האם 2 תבחינים יכולים לקבוע בוודאות אם יש חסר בהורמון גדילה

דיון מתוך פורום  אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים

01/03/2020 | 19:18 | מאת: ו.

למרות שעשה 2 תבחינים להורמון גדילה ובשניהם 0.5 בשבועיים שקדמו לתבחינים הוא לא אכל כמעט והיה גם חולה בנוסף...אם אוכל רק אוכל מסוים ולא ממש בעל ערך תזונתי. ללא ירקות וכו'. האם תזונה יכולה להשפיע על בדיקות לחסר בהורמון גדילה או שאפשר להסתמך על זה ולתת הורמון גדילה? הילד עבר MRI מוח תקין, הוא בן 9 וחצי מתחיל גם התבגרות, בגובה 138.5 משקל 30 גדילה תקינה. כף יד עצמות 8 בגיל 9 (אנדוקרינולוג אחר אמר גיל עצמות 9). היתה ירידה בעקומות הגדילה מגיל שבע עד תשע עקב תזונה לקויה כמעט בוודאות שזו הסיבה . האם עקב זאת אין לו עכשיו הורמון גדילה או שכדאי לבקש עוד בדיקה לפני שיקבל הורמון גדילה. למרות שהוא גדל בצורה תקינה אבל מצד שני גם ירד באחוזון גובה ל 50% וגם גיל עצמות בפיגור)...אנחנו גם נשאל כשנפגש עם האנדוקרינולוג אבל כבר הבנתי שאמר לנו להגיש בקשה לטיפול.

לקריאה נוספת והעמקה
01/03/2020 | 19:22 | מאת: ו.

לפי אחוזון 50% הוא בגובה תקין לפוטנציאל הגובה הסופי 1.78 . אבל עכשיו גם התחיל התבגרות שבמעקב אם היא מהירה או לא , ואם היא מוקדמת לפי אנדוקרינולוג אחד (שגיל עצמות בפיגור 8). ובטווח תקין לנורמה (לפי אנדוקרינולוג אחר גיל עצמות 9 כלומר בגבול התחתון של הנורמלי)

אבחנה של חוסר בהורמון גדילה היא אבחנה קלינית המורכבת מ-3 מרכיבים: בצורה האופיינית כולם מתקיימים. 1) קצב גדילה נמוך הערה: קיים ויכוח האם קצב גדילה נמוך הוא הכרחי כתנאי. נקודה בעד אישור האבחנה כאשר קצב גדילה עקבי ,היא למשל אם הילד\ה גדלים על אחוזון 3 וההורים גבוהים למשל אחוזון 90. 2) שיא הורמון גדילה נמוך מהנורמה בשני תבחינים . מה שלקוי בחלק הראשון של שאלתך הוא שאין שום מידע על עקומת המשקל יחסית לעקומת הגובה. בילד שאתה מתאר לא סביר שפגיעה בתזונה גרמה לחוסר בהורמון גדילה הערות: א) בהשמנה שיא הורמון גדילה יכול להיות נמוך וגדילת הילד תקינה ב) ל5% מהילדים הגדילם בצורה עקבית ותקינה הורמון גדילה יכול להיות נמוך . יש במעקבי במשך השנים ילדים הגדלים באופן תקין על אחוזון 10 ויש הגדלים על אחוזון 25. וילד הכי גבוה עם רמות הורמון גדילה נמוכות מאד, גובהו 190. מתואר בספרות המדעית גם מצב של "גדילה ללא הורמון גדילה" 3) גיל עצמות צעיר מהגיל בשנים. הערה: אם האבחנה קרתה זמן קצר לאחר התרחשות החוסר , איחור גיל העצמות לא מספיק להיווצר. בתת תזונה, בחסר קלורי בולט שיא הורמון גדילה יהיה גבוה. וקצב הגדילה יורד . טענתך שמגיל 7-9 התזונה הייתה בוודאות לקויה ומזה משתמע שעכשיו לא, היה צריך כעת לתקן את הגדילה. התזונה בעבר לא יכולה להסביר את המצב של הורמון גדילה כעת. גיל העצמות: הסטייה בקריאת גיל העצמות בין 2 מומחים מנוסים היא בסביבות 6 חודשים. סטייה גדולה יותר כפי שאתה מתאר דורשת שמומחה מנוסה יקרא את הצילום וייתן תשובה מפורטת על 3 חלקי צילום כף היד. לצערי אתה בונה תאוריות ובנתונים שאתה מגיש יש מעט מידי עובדות. אתה מדבר על חוסר תזונתי כאשר אין מידע על ניתוח תזונתי מדויק לפי יומן אכילה (קלוריות, אבות מזון, יסודות קורט ועוד) אין שום סיבה לבצע תבחין נוסף של הורמון גדילה באשר למשפט: "כבר הבנתי שאמר לנו להגיש בקשה לטיפול" זו שגיאה עקרונית, בקשה לטיפול בהורמון גדילה יכול להגיש רק אנדוקרינולוג. לעיתים יש לחכות 6 חודשים לוודא את קצב הגדילה

02/03/2020 | 16:15 | מאת: ן.

הבנתי תודה על הפירוט. חבל שלא עקבנו אחרי הילד מגיל צעיר יותר הילד היה תמיד באחוזון 25% של משקל..היה מאוד רזה לאחרונה יש רעב מוגבר, עדיין לא אוכל בריא ומחסיר את אבות המזון. בגילאים שתיארתי 7-9 הוא היה פשוט לא אוכל כלומר מדלג על ארוחות, בררן, לא אוכל במשך שעות ארוכות והיה ב 2 חוגי ספורט אחד אחרי השני פעמים בשבוע. אז עכשיו נחכה לראות מה צריך לעשות. כמובן שהכוונה שיינתן רק באישור שלו.

02/03/2020 | 16:20 | מאת: ו.

אולי הכוונה שלו היתה לטיפול בדקפפטיל...נחכה לפגישה. ואם צריך נלך לעוד מומחה שיבדוק כף יד לפני כן.

עדיין מידע לא מדוייק. אני אף פעם לא מחשב תזונה לפי רושם. פונים לדיאטנית עם יומן אכילה מדוייק (מצ"ב" הדיאטנית מכניסה אותו לתוך תוכנת תזונה של משרד הבריאות והתוכנה מראה איזה אחוז ממה שהנער צריך הוא מקבל. אם חסרות קלוריות ולא חלבון, אין טעם להעמיס עליו חלבון. להוסיף הרבה מהכל, תגיעו לכמויות שהנער לא יכול לעמוד בהם ולא ישתף פעולה. נער שמרבה לעסוק בפעילות גופנית, כדאי להפנותו לדיאטנית ספורט. צרכי תזונתו רבים יותר. אני משתדל בכל מטופל בהורמון גדילה חישוב תכולת תזונתו. תזונה פחותה מהנדרש במיוחד תוך טיפול בהורמון גדילה תגרום לתגובת גדילה קטנה יותר מהמצופה. כשעושים לפי רושם בערך, התוצאות יוצאות בערך.

מנהל פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים