ממש חשוב..

אני מסיימת בית ספר השנה ועוד כמה ימים יש לי מסיבת סיום שאחריה יש מסיבה של כל השיכבה... זה בטח ישמע מטומטם, אבל שיהיה..... יש לי חברות, וכשאני עם י בטח נראית......זה לא זורם לי כמו שלאנשים אחרים וזה לא כיף לי.העניין הוא שיש את המסיבת סיום ואת המסיבה שאחרי וכל זה די מלחיץ אותי........החברות הביאמת טובות שלי הם לא לומדות איתי בבית ספר, יש לי כמה חברות מהבית ספר שלי אבל אני לא יכולה ממש לסמוך על להיות איתם,, ובכל מיקרה זה לא משנה, אני בכל מיקרה יהיה תקועה.... תמיד כשזה מגיע לאירועים חברתים גדולים כאלה זה מלחיץ אותי ואני מנסה להיתחמק מזה כמה שיותר,פשוט להמנע מילהתמודד עם זה....... .זה הכי קל.....כי אני יודעת שאני סתם לא ימצא את עצמי ויסתבובב כמו לא יודעת מה שם ויסתתר בצד או משהו ,,כי אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם זה וזה מלחיץ אותי....... וזה מה שנראה לי שיקרה לי במסיבה שתיהיה אחרי הכל...... אז חשבתי שאני יכולה לא לבוא אליה,(יש לי חברות שלי או עם מעט אנשים אין לי שום בעיות, אבל כשזה מגיע להרבה אנשים זה ניהיה בעייתי בשבילי... אני לא מוצאת את עצמי ואני לא מרגישה נוח, אבל ממש לא נוח...... אני פשוט הולכת לאיבוד..... מסיבות זה גם לא הקטע שלי, אני לא בנאדם שאוהב לירקוד, זה לא כיף לי במיוחד, אני כל הזמן רק חושבת איזה מטומטמת אנ סוג של "תירוץ"..........)ופשוט לימנוע מעצמי את זה, אבל אני כן "צריכה" לבוא..... .אני לא יודעת מה לעשות???..... זה נורא מלחיץ אותי.......אני פשוט לא כזה טיפוס שרוקד ונהנה,, זה לא כיף לי ואני יודעת שאני יהיה תקועה שם ויתתחבא או משהו כל הזמן בצד, וזה סתם יהיה לילה נוראיי......אין לי בעיה עם המסיבת סיום(הטקס,הופעה.....) הבעיה היא שאחר כך הולכים למסיבה אחרת, שהיא תהיה מאוד ארוכה, כמה שעות, ואני יודעת שאני פשוט לא ימצא את עצמי שם, וזה יהיה לי הכי לא נוח שיש...... כמו שאמרתי אני לא טיפוס שרוקד ומישתחרר ועוד מול כל השיכבה.... אני סתם לא ימצא את עצמי, לא יהיה לי עם מי להיות, אני יהיה תקועה - הבעיה היא שזאת מסיבה של כמה שעות,, לא משהו קצר בכלל... לשבת או להיתחבא איפושו בצד זה סתם יהיה מביך נורא..... אני סתם ירגיש הכי מובחכת בעולם, וזה סתם יהיה נורא........ וזאת מסיבה, במועודון, זה לא שיש "מקומות ישיבה" בצד..... אני פשוט יהיה תקועה ויתחבא בצד כל הזמן....... חשבתי שאני ילך, יהיה שם שעה שעתייים (תלוי יאיך יהיה לי....) ואז אני יחזור (יש לי סיבה לחזור....) אבל גם זה יהיה נורא מביך ומוזר.... בקיצור אני ממש ממש ממש לא יודעת מה לעשות וזה נורא מלחיץ אותי.. מה לעשות?.. בבקשה תעזרו לי איכשהו.....

שלום ליאור, אחלק את תשובתי לשניים: מה אנשי מקצוע אחרים היו מייעצים לך (לפחות כך נדמה לי או לפחות רבים מהם) ומה אני הייתי מייעץ לך. קל מאוד להגדיר את קשייך כ"חרדה חברתית", לבנות לך תכנית של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ע"י חשיפה הדרגתית לגירוי מעורר החרדה (שהייה במחיצת מספר הולך וגדל בהדרגה של אנשים תוך תרגול טכניקות הרפיה שונות). אבל, בסה"כ את לא רוצה להיות שם וזה נראה לי מה שחשוב. אז אל תספרי לאף אחד שאני אמרתי לך את זה, אבל תפתחי לך איזו שפעת קטנה (נגיד, הצטננות מהמזגנים) ותעשי משהו שאת אוהבת. כמובן, לצורך כך המוטיבציה שלך צריכה להיות חד-משמעית לא ללכת. אם את חצויה ברצון (ולא ביכולת), זו כבר בעיה אחרת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com