מלחמה בדיכאון מבקשת את עצתך

דיון מתוך פורום  שווה לכל נפש

10/11/2018 | 18:46 | מאת: שרה

שלום רב קרוב לשנתיים אני מתמודדת עם דיכאון. הוא התחיל כמשבר אקוטי שלא הצלחתי להתמודד עם רגשות שצםו לי והקפאתי את עצמי מהם. היה לי פחד מכדורים ונלחמתי לחזור לחיים. בעזרת תמיכה של מטפלת רגשית דרך מייל וטלפונים. לא הצליתי להביא את עצמי עדיין לטיפול. אך חזרתי לחיים ולעבודה במלחמות קשות וכבר שנה אני עובדת. אך קשה לי ביומיום להתמודד . יש לי רגשות קשים כלפי המשפחה. וכן בדידות. פחד וחוסר אונים ואי וודאות כלפי המשך חיי. בייאוש חוזרות לי שוב ושוב מחשבות אובדניות. בחודש האחרון נשברתי ולא קמתי מזה מהר כמו תמיד. מרגישה שאין לי כח להמשיך להתמודד בלי תמיכה כלל. מרגישה שנלחמתי על החיים ואין אדם בעולם שמעריך זאת. מרגישה חסרת כוחות ויכולות להמשיך להלחם ושזה לא יגמר ושאין טעם לחיים כאלו. ושמה שגיליתי זה שאני לא חשובה לאף אחד ואין אחד שיעזור לי כשאני במצוקה כזו קשה. מרגישה שלא רוצה יותר וזה מכניס אותי למצוקות קשות. כולל המחשבות שציינתי שמתחזקות. אין לי כח לעבוד יותר. ולעבוד זה לחיות. מרגישה במלכוד. לא יכולה לעבוד ואסור לי גם לא לעבוד. אשמח לחוות דעתך. תודה ושבוע טוב

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום אני יודעת שמאוד קשה לחוות דכאון ולהתמודד עם זה. כאשר אנחנו בדיכאון הכל נראה שחור והפרשנות מאד שלילית בדרך כלל תרופות עוזרות ואני מאד ממליצה על טיפול תרופתי ולצידו טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אני חושבת שיש לך כוחות את מתמודדת זמן רב ואת צריכה להגיד לעצמך שכרגע הכל נראה יותר שחור בגלל הדיכאון, ובהמשך תראי את הדברים באופן שונה. בהצלחה עירית

10/11/2018 | 22:04 | מאת: שרה

טיפול ברמוטיב שזה לא תרופה פסיכיאטרית ואולי קל לי יותר לקבל את זה. נראה לך תועלתי למצבי?

מנהל פורום שווה לכל נפש