הריון לאחר החלמה?

כמה זמן לאחר החלמה ניתן ומומלץ להיכנס להריון? האם ישנן סכנות ספציפיות לעובר אם לא עבר מספיק זמן?

עמית, שלום יש דעות שונות לגבי השאלה מתי להיכנס להיריון ואם בכלל מותר. לחץ על "חיפוש" שמופיעה בתחתית העמוד, והכנס את המילה הריון (ואחר כך גם היריון, שזה הכתיב המלא הנכון). תקבל המון תשובות. בהצלחה!!! ענת

שלום עמית, אנו מודעות ומבינות את שאלת הפריון אצל נשים שחלו בסרטן השד. לכן הקדשנו פרקים אחדים באתר של עמותת אחת מתשע להתלבטויות שלך וכן של נשים שחוו וחוות את המחלה. במעלה הדף יש קישור הצבוע בכחול אל האתר / דף הבית/ מידע/ מידע רפואי פרקים על הריון וסרטן השד, ופריון והטיפול בסרטן השד. בברכה, צוות אחת מתשע

לצערי לא מצאתי את הקישור. אשמח אם תוכלו לצרפו שנית. או להפנות אותי למקור אחר,אשר יוכל לספק תשובות או הפניות למחקרים. בתודה מראש,עמית

שלום עמית, שני הפרקים שהוצעו הועתקו לנוחיותך:- סרטן השד והריון אילו שינויים חלים בשדים בזמן הריון ? רוב הגושים והשינויים המדאיגים המאובחנים בשד במהלך הריון מתגלים כשפירים ( לא ממאירים ). השינויים נגרמים על ידי אותם תהליכים הקיימים גם אצל נשים שאינן הרות או על ידי תהליכים שפירים הקיימים רק במקרי הריון או הנקה. יחד עם זאת התהליכים ההורמונלים המתרחשים במהלך הריון או הנקה עלולים להשפיע על התפתחות גידולים הרגישים לאסטרוגן. בין הגידולים השפירים המתפתחים לעתים במהלך הריון והנקה ניתן למנות ציסטות, גלקטוצילים (ציסטות מלאות חלב galactoceles), ופיברואדנומים (גידול שפיר מוצק ועגול רווח ביותר fibroadenomas) ו- breast infractions ( אזור בו הרקמה גוועת בגלל אספקת דם לקויה). בגלל פעילות הורמונלית מוגברת גדלים במהלך ההריון הפיברואדנומים שהיו קיימים גם לפני תחילתו. תחושת השד וגודלו משתנים במהלך ההריון, ובמיוחד במחציתו הראשונה. ככל שההריון מתקדם השדיים נהיות מוצקות ובולטות יותר , כהכנה להנקה. הורמון הפרולקטין המיוצר על ידי בלוטת יתרת המוח מביא לגידול רקמות השדיים ומגרה את יצור החלב. כיצד מאבחנים סרטן שד במהלך הריון והנקה? . הבעיה העיקרית עם אבחון סרטן שד במהלך הריון היא החשש לאבחון מאוחר כאשר הסרטן כבר בשלב התפשטות מתקדם. ניתן למנוע מצב כזה במידה מסוימת על ידי ביצוע בדיקות שגרתיות במהלך ההריון ולאחר מכן גם בתקופת ההנקה . מיד עם תחילת ההריון , לפני שהשדיים גדלים ועוברים תהליכי שינויים האופייניים להריון, חשוב שהרופא שלך יעשה בדיקה ידנית מקיפה. למרות שבמהלך ההריון קשה להעריך שינויים בשדיים כדאי שתקפידי לבצע בדיקה עצמית חודשית, ובמקרה הצורך היעזרי באחות. סרטן שד יכול להתפרץ גם במהלך הריון. השוואת מספר המקרים שאובחנו אצל נשים באותה קבוצת גיל מראה על שכיחות גבוהה יותר של המחלה אצל נשים הרות מאשר אצל נשים שאינן הרות. סטטיסטית מדובר באחת מתוך 3000 עד אחת מ- 000, 10 מכלל הנשים ההרות. מקרי סרטן שד רבים יותר מאובחנים אצל נשים שדחו את כניסתן להריון לשנות ה- 30 המאוחרות או תחילת שנות ה- 40 לחייהן. במהלך הריון אין משתמשים בהקרנות, ובמיוחד לא בחדשים הראשונים , בגלל סכנת הנזק לעובר. מאותה סיבה אין זה מקובל להיעזר באמצעי אבחון הכרוכים בהקרנות – ממוגרפיה. השינויים החלים ברקמת השד במהלך ההריון מהווים סיבה נוספת לאי השימוש בממוגרפיה כאמצעי לאבחון סרטן שד במהלך הריון. לעומת זאת ניתן לערוך בדיקת אולטראסאונד ( הדמייה באמצעות גלי קול) אשר אינה מהווה סכנה לעובר . יחד עם זאת צריך לזכור כי בדיקת אולטראסאונד פחות יעילה בסריקת משקעי סידן קטנים הנקראים microcalcifications והעלולים להתברר כסימנים ראשוניים של סרטן השד. במקרים של צורך באבחון במהלך הריון מבצעים גם בדיקת שאיבת הנוזלים מהגוש החשוד במחט דקה (aspiration FNA-fine needle ) או בדיקת biopsy core בה משתמשים במחט גדולה להוצאת דגימת הרקמה. שתי בדיקות אלו אינן מהוות סכנה לעובר. כאשר נדרש ניתוח להסרת הגידול (ביופסיה) הוא מתבצע בהרדמה, כללית או מקומית. את עשויה לקבל תרופות להפסקת פעילות בלוטות החלב לפני הניתוח על מנת להקטין את סכנת הזיהום. תיתכנה חבלות לשד לאחר הביופסיה בגלל אספקת דם מוגברת לשד במהלכה. אם הגוש החשוד מתגלה במהלך תקופת ההנקה ( לאחר הלידה ) אסור לדחות את ביצוע בדיקת הממוגרפיה או כל בדיקת הדמייה אחרת. אם את מיניקה תידרשי בדרך כלל לרוקן את השד מחלב ( על ידי הנקה או בעזרת משאבה) לפני ביצוע הסריקה על מנת להפחית את הצפיפות דרכה צריכות קרני הרנטגן לחדור ובכך לשפר את איכות התמונה המתקבלת. הבעיות העיקריות בהן נתקלים באבחון בתקופת ההנקה נובעות מסיבוכים דלקתיים שונים בשד שמקורם באורגניזמים ( .(Nasopharyngeal המגיעים דרך מעברי האוויר של התינוק . שד מרוקן מחלב מעודד את ההחלמה היות וניתק הקשר עם מצע התרבית המזינה את הדלקת. מכאן גם נובעת ההמלצה להפסיק את ההנקה כאשר יש דלקת בשד. כיצד מטפלים בסרטן השד בהריון ? צורת הטיפול במקרה של סרטן השד אצל אישה בהריון תיקבע על ידי הצוות המטפל בהתאם לסוג הסרטן ולמידת התפשטותו, ובאיזה שלב של ההריון אובחנה המחלה. ניתוח היום עומדת בפניך הבחירה בין ביצוע כריתה מלאה ( mastectomy ) לבין ניתוח שחזור שד מלווה בהקרנות. אם את בהריון תוצע לך האופציה של ניתוח שיחזור רק במידה והמחלה אובחנה במהלך שלושת החדשים האחרונים של ההריון, שלב בו ניתן לדחות את ההקרנות עד לאחר לידה. כל ניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית והסיכון להפלה כתוצאה מהשפעת ההרדמה נחשב לנמוך. הקרנות השימוש בהקרנות במהלך כל שלב בהריון אינו מומלץ היות וגם מינון נמוך מהוה סכנה לעובר. אם תמצאי מתאימה לניתוח שחזור שד והמחלה מאובחנת במהלך השליש האחרון של ההריון ניתן יהיה לגרום ללידה מוקדמת ( בשבוע ה- 30 עד 32 ) ולדחות את ההקרנות עד לאחר הלידה. כל פעולה צריכה להיות מתואמת גם עם הגינקולוג המטפל בך. כימותרפיה כימותרפיה נחשבת כיום לטיפול המקובל אצל נשים שסרטן השד שלהם השפיע על בלוטות הלימפה בבית השחי. שיטת טיפול זו מוצעת גם על פי שיקולים אחרים בכל מקרה לגופו. במהלך שלושת החדשים הראשונים של ההריון העובר מתפתח בקצב מהיר, וכימותרפיה במידה וניתנת בשלב זה יכולה לגרום להיווצרות מומים . משום כך, במידה וסרטן השד אובחן אצלך בשליש הראשון של ההריון וההמלצה היא לטיפול כימותרפי כדאי שתשקלי את האופציה של הפסקת ההריון. אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר של ההריון תיתכן האופציה של גרימת לידה מוקדמת ודחיית הטיפול הכימותרפי עד לאחריה. טיפול כימותרפי במהלך השליש השני והשלישי של ההריון נחשב לבעל סיכון נמוך לעובר וברוב המקרים נולדים תינוקות בריאים. טמוקסיפן ידוע רק על מספר קטן של נשים שנעזרו בטמוקסיפן במהלך הריון ומידת הבטיחות של השימוש בתרופה טרם הוכחה. משום כך כדאי שלא תשתמשי בטמוקסיפן עד לאחר הלידה. האם סרטן השד במהלך הריון עלול להשפיע על העובר ? אין הוכחות שסרטן השד במהלך הריון או הנקה עלול לפגוע בהתפתחות העובר ברחם, ובכל מקרה מחלת הסרטן אינה מועברת מהאם לעובר. אין הוכחות לכך שילדים הנולדים לאמהות שחלו בסרטן שד במהלך ההריון יחלו בסרטן בעתיד. האם סרטן שד במהלך הריון תוקפני יותר ? אין הוכחות חד משמעותיות לכך שסרטן שד במהלך הריון תוקפני יותר מסרטן שד בזמנים רגילים. הסכנה היא בכך שאצל נשים אחדות הנמצאות בהריון או בתקופת הנקה עלול לחול איחור מסוכן באבחון המחלה בגלל הקושי לזהות את הסרטן כאשר השד נפוח ומוגדל ( כתוצאה מההריון או ההנקה ). באילו גורמים נוספים צריך להתחשב ? הנקה אם את מקבלת טיפול כימותרפי לאחר הלידה רצוי שתחדלי להיניק היות והחומרים המרכיבים את התרופה עלולים להגיע לתינוק דרך החלב. אם קיבלת הקרנות בעבר לפני ההריון סביר להניח שלא תיווצר כמות משמעותית של חלב בשדים . יחד עם זאת, במקרים בהם אכן היניקו נשים שקבלו טיפול בהקרנות לא אובחנו תופעות לוואי לאם או לתינוק. במקרה של כריתת שד מלאה את עדיין יכולה להיניק מהשד השני אשר בדרך כלל מייצר חלב בכמות גדולה יותר כפיצוי. הריון לאחר אבחון סרטן השד הריון המתחיל לאחר אבחון סרטן השד אינו קשור בהכרח בסיכון גדול יותר לשובה של המחלה. יחד עם זאת הרופאים ממליצים לדחות כניסה להריון לפחות לשנתיים לאחר האבחון היות וזו התקופה הפגיעה ביותר מבחינת סכנת שובה של המחלה. גם סוג הסרטן שאובחן ודרגתו מהווים שיקול חשוב בהחלטה להיכנס להריון. אם מבחינה אישית המתנה כזו אינה מתאימה לך כדאי שתתייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך. טיפולים מסוימים הניתנים לחולות בסרטן השד עלולים לפגוע בפריון בצורה בלתי הפיכה (פרטים בפרק על סרטן השד ופריון ובפרק על הוצאת שחלות). הפסקת הריון אין כל הוכחה שהפסקת הריון תשפר את סיכויי ההחלמה של נשים שאובחנו בסרטן השד במהלך הריון. בדרך כלל תומלץ הפסקת הריון כאשר יש צורך לטפל בחולה בכימותרפיה במהלך השליש הראשון של ההריון, או כאשר הסרטן מתפשט במהירות לחלקי גוף אחרים. ההחלטה על הפסקת הריון אינה קלה וחשוב שיהיה בידיך ובידי בן\בת זוגך את כל המידע הדרוש לקבלתה. פריון והטיפול בסרטן השד כיצד משפיע הטיפול על הפריון ? טיפולים מסוימים בסרטן השד עלולים לפגוע בכושר הפריון של המטופלת. הפגיעה יכולה להיות זמנית אך לעתים גם בלתי הפיכה. הקרנות (רדיותרפיה) הקרנות לשד אינן פוגעות בכושר הפריון אך פגיעה בפריון עלולה לקרות במקרה של הקרנות לשתי השחלות. טיפול קרינתי ניתן לשחלות במטרה להביא לשינויים ברקמות ולגרום להפסקת פעולתן התקינה. במקרים כאלו יקדימו תופעות גיל המעבר להופיע וכושר הפריון יאבד. הטיפול הקרינתי יוצע לך במידה והנך לפני גיל המעבר ושהגידול אצלך אובחן כקולטן חיובי לאסטרוגן ( (estrogen receptor positive. המטרה היא למנוע את שובה של המחלה. ניתוח התערבות כירורגית בשד אינה גורמת לאבדן פריון. יחד עם זאת, אם צריך לכרות את השחלות במטרה להפסיק את הפעולה ההורמונלית יגרם אבדן בלתי הפיך של כושר הפריון. עצם הניתוח לכריתת השחלות הוא ניתוח קל ובדרך כלל מבוצע בשיטת הלפרוסקופיה, ללא צורך בחיתוך חלל הבטן. זולדקס ( goserelin) מדובר בטיפול תרופתי הגורם להפסקה זמנית של פעולת השחלות , דהיינו גם אי הפריון הנגרם כתוצאה מהשימוש בתרופה הוא זמני . את יכולה לצפות להתחדשות הופעת המחזור החדשי שלך לאחר כשישה חדשים מתום הטיפול בזולדקס. במהלך הטיפול בזולדקס ועד לשובו של המחזור כדאי שתשתמשי באמצעי מניעה שאינם על בסיס הורמונלי (קונדומים, התקן תוך רחמי או דיאפרגמה). מידע מורחב על שיטת טיפול זו תוכלי למצוא בפרק על הוצאת שחלות. טמוקסיפן אצל רוב הנשים הלוקחות טמוקסיפן שטרם הגיעו לגיל המעבר השחלות ממשיכות לעבוד כרגיל. למעשה כאשר הטיפול בטמוקסיפן נמצא בתחילתו מתקיים אפילו ביוץ מוגבר המגביר גם את פריונך. אצל כמחצית מהנשים נפגעת סדירות המחזור או שהוא נפסק לחלוטין למרות שהשחלות ממשיכות לעבוד. ברוב המקרים הכל יחזור לקדמותו לאחר סיום הטיפול בטמוקסיפן, זאת בתנאי שבינתיים טרם התרחש התהליך הטבעי של גיל המעבר. גם אם המחזור נפסק חשוב שנשים אשר פעילות מינית תשתמשנה באמצעי מניעה אמינים במשך הטיפול בטמוקסיפן על מנת למנוע אפשרות הריון. שימוש בגלולה אינו מומלץ במהלך הטיפול בטמוקסיפן כי זה עלול לשבש את השפעת התרופה. לא מומלץ להיכנס להריון בתקופת הטיפול בטמוקסיפן ובמשך כחודשיים לאחר סיומו. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על טמוקסיפן. כימותרפיה אי פריון זמני או בלתי הפיך מוכרים כתופעת לוואי של טיפול כימותרפי אצל נשים שקבלו את הטיפול לפני גיל המעבר. איך משפיעה הכימותרפיה על הפוריות ? הטיפול אינו פוגע בביציות עצמן אך גורם לשינויים בשחלות אשר מביאים להפסקת ייצור הביציות. האם כל הנשים המקבלות כימותרפיה בגיל הפריון הופכות לעקרות ? אם את מקבלת כימותרפיה הסיכון לאי פריון כתוצאה מהטיפול מותנה בגילך, בסוג התרופה הניתנת לך ובמינון . כללית ניתן לאמר כי ככל שגילה של האישה נמוך יותר כן גדולים סיכוייה לשמר את פריונה. התרופות הכימותרפיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לאי פוריות משתייכות לקבוצה הנקראת alkylating agents , ובדרך כלל נכללת לפחות אחת מהן בטיפול הניתן. מידת ההשפעה של תרופות כימותרפיות אחרות על הפריון טרם נבדקה ביסודיות. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על כימותרפיה. כמות התרופה הגורמת להפסקת המחזור החודשי משתנה בהתאם לגיל האישה. נשים מעל לגיל 40 חוות את הפסקת מחזור לאחר קבלת מינון נמוך יחסית של תרופות כימותרפיות בהשוואה לנשים צעירות יותר. אצל נשים צעירות יותר תיתכן גם הפסקה זמנית של המחזור, וחזרת הופעתו מספר חדשים לאחר סיום הטיפול. איך אדע אם איבדתי את פריוני בעקבות הטיפול ? אבחון אי פריון בעקבות טיפול כימותרפי אינו קל. הקריטריונים העוזרים לקבוע את מידת התפקוד של השחלות מבוססים על שובו של המחזור, רמת ההורמונים שלך והופעת תופעות לוואי אופייניות לגיל המעבר. למרות זאת, גם אם המחזור שלך לא חוזר יכול להתקיים ייצור של ביציות והאפשרות להיכנס להריון קיימת. אם את פעילה מינית ואינך מעונינת להיכנס להריון כדאי שתשתמשי באמצעי מניעה. באילו אמצעי מניעה כדאי להשתמש לאחר טיפול בסרטן השד ? ההנחה הכללית אומרת שאת יכולה להיכנס להריון לאחר הטיפול, אלא אם המחזור לא חזר להופיע במשך שנה מתום הטיפול. כדאי שתתייעצי עם הצוות המטפל לגבי השימוש באמצעי המניעה. כללית ניתן לאמר כי עדיף להשתמש באמצעי מניעה שאינם מבוססי הורמונים ( דהיינו קונדום, דיאפרגמה והתקן תוך רחמי) היות וההורמונים המהווים מרכיב בגלולות עלולים לזרז את גידולם של תאי הסרטן. האם זה בטוח להיכנס להריון לאחר טיפול בסרטן השד ? אם את עדיין בגיל הפוריות כניסה להריון לאחר סיום הטיפולים שעברת נגד סרטן השד אינה מהווה סיכון מוגבר לשובה של המחלה. בדרך כלל ממליצים הרופאים להמתין לפחות שנתיים ממועד האבחון הראשון היות וזה פרק הזמן שמקובל כמסוכן מבחינת שובה של המחלה. לא לכל אישה מתאימה המתנה כה ארוכה ואם את מתכוונת להיכנס להריון חשוב שתתייעצי עם צוות מומחים שיעזור לך לקבל את ההחלטה המתאימה לרצונותיך ולנתוניך האישים. האם קיימים אמצעים לשמר את פוריותי ? גם בנושא זה חשוב שתתייעצי עם הצוות המטפל . קיימות טכניקות אחדות לשימור הפוריות, אם כי חלקן עדיין בשימוש מוגבל וחלקן נמצא בשלבי מחקר שונים . בכל מקרה תתייעצי עם הצוות המטפל בך לפני קבלת החלטה. חשוב : המידע המובא כאן נכון למרץ 2001, בעיקר בכל הנוגע למצב המשפטי בישראל של נושאי הפריה חוץ גופית, תרומת ביציות, הקפאת ביציות והקפאת עוברים. בעת מסירת המידע נמצאים הנושאים הללו בדיון משפטי ואמורים לצאת חוקים ותקנות חדשים. אחת מתשע תעדכן את המידע עם פרסומו. הקפאת ביציות תהליך הקפאת הביציות מוגדר כשמירת ביציות בטמפרטורה נמוכה לעצירת כל התהליכים הביולוגיים בה, וכשמדובר בביצית מופרית – לרבות עצירת חלוקת התאים בה. על מנת להקפיא ביציות יש קודם כל לבצע פעולת נטילת ביציות. מבחינה משפטית מותר לבצע נטילת ביצית רק מאישה הנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות ואשר לגביה קבע רופא אחראי כי יש בנטילת הביצית משום קידום הטיפול בה. התהליך כולל נטילת הורמונים מגוף האישה במטרה לעודד את השחלות לייצר מספיק ביציות שיופרו ויאוחסנו. למרות שאין לדעת מה יכולות להיות ההשפעות של ההורמונים תמיד קיים הסיכון שהם יעודדו גם את גידול תאי סרטן השד שאולי נותרו בגוף. תהליך הקפאת עוברים גורם גם לעיכוב של כחודש בקבלת הטיפול הכימותרפי. הביציות מוצאות בתהליך ניתוחי קל ומופרות בצורה מלאכותית על ידי הזרע של בן הזוג או של התורם. העוברים המופרים מוקפאים ומאוחסנים . אין בתהליך זה משום הבטחה שהאישה אכן תיכנס להריון . נכון להיום מוגבלת הקפאת ביציות לרבות ביציות מופרות בישראל לתקופה של חמש שנים. בית החולים רשאי להאריך את תקופת ההקפאה בחמש שנים נוספות במידה ונתקבלה בקשה לכך בכתב, חתומה בידי האישה שמגופה נטלו הביציות ובידי בעלה, והבקשה מאושרת בחתימתו של הרופא האחראי. כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית תיעשה רק לאחר שהרופא האחראי הסביר לכל אחד מהנוגעים בדבר את משמעותה ואת התוצאות העשויות לנבוע ממנה, וקבל הסכמה מודעת בכתב של כל אחד מהם בנפרד. הקפאת רקמת השחלות דרך נוספת לשימור הפוריות היא על ידי הסרת והקפאת חלק קטן של רקמת השחלות לפני הטיפול הכימותרפי. בשלב מאוחר יותר ניתן לגדל את הביציות במעבדה או לשתול את הרקמה המוקפאת בגוף האישה. טכניקה זו נמצאת בשלבי מחקר ראשוניים ואינה בשימוש נרחב. האם תיתכן תרומת ביציות ? כניסה להריון תיתכן על ידי קבלת תרומה של ביצית שניטלה מאישה אחרת, הופרתה, והושתלה ברחמה של האישה. גם תהליך זה כולל נטילת תרופות הורמונליות ולפיכך אינו מתאים לכל אישה, בעיקר כאשר מדובר במי שחלתה בסרטן השד. גם לגבי הליך זה קיימות מגבלות חוקיות המוגדרות בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות. התמודדות עם אבדן כושר הפריון הידיעה שאת עלולה לאבד את כושר הפריון שלך היא קשה להתמודדות, במיוחד אם היא מגיעה בזמן בו את מתכננת להתחיל משפחה או להרחיבה. ההתמודדות עם האבחנה של סרטן שד קשה מספיק לעצמה, ואם נוספת על כך גם הידיעה כי את עלולה לאבד את כושר הפריון הקושי רב במיוחד. בעיני נשים מסוימות עצם העובדה שהן מאבדות את הכושר ללדת מהוה פגיעה בשלמותן כנשים ופוגעת בהערכתן העצמית. יהיו רגשותיך אשר יהיו זכרי תמיד שאינך צריכה להתמודד אתם לבד. הצוות המקצועי המטפל בך עומד לצדך במתן מידע ותמיכה לך ולמשפחתך. פעמים רבות שיחה עם אישה או נשים שעברו חוויות דומות עוזרת . תמיד קיימות גם האופציות של אימוץ או פונדקאות כאלטרנטיבה. אנו מקוות שמידע יעזור. בברכה, צוות אחת מתשע

תודה תודה תודה תודה תודה תודה.....