טיפול נפשי - איך, למה, כמה וכו'?

אני בן 25 ואני מצוי בקשיים. זאת עובדה. אני מעוניין להתחיל טיפול והייתי רוצה לדעת כל מה שאפשר על מהות הטיפול הנפשי: איך בכלל מוצאים מטפל (לאן פונים - דפי זהב?)? איך מוודאים שהמטפל מתאים לי? כמה זמן נמשך הטיפול, מה הן העלויות הכרוכות בו ולאיזו תוצאה עלי לצפות? האם עלי לערוך בתחילת הטיפול תיאום ציפיות מול המטפל, או שהוא אמור לדעת מה טוב בשבילי? ושאלת השאלות - האם יש סיכוי שיום אחד אוכל לומר לאנשים "אני מאושר" ולהתכוון לכך? קצת על עצמי: אני יוצא קיבוץ (מאחרוני הבוגרים של מערכת החינוך המשותף ה"קלאסית") בן 25 משוחרר מצה"ל מזה שלוש שנים, עומד לפני לימודים אקדמיים, בעל אינטלגנציה גבוהה, רגיש ומופנם מאוד ביחסים בין אישיים ומתקשה ליצור קרבה אינטימית ועם זאת עוסק בקשר עם לקוחות ובהדרכת קהלים מגוונים מאוד ללא קושי (פוחד מה"חבר'ה" אבל לא סובל מפחד קהל). הקשר שלי עם חברים הוא על בסיס שכלתני ולא על בסיס רגשי.) במישור הרומנטי: אני חי לבדי ומעוניין בקשר זוגי אבל חושש מפגיעות נוספות (לאחר זעזוע שחטפתי בעקבות פרידה מחברתי-אהובתי הראשונה והיחידה לפני כ3.5 שנים בתום קשר קצרצר) ולכן איני יוזם קשרים. נעלב ונפגע בקלות. מבחינה חיצונית אני תופס את עצמי כנראה טוב מאוד עד מצויין. בהיותי נער מתבגר טופלתי במסגרות רבות בשל קשיי למידה והפרעות התנהגות שבדיעבד התברר כי מקורן בתסמונת ADHD שכללה אימפולסיביות רבה וחסר קשב. טופלתי בריטלין עד לכיתה י"ב והפסקתי ליטול את התרופה מיוזמתי לפני התגייסותי לשנת שירות - על-מנת שלא לפגוע בסיכויי לשרת שירות משמעותי בצה"ל. לפני כחצי שנה, לקראת לימודי, החלטתי לחדש את המרשם לתרופה וניגשתי באופן פרטי לפסיכיאטר בכיר מאוד, שהעניק לי ברצון מרשם לריטלין יחד עם המלצה חמה - "לך לטיפול" הוא אמר לי. הוא טען שהמלצתו זו אינה מתבססת על אבחנה שערך אלא על כמה דברים פשוטים שאמרתי לו במהלך האבחון שערך לי. "אני לא צריך להיות מומחה, בתור בן-אדם מהיישוב אני יכול לומר לך - אתה אולי תזיין פה ושם - אבל בחיים לא תמצא אהבה במצבך. אתה חסום". עברה חצי שנה שבמהלכה אפילו זיון פשוט לא הצלחתי "למצוא" (ואני זקוק להרבה יותר מזה). אני מרגיש בודד ומיואש מצד אחד אבל מלא תקווה מצד שני.

שלום אופטימיסט, אני בהחלט רואה את הכינוי שבחרת ככינוי מציאותי במקרה שלך :-) ואת הסיכויים להצלחת טיפול פסיכולוגי כטובים מאוד. אתה נשמע מודע לפגיעה שחווית, על חלק מהקשיים (למשל, מופנמות) ניתן להתגבר באופן התנהגותי (למשל, בסדנא להתמודדות עם חרדה חברתית) ועל החלק העיקרי (פגיעות בקשר) ניתן להתגבר בעזרת טיפול פסיכודינאמי ארוך טווח (על הגישות השונות בטיפול תוכל לקרוא בקישור הבא: http://gidifaq2.home-page.org/ ). תהליך מציאת המטפל המתאים דומה מאוד לתהליך מציאת בן-זוג: מדובר בכימיה שנוצרת במפגש בין שני בני-אדם, בשפה המשותפת ביניהם ועקב כך, באיכות הברית הטיפולית שנוצרת ביניהם. לכן החיפוש צריך להיעשות בדרך של ניסוי וטעייה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org