הפחתת גרד

שלום, יש לי פסוריאזיס ואני מטפל בו בדיטרוקרם, אבל יש לי בעיה דחופה נוספת שאני מבקש להתייעץ: לפני כמה ימים הופיעה אצלי פריחה מגרדת בגוף ובמיוחד גרד בלתי נסבל במפשעה (ללא פריחה), שאפילו מעיר אותי בלילות. הייתי אצל רופא עור ולדעתו זו אלרגיה. קיבלתי לשתות כדורי אריוס למשך חודש ולמרוח תרחיץ קלמין להקלת הגירוד, אחרי שאמרתי שאני לא רוצה משחה עם סטרואידים. התרחיץ לא עוזר, ואני לא יכול יותר לסבול את הגירוד בלילות. אני הולך לחזור לרופא וכן לבקש משחה עם סטרואידים, אבל עד שאני אגיע אליו, יש לי בבית טופיסלן. האם מותר למרוח אותה על אבר מין פעם אחת ביום לפני השינה כדי להרגיע את הגרד ולהצליח לישון? תודה מראש.

לצערי לא אוכל לייעץ בלי לבדוק את המצב. קרוב לוודאי שמריחה של טופיסלן לטווח קרצ לא תגרום נזק רק שהח' הסליצילית שבמשחה בוודאי לא תתרום לבריאות העור והפחתת הגרד. הייתי ממליץ דווקא על שימוש בתכשירי לחות או אפילו שמן כדי לעזור לשקם ולהרגיע את העור ובדיקת רופא עור בהקדם. החזק מעמד ובהצלחה.

שיעור אחד עשר – העור השיעור הכי מיותר או הכי חשוב? מה אתם אומרים? נראה לכאורה שהשיעור מיותר: כל עוד סיפרתי לכם על מה שבתוך הגוף פנימה יכולתם לומר "וואלה! לא ידענו!", אבל עכשיו – כאשר מדובר ברקמה שכולם רואים ומכירים מקרוב, אולי לא צריך לדבר עליה. נראה לי, שבכל זאת, קצת הרחבה, דווקא לא על המבנה של הרקמה הזו, תוכל להביא אותנו למקומות חדשים. אני רוצה בשיעור זה לדבר על כמה נושאים: על הטיפול בעור, על החדירות של העור לטוב ולרע וגם - על הצד הנפשי. הטיפול בעור בבדיקת ה MRI ניתן לגלות בצורה המדויקת ביותר מה המצב של הרקמות השונות בגוף שלנו. אבל – כל עוד לא מדובר במצבים קשים מאד, נמנעת מערכת הבריאות מהבדיקה היקרה ומסתפקת בבדיקות זולות יותר. ישנו מדד חשוב מאד לבריאות הגוף – העור. העור משקף, לפעמים בצורה מדויקת את המצב של הגוף והנפש. עור חיוור מאד יכול להראות על בעיות בלב או במערכת הנשימה, עור צהוב יכול להחשיד לדלקת כבד נגיפית, עור יבש כרוני יכול להראות על מצב של סכרת או על חוסר נוזלים בגוף, פריחה חזקה בעור יכולה להצביע על כשל של הכליות ועוד ועוד. הבעיה היא שהתרגלנו להתעלם מהאיתותים שהגוף משדר לנו דרך העור. התרגלנו שאם יש פריחה, מורחים קצת פניסטיל (אולי אלוורה) אם זה לא עוזר עוברים לסטרואידים עדינים במריחה מקומית וכך משקיטים את הבעיה. ישנו משל מאד נדוש בנושא שאני אפילו לא רוצה לחזור עליו כדי לא להלאות את מי שמכיר כבר, אבל בכל זאת: (מי שמכיר יכול לדלג...): אדם אחד נסע ברכב שלו בצפון הארץ. לפתע התחילה לדלוק נורה בלוח השעונים. על הנורה היה כתוב BRAKE אבל האיש לא זכר בדיוק מה זה אומר. הוא המשיך לנסוע אבל הנורה לא הרפתה. בשלב כלשהו האיש החליט לסיים את הסיפור סופית (והוא לא ידע כמה זה עלול להיות סופית...). הוא עצר בצד, פתח את הלוח שעונים וניסה למצוא את החוטים שמובילים לנורה. משלא מצא, סגר את לוח השעונים ובעזרת אבן קטנה שמצא בצד הדרך הוא ניפץ את הנורה. מאוחר יותר באותו ערב, נמצא האיש ללא רוח חיים מוטל עם מכוניתו באחת הוואדיות שבהרי מירון. בבדיקה שערכו בוחני הרכב, התגלה שהרכב היה ללא נוזל בלמים וכי נורית האזהרה הייתה שבורה... המסר מובן, נכון? בקיצור, העור הוא נורית אזהרה. לא, לא תמיד הוא מזהיר מפני דברים חשובים מאד. לפעמים, כל מה שהוא מראה זה שצריך לשתות מעט יותר או שחסר מעט אומגה 3 בגוף אבל הבעיה היא שכאשר אנחנו משתיקים את העור ולא מתייחסים אליו ברצינות הראויה, זה עלול להגיע אלינו מכיוונים לא רצויים. דוגמא לנער בן 17 היה עור יבש ומגורה. הנער טופל בקרמים מקומיים ובתכשירים חצי-רפואיים וכשניסיונות אלו נכשלו, עבר הנער לטיפול סטרואידי. הטיפול עזר. בגיל 35 הגיע הנער-כבר-איש לבית החולים עם טרומבוזה חמורה (קרישים בדם). האיש טופל והתחיל ליטול תרופה מדללת דם קטנה, אספירין, ובהמשך גם תרופה שמשקיטה את הקיבה שהתחילה להיפגע מהאספירין. בגיל 55 התחיל הזיכרון שלו להיחלש ורמת הריכוז שלו ירדה. בנוסף, הוא החל להיות בדיכאון הוא החל לקחת תרופות נגד דיכאון וכדורי שינה. מכנה משותף – אומגה 3. אין כזה סיפור אמיתי. יש אלפים או מאות אלפים כאלו. במקרים אלו, האיתות מגיע, אבל האדם מכבה את הנורית וממשיך הלאה. גם כאשר האיתות מגיע בדלת האחורית ובמקומות שלא היינו רוצים לפגוש אותו אנחנו לא מבינים את הרמז. דוגמאות נוספות יכולות להיות מישהו עם אלרגיה לפריחה אביבית שבסך הכל צריך לדאוג לכבד שלו אבל במקום זה הוא משתמש בתרופות, מישהי עם רמה גבוהה של הורמונים זכריים שבסך הכל צריכה קצת איזון ולא ערמות של אנטיביוטיקה במשך שנים ועוד ועוד. אם כן, הבנו שהעור הוא איבר משקף של הגוף, והמסקנה הראשונית והמיידית אמורה להיות: אין דבר כזה טיפול בעור אם העור פגוע, מישהו גרם לו להיפגע. נמצא אם כן, מיהו זה שגרם לפגיעה בעור ונטפל בו. החדירות של העור האם כאשר אנו שמים חומר על העור הוא נשאר רק על פני העור? מובן שלא. אין צורך להתווכח בנושא או להתדיין בנושא. התשובה היא כל כך חד משמעית עד שהיום בכל בית חולים ישנן תרופות שנותנים אותן דרך העור! בין התרופות שניתן לקבל היום דרך העור נמצאים הורמונים נשיים שונים, ניטרוגליצרין לחולי לב ותרופות ממשפחת המורפיום לשיכוך כאבים חזקים במיוחד. אם זה עובד כל כך טוב, למה שזה לא יעבוד בדברים אחרים? ואכן זה עובד – מתכות כבדות עוברות נפלא דרך העור, חומרים כימיים שונים עוברים גם הם טוב הודות לחדירות הטובה של העור, הסטרואידים שאמורים לטפל בעור חוצים את מחסום העור וממשיכים בשמחה לדם, שם הם מוצאים מרחב גדול יותר כדי לחגוג, החומרים שמגנים עלינו מפני היתושים גם לא מסתפקים במקום הצפוף שניתן להם ומרחיבים גבולות גזרה ועוד. ניתן לומר באופן כללי: כל דבר שאתה לא בטוח שאתה מעוניין לאכול – אל תיגע בו. כמובן שלא מדובר על נגיעה חד פעמית. מדובר על נגיעה והתעסקות לאורך שנים. אני מכיר אדם אחד שעבד בחנות גדולה של כימיקלים. אני בטוח שהוא לא אכל אותם אבל בכל אופן, בשלב כלשהו (ולא מאוחר מאד בחייו) חלה ירידה דרמטית בזיכרון שלו לטווח הקצר והבינוני. הערכה שלי: הצטברות של מתכות כבדות במוח ורעלים שונים בדם. זה ברור – לגעת הרבה זה כמו לאכול. כמובן שלחדירות של העור יש יתרונות: שימוש בשמן אתרי של ורד למשל, לא יפעל רק על העור ועל שינוי המצב רוח אלא יפעל גם בתוך הגוף פנימה. בנוסף, ניתן להשתמש בחומרים שונים בעזרת הספיגה של העור לדוגמא: שימוש במגנזיום. המגנזיום יכול להיספג טוב דרך העור: ממלאים אמבטיה או גיגית של מים במים ומוסיפים מגנזיום. במקרה כזה, העור יספוג רק מה שהגוף צריך. אלו רק חלק מהיתרונות שמספק העיקרון הזה של החדירות של העור. מצבים נפשיים ידוע ומפורסם שמי שיש לו מחלת עור כלשהי (פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס ועוד) מושפע לרעה ממצב הרוח וההרגשה הכללית. ישנם מצבים שבהם אנשים בריאים נקלעים למצב נפשי מאד קשה באופן פתאומי ובמקרים אלו בולטת לפעמים ההשפעה החזקה של הגוף פנימה על העור. סיימנו את השיעור הזה וניתן לומר שסיימנו לעבור על כל המערכות הפיזיולוגיות של הגוף. מה נשאר? נשאר לדבר על כל הצד הנפשי... אבל לפני שנחתום לגמרי את השיעור – יישום: 1. בעיית עור מראה בדרך כלל על בעיה בגוף. טפלו בגורם! 2. הימנעו משימוש בחומרים שונים שנכנסים לעור ומזיקים (דאודורנטים, קרמים, מתכות ועוד) 3. נסו לשמור על הכלל: מה שאני לא אוכל אני גם לא שם על הגוף. 4. לחוצים והתפרצה אצלכם פריחה רדומה? זה הזמן לטפל בלחצים! שבת שלום והרבה בריאות,