נושא מציק בעיניים.....

שלום, כבר תקופה ארוכה במשך כל יום, יש לי תחושה בלתי נסבלת בעיניים: לחץ בעיניים(והרגשה שהעיניים תפוסות) כאבים, ובעיקר הרגשה שהעיניים שלי מותשות ומן קושי כזה להשאיר אותן ממוקדות (אני מרגישה הקלה כשאני סוגרת אותן) גם כשאני מעבירה מבט אני מרגישה כאילו ההעברת מבט לא חלקה כאילו יש תקיעות כאלה וכשאני מעבירה מבט מקרוב לרחוק יש טשטוש כזה, זה מחמיר בעיקר אחרי שאני בטלפון או בעבודה במחשב. הייתי אצל רופא שלא אמר שיש לי יובש ברמה קיצונית ורופא אחר לפניו מזמן אמר שיש לי אלרגיה ונתן לי מרשם לטיפות אבל לא לקחתי כי אז לא הרגשתי שום דבר. הייתי אצל כמה רופאים וגם אצל נוירואופתלמולוג שבדק לי את המיקוד ואמר שהכול תקין. לפני כמה חודשים גיליתי אצלי יכולת לשלוט כנראה בפוקוס של העדשה כי אני יכולה לגרום לעצמי לראות מטושטש בכול רגע שארצה וכמו כן להפסיק אתזה. קראתי בכמה פורומים אמריקאיים שזאת תופעה נפוצה שזאת פשוט יכולת שמגלים פתאום ושולטים בשריר של העדשה וזה מה שגורם לטשטוש. מאז שהתחלתי לעשות אתזה ( טשטוש בכוח) אני ממש מרגישה צורך בעיניים לבהות (בעיקר כשאני מסתכלת למרחק) ובכללי את כול הבעיות שאפרט כאן, ואם אני לא בוהה אז מתחילות לי דמעות ואני מרגישה שהכול קופץ ואני לא מצליחה להתמקד עד שאני לא בוהה וזה כאילו משחרר. מה שמוזר זה שזה קורה בעיקר כשאני נמצאת בחוץ ובעיקר באור יום! אני יכולה להיות בקניון שיש בו הרבה אור ולהיות בבית עם חלונות פתוחים וזה לא קורה (אלא אם אני מתחילה פתאום לחשוב עלה ואז שוב ישלי הרגשה שאני חייבת לבהות, אבל הבהייה היא לא שמסתכלים על נקודה 1 אלא שהכול פשוט מטושטש וחסר פוקוס) אבל בשניה שאני דורכת בחוץ ויש שמש אני ישר מרגישה את ההרגשה הזאת ביחד עם הרגשה של דקירה כואבת כזאת כמו שיש כשיש מלא אור כשרק מתעוררים בבוקר. אני כבר מתחילה לחשוב שזאת הרגשה פסיכולוגית, בנוסף אני בכללי חרדתית מאוד לעיניים שלי כבר שנים רבות תמיד מאוד מודעת אליהן מודעת לאן אני מסתכלת ואיך, ופשוט חושבת על כך 24/7 זה מאוד מתסכל אני מרגישה שאני מפתחת אגורפוביה בגלל זה ולא אוהבת לצאת מהבית.זה מופיע במצבים ספציפיים ובמצבים שאני יותר לחוצה שוב בעיקר כשאני צריכה לצאת מהבית ובמקום עם הרבה אנשים ( בנוסף מתחילה סחרחורת וכאב ראש דפיקות לב וכו..) ואם אני מתחילה לחשוב על כך ואני במצב רגיש אז אני נכנסת ישר להתקף פאניקה וחרדה וזה ממש מגביר את ההרגשה פי 10! כאילו השרירים בעיניים מרגישים אתזה ומתכווצים או משהו בסגנון. גם לאחר אימון אינטנסיבי ישלי סחרחורת וההרגשה הזאת בעיניים של קושי להתמקד ורצון לשחרר את הפוקוס כאילו שאני ממש מתאמצת להחזיק את המבט. מאז כול העניין אני חושבת על זה תמיד ותמיד ישלי את המחשבה הזאת בראש . יכול להיות שעשיתי נזק עם זה שאני ככה משחקת עם הפוקוס או השריר או מה שזה לא יהיה? זה משגע אותי. אני לא יודעת מה לעשות. באמת יכול להיות שהלחץ שאני נתונה בו והמחשבות הטורדניות האלה משפיעות או גורמות לזה להשפיע כ"כ משמעותית על העיניים שלי? או שאולי יש איזשהו גורם אחר מחוץ לבית שמחמיר את ההרגשה? אציין גם שאני סובלת ממיגרנות עם אאורה, ואני כרגע בתהליך אבחון של סחרחורות ובעיות של קרישיות יתר ( אין כרגע ממצא רק חשד ועשיתי בדיקות דם מחכה לתוצאה לאחר שהיה לי CWS בעין). עוד משהו-יש לי רגישות מאוד גדולה לאור. אורות פלורוסנטיים מכאיבים לי בעיניים וגורמים לי להרגיש רע וקשה להסתובב בלי משקפי שמש עוד לפני כול הסיפור הזה. בכללי הסתובבות במקומות גדולים גורמים לי להרגשה ממש רעה לסחרחורות להרגשה של טשטוש אני כבר לא יודעת איך לחיות ככה. (לאחר שאני מסתכלת לקרוב אני מרגישה ממש כאבים ) אני מקווה שהצלחת להבין מכל זה משהו. אני די מיואשת ולא יודעת מה לעשות. אני אשמח לשמוע את דעתך האם יש פה משהו פיזיולוגי או בכלל פסיכולוגי והאם אתה מכיר את התופעה של השליטה בטשטוש בעיניים שציינתי ומה יכולות להיות הסיבות הפיזיות להרגשות שלי ? תודה רבה וסליחה על אורך השאלה

תודה רבה