פורום כירורגיה - קבוצת אראן
ערב טוב , לפני ארבעה ימים בלעתי בטעות סיכת ראש 4 ס"מ ( ממש כמו מחט שבקציהו חרוז) , במיון שלחו אותו דחוף למכון גסטרו ושמה הוצאו אותה בעזרת ביופטר ( עברתי גסטרוסקופיה ) . הבעיה היא עכשיו : אחרי שהוציאו לי את הסיכה בשעה עברתי צילום בטן והיה גם כן חתיכת מהמחט 1 ס"מ במעי הדק ... ואמרו לי שתצא עם היציאה , אבל היא עדיין בפנים ואני לפעמים מרגישה מין דקירות באיזור הבטן ( ימינה מהטיפור) , ... היום עשיתי עוד פעם צילום רנטגן בקהילה ואמרו לי שהחתיכה נמצאת במעי הגס והיא אמורה לצאת ... האם כן החתיכה תצא ? ותוך כמה זמן ?! מה לא אמורה שהמחט ינקוב את המעי או לזהם אותו (זה מתכת!!!) ? תודה מראש
בדכ גופים זרים שנבלעים מוצאים דרכם ללא סיבוך לאסלה. כך גם קרוב לוודאי יקרה אצלך. במידה ותתקפי בכאבי בטן קשים עלייך לפנות למיון
שלום רב, מזה חצי שנה ישנה נפיחות בבית השחי השמאלית שלי, הנפיחות היא בבית השחי התחתונה באיזור השמאלי. מה שיוצר לי קפל שומן גדול יותר ממה שהיה. לעיתים אני מרגישה שזה משדר אישזהו כובד כלפיי היד. ביקרתי אצל כירורג שד, ואף עברתי א.ס. - ללא ממצאים ב"ה. מאז עברו כבר עוד 3-4 ח' ועדיין ישנה נפיחות, לא כואב, אבל בהחלט מציק, . ואולי גם מדאיג..... מה הלאה ? אודה לתשובתך!
קשה לענות תשובה מקצועית ללא בדיקה. לעיתים ישנו "שד" נוסף בבית השחי היכול להתאים לתאורך את המצב.
אני בת 25 , סובלת מכיבים בקיבה , אהיה מודה לך אם תוכל להספיר לי במלים יותר פשוטות ובעברית את הממצאים בבדיקה EUS , ותודה מראש . אבחנות : GASTRICE ULCERS פרטי הבדיקה / הטיפול : פרה מדיקציה : XYLOCAINE SPRAY ממצאים : No sedation was given as she has no accessible veins . following throat local anesthesia the scope adanced into the bulb . there was a large amount of reained gastric material inspite of fasting limiting the exam . in the antrum distal to the incisura a small clean based ulcer not neoplastic appearing seen . scanning with 5 MHz obtaining excellent views related to her thin body habitus showed normal gastric wall thickness AND structure without any lesions especially in the ulcer area . water filling could not be performed because of the retained food . normal celiac axis , pancreas , PD , vessels , AND left adrenal . tolerated well , no complications
למעשה מציין הבודק כי להוציא כיב קטן בקיבה, הנראה שפיר לדבריו - הבדיקה תקינה.הבדיקה מוגבלת היות ונמצא תוכן אוכל בקיבה למרות הצום.
אני בהריון שבוע 32 התגלה אצלי בקע מפשעתי בשני הצדדים, ימין גדול יותר משמאל. האם תהיה בעיה לעבור לידה רגילה בגלל הלחיצות בלידה או עדיף לעבור ניתוח קיסרי? כמה זמן אחרי לידה רגילה מותר לעבור את ניתוח בקע? ( מאוד כואב לי במאמץ ( יש לי תינוק בן שנה ושמונה חודשים בבית ומאוד קשה לי).
לא צריכה להיות בעיה בלידה רגילה. כחודשיים שלושה לאחר הלידה ובשוב הרקמות למצבן הטבעי תוכלי לעבור את הניתוח.
שלום, הרמתי משהו כבד לפני 3 חודשים ויצא לי מען בקע כזה מהבטן התחתונה ומאז הניתוח אני חש בבעיות בקיבה , כואב לי לאחר הארוחות , מה עליי לעשות ?
האם עברת ניתוח לתיקון הבקע? במידה וכן בד"כ אין ולא צריכות להיות בעיות"עיכול" לאחר הניתוח ולכן אני ממליץ כי תתיעץ בשלב ראשון עם רופא המשפחה.י
שלום, אני בן 43 , בריא בדרך כלל. לפני כשבוע עברתי ניתוח שלישי של בקע במפשעה וגם הוצאת תוספתן. אני עובד בעבודה המצריכה להרים משקלים כבדים במהלך שעות היום. רציתי לדעת כמה זמן אחרי הניתוח אסור להרים שום דבר כבד, והאם אני צריך לחשוב על לעבור תפקיד בגלל שזה הניתוח השלישי שלי.
השילוב של ניתוח בקע וכריתת תוספתן מעניין והייתי מעוניין לקבל יותר פרטים 1. האם הניתוח בוצע באופן לפרוסקופי או רגיל? 2. במידה ובאופן רגיל האם הותקנה רשת? 3. מדוע נכרת התוספתן?
הלכתי לקופ"ח האחות והרופא המשפחה לא הצליחו להוציאו וגם לא רצו להוציאו בכח שכן לא יודעים מדוע הוא לא משתחרר והפנו אותי לכירורג. שאלתי האם צריכים כעת לפתוח שוב כדי להגיע לתפר ולהוציאו? קצה התפר נעלם לאחר שניסו למשכו...
איזה ניתוח עברת?
שלום לכולם יש לי קרובת משפחה שכיום היא בת 20 אך בגיל 16 היא ניסתה להתאבד ע"י כך שהיא נטלה כמות די רבה של כדורי אופטלגין כיום היא סובלת מכאבי בטן הכוללים שילשולים ומידי פעם הקאות וביחוד אחרי שהיא אוכלת היא סובלת מבעיות אלו כלומר כל דבר מה שהיא מכניסה לפה היא מקבלת כאבי בטן ומיגרנות בתכיפות גבוהה השאלה שלי היא האם קיים קשר ישיר בין נסיון ההתאבדות שלה ע"י כדורים לבעיות של השלשולים ההקאות המיגרנות ואי היכולת שלה לאכול משהו מבלי לקבל כאב בטן ממנו. אני מבקשת עזרה כמה שיותר מהר בתודה אופירה
לדעתי אין קשר בין נסיון ההתאבדות לבין התופעות המתוארות. עליה לפנות לגסטרואנטרולוג לצורך בירור.
שלום רב, איבחנו אצל סבי גידול בלבלב. לא נאמר לו האם הגידול ממאיר או לא, אלא רק שעליו לקבוע תור לניתוח. האם מקובל שאדם ייאלץ לקבוע לעצמו תור להסרת גידול? האם אין צורך בביצוע ביופסיה לפני שמבצעים ניתוח? אם הגידול אינו ממאיר - האם לאחר שיוסר, יש סיבה להמשיך לדאוג? בתודה, מיקה
לגידול בלבלב ישנם מאפיינים רנטגניים ולעיתים יבכר המנתח לבצע את הניתוח ללא ביופסיה. כמובן שלפני החלטה שכזו יש צורך לבצע מספר בדיקות להערכת הממצא. מצבו של סבך והממצא הרנטדני הם הנקודות העיקריות בבחירת שיטת הטיפול.
לאחרונה אני סובלת ,לסרוגין, מכאבים חזקים בבטן התחתונה מימין, סמוך לאזור המפשעה. הכאבים מופיעים בעיקר במצב ישיבה. מה הסיבות האפשריות לכאבים אלה ? לאיזה רופא עלי לפנות?(גסטרו, כירוררג), איזה בדיקות ניתן לבצע לאיתור מקור הכאבים?
הרופא אליו עלייך לפנות הוא הכירורג
בה לפני כשבוע הגעתי לבית חולים עם כאבים בצד שמאל של הבטן בבדיקת סי טי התגלה טחול מוגדל ב-19 סמ (שדרך הגב לא הוא גרם לכאבים בצד שמאל אלה דלקת במאי הגס כך נאמר לי ע"י הרופאים), יש לציין שבבדיקת אולטרסאונד לפני כשנתיים הטחול לא היה מוגדל (אפילו צויין בבדיקה) ברצוני לדעת מה גורם לכך שהוא גדל ב-19 סמ, והאם חייב להוציא אותו ועם לא מוצאים מה נגרם מכך.(יש לציין שאני סוכרתית מזה 12 שנה מטופלת ע"י אינסולין 5 זריקות ביום) וכן יש לי נרופתיה, וגם לחץ דם גבוה. תודה לתשובתך
טחול מוגדל יכול להיות ביטוי למחלה דלקתי אחרת בבטן או ביטוי למלה סיסטמית. מחלות כבד אף הן יכולות לגרום להגדלת הטחול. הגדלת טחול לכשעצמה אינה הוריה לכריתתו.
ברצוני להתיעץ לגבי נחיצות ניתוח בקע מפשעתי אשר בשלב זה אינו גורם לי כל אי נוחות או כאב. האם כדאי לנתח למרות זאת? היתכן שלא אסבול מכאב בעתיד אף ללא ניתוח? בעיקר בהתחשב בכך שהפרוצדורה עצמה וההחלמה ילוו בכאב. תודה ענת
ענת שלום רב בעבר נהגנו לטעון כי בקע אסימפטומטי אינו נדרש לתיקון שכן הסיכוי לסיבוך נמוך. כיום, לאחר שהצטבר יותר מידע, מומלץ לתקן כל בקע שמזוהה בבדיקה. לגבי ההחלמה- אכן ההחלמה כרוכה בכאב אך בד"כ הוא כאב נסבל החולף כעבור מספר ימים בטיפול אנלגטי פשוט.
שלום. אבי (בן 70) עבר השתלת כליה. נמצא עדיין בחו"ל (פיליפינים) אחרי כשבוע מההשתלה, למרות תפקוד תקין של הכליה המושתלת (מטיל שתן, רמות קריאטנין הולכות ויורדות), הוחלט על ניתוח נוסף (בהרדמה אפידוראלית) בגלל פריצת נוזלי לימפה ודם דרך התפרים. כעת הוא מאד חלש, ועם צנטר (נקז). עדיין כמויות הנוזלים היוצאות מאד גדולות. נאמר לנו שמחכים שהכמות תרד לסביבות 50 cc ואז יוכל לטוס לארץ להמשך טיפול. האם זה נכון? האם יש חומר (גם באנגלית) שניתן לקרא על הסכנות הכרוכות? תודה מראש! ארז
אין כל בעיה לטוס עם נקז. אני מתאר לעצמי כי הניתוח השני היה בשל מצב שנקרא- התבקעות הבטן- אונטרציה
אני בת 30,כירורג גילה לי גוש בשד.בממוגרפיה לא ראו כלום ובאולטראסאונד כתבו שישנה התאגדות פיברוטית.עשיתי ביופסיה בשד תוך כדי מישוש המקום ושם כתוב שאין ברקמה שנלקחה עדות לממצא ממאיר ו- positive p63 immunostain. מה זה אומר ???? p63 ??? הכירורג ממליץ לעשות ניתוח ולהוציא את הגוש כדי למנוע סיכונים, האם כדאי ??? אודה על תשובתך המהירה...
P63 הינו חלבון תאי הנצבע בשיטות אימונוהיסוכימיות ומהווה סמן ריקמתי.
רציתי לדעת מי מבצע ניתוחים מהסוג הנ"ל? תודה מראש גדי
בפורום זה אין ממליצים על רופאים
לפרופסור יורם קלוגר שבוע טוב, אני בן 48, סכרת מבוגרים מלפני-3 שנים ערכים 135-125 (לאחר צום), BMI =33 . ברקע אבנים בכיס המרה (קרוב לשנתיים). בד"כ בריא, לאורך השנים בדיקות דם, שומנים, כולסטרול, וכו' בתחומי הנורמל. נוטל תרופות לאיזון ל.ד. ערכים 150/90 ----> 120/80. לאחרונה אבחנה של biliary coilc וחשש לצהבת, צהבת חסימתית לאור מתן צואה בצבע בהיר ומתן שתן כהה. מימצצאי U.S: ========= כבד- הסננה שומנית, לא הודגם ממצא פוקאלי. כיס מרה-אינו תפוח, דפנות לא מעובים, הודגמו בתוכו אבנים מרובות קטנות. דרכי המרה התוך כבדיים אינם מורחבים. כולדוכוס עד 0.8 ס"מ. לבלב-ברוחב תקין. תיפקודי כבד אחרונים בהפרש של שבוע (לאחר חשש לחסימת דרכי המרה): ================================================= ALKP פ 209 -----> 137 (גבוה) ALT (GPT פ 618 -----> 187 (גבוה) AST ( GOT פ 129 -----> 37 (גבולי) GGT פ 434 -----> 245 (גבוה) LDH פ ----- 264 bilirubin total פ 1.2 ------> 0.7 שאלותיי: ===== 1) לאור גילי, מצב בריאותי (סכרת,BMI וכו'), האם ניתן ללכת לניתוח לפרוסקופיה (לא פולשני) מבלי חשש לסיבוכים ? 2) לאחר כריתת כיס המרה, איזה איבר ימלא את תפקיד העברת המרה למעי הגס/ לטריסריון ? 3) מה יכולות להיות הסיבות להיווצרות אבנים בכיס המרה במקרה שלי ? 4) האם נידרש להמתין שערכים של תיפקודי הכבד יגיעו לנורמות הרצויות עוד בטרם ביצוע הניתוח ? 5) לאחר חסר של כיס המרה, האם יש חשש שאבנים נוספות יווצרו באיבר אחר כגון: טריסריון, מעי גס, אחר ? 6) מאחר ואני סובל תמידית בכאבים רק לאורך המותניים בצד ימין מקדימה ובגב האם יש חשש לדלקת בכיס המרה או בכבד או בלבלב והאם קיימת חשש להידבקויות ? אשמח לקבל את תשובתך וחוות דעתך בנושא. בתודה רבה מראש !
אין ניתוח נטול סיבוכים וכריתת כיס המרה אינו שונה. שיעור הסיבוכים נמוך ובכריתה לפרוסקופית של כיס המרה נמוך ועליך לקבל מידע על סיבוכים אלה מהרופא המנתח. מחלות הרקע שלך מעלות את שיעור הסיבוכים, בעיקר זיהומים, אך אין בהם בכדי לדחות את הניתוח שכן מחלת כיס המרה שלך משמעותית. הרחבה לכדי 8 ממ מחייבת הערכה של דרכי המרה טרם הניתוח. הבדיקה שהייתי ממליץ היא אולטראסאונד אנדוסקופי. לאחר ניתוח כיס המרה המרה עוברת ישר לדרכי העיכול. אבנים עלולות להווצר בדרכי המרה לאחר כריתת כיס המרה אך השכיחות נמוכה. נוכחות אבנים קטנות ורבותבכיס המרה מעלה שכיחות דלקת הלבלב על רקע אבנים.
לאבא שלי בן 58 מצאו גוש שמחובר לראש הלבלב בגודל של 4 מ"מ בערך, אחרי בדיקת רנטגן, בדיקות דם ובדיקת EUS הוחלט לבצע ניתוח שבו יכרת הגוש ביחד עם חלק מראש הלבלב.בנוסף גם נאמר לו שהסוכרת שהתחילה במקביל נגרמה כתוצאה מהגוש (כרגע הוא מזריק אינסולין). האם כדאי על סמך הבדיקות לבצע ניתוח והאם באמת במידה וכורתים חלק מהלבלב הסוכרת תישאר לצמיתות?
גוש בראש הלבלב בגיל כה צעיר מהווה אינדקציה לניתוח גם אם לא השוגה אבחנה ריקמתית. אני בטוח כי הצוות המטפל בו שקל את כל הנתונים טרם ההצעה לניתוח וגיבש עמדה. הסכרת יכולה לעיתים להיות הביטוי הראשון לגידול בראש הלבלב אך רק לעיתים רחוקות הניתוח "מרפא" את הסכרת.
שלום רב, אני בן 30 ולפני 3 חודשים עברתי ניתוח לכריתת סינוס פילונידלי. הפצע הושאר פתוח ומאז אני מבצע 2 מקלחות ביום לשטיפת הפצע במים וחבישות חיצוניות (פד על התחתון). בשבועות הראשונים קצב ההחלמה של הפצע היה תקין. לפני כחודש וחצי זוהו שני "עודפי בשר" שצמחו בפצע ומאז הוסרו (ע"י גירוד עם גזה) מספר פעמים וצמחו מחדש. עם או בלי קשר, קצב ההחלמה הואט מאד והמצב כמעט סטטי בשבועות האחרונים. כרגע הפצע אינו עמוק, אך עדיין פתוח. בביקורת האחרונה שלי אצל הכירורג נאמר לי שההחלמה אינה מתקדמת כצפוי והכירורג מרח לי יוד (?) על הפצע שהפך את סביבת הפצע לשחורה ולאחר מכן גירד את "עודפי הבשר" שצמחו בשבועיים האחרונים בתוך הפצע. אציין שאני מקפיד מאד על הגיינה וגילוח של המקום מאז הניתוח וכן אינני סובל מעודף משקל או מסיבה אחרת שעשויה להאט את קצב ההחלמה למיטב הבנתי. שאלותיי הן: 1. מה ניתן לעשות בעניין קצב ההחלמה האיטי והאם ישנם רופאים או מרכזים (עדיף באיזור חיפה ושקשורים לקופ"ח מאוחדת) המתמחים בטיפול בפצעים שאינם מחלימים כראוי. 2. מהם "עודפי הבשר" שצומחים בפצע ומה ניתן לעשות בעניין. 3. האם ייתכן שאני פוגע בקצב הריפוי עקב מקלחות מרובות מדי (2 ביום) שבהן אני מפשק קלות את הישבנים כדי לשטוף את הפצע במים? תודה רבה, יניב.
שיירי העור הנוצרים הינם ריקמת גרנולציה וניתן לטפל בהם באמצעות חומר הנקרא ארגנטום ניטראט. מקלחות רבות אינן פוגעות בפצע. אזור הצפון שופע רופאים כירורגים מצוינים אשר יתנו מענה למזורך.
תודה רבה!
שלום, אני בן 34 ובריאותי תקינה בדר"כ יחד זאת אני סובל מזה תקופה מ : 1. דם בצואה מזה כשנתיים - בתקופות שונות התופעה חוזרת וכואבת בעת שאני מוציא צואה ומלווה בדם - התופעה חזרה בשבועיים האחרונים . 2. בתקופה האחרונה אני נמצא תחת לחץ מתמיד בעבודה ועומס גבוהה מאוד - עבודה בשעות ארוכות כולל סופי שבוע בתפקיד ניהולי בכיר ומחייב . 3. בחודש האחרון אני סובל לראשונה מהתקפות כאב (ארע כ-5 פעמים) בדרכ בלילה ההתקפה מאופיינת בכאב עז בצד ימין מתחת לצלעות וחודר עד לגב - כפועל יוצא מכך איני יכול לשכב או להרדם - מדובר בכאב עמוק וחד שעובר לאחר כשעתיים לאחר מריחת משחה משככת כאב ולקיחת כדור אקמול . 4. בנוסף בחודש האחרון אני סובל משיעול שאינו עובר . 5. בנוסף מזה כ-4 שנים יש לי גוש שומן באיזור הצלעות מצד שמאל שאובחן ע"י רופא המשפחה כגוש שומני ללא חשיבות . 6. לפני כשבוע ביצעתי בהנחיית רופא המשפחה שלי בדיקות דם וצילום חזה שיצאו תקינים - הוא ציין שאולי יש לי ברונכיטיס ונתן לי אנטיביוטיקה . 7. אני בעיקר מודאג מהקשר בין הכאבים העזים מתחת לצלעות ולדם בצואה ולכך לא קיבלתי התייחסות ראויה מהרופא - הוא לא טרח להתייחס לנושא ולשלוח אותי לבדיקות מעמיקות יותר . אשמח מאוד לקבל ייעוץ או כיוון בנושא על המשמעויות ההשלכות והפעולות שעלי לבצע . בתודה מראש יוסי
הסיבות לדם בצואנ רבות. אופי הדימום, תדירותו והסימפטומים המלווים מאפשרים כיוון לבירור. היות והפרטים הנדרשים והתיאור אינו יאה להתכתבות בפורום גלוי אני מציע כי תקבע פגישה אצל כירורג או גסטרואנטרולוג בכדי שיכוונו אותך לבירור הנאות.
אבי בגיל 82,עבר לפני 3 חודשים מעקפים בלב,תפקוד הלב בסדר.יש בעייה ברגל ,הפצע עדיין בתהליך ריפוי איטי כי כי זרימת הדם בעייתית .בדיקות הדם יצאו בסדר.לפני חודש וחצי רופאת המשפחה הוסיפה 10 ממ איזיתרול לכולסטרול +40 ממ קרסטור. הבעייה היא שאבי מתלונן על כאב ברגל בלילה ולפעמים הוא לא ישן לילה שלם. ביום הוא עושה הליכות ולא כואב לו.לפעמים מתלונן על דקירות במהלך היום.יש לי הרגשה שכדורי הכולסטרול עושים בעייה בתפקוד הרגל. זה נכון שיש בעיית זרימת דם אבל יתכן שהכדורים מגבירים את הבעייה? לפני שבוע בבדיקת דם רמת הכולסטרול היתה תקינה
עלייך לפנות לרופא אשר התווה את הטיפול ולהוועץ עמו
עברתי לפני 4 ימים ניתוח תיקון בקע אפיגסטרי. האם אני יכולה ללבוש חגורת בטן (רכה או קשה) להרגשה נוחה ולמניעת חיכוך הפצע במכנסיים. תודה.
כן
מהו תהליך ההחלמה לניתוח בקע אפיגסטרי? מה עדיף ניתוח לפרוסקופי או ניתוח פתוח התשובה דחופה לי מאוד
שלום! יש לי שאלה ואשמח לקבל חוות דעת מקצועית על התחבטות קשה. לאימי שתיבדל לחיים ארוכים, מצאו גוש בגודל 3 ס"מ בלבלב. לא נעשתה לה בדיקה מעמיקה בנוגע לגוש, אך היא נבדקה אצל רופא מומחה והוא המליץ לה בלי ביופסיה להגיע לניתוח. אנחנו חסרי אונים בנוגע למעשינו העתידיים! מה עושים?
ההחלטה על ניתוח ללא ביופסיה תלויה בטיב הגידול- ציסטי או סולידי, מיקומו בלבלב ובגיל החולה. לעיתים גידולים ציסטיים בראש הלבלב( המחייבים ניתוח יותר מורכב) ראוי לדגום בהם את הנוזל ובהתאם לרמת הסמנים להחליט על ההמשך(יעשה בעיקר בחולים מבוגרים במטרה להמנע מניתוח גדול). באופן כללי ניתוח ללא ביופסיה ולאחר בירור מקיף- טומוגרפיה, EUS, מרקרים הוא ראוי בידיעה כי בכ- 11% מהמקרים התשובה הסופית תהיה שפירה. למרות זאת ההתנהגות הקלינית(צהבת ללא כאב), המראה הרנטגני והסמנים בדם(CA19-9)יכולים לתת תמונה די מדויקת לגבי הפתולוגיה.
שלום רב, אמא שלי עברה ניתוח לפני שנה והשאלה שלי קשורה לmarker.הנתונים הם כאלו: 14.06.2007 cea 4.80/ ca19-9 64.09 18.07.2007 cea 4.96/ ca19-9 75.98 04.09.2007 cea 4.65/ ca19-9 64.37 11.10.2007 cea 3.25/ ca19-9 64.80 07.11.2007 cea 3.24/ ca19-9 54.44 13.11.2007 cea 2.67/ ca19-9 46.03 28.12.2007 cea 2.70/ ca19-9 63.01 לפי מה שאנחנו מבינים ה cea בסדר, הנתון השני אבל, יורד, עולה. מה יכול להיות הגורם לשינויים האלו? פעם למעלה, פעם למטה? האם זה קשור לאזהרה על גידול נוסף, לתזונה, למתח, למאמץ גופני? מה ניתן לעשות כדי לשפר אותו? ושאלה נוספת: מה הם "מודדים" בדיוק? תודה
הסמן הוא חלבון המופרש ע"י הגידול ומהווה מדד להשנתו במידה ועולה. מגמת ירידה מאז הניתוח וערך תקין לאורך זמן חשובים במעקב. עליה מלמדת על הצורך בבירור מקיף להשנות הגידול.
לפני כעשר שנים התפוצץ לי האפנדיציט ועברתי ניתוח חרום של פתיחה מלאה של הבטן.מאז אני סובל מידי פעם מכאבי בטן עזים ונאלץ להגיע לחדר המיון של בית החולים. בשנתיים האחרונות תכיפות הופעת הכאבים גדלה והם מופיעים כל 3 עד 4 חודשים. בחדר המיון אני עובר את הפרוצדורה הרגילה: בדיקה ידנית+צילום רנטגן של הבטן ותמיד ללא ממצאים. הכאב חולף עם מתן עירוי נוזלים רגיל. ערכתי בדיקות מקיפות: גסטרוסקופיה וקולונסקופיה וכולם תקינות.עשיתי אולטרה סאונד בטן ונמצא כי יש אבנים בכיס המרה. בעקבות הממצא עברתי לפני כחודש כריתת כיס מרה בניתוח לפרוסקופיה. למרות זאת, לפני מספר ימים הגעתי עם כאבי בטן עזים לחדר המיון ושוב שוחררתי ללא ממצאים בבדיקה ידנית ובצילום רנטגן ולאחר קבלת עירוי שהוריד את רמת הכאב. עוד איזה בדיקות ניתן לעשות כדי לאתר את מקור הבעיה? האם מדובר בבעיה כירורגית או בעית גסטרו? מה על לעשות ?
היות וכאב הבטן החל לאחר החלמתך מניתוח כריתת התוספתן ניתן ליחסו לארועים של חסימת מעי תת שלימה הנגרמת מהדבקויות. גם הדינמיקה בכאבים מצביעה על אבחנה זו. האם המנתח שהנית את כיס המרה ידע על כאבי הבטן? אם כן, האם בוצעה סקירת הבטן במהלך הלפרוסקופיה לשלילת ההדבקויות?
לא נערכה סקירת הבטן במהלך הלפרוסקופיה. האם התופעה היא ברת טיפול? האם ניתן לפחות להפחית את התכיפות?
אימי, כבת 75, סובלת מבקע סרעפתי, גדול מאד. לאחרונה, אובחן שהוא גדל עד כדי כך שהוא לוחץ ופוגם בתפקוד של אחת הריאות. לכן, הומלץ לה על ביצוע ניתוח ( חזה ) לתיקון הבקע ושחרור הריאה. מובן שהיא ואנו בני המשפחה חרדים וחוששים מניתוח החזה והשלכותיו. אודה לכם מאד אם תואילו להשכילני, מה הן האופציות הניתוחיות ואחרות במצבה ?? וכן ובעיקר, הניתן לבצע במקרה מעין זה ניתוח לה-פרסקופיה ?! תודה ושבת שלום יוסי
מהמתואר במכתבך עולה כי הניתוח הוא בלתי נמנע שכן אמך סובלת מקשיי נשימה . הניתוח ניתן לביצוע באופן הלפרוסקופי וברוב המקרים בגישה מהבטן ולא מהחזה.
ד"ר שלום רב! אני חייל בן 23 במשך תקופה ארוכה [8 חודשים]אני סובל מכאבים חזקים ביותר באיזור המפסעה עם הקרנות לכיוון הירך והברך בשעה שאני עושה פעילות ספורטיבית[אך לא בשעת הרמת משאות]הגעתי למצב שלאחר פעילות ספורטיבית איני יכול ללכת על הרגליים מרוב כאבים לעיתים למשך מספר ימים עברתי בדיקות אורטופדיות קפדנייות[אולטרסאונד,,E.M.G,C.T]ללא ממצאים מיוחדים מעבר לשחיקה קלה בסחוס והליכה לא נכונה. נשלחתי לבדיקת מיפוי עצמות SPECT מכוון למפסעה והירך ואלו ממצאיו, הממצאים:קליטה מוגברת ברמוס פוביס עליון מימין.קליטה מוגברת ולא סדירה בברכיים.בקרסול וטרסוס שמאלי ובפרקים מטטרסו פלנגיים 1 דו צדדי.פרט לכך ב.מ.פ. כולל ע.ש.לאורכו. לסיכום:הממצא בפוביס לא ספציפי יכול להתאים לתהליך דלקתי מקומי מומלץ בירור מכוון ומעקב. שאר הממצאים מתאימים לשינויים כתוצה של תגובת מאמץ\טראומה קלה. הבאתי את התוצאות הנ"ל לעייונו של אורטופד והוא איבחן באופן חד משמעי שיש לי דלקת במפסעה. אך אורטופד אחר הציע לי לעבור איבחון של כירורוג ,הופנתי לפרופסור בעל שם שבבדיקה שיטחית[ידנית] וקצרה ביותר החליט שיש לי בקע מפשעתי ועליי לעבור ניתוח.כך שכרגע יש ברשותי שתי דיאגנוזות החלטיות ושונות לחלוטין האחת אומרת בוודאות דלקת במפשעה והשניה מעידה בוודאות על בקע,האם האבחנות הנ"ל סותרות האחת את השניה? במידה ולא כיצד ניתן לטפל בבעיה האם במישור האורטופדי או שמא במישור הכירורגי?האם m.r.i יוכל לשפוך אור על מצבי?אני מבולבל ,חסר אונים ,ובעיקר סובל .מה עליי לעשות?
את הכאב אותו אתה מתאר לא ניתן ליחס לבקע במפשעה אך אין הדבר שולל כי אתה לוקה גם בבקע מעבר לממצאים האורטופדיים כפי שהתגלו בבדיקות. אני מציע כי תתחיל בטיפול האורטופדי ובעוד פרק זמן תבדק פעם נוספת ע"י כירורג. יתכן כי הבקע הוא ממצא תמים בבדיקה ותיקונו לא יביא לשיפור הכאב....
גידול מסוג לימפומה נונ הודשקין שחזרה לאחר 15 שנה ומטופלת ע"י מבטרה וטיול כימו האם הטיפול מבטרה גורם לכך שהסרטן יכול להעלם לחלוטין?מה סיכויי ההשרדות
לצורך תשובה לנושא זה עלייך לפנות לרופא אונקולוג או המטולוג.
אבקש עיצה ועזרה ממי שיודע ,תודה
הודעתך ריקה. אנא שילחי מחדש.
האם יש תרופה שיכולה להקל על כאבי בטן הנובעים מסרטן נון הודג'קין שהתפשט לקיבה?אגב:הכאבים מתגברים אחרי טיפול כימותרפי
אבי בגיל 82,נותח לפני חודשיים מעקפים.הפצע ברגל לא מתקדם.יש הפרשות כל הזמן.בעיית זרימת דם.סכרת גבולית.במשטח לפני שבועיים נימצא חיידק פסדומונוס,לקח ציפורל 5 ימים.בימים האחרונים כאבים ברגל.הרופא נתן שוב אנטיביוטיקה עוד 10 ימים.בשבוע האחרון החליטו על חבישה כזו: אבא שוטף עם סבון את הרגל בבית והולך עם הפצע מכוסה גזה יבשה עד האחות שם היא שמה חבישה של BIATAIN במקום שמפריש ועל חלק פחות פתוח בפצע שמה גרנופלקס.האם הטיפול נכון? האם במרפאת פצעים בבית חולים הטיפול שונה? האם יש שיטות מתקדמות יותר? אבא לוקח תרופות רבות בגלל הלב.מה עושים?
הניתוח היה מעקפים בלב
הטיפול המקומי בשלב זה הוא הטיפול הנכון.
ד"ר שלום, נבדקתי בהפרש של שבוע ע"י שני כירורגים (בכירים), הראשון טוען שיש לי בקע דו-צדדי והשני לאחר בדיקה "מעמיקה", טוען שיש לי בוודאות בקע רק בצד אחד (ימין). שניהם המליצו על ניתוח. מה אתה מציע לי לעשות במצב כזה. בתודה מראש.
כל עוד לא עברת את הניתוח לא קרה דבר. יתכן כי נמצא בקע אחד וחולשה של הקיר האחורי של המפשעה השניה או וריאציה אחרת. כעת היות וכבר קיבלת חוות דעת שניה ואתה אובד עצות, בכדי ליישב את הסוגיה אני מציע לך להבדק ע"י כירורג שלישי ובלא לציין מה אמרו הקודמים. דרך אגב - במידה וקיימת מחלוקת לגבי הממצא יש לנתח את הבקע הסימפטומטי. יש אשר יציעו במצב זה ניתוח לפרוסקופי בכדי לסקור את שתי המפשעות. נושא זה כבר נידון בפורום על יתרונותיו וחסרונותיו ולא ארחיב כאן את הנושא.
אבקש לדעת מה עלי לעשות - כיום, כ-3 חודשים לאחר הניתוח אני סובלת מאד מכאבים ליד המקום בוא היה פורט - הוציאו לי טבעת שחדרה לקיבה וגרמה לזיהום, כולל הפורט שמחובר מתחת לעור. מה עושים בעניין זה? מלבד זה, בצילום של המערכת העליונה באמצעות בריום, התגלה כבר פעם שנייה, בקע סרעפתי קטן.
בדיקה קלינית של אזור הפורט תבחין בין זיהום למצב שאינו זיהומי. אולטראסאונד למקרים היותר בעיתים יוסיף מידע מהימן לנוכחות מורסה עמוקה. בקע סרעפתי קטן אשר אינו סימפטומטי אינו מחייב טיפול.
שלום, אמי סובלת מהסתיידויות בשתי הכתפיים. הגענו לקופ"ח והרופא (אשר לא היינו אצלו בעבר) בדק את הבדיקות שהיא עברה והמליץ על זריקה לתוך הכתף של סטרואידים. או - הוא אמר לה - תנסי לקחת כדורי אתופן. אמי בחרה באפשרות השניה והכאבים קצת פחתו. היא קצת חוששת מהזריקה. האם ניתן לעשות משהו להקל בכאביה? האם טיפולי פיזיוטרפיה או טיפולים אחרים יכולים לסייע? האם רק זריקה היא הטיפול הנכון וההכרחי? תודה רבה. מור
אנא פני לפורום האורטופדי למענה לבעיתך.
ד"ר שלום, יש לי בקע בצד ימין והכירורג המליץ על ניתוח בשיטת PHS UHS 1. מה הם היתרונות/חסרונות של שיטה זו? קראתי בתשובותייך שניתוח בשיטת לפרוסקופיה יש חסרונות לא מבוטלים, אשמח לדעת באילו מקרים מומלץ לבצע בשיטה זו. בברכה.
לשיטה הספציפית שהציעו לך אין יותר יתרונות מהשיטות המוכרות לתיקון בקעים בהם נעשה שימוש ברשת בכדי למנוע מתח רקמות בתיקון. כל כירורג רוכש לעצמו את הנסיון בטכניקה וטוב יעשה אם לא יעבור משיטה לשיטה. אני בטוח כי הכירורג שהציע לך את הניתוח מיומן בשיטה זו.
שלום, אובחן לי, בקע דו צדדי והמלצה לניתוח. האם במקרה זה עדיף הניתוח הפתוח או לפרוסקופי (יתרונות/חסרונות) והאם ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית בלבד. תודה רבה.
לניתוח לפרוסקופי יש יתרונות אך גם חסרונות. היתרון העיקרי הוא פחות כאב לאחר הניתו ואולי חזרה מוקדמת לעבודה אם כי במחקרים השוואתיים לא מעטים נמצא כי החזרה כמעט זהה. החיסרונות בניתוח לפרוסקופי אינם מבוטלים- יותר סיבוכים, כנראה יותר חזרה מקומית, צורך בהרדמה כללית לעומת אזורית או מקומית ונושא חשוב לא פחות- לאחר ניתוח לפרוסקופי הגישה לערמונית בניתוח פתוח כמעט בלתי אפשרית. על הרופא להסביר בפניך את היתרונות והחסרונות לגישות השונות לתיקון הבקע אך ההחלטה לבסוף על הגישה תהיה שלך. ניתן לבצע תיקון בקע בהרדמה מקומית. ישנם דיווחים כי אחוז ההשנות- החזרה של הבקע בניתוח בהרדמה מקומית גבוה יותר.
אני אחרי ניתוח קיסרי שלישי. יום חמישי האחרון עברתי ניתוח שבר, אמרו לי שזה יארך שעה וחצי וזה ארך חמש שעות, אמרו שהיו לי הדבקויות רבות, ושמו לי רשת 20X25 וזה נעשה בשיטת הלמפרסקופיה. אני סובלת מכאבים עזים במיוחד אשר לא מתקרבים לכאבים של אחרי ניתוח קיסרי. אנא תשובה דחופה.!!!
לינור שלום היות ואך זה עתה עברת את הניתוח, אני מציע כי תפני לרופא המנתח שיבדוק אותך כמקובל אחרי ניתוח ובוודאי לאור הכאב העז. החלמה מהירה
שלום רב, עברתי לפני שבוע ניתוח לכריתת סינוס פילונידלי. הפצע הושאר פתוח והונחיתי להתקלח ולשטוף את המקום במים פעמיים עד שלוש ביום עד לסגירה. עומק הפצע כ- 3-4 ס"מ. לחבר שעבר ניתוח דומה הומלץ להשאיר גזה בתוך חלל הפצע בין מקלחת למקלחת כדי למנוע מצב של חיבור חיצוני לא רצוי ולהבטיח את החלמת הפצע מחלקו הפנימי והחוצה. שאלתי היא האם אכן נדרש להחדיר גזה לתוך חלל הפצע כדי להבטיח סגירה נכונה? האם יש בכך סיכון כלשהו? האם יכולה להיות סיבה מדוע לא הונחיתי לעשות כך ע"י הרופא שלי? בתודה מראש, אורן.
שטיפת הפצע עם מים וסבון וחבישה יבשה הינו הטיפול הממומלץ אין צורך לדחוף גאזות. הפצע יחלים היטב באופן טיפול זה.
תודה על התגובה המהירה. מה פירוש "חבישה יבשה"? האם הכוונה להנחת פד מבחוץ (על התחתון) כדי לספוג את ההפרשות מהפצע? כרגע זו החבישה היחידה שאני מבצע... האם זה מספיק? תודה רבה, אורן.
שלום פרופסור קלוגר אני עברתי ניתוח אפנדציט לפני חודש ושבוע סגרו לי את המקום אם סיכות לפני שלושה שבועות הורידו לי את הסיכות והמקום היה נראה סגור ויבש לאחר יומיים היה חור קטן בקצה הצלקת שממנו יצא סרומה שראיתי את זה החלטתי להיבדק אצל כירוג בקופת חולים שהחליט שהוא צריך לנקות את זה בפנים אז הוא ניקה.... ו החור נהיה גדול פי חמש הוא אמר שזה ייסגר לבד אז חבשתי לבד במשך שבוע ותפסתי משני הצדדים אם רצועות דביקות שהפצע יוכל להיסגר ואכן הוא נסגר לאחר שבוע והורדתי את הרצועות של דבק רפואי ולאחר יומיים חזר הסיפור שוב נפל הגלד שכיסה את המקום ו... זה עדיין פתוח אז חזרתי למנתח שלי בהדסה שיבדוק את זה והוא אמר שאין זיהום וזה יסגר לבד ושאני לא יתפוס את זה אם רצועות מהצדדים עכשיו השאלה שלי היא האם יכול להיות שזה יסגר אפילו ששני הצדדים לא נוגעים אחד בשני כי יש חור די עמוק! ? והאם כדאי לי כן לנסות שוב אם הרצועות כי אני פשוט מסתובב אם חור בבטן? תודה מראש
בשלב זה יש לשטוף את הפצע במים וסבון, לחבוש חבישה יבשה ולתת לזמן לעשות את שלו...הפצע יסגר לבדו.
אבי 3 חודשים אחרי כריתת זנב הלבלב כולל טחול וחלק מהקיבה.וכן כריתת חלק מהרקטום.אחרי דלקות פנימיות הוא מגיע סוף סוף לטיפול כימוטרפי.הוא כבר קיבל 2 טיפולים.ראינו בבדיקות שערכו לו שבדיקת 19.9 ca שלו הנה 86 ןהנורמל הוא 30 .בנוסף לכך wbc -6.3 hgb-13.4 plt-37.4 nrbc-3.3 cea-110 1.מה הנורמל לבדיקה האחרונה שציינתי 2. מה הפרוגנוזה לאבי לפי הסטטיסטיקה לפי הבדיקות שציינתי. 3.קראתי באינטרנט שהטיפול המונע לסרטן הלבלב הנו 4 אחוז בלבד אולי.האם זה נכון והאם יש בו טעם מלבד סבל וכאב לחולה? בתודה אלה
אלה שלום האינטרנט אינו המקום לדון על פרוגנוזה, השרדות או סיכויי החלמה במחלות קשות כמו זו שסובל אביך ממנה. עלית סמני הגידול מטרידה מאוד. הערתך לגבי הכמוטרפיה נכונה. בהמשך למייל הקודם שלך חסרים נתונים רבים לגבי טיב הגידול ודירוגו.
שלום ד"ר אני בת 27, בריאה בד"כ. יש לי בחודש האחרון כאבי בטן תחתונה סביב הטבור בבדיקת רופא כירורג(בדיקה ידנית) טען שייתכן ויש לי בקע טבורי אך הוא לא בטוח... הופנתי לאולטרסאונד של דופן הבטן השאלה היא האם באמת ניתן לראות באולטרסאונד אם יש בקע?? אילו בדיקות נוספות ניתן לעשות על מנת לוודא שאכן יש בקע? כלומר איך מאבחנים בקע מלבד בדיקה ידנית?? האם בסי טי בטן רגיל ניתן לראות בקעים?? (עשו לי סי טי אנטרגורפיה לפני כמה חודשם(לפני שהיו לי כאבים) הסי טי בוצע בזמנו על מנת לשלול בעית בכלי דם..)בכל מקרה הוא יצא תקין, האם בסי טי כזה רואים בקע? במידה ואפשר לראות בסי טי בקעים, האם כשעשיתי לפני 3 חודשים את הסי טי לא ניתן היה לראות אז את הסימנים של בקע(כאמור אז לא היו לי כאבים )? אני חוששת מקרינה נוספת ולכן חשוב לי לדעת האם לא אצטרך לעבור שוב CT למינהם דרך אגב, האם בMRI ניתן לראות יותר אינפורמציה מCT? האם שם ניתן לראות אם יש בקע? תודה רבה
את צודקת בחששך מקרינה מיותרת ואכן אין צורך בטומוגרפיה חוזרת. בקע בטבור מאובחן באופן קליני. לעיתים קשה לזהותו ויהיה צורך באמצעי נוסף. כל אשר יש לעשות במקרה שלך הוא לצפות בטומוגרפיה שכבר בצעת....
אבי בן 60 לאחר כריתה של גידול בזנב הלבלב,טחול וחלק מהקיבה ואדרנל אחד מעל הכלייה נכרתה גם בלוטת לימפה קרובה ללבלב.מקבל טיפול כימותרפי בגמזר .לפי הסטטיסטיקה מהי תוחלת החיים שלו והאם באמת הטיפול הכימותרפי יוסיף לתוחלת החיים שלו.
בכדי לדון על נושא תוחלת החיים לאחר ניתוחי לבלב יש להתייחס למספר נתונים ואלה אינם מופיעים בשאלתך- 1. האם האברים הסמוכים שנכרתו- קיבה ואדרנאל היו נגועים במחלה 2. מה מצב בלוטות הלימפה 3. האם הייתה חדירת הגידול לעצבים( אולי הנתון החשוב ביותר) 4. גודל הגידול 5. סוג היסטולוגי- אדנוקרצינומה, אנדוקריני וכו' 6.דרגת התמינות תוחלת החיים נקבעת לפי נתונים אלה והיא משתנה, אולי, בתוספת כמוטרפיה.
שלום סובלת מס' שנים מכאבי בטן תחתונה מימין ובנוסף כאבים באזור הכבד/כיס מרה. בדיקות גסטרו(קולנסקופיה וגסטרוסקופיה) תקינות. CT בטן תקין. באולטרסאונד מלפני שנה וחצי נמצא פוליפים קטנים בכיס מרה. היום נבדקתי אצל כירורג, נשלחתי לאולטרסאונד כללי של הבטן ואולטרסאונד של דופן בטן כולל מפשעות בבדיקה ידנית של הרופא, הוא ציין שהמעי נמוש... (באזור הצקום) א. מה ההבדל בין אולטרסאונד כללי של הבטן לאולטרסאונד של דופן הבטן? מה ניתן לראות באולטרסאונד של דופן הבטן? ב. שללו לי בעבר תוספתן, מה זה אומר שאזור הצקום נמוש? כאמור, יש לי כאבים בבטן תחתונה כולל בטן עליונה מצד ימין בלבד. הכאבים מוקרנים לאזור הגב. אני די סובלת ומיואשת האם ניתן לראות באמת בבדיקות האולטרסאונד ממה הכאבים? מה יכולה להיות הסיבה לכאביי (בהתחשב בעובדה שבדיקות גסטרו תקינות) תודה
צאקום נמוש בדכ באנשים רזים כשהוא מלא בתוכן. אולטראסאונד של הבטן ודופנה הינו כללי ואינה בדיקת בחירה לבירור כאבי בטן. בכיס המרה שלך התגלו פוליפים. בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר באבנים דבוקות לדופן. לקיחת סיפור מחלה קפדני אולי יקשר בין ממצא זה לכאבי הבטן שלך....
לגיסי (42) גילו שבוע שעבר גידול בלבלב וזה היתפשט לכבד קצת הוא סובל מכאבים כרגע אין לי הרבה ידע בנושא .הייתי רוצה להיפגש עם פרופסור בהקדם האפשרי אם תוכלו להמליץ לי ואם יש לינקים עם מידע בנושא הנ"ל?
לתאום פגישה בחיפה אנא התקשר- 048810621 לתאום פגישה בהרצליה אנא התקשר 099560614
בתי בת 14 סובלת מפרונקלים בבית השחי. טיפול במשחות לא עוזר וגם לאחר שמתרוקן מתמלא מחדש (בשתי הזרועות). רופא כירורג בדק ושלל אפשרות של צמיחת שיער פנימה לאחר גילוח היות והפצעים צומחים גם באיזור שאינו שעיר. לדעתו ישנה בעיה בבלוטות הזיעה, דבר שמצריך ניתוח. עלי לציין שהפצעים יוצאים בעיקר בסמוך למחזור החדשי. האם ניתוח היא הברירה היחידה?
האם שאלתי אינה שייכת לפורום, אם כן לאיזה פורום עלי לפנות?
דלקת בבתי השחי יכולה לנבוע מכמה מרכיבי העור- בלוטת הזיעה , זקיקי שיער וכו'. בכדי להחליט על האבחה יש לבדוק את הנגעים ואין להתייחס רק לתאור בע"פ. לפני ביצוע ניתוח המשאיר צלקת נרחבת לכשמבוצע באבחנה של דלקת בלוטות הזיעה אני מציע כי תתיעצי גם עם רופא עור בנידון.
שלום, אני בן 30. עברתי סדרת טיפולי לייזר להסרת שיער באזור הגב, כתפיים, בטן וזרועות. בטיפול האחרון שהיה באיזור הכתפיים, בוצע עלי טסט עם מכשיר חדש חודרני יותר בעור. כתוצאה מכך נוצרו כוויות ולאחר מכן שלפוחיות גדולות מאוד. טיפלתי בכוויות באופן אינטנסיבי ומרחתי "ביאפין". כיום, כ10 שבועות אחרי, נשארו 2 צלקות גדולות ו - 2 קטנות - אדומות וטיפה נפוחות - מה שמוגדר בשפה המקצועית: KELOIDS - כדמוי 2 "עלוקות" תת עוריות, מבריקות ומגרדות. הומלץ לי על טיפול של הזרקת "דפומדרול". שאלתי היא כמה יעיל טיפול זה? והאם יעלים את הצלקות? לאחר כמה זמן רואים את השינוי? בנוסף רציתי לשאול: מה תופעות הלוואי של הטיפול והאם הטיפול מסוכן? אודה לתשובתכם. תודה, אבי
שאלתך זו רצוי להפנות לכירורג פלסטי.
שלום, לאבי גילו גידול בלבלב - גידול בגודל 4.5 ס"מ הגידול יושב בראש ובגוף הלבלב - ויושב על כלי דם. תוצאות הביופסיה הראו שהגידול שפיר אך לא בצורה חד משמעית (כיוון שלא נלקחו דגימות מכלל הגידול). הרופאים טענו שלא ניתן לנתח בגלל גודל הגידול ומיקומו. מה הן דרכי הטיפול האפשריות ? איזה מרכז רופאי בארץ נחשב למומחה בנושא ? או רופא ספציפי ? תודה וערב טוב אלי
חסרים פרטים רבים בכדי שאוכל לתת לך תשובה לעניין. 1. גילו של החולה 2. באיזה אמצעי אבחנה השתמשו לקביעת אי הנתיחות 3.מה מאפייני הגידול בסיטי איני נוהג להמליץ על בית חולים או רופא ספציפי בפורום.
ערב טוב, ראשית תודה על תשובתך המהירה. אבי בן 59. בוצע ביופסיה וצילום סיטי. ה- ca19.9 יצא 392. היכן אתה מקבל להתייעצות ? והאם אונקולגיה גם בתחום מומחיותך ? תודה ולילה טוב אלי
שלום,כאמור אני בן 23 וכבר הרבה זמן אולי שנה יש לי בוא נאמר לא ממש כאב אלא יותר אי נוחות באזור השוק רק בשוק אחת שמתבטאת בכמו כיווצים קטנים באזור מסוים בשוק כמו רעידות קטנות, בכל שעות היום אבל מופיע לסירוגין פעם כן ופעם לא. בנוסף,אני מרגיש צורך למתוח את כף הרגל בעקבות זה כאילו להביא אותה אלי והחוצה או למתוח כנגד קיר את השוק זה עוזר לשנייה ושוב חוזר.נסיתי מסז קרח שהמליצה לי ידידה ולא עזר.עד עכשיו התעלמתי ולא פניתי לשום גורם רופא או משהו אבל בזמן האחרון זה ממש מציק לי ולא נותן לי מנוחה. מה הבעיה ?בבקשה תציע לי דרך לפתור את הדבר הזה ולהעלים אותו מה לעשות? חוץ מזה אני בריא כשור ואין בעיות. תודה רבה מראש.ואם אתה צריך פרטים נוספים כדי לעזור לי בבקשה.
אני מציע כי תפנה לפורום אורטופדי
שלום, אני בן 18. קודם כל, אני מתנצל על ה"מגילה" שאני עומד לכתוב - אבל חשבתי שכדאי לספר את כל הסיפור כדי שתקבל תמונה כמה שיותר נכונה לגבי המצב. בחצי שנה האחרונה החלו אצלי בעיות בריאותיות. לפני כ-4-5 חודשים החלו בעיות ביציאות, כאשר היציאות שלי מאז הן בד"כ רכות מאוד, קשה לי להוציא אותן ופעמים רבות היה לי דם בצואה. בבדיקת קולונוסקפיה איבחנו שכנראה אני סובל מקוליטיס. התחלתי לקחת כדורי "ראפאסל" והבעיות בצואה התשפרו במידה מסויימת וניכרת - אך לא מעבר לזה. לפני כ-3 חודשים החלו אצלי כאבים ברום הבטן, בחזה, בצד החזה ובגב - כאשר בד"כ הכאבים הם בעיקר בצד שמאל, אך לעיתים אני סובל מכאבים עזים גם בצד ימין. לאחר שהכאבים הפכו לעזים ובלתי נסבלים, עברתי בדיקת גסטרוסקופיה ובה מצאו שאני סובל מדלקת בקיבה (גאסטריטיס) ודלקת חמורה בתריסריון (דואודניטיס). הגסרטואנטרולוגים אמרו לי שמאוד ייתכן שהכאב ינבע מהקיבה ומהתריסריון, אך עקב העיצבוב יכאב גם באיזורים אחרים כמו הגב והחזה. הוחל טיפול באומפרדקס: 20 מ"ג פעמיים ביום. לאחר מספר ימים הכאבים הפכו לעזים עוד יותר ובלית ברירה הגעתי לביה"ח ואושפזתי. במהלך האישפוז הגדילו לי את המינון של האומפרדקס (שהפך בינתיים ל"לוסק") מ-40 מ"ג ביום ל-80 מ"ג ביום, וכשזה לא עזר מספיק, החליטו לתת לי "לוסק" IV, דרך הוריד (משום שבצילום CT מצאו איזשהי בצקת, אם אינני טועה בחלק השלישי של התריסריון, שחשבו שגורמת אולי לאי-ספיגה של הלוסק). כבר לאחר הלילה הראשון של הטיפול דרך הוריד הרגשתי טוב יותר, ולאחר שחלפו ארבעת הימים עליהם הוחלט מראש של מתן טיפול דרך הוריד, הרגשתי הרבה יותר טוב ושוחררתי הביתה. יומיים אחרי ששוחררתי הביתה החלו שוב הכאבים, כאשר הם התגברו בימים שלאחר מכן. שבוע לאחר ששוחררתי הביתה, ולאחר שסבלתי מכאבים חזקים מאוד באותם ימים, עשיתי שוב בדיקת גסטרוסקופיה ובה נמצא שהדלקת בקיבה נרפאה ואילו הדלקת בתריסריון הפכה מקשה לקלה עד בינונית. באותו יום, אגב, הכאבים פחתו, אך ביום למחרת, אחרי הצהריים, הכאבים חזרו. גם הכאבים האלו עברו במהירות ומאז חל שיפור, עד כדי כך שהגעתי למצב בו במשך כ-10 ימים כמעט ולא הרגשתי כאבים (אבל בכל זאת היו כאבים קלים מאוד). לפני שבועיים הכאבים חזרו, והיו עזים מאוד ובלתי נסבלים, ובשבוע האחרון הם הוטבו בצורה די ניכרת אך הם עדיין די חזקים בחלק מהזמן. בינתיים הגיעו תוצאות הביופסיה שנלקחה מבדיקת הגסטרוסקופיה השנייה (בבדיקה הראשונה לא מצאו הליקובקטר פילורי ולא מצאו שום ממצא אחר מיוחד). תוצאות הביופסיה השנייה הן: a) One fragment of small bowel mucosa with active chronic enteritis. b) Multinuclear giant cell (CD68 positive) is present adjacent to the crypt abcess. c) Inflammatory bowel disease (especially crohn's disease) have to be considered. לאחר שהרופאים הגסטרנואנטרולוגים ראו את תוצאות הביופסיה הזו הם תכננו לתת לי טיפול לזמן קצר יחסית בסטרואידים, אך הם בדקו שוב את עניין הביופסיה ולאחר מכן יצאו מבולבלים יותר. כצעד ראשון, עברתי תבחין מנטו לשחפת, ונמצא שאין לי שחפת (עד כמה שהבנתי את זה, בדקו את זה כי אם חיידק השחפת קיים, סטרואידים עלולים לגרום להתפרצות השחפת). מכל אלה, אני חושש אולי שמדובר בבעיה אחרת, שלא קשורה בהכרח לגסטרואנטרולוגיה. כשהגעתי לאישפוז, אמר אחד הרופאים הפינימיים המתלמדים שיש לי מראה מרפנואידי. לאחר מכן בדק אותי מנהל המחלקה, והוא טען שלמישהו עם מראה מרפנואידי צריכות להיות ידיים שמגיעות עד הברכיים בערך. מכיוון שהידיים שלי אמנם ארוכות יחסית, אבל מגיעות רק בערך לאמצע הירך, בערך באמצע בין מפרק הירך לבין הברך, הרופא קבע שאין לי מראה מרפנואידי. צריך לציין שגובהי הוא בערך 1.91 מטר. בעבר שקלתי 72 ק"ג, אך בחודשים האחרונים ירדתי במשקל ואני שוקל היום בין 63-64 ק"ג, ככה שעד לפני כמה חודשים היה לי מבנה גוף ממוצע והיום אני נראה רזה מאוד באופן יחסי. אגב, גם שני אחיי הגדולים הם בגבהים דומים לשלי (אחד מהם בגובה שלי והשני גבוה ממני בכסנטימטר). בכל אופן, כאשר הגעתי הביתה מהאשפוז בזמנו, בדקתי באינטרנט לגבי מרפונואיד ומצאתי מידע על תסמונת מרפן. שם ראיתי שלא בהכרח יש חובה שהידיים תגענה עד הברכיים כדי לחלות בתסמונת זו, וייתכן שאורך הידיים שלי עונה על הקריטריון. כמו כן, לא מצאתי אצלי שקע בחזה כפי שמתואר בתמונות על התסמונת, אבל כן מצאתי שקע קטן ממש מתחת לחזה, בדיוק באזור האמצע. עם זאת, ייתכן שהוא קיים שם פשוט כי הרזיתי מאוד. במהלך הבדיקות שעברתי עברתי מספר פעמים צילומי חזה שיצאו תקינים, כולל צילום חזה שמטרתו לבדוק האם יש "הגדלת לב" או "הגדלה בעורקי הלב" ויצא תקין. עברתי גם מספר פעמים א.ק.ג שיצאו בסה"כ תקינים. בנוסף, עברתי צילום עמוד שדרה צווארי וגבי שיצאו תקינים, מלבד "זיזים ארוכים ב-C7" בנוגע לעמוד השדרה בצווארי. גם בדיקות דם עברתי, ומעבר לחסרים תזונתיים (כמו למשל המוגלובין נמוך) לא נמצאו בעיות מלבד שקיעת דם, שמוסברת ע"י הדלקת. כמו כן, עברתי צילום CT אנטרוגרופיה. לא מצאתי בתוצאות ה-CT הזה ממצא בנוגע ללב, אך כן נכתב בו בין היתר: "הודגם מעבר של חומר ניגודי עד לרקטום. מודגם עיבוי דופן ברקטו-סיגמא. מודגם גודש כלי הדם המזנטריאליים". בכל אופן, סיכום תוצאות ה-CT הוא: "עיבוי דופן בקרטו-סיגמא. הסננת שומן והגדלת קלה של בלוטות לימפה מזנטריאליות באגן". עד כמה שאני מבין, לא נמצאה כאן שום בעיה בקשר לכל איבר שהוא בחלקו העליון של הגוף. עוד מספר דברים אני צריך לציין: א) בגלל שהרזיתי מאוד, אני מרגיש לפעמים ממש שהבטן נדבקת לי לצלעות. ב) בחלק מהזמן, עיקר הכאבים הם דווקא בחזה או בגב ולא באיזור בו נמצאת הקיבה או התריסריון. ג) כבר זמן רב, ובשבועות האחרונים ביתר שאת, אני מרגיש מדי פעם מעין תנודות לא רצוניות בעור - של התכווצות וחלקיק שנייה לאחר מכן התמתחות חזרה - כל פעם במקום אחר. אפשר לדמות את התנודות האלה להתכווצות והתמתחות של שריר הלב, אבל הן נמצאות בעור. הן לא כואבות, אבל כן מעוררות איזשהו חשד. ד) לאחרונה שמתי לב שכל פעם כשאני שוכב במשך זמן ממושך, או נשען על הגב במשך זמן ממושך, אני מרגיש את הכאבים באיזור הגב, בעיקר בגב העליון. באחת הפעמים כאב לי בגב כששכבתי, אז התיישבתי והתכופפתי קדימה. שיהקתי (מה שקורה לי המון פעמים בחודשים האחרונים), דבר שבדרך כלל גורם לכאב באיזור הבטן - אך הפעם לא הרגשתי כאב. בדקות הראשונות הכאב נשאר בגב, אך לאט לאט זה הרגיש כאילו הוא עובר לכיוון הבטן, וכמה דקות לאחר מכן רוב הכאב היה באיזור הקדמי ופחות בגב. שוב אני מתנצל על המגילה שכתבתי, אך רציתי לספר את כל הסיפור. אני פשוט חושש מהאפשרות שהבעיה שלי נובעת מדברים שאינם קשורים בגסטרואנטרולוגיה. לכן, אשמח לקבל ממך התרשמות בנושא. בתודה מראש, עומר.
כפי שציינת עומר- לגילך הצעיר התיק גדוש בפרטים ובירורים. לא ניתן באימייל לענות ברצינות על נושא מורכב ואני מציע כי תיצור קשר עם רופא למען ישב וייעין בתיק וישיב לשאלותיך בפגישה.
אובחנו אצלי אבנים בכיס המרה והומלץ על ביצוע ניתוח לפרסקופי לכריתת הכיס. רציתי לדעת באילו מקרים עלולים להחליט על פתיחת בטן ומה הסבירות לכך. כמו כן, הבנתי שמבנה גוף רזה כשלי עשוי להוות בעיה ורציתי לשאול אם מומלץ לי לנסות להשמין לפני ביצוע הניתוח. תודה.
אין צורך כי תשמיני לקראת הניתוח. פתיחת הבטן בעת ניתוח לפרוסקופי מתבצעת בכ- 3-5% מהמנותחים לכשמופיע סיבוך בעת הניתוח הלפרוסקופי או כשהאנטומיה אינה ברורה. בהצלחה בניתוח.
שלום. עברתי לפני כמה ימים ניתוח להוצאת כיס המרה,איזה מאכלים אני יכולה לאכול?
שלום. עברתי לפני כמה ימים ניתוח להוצאת כיס המרה,איזה מאכלים אני יכולה לאכול?
שלום. עברתי לפני כמה ימים ניתוח להוצאת כיס המרה,איזה מאכלים אני יכולה לאכול?
שלום רב, אני בת 24, עברתי לפני פחות משבועיים ניתוח לכריתת כיס מרה. עקב פגיעת הטרוקר ברטרופרטינאום נאלצו לבצע פתיחת בטן. לאחר בדיקה נמצא כי לא חלה פגיעה באיברים/בכלי דם גדולים (אם כי היה איבוד דם וההמוגלובין ירד ל-7). אחרי הניתוח שמתי לב לדימום בשתן אך חשבתי שזה טבעי. בימים האחרונים הופיעו דימומים שהכתימו את הבגדים. הדימום היום התגבר יותר וכמויות הדם משמעותיות יותר. אני נוטלת באופן קבוע גלולות מסוג פמינט. נשארה לי עוד גלולה אחת לפני ההפסקה. היתכן שיהיה דימום וסתי עוד בטרם סיימתי את הגלולות? יש סבירות שהדימום נוצר כתוצאה מהפגיעה שחלה בניתוח? שאלה נוספת: מה השכיחות לשיבוש כזה בניתוח מסוג זה כשמדובר במבנה גוף רזה?
דימום הנגרם מהטרוקארים במהלך ניתוח לפרוסקופי מוכר ובוודאי מוזכר לחולה כסיבוך ניתוחי. יתכן כי הגימום בשתן נגרם מפגיעה כליתית ואת הנושא את חייבת לדיין עם הרופאים שניתחו אותך. דימום בשתן חייב בירור. לגבי ההכתמה כעת- יתכן כי מדובר בווסת שהקדימה, אך לאור הסיבוך אותו חווית אני מציע כי תפני לרופא המנתח בכדי שישמע, יבדוק וייעץ לך לגבי ההמשך.
יש לי גוש באזור הלחי ,רופא כירוגי קבע לי מועד להוצאת הגוש בהרדמה של האיזור והוצאת הגוש בחתך מקומי השאלה האים זה בסדר. אולי צריך קודם צילום,דיקור וכדומה בתודה מראש
הפרטים במכתבך אינם מספיקים לקבוע חוות דעת.
