כאבים במאמץ
דיון מתוך פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני
לפני 6 שנים עברתי התקף לב והושתל סייפר .ב15 השנים האחרונות אני רץ 9 ק"מ 6 פעמים בשבוע בדופק 150 בערך(בן 58) .פעם בכמה שבועות אני חש ברע לקראת סוף הריצה כולל כאב קל בחזה, מתחת למפתח הלב. במשך השנים עברתי מספר בדיקות ,כולל צנטור לפני שנתיים וכל הבדיקות תקינות. לפני 4 חודשים עברתי ארגומטריה ויצא כושר טוב ותקינה לחלוטין. לפני שבוע התחיל סיפור חדש,מיד עם התחלת הריצה כאבים מתחת למפתח הלב,אזור הקיבה ,ללא תחושה רעה.הכאבים תמיד 2 דקות לאחר התחלת הריצה ולא מרפים עד להפסקה בפעילות. בנוסף לריצה אני מרים משקולות במאמצים גבוהים וכאן אין את הכאבים.האם מדובר באנגינה פקטוריס.בהרמת המשקולות אני לא מגיע לדופק של יותר ממ120 למספר שניות. מה דעתך,תודה
שחר שלום, הכאבים באזור החזה יכולים לנבוע ממספר סיבות, ביניהן גם לבביות. לאור הבדיקות התקינות שעשית לאחרונה, לא סביר שזוהי תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), על אף שידוע כי הבדיקות אינן 100% מהימנות באבחון. יש לשים לב למספר מאפיינים של הכאבים: 1. עיתוי הכאבים: האם מופיע במאמץ מסוים ומתגבר עם המאמץ. אם הכאב נעלם במהלך המאמץ, הסבירות לבעיה לבבית יורדת. אם יש החמרה עם הגברת מאמץ, ישנו סיכוי לבעיה לבבית. 2. אופי הכאבים: האם הכאב הוא נקודתי או אזורי (מפושט) המזכיר את הלחצים שהיו לפני ההתקף. במידה והכאב נקודתי - סבירות נמוכה לבעיה לבבית. אם הכאב מפושט ומזכיר את הכאב שלפני ההתקף - חשד סביר לבעיה לבבית. 3. האם יש תופעות נלוות? כגון עייפות, חוסר יכולת לבצע מאמצים כמו בעבר, חוסר אוויר במאמצים די קלים, בחילות וכד'. אינני מבינה מדוע אתה מתאמן בדפקים כל כך גבוהים. אני קצת תוהה איך בגילך אתה מתאמן על דופק 150 (האם אתה נוטל תרופה חוסמת בטא כגון נורמיטן או קרדילוק?), ואם אתה כבר 15 שנה מתאמן כך, איך אתה עדיין מגיע לדופק שכזה? האם תמיד התאמנת על דופק כזה? האם הגברת מאמצים? על איזו מהירות אתה רץ? אינני חושבת שאתה צריך להתאמן על דופק שמעל 130-140. לגבי הרמת משקולות: למי שעבר אירוע לב לא מומלץ להרים משקולות כבדות! אינני מבינה מהי מטרתך. האם שווה לסכן את הבריאות בשביל אימון כל כך עצים? בברכת כושר ובריאות! יעל פרניק
תודה על תשובתך הכאבים בחזה מופיעים מיד בתחילת הריצה והוא מפושט ומתגבר עם המאמץ ומרפה תוך שניות מספר לאחר הפסקת המאמץ ונעלם לחלוטין תוך כדקה. לכאב אין כל תופעות נלוות. בימים האחרונים הפסקתי את הפעילות לחלוטין עקב תעוקת החזה.עד לפני כשנתיים נטלתי קרדילוק 2.5 מ"ג והדופק בזמן הפעילות היה כ135.היום אני נוטל אספירין ,סטטין ואיזיטרול.היום קיבלתי תשובה תקינה ממיפוי לב,אבל כתבו לגבי בדיקת הא ק ג שהיא לא החלטית(צניחת ST 1 V4-V6 UPSLOPING )למרות הבדיקה אני משוכנע שמדובר בתעוקת חזה. גם עליה של 2 קומות במדרגות גורמת לכאבים בחזה. איך עוסקים בפעילות גופנית כשיש תעוקה?? איך פוטרים את בעית התעוקה? האם צריך לעשות צינטור? תודה מקרב לב
שחר שלום רב, לפי התיאור שלך זה אכן נשמע תעוקת חזה. מה הרופא המטפל אמר לך? האם הוא המליץ על המשך בירור? האם הוא נתן הסבר אפשרי למקור התעוקה? ייתכן והתעוקה נובעת מהאוטם הישן ואז לרוב לא מטפלים אלא לומדים לחיות עם התעוקה (הסבר לגבי הפעילות הגופנית בהמשך). ייתכן והתעוקה נובעת מהיצרות חוזרת או חדשה ואז לרוב שוקלים בירור וטיפול מסוים, אך אני תוהה מדוע אין המיפוי מראה אבחנה חד משמעית. לגבי הפעילות הגופנית אני אכן קצת מוטרדת. במאמצים גבוהים הלב צורך אספקת חמצן גבוהה והפעילות האינטנסיבית עלולה להחמיר את האיסכמיה (חוסר אספקת החמצן) ולגרום ללב לנזק. מאמצים אינטנסיביים עלולים להוביל להפרעות קצב וסכנה ממשית. לכן יש להתאמן מתחת לסף התעוקה! לדוגמא: אם התעוקה מופיעה בדופק 130, רצוי להתאמן עד דופק 120. אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא לגבי עניין התעוקה והחזרת הקרדילוק על מנת להעלות את סף התעוקה, כלומר שתוכל להתאמן במאמצים בינוניים ומעלה מבלי שהדופק יגיע לערכים גבוהים בהם מתחילה תעוקת החזה. בברכה, יעל פרניק
מנהל פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני
