נגישות
נגישות

פחד מאינטימיות בעיקר גופנית אך גם רגשית

דיון מתוך פורום  זוגיות, פרידה וילדים

29/02/2016 | 01:23 | מאת: אפרת

היי, קראתי כתבה ויש לי את כל הסיבות שנמנו בה. מצויין לעיל. כמה זמן ייקח לי לצאת מזה אם אלך לטיפול והאם באמת אפשר להתגבר על הפחד הלא מודע ורצוני? תמיד בורחת מקשר כי המגע מהיר אני קופצת אפילו בדייט ראשון כשמנסים לחבק או לנשק אותי כנראה זה חוסר אמון או ביטחון שלא מאמינה וגם יש לי פחד מאינטימיות גופנית כלומר עירום ושיגעו בי כי אני לא אוהבת את עצמי ושוב צריך בנ"ז שתומך שאפשר לסמוך עליו וכו' שלא ביקורתי אבל כולם כל כך משוחררים במין והכל מהר ולא הצלחתי למצוא מישהו כזה או לשלוט בקשר . איך יוצאים מהמעגל הזה? בעיקרון אני חברותית ותמיד בנים לא זרקו אותי בדייט זו אני שבורחת.. תודה. להלן הסיבות שלי: 1. פחד מדחייה הפחד לאבד את בן או בת הזוג משמש גורם משמעותי לפחד מאינטימיות. כאשר אחד מהצדדים חושב את עצמו לנחות או בעל ערך מופחת בהשוואה לבן הזוג שלו, הדבר עלול להוביל לחרדה אמיתית מאינטימיות, הן רגשית והן מינית. 2. דימוי גוף- עברתי ביקורת רבה מגיל צעיר עד מבוגר פחד מאינטימיות שמקורו בדימוי גוף נמוך אינו תופעה נדירה. בעולם המערבי המונע על ידי תעשיית הפרסום אשר קובעת סטנדרטים כמעט בלתי אפשריים של יופי, רבים המקרים בהם אנשים מרגישים לא בנוח עם גופם והדבר בא לידי ביטוי גם בכל הקשור לאינטימיות. 3. חוויות זוגיות שליליות- הצלחתי להיפתח לקשר אחדשהיה דיי אפלטוני וכשנתתי אמון נגמר חד צדדי ובגלל שגם ככה קשה לי נכנסתי למשבר ופחד להתאהב. לחוויות זוגיות מן העבר יש השפעה מרחיקת לכת על מערכות היחסים שבאות לאחר מכן. חוויות שליליות כגון חוסר הצלחה בזוגיות, חוסר כימיה, אי התאמה מבחינה מינית, פרידה חד צדדית ולב שבור, כל אלו עלולים להוביל לפחד מאינטימיות. המשקעים שנותרו בעקבות יחסים כושלים יכולים להוביל לחוסר תקשורת וחרדה עמוקה מבן או בת הזוג החדש וקושי לפתח אינטימיות ולפתוח את הלב שוב. 4 חוסר אמון- חוויתי חוויה של נטישה רגשית ם אח ההורים ובוז התעלמות מצרכים... היחסים בבית בין אבא ואמא מעולם לא היו טובים יש יחסי שולט נשלט המון כוח מילולי דיבור גס בוטה מזלזל משפיל. האם זה קשור? אחת הסיבות הנפוצות לפחד מאינטימיות היא חוסר אמון בין הצדדים במערכת היחסים. אמון הוא מרכיב בסיסי בזוגיות אינטימית, חמה, אוהבת ותומכת. פחד מאינטימית שמקורו בחוסר אמון עלול להשפיע הן על זוגות בשלב הדייטינג הראשוני והן על זוגות ותיקים. כאשר צד אחד לא סומך על הצד השני, הוא נוטה להימנע מאינטימיות רגשית ופיזית באופן לא רצוני, בגלל תחושת אי נוחות וחוסר יכולת להפתח ולתקשר. 6. הפרעות דיכאון וחרדה- הייתי בדיכי בגלל אותו בחור שנה וחצי אבל גם בגלל כל מה שעברתי בבית ובחיים גרם לי להיות פסימית ללא שמחת חיים .הפכתי פסיבית מלרצות חבר להכיר למה זה טוב? הרגשתי שקשה שמישהו יבין אותי לא רציתי לשתף אחר במה שאני עוברת רגשית בבית או מה שקורה בבית.. דיכאון העלול לגרום להסתגרות, חוסר מצב רוח, תחושות אשמה, , ערך עצמי נמוך וחוסר יציבות רגשית, מובילים לעיתים באופן ישיר לפחד מאינטימיות וחוסר רצון ואף בושה לחלוק את כל אלו עם מישהו אחר. במקרה כזה, כאשר לא משתפים את בן הזוג במצב הנפשי, הוא עלול לפרש לא נכונה את דפוסי ההתנהגות של הצד האחר ולראות בהם כחוסר התלהבות, חוסר משיכה ואף סלידה וללא טיפול המצב עלול להסתיים בפרידה, שהיתה יכולה להמנע. . מערכת היחסים של ההורים כולנו מושפעים מכל אשר ראינו בילדות שלנו. על כך אין עוררין. מצבם הזוגי של ההורים שלנו משפיע מאוד על דפוסי ההתנהגות הזוגית אותה אנו נפתח. ילדים לזוגות פרודים, חד הוריים או לזוגות שעברו תהליכי גירושים נוטים יותר לפתח פחד מאינטימיות. מודל זוגי של הורים אשר הרבו בריבים וויכוחים או סיימו את היחסים בפרידה מכוערת, עלול לצרוב בתודעה שאלו הם למעשה יחסים זוגיים, למרות שאין כך הדבר, ומכאן לילד לאותם הורים רצון עז, לא מודע בהרבה מהמקרים, להימנע מחוויה לא נעימה זו. בקיצור נמנעתי מלהכיר התביישתי במי שאני בחוסר ניסיון זוגי קושי במגע ני מאוד ביישנית ונבוכה מהר מסיטואציות.. והכי קל זה לברוח.. אין לי אמון כל כך בזרים ולא מתאהבת מהר לכן גם נוצר קושי גופני. לאיזה טיפול לפנות פסיכיאטרי ,פסיכולוגי, פסיכוסקסולוגי או סקסולוגי? חשוב לי להדגיש שאני לא בדיכאון אך כשעוברים תקופות קשות אין מצב רוח..התביישתי מהבית שבו אני באה להביא אורחים וכו'.. המצב כיום אחר לגמרי דרך אגב תמיד עבדתי ולמדתי זו רק הרגשה פנימית של חוסר שמחה ואקטיביות בלהכיר ולהכניס מישהו רגשית לחיים. פחד להיפגע דימוי גוף נמוך זה לדעתי הגורם הראשוני שהתחיל מגיל צעיר מאוד.. אני בלופ. האם טיפול קצר מועד יכול להעלות אותי למסלול? אני בעיקר מחפשת לעבוד על המיניות ודימוי הגוף אם השאר אני כבר בסדר... נראה לי . תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, המידע שנתת לי אודות ילדותך המוקדמת ואודות יחסיי הזוגיות בבית, הם אכן הרקע לשלל בעיותייך בבטחון פנימי, באיכויות החיוביות שלך, בהערכת ה"יש" ומתוך כך בושה ופחד להתקרב לזולת בקשר אינטימי, שמא תמצאי נחותה לידו, בלתי ראויה או חלילה תחווי דחייה. כארש המערכת הפנימית טעונה חרדה כה רבה, התנהגויותינו בעולם, מתבטאות אינטואיטיבית בצורה קצת חורקת ולא הרמונית, אנו מלאים ספק האם עשינו טוב או לא, וכללית נמצאים בהרבה ביקורת פנימית והלקאה פנימית. במקרה הנוכחי, הגיל עושה גם את שלו, ועם חלוף השנים הולכת וגוברת תחושת אי המותאמות כביכול ביחס לנורמות התרבותיות. בהחלט אפשרי שאת משכילה ,בעלת מקצוע איכותי, נעימה, בעלת מראה מצודד, אך כל אלה, אינם מקבלים ביטוי בחווית קיום של בטחון עצמי. ושל גישה מאירת פנים , שמחה וספונטנית לעולם. היות ומקור החוויות הוא מוקדם מבחינת הגיל, הרי שיש צורך להבנתי, לפנות לטיפולי עומק פסיכולוגיים, הנהוגים ע"י פסיכולוגים קליניים בלבד ובהם להתחבר לזכרונות ילדות מוקדמים בטכניקות טיפול שונות אשר בעזרתן,מצליחים לחוות מחדש גם חוויות עבר שנשכחו באופן מודע. יש להביא בחשבון שטיפולים מעין אלו אינם קצרים ויש להקדיש לכך כשנתיים לפחות. במסגרתם נעשה גם בירור לגבי החרדות המיניות. מאוד חשוב לברר האם שיטת הטיפול של הפסיכולוג היא פסיבית או אקטיבית. מאחר והיעד שלך בסופו של דבר למצוא בן זוג, הרי שחייב להיות בטיפול גם צד של הדרכה והפעלה. פסיכולוג הנוקט גישה יותר פסיבית ושתקנית לא יטה כ"כ לעבוד על פסים של הדרכה והכוונה. באשר לשאלת הבתולין והיעדר הנסיון המיני , הדבר ניתן לפתרון טכני קל ופשוט, בעזרת פסיכוסקסולוגיה העוסקת בתרגולת של החדרת מאמני נרתיק בבית המטופלת. אני מפנה אותך בזאת למאמר על וגיניסמוס. http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 להערכתי אין כלל מקום לטיפול סקסולוגי , כי הדגש המרכזי הוא על פסיכולוגיית הילדות ואי אפשר לעקוף אותה ולקפוץ להווה ללא עיבוד מתאים של העבר. כל טוב ובהצלחה אילנה

מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים