שאלות קשורות.

שלום רב ד"ר לב, *מה ניתן לספר על אימורן (בתרופה), ולמה חושש כל כך ליטול אותה. (קראתי לא מעט עליה, כגון תופעות לוואי ואפילו גידולים לא עלינו). *ומה עדיף בכלליות, אימורן או תרופות ביולוגיות שמתמקדות (לפי מיטב הבנתי) אך ורק בדלקת במעיים. *והאם אין תחליף טבעי או ידידותי יותר לחולה קרהון-קוליטיס בדרגה בינונית, וזאת לאחר ניסיונות תרופות ASA5 שעזרו בעיקר בתחילת הממצא, וכאילו פתאום הפסיקו לעבוד ולסייע לאחר כשנתיים (כולל נרות וחוקנים). תודה מראש על עזרתך.

*מה ניתן לספר על אימורן -- התרופה מתחזה למרכיב של DNA (ה-DNA בנוי ממרכיבים כאלה כמו מחרוזת מחרוזים). בזמן שתא מתכונן לחלוקה התרופה נכנסת במרמה לתוך DNA ומהווה סוג של סוס טרויאני - היא ״תתקע״ את התא (כמו שוירוס תוקע את מחשב) ותמנע ממנו להמשיך להתחלק (התא בסופו של דבר ימות תוך כדי ניסיון חלוקה). אם היא פוגעת בתאי חיסון (לימפוציטים) רגילים (נקרא להם ״חיילים״) - לא קרה דבר - חבריהם שלא מפגעו מסוגלים להתחלק מאוד מהר ולחפות על ה״חללים״ לעומת זאת, יש במערכת חיסונית תאים עם יכולת פיקודית. תאי זכרון חיסוני, לדוגמה, הם לימפוציטים שתפקידם לזכור ״פקודות״ כנגד איזה גורם יש למערכת חיסונית צורך לתקוף, ולבצע גיוס המוני של גדוד הלימפוציטים עליו הוא מפקד אם במקרה הוא ״שמע״ את ה״פקודה״. כמו קצינת קישור מילואים, ממש. במידה והפקודה המקורית שגויה מהיסוד - כמו שקורה באנשים עם מחלות אימוניות (כמו מחלת מעי דלקתית) - בסופו של דבר הגיוס השגוי מביא להתלקחות הדלקת. אם התרופה מצליחה לחסל את ״קצינת קישור המילואים״ (אני מקווה שאני לא פוגע כאן באף אחת) - הארכיב של הגדוד ״הלך״, לא תהיה דרך לגייס את הגדוד ביום הפקודה. במילים אחרות, מדובר בתרופה עם יכולת למנוע התלקחות עתידית. היא לא מאוד יעילה (רק בין 1/3 ל-1/4 או אולי אפילו 1/5 מטופלים ישארו בהפוגה לאורך זמן בעזרתה). אבל לאלה שהיא עוזרת - היא עוזרת. *למה חושש כל כך ליטול אותה. -- פגיעה ביכולות מערכת חיסונית פירושה חשיפה לזהומים. זה טבעי וברור לכולנו. מה שרובנו לא מודעים לו - הוא שלמערכת חיסונית יש תפקידים נוספים. לאתר תאים שבסיכון להפוך לגידול ולחסל אותם בטרם זה קרה, לדוגמא. תרופות לדיכוי מערכת חיסונית פוגעות גם בתפקיד זה של המערכת - מה שמאפשר לתאים ש״סרחו״ להמשיך ולהתפתח ולעתים אף להפוך לגידול של ממש. מדובר בעקר בגידולי עור (ולכן החשיבות של שימוש בקרם הגנה מהשמש ובדיקות תקופתיות של רופא עור), וגידולים של מערכת חיסונית עצמה - לימפומות. למזלנו - מדובר בתופעה נדירה יחסית, אם כי מפחידה, ללא כל ספק. אפשר לעשות תרגיל סטטיסטי פשוט: שיעור היארעות של לימפומות בצעירים (עד גיל 35) היא 5 מקרים חדשים בשנה לכל ל-100.000 צעירים. בחישוב ל-8.000.000 (מספר שמדמה אוכלוסיית מדינת ישראל) מדובר ב-400 מקרים חדשים לשנה. המספר זהה לשיעור של מקרי מוות מתאונות דרכים. במובן מסויים - ולהבדיל אלף הבדלות - לוותר על הטיפול מתוך פחד מלימפומות - זה כמו לוותר על הרכב מתוך פחד למות בתאונות דרכים. צריך לפחד, אך אסור לתת לפחד לשתק אותנו . יש צרכים של הגוף, וצריך למלא אותם. עם זאת, ללא ספק צריך להיות מודע לסיכון ולהיות קשוב לגוף, ועם עיניים פקוחות אם משהו לא הולך כרגיל. *מה עדיף בכלליות, אימורן או תרופות ביולוגיות שמתמקדות אך ורק בדלקת במעיים -- זה לא מאוד משנה. מה שחשוב יותר - זה להגיע להפוגה, ולשמור עליה. אם מצליחים עם אימורן - טוב. אנחנו יודעים לווסת מינון למינימום האפשרי על מנת למזער סיכון לסיבוכים עתידיים. אם לא מצליחים לשמור על הדלקת עם אימורן - ממשיכים לרוב לתרופות ביולוגיות. אחד לאחד, התרופות הביולוגיות יעילות יותר. ללא כל קשר - שים לב שהן מוגדרות בסל רק עבור מטופלים שאימורן לא עזר. *והאם אין תחליף טבעי או ידידותי יותר לחולה קרהון-קוליטיס בדרגה בינונית -- אם הייתי מודע לתחליף כזה - ללא ספק הייתי מפסיק לטפל באנשים עם תרופות אחרות וזאת לאחר ניסיונות תרופות ASA5 שעזרו בעיקר בתחילת הממצא, וכאילו פתאום הפסיקו לעבוד ולסייע לאחר כשנתיים -- זה רגיל, לצערי.

אין כמוך, עזרתה לי מאוד!! חג שמח המון בריאות והצלחה!!!