא איתי מקבלת שני כדורי ציפרלקס 10מ"ג כל יום – את האמת איני מאמינה בטיפול כי אם הבעיה הגופנית לא תופתר אז גם הבעיה הנפשית גם לא - הגוף תלוי בנפש וגם הנפש תלוי בגוף תודה בת 27

שלום לך, בת 27 כפי שאת מתארת - המצב לא פשוט לא רק מהבחינה הפיזית, אלא גם רגשית. את זקוקה לעזרה ולטיפול רגשיים ולא רק רפואיים. פני לטיפול פסיכולוגי, ויפה שעה אחת קודם. בברכה, ענבל