גוסרלין

שלום רב, שנה וחודש לאחר ניתוח רדיקלי של הערמונית PSA עלה 0.24 גליסון 3+4 הומלץ ע"י אונקולוג קרינה +טיפול הורמונאילי בתאריך 24/6 זריקה זולדקס (אחרי שלושה חודשים עוד זריקה) בתאריך 27/6 יתחיל הקרנות (30) האם יש צורך להמתין בין הזריקה לבין ההקרנות או שאין לזה משמעות לטובת הטיפול

קראתי שרצוי שהזריקה הראשונה תהיה לפחות חודש לפני התחלת ההקרנות. וגם ראיתי בפורום פרוטוקול של אנשים שנתנו להם את הזריקה ורק לאחר חודש וחצי ואפילו חודשיים התחילו את ההקרנות. לכן אני רוצה להיות בטוחה שאין בעיה לעשות זריקה ואחרי שלושה ימים להתחיל הקרנות.

שלום רב, בעקבות עליית PSA מ-1.5 ל-3.8 עברתי ניתוח רדיקלי להוצאת הערמונית. אחרי שנה וחצי ערכי ה PSA החלו לעלות, לכן קיבלתי קרינה ללשכה (מיטת הערמונית). למרות ההקרנות ה- PSA המשיך לעלות. ביצעתי בדיקת PET PSMA שבעקבותיה קיבלתי השלמת הקרנה לבלוטת הלימפה באגן ולבלוטות האגניות בשילוב טיפול הורמונלי (זולדקס), שהוביל להורדה זמנית בערכים, אך הPSA שוב עלה ל-1.6. לאחר PET PSMA נוסף נראה ממצא של גרורה בקשרית לימפה בקוטר 0.4 ס"מ באגן בסמוך לעורק האיליאקלי המשותף, מספר ס"מ מעל לשדה הקרינה הקודם. לכן, הומלץ לי כעת על טיפול משולב של דקפפטיל + זיטיגה+הקרנה לשרשרת קשריות הלימפה של הקשרית הנגועה. קיבלתי את זריקת הדקפפטיל, אולם לפני המשך הטיפול שהוצע לי (זיטיגה +הקרנה) החלטתי ללכת לקבלת ייעוץ נוסף והומלץ לי על: קרינה סטריאוטקית לבלוטה בלבד בשיטת SBRT ללא קבלת טיפול הורמונלי נוסף (למעט הדקפפטיל שקיבלתי). אני מתוסכל ומבולבל ומתקשה להחליט באיזה טיפול עליי לבחור. אשמח לקבל חוות דעת ולומר מה הטיפול האופטימלי לדעתך על סמך הנתונים. האם טיפול מסוג SBRT יכול לעזור במצבי? תודה מראש.

קשיש כבן81 ,עם רקע 3 התקפי לב, קוליטיס כיבית כרונית ושאר ירקות... מלפני כשבועיים חש חולשה וירידה בתפקוד היומיומי. אושפז בבהח. שם נעשה לו סי טי חזה בטן ואגן. בתוצאות- ערמונית מוגשמת עם חשד לece. האדרה המערבת גם את בסיס שלפוחיות הזרע? עשו לו בדיקת psa - שתוצאתה 62. הופנה ליעוץ אורולוג- בדק אותו רקטלית והתרשם מערמונית קשה דו צדדית. הארולוג המליץ על ביופסיה ומיפוי עצמות כלל גופי להשלמת הערכה סיסטמית. וכבר להתחיל טיפול תרופתי ביקלןטמיד 50 מג כדור אחד ליום. שאלותי הן: 1. בהנחה שמיפוי העצמות תקין - איזה פרוטוקול טיפול הייתה ממליץ לאדון? 2. האם היית מבצע בדיקות נוספות טרם קביעת טיפול? 3. בהנחה שמיפוי העצמות תקין, זה אומר שוודאי המחלה הינו מקומית? תודה רבה על המענה

פרופסור שלום רב, בת 51 בריאה למעט המחלות הרשומות מטה : חליתי בפעם השניה בסרטן השד לאחר כ20 . אותו סוג ,הורמונלי ,תלוי אסטרוגן ,מקומי ובאותו שד (למרות שעברתי כימוטרפיה,הקרנות ,טמוקסיפן רק ל- 3 שנים..). ב-1999עברתי למפקטומי. הפעם עברתי ניתוח מסטקטומי ועקב תוצאת אונקוטייפ 30 הוחלט על כימוטרפיה רק 4 טיפולים ובהמשך טמוקסיפן 10 שנים. בנוסף יש לי מיומה גדולה ברחם שהוחלט לנתח כולל הרחם לאחר סיום הטיפולים הכימוטרפים בעוד כשלושה חודשים. אפשרי גם כריתת שחלות . היתי צריכה לעבור ניתוח מזמן ,זו טעות שלי שדחיתי אבל חבל עכשיו לבכות על משהו שלא ניתן לשנות . ועכשיו לשאלה שלי: למרות גילי ולמרות שקיבלתי טיפול כימוטרפי ,לאחר הטיפול קיבלתי ווסת ,עקב כך האונקולוג המליץ על התרופה בזריקה בשם zoladex 3.6 mg פעם בחודש . הפעילות של השחלות מסוכן לגידול תלוי אסתרוגן שיש לי ולא מומלץ להמתין עד הניתוח. האם התרופה יכולה לשבש משהו שקשור לניתוח העתידי של כריתת הרחם כולל המיומה? תודה רבה על המענה !!!

תודה רבה על התייחסות המהירה , אבל לא בטוחה שהסברתי את עצמי.. אני שאלתי לגבי השפעת התרופה על תהליך הניתוח של המיומה/כריתת הרחם שאני אמורה לעבור לאחר סיום הטיפולים נגד סרטן השד. האם לא קיימת סכנה שהתרופה תשפיע לרעה על תהליך הכריתה של המיומה/הרחם ע"י הדבקויות או תופעות אחרות שיכולות להפריע לתהליך תקין של הניתוח הגינקולוגי? לא יודעת למה נוצר אצלי רושם כזה ..אולי ממה שקראתי בעבר בנושא מיומות ..אבל ככל הנראה אני טועה . תודה וסליחה אם היתי קצת נודניקית !

תודה על המענה המהיר