עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
הסכנות הבריאותיות לחטופים עם שובם: מה עובר על השבים בבתי החולים?
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
שנה למלחמה: 12 אלף פצועי צה"ל חדשים – דו"ח של אגף השיקום במשרד הביטחון
דו"ח חדש של אגף השיקום במשרד הביטחון, שהותר לפרסום אתמול, חושף את היקף הפגיעה חסרת התקדים במלחמת חרבות ברזל: זינוק של 20% במספר המטופלים באגף, מעל 1,500 לוחמים שנפצעו פעמיים ושינוי דרמטי בגיל הפצועים - מחציתם צעירים בני 30-18
תותבות לגפיים תחתונות
קטיעה או חוסר מולד בגפיים התחתונות עלולים לפגוע משמעותית בעצמאות וביכולת ההתניידות של הקטוע. תהליך התאמת תותבות לגפיים תחתונות הוא אמנם ממושך ולא פשוט, אך ניתן באמצעותו לחזור לרמת תפקוד כמעט מלאה
24 אלף נפגעים, 1.4 מיליארד לבריאות הנפש: ההישגים והליקויים במערכת הבריאות מאז 7 באוקטובר
משרד הבריאות פרסם סיכום מקיף של פעילות מערכת הבריאות בשנתיים שחלפו מאז תחילת המלחמה: מצב חירום רציף מאז שבעה באוקטובר, תוך התמודדות עם אירוע חסר תקדים בהיקפו
דו"ח מרכז טאוב 2025: כך פגעה המלחמה במערכת הבריאות
דו"ח חדש של מרכז טאוב חושף את המחיר הבריאותי הכבד של המלחמה: אלפי מאושפזים, זמני המתנה ארוכים יותר ועלייה דרמטית בצריכת תרופות לבריאות הנפש
איני מכיר את האפשרויות בבית לוינשטיין ובודאי לא בקופ"ח. אבל השכל הישר אומר שכמו בכל מוסד אישפוזי גם במוסד שיקומי עובדים רק שליש מהיום ושאר היום " מעבירים" נראה לי שהתנאים בבית -ובמיוחד לאוטיסט - מאפשרים ניצול יותר טוב של שעות היום. יש גם אפשרויות כמו אישפוז יום. לסיכום כדאי להתיעץ עםמומחה לשיקום .
שלום חן! צריך לבדוק את החולה ואת ממצאי דימות עדכניים, אך הסיכוי שהמצב יתפתח עד כדי צורך בקטיעת הרגל הוא לא נמוך... בברכה
ניבר שלום, זה לא פורום אורטופדי, אבל 'בגדול' השיקום יכול לקחת חודש-חודשיים, תלוי במצבו הרפואי, ובשאלות כמו האם מתאימים לו תותבת?, מה המטרה התפקודית - הליכה? וכו'. במחלקה האורטופדית אמורים לדעת מה הכיוון שלו מבחינת השיקום. בברכה, זאב
הסכנות הבריאותיות לחטופים עם שובם: מה עובר על השבים בבתי החולים?
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
שנה למלחמה: 12 אלף פצועי צה"ל חדשים – דו"ח של אגף השיקום במשרד הביטחון
דו"ח חדש של אגף השיקום במשרד הביטחון, שהותר לפרסום אתמול, חושף את היקף הפגיעה חסרת התקדים במלחמת חרבות ברזל: זינוק של 20% במספר המטופלים באגף, מעל 1,500 לוחמים שנפצעו פעמיים ושינוי דרמטי בגיל הפצועים - מחציתם צעירים בני 30-18
תותבות לגפיים תחתונות
קטיעה או חוסר מולד בגפיים התחתונות עלולים לפגוע משמעותית בעצמאות וביכולת ההתניידות של הקטוע. תהליך התאמת תותבות לגפיים תחתונות הוא אמנם ממושך ולא פשוט, אך ניתן באמצעותו לחזור לרמת תפקוד כמעט מלאה
24 אלף נפגעים, 1.4 מיליארד לבריאות הנפש: ההישגים והליקויים במערכת הבריאות מאז 7 באוקטובר
משרד הבריאות פרסם סיכום מקיף של פעילות מערכת הבריאות בשנתיים שחלפו מאז תחילת המלחמה: מצב חירום רציף מאז שבעה באוקטובר, תוך התמודדות עם אירוע חסר תקדים בהיקפו
דו"ח מרכז טאוב 2025: כך פגעה המלחמה במערכת הבריאות
דו"ח חדש של מרכז טאוב חושף את המחיר הבריאותי הכבד של המלחמה: אלפי מאושפזים, זמני המתנה ארוכים יותר ועלייה דרמטית בצריכת תרופות לבריאות הנפש
ציוד שיקומי – כך מתאימים כלים להתמודדות יומיומית ולשיפור איכות החיים
ציוד שיקומי הוא כלי חשוב לתפקוד היומיומי של אנשים עם מגבלות פיזיות. מכון אורטופדי מקצועי מאפשר התאמה אישית של כלי העזר לצורכי המטופל, כאשר ניידות, יציבות ובטיחות תורמות להליך שיקום מיטבי
איני מכיר את האפשרויות בבית לוינשטיין ובודאי לא בקופ"ח. אבל השכל הישר אומר שכמו בכל מוסד אישפוזי גם במוסד שיקומי עובדים רק שליש מהיום ושאר היום " מעבירים" נראה לי שהתנאים בבית -ובמיוחד לאוטיסט - מאפשרים ניצול יותר טוב של שעות היום. יש גם אפשרויות כמו אישפוז יום. לסיכום כדאי להתיעץ עםמומחה לשיקום .
שלום חן! צריך לבדוק את החולה ואת ממצאי דימות עדכניים, אך הסיכוי שהמצב יתפתח עד כדי צורך בקטיעת הרגל הוא לא נמוך... בברכה
ניבר שלום, זה לא פורום אורטופדי, אבל 'בגדול' השיקום יכול לקחת חודש-חודשיים, תלוי במצבו הרפואי, ובשאלות כמו האם מתאימים לו תותבת?, מה המטרה התפקודית - הליכה? וכו'. במחלקה האורטופדית אמורים לדעת מה הכיוון שלו מבחינת השיקום. בברכה, זאב
אסף שלום ברכותיי על שבחרת להתעניין בתחום הפיזיותרפיה. אענה על תשובותיך ע"פ סדר- 1. הלימודים אכן לימודים קשים ואינטנסיביים- הרבה מקצועות יסוד, חומר לימודי לא קל, מבחנים עיונים ומעשיים. הלימודים מאד מעניינים. רב הסטודנטים שאני מכירה הצליחו לעבוד תוך כדי הלימודים כדי לעזור במימון הלימודים/מגורים/מחייה. 2. בפיזיותרפיה תחומים רבים מעבר למכון. ילדים, שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי, פיזיותרפיה נשימתית, פיזיותרפיה לסחרחורות, בריאות האשה, ספורט הם רק חלק מענפים רבים במקצוע. בכל תחום ובכל מוסד אפשרויות התקדמות מגוונות. 3. לגבי השכר- תלוי בוותק, תלוי בסוג העבודה ובמוסד בו עובדים. 4. אריאל, בן גוריון, תל אביב וחיפה- איני יכולה להמליץ לך על מוסד אחד מתוכם, לכל אחד יתרונותיו וחסרונותיו, מכולם יוצאים עם הרבה ידע ותעודה של בוגר פיזיותרפיה. 5. לגבי הקורסים- זוהי בחירה שלך. רוכשים ידע רב במהלך הלימודים בתחומים השונים. אם תרצה לקחת קורסים לצורך העשרה טרם הלימודים- לשיקולך בלבד. הלימודים מעניינים והמקצוע הוא מקצוע חשוב ומשמעותי המכיל בתוכו תחומים רבים. מאחלת בהצלחה עדי
שלום רב, מהכתוב הנני מבינה שאמך עברה ניתוח להוצאת מפרק הברך ובהמשך מועמדת לניתוח החלפת מפר הברך. אם כך הדבר בשלב זה אסורה דריכה על הרגל אך זקוקה לשיקום לחיזוק שרירים לפני ניתוח נוסף. באזור המרכז קיימות מספר אופציות לשיקום חן במחלקות לשיקום כללי וחן במחלקות לגריאטריה שיקומית. בדרך כלל התחלופה במחלקות שיקומיות רבה כך שהמתנה לאשפוז שיקומי אינה עולה על ימים בודדים. בברכה, ד"ר צווקר
אזור העצבוב של שרש L4 ושרש L5 הנו לאורך הרגל ולא אזור שק האשכים
שלום רב, חלק מהתופעות שאתה מתאר יכולות להופיע לאחר נטילת ליריקה. אולם, לגבי הנימול ברגליים ובידיים, אני ממליצה לפנות שוב אל רופא היחידה בה אתה משרת. בברכה, ד"ר ריטה לקר מנהלת יחידת כאב
שלום רב, חלק מהתופעות שאתה מתאר יכולות להופיע לאחר נטילת ליריקה. אולם, לגבי הנימול ברגליים ובידיים, אני ממליצה לפנות שוב אל רופא היחידה בה אתה משרת. בברכה, ד"ר ריטה לקר מנהלת יחידת כאב
לא הבנתי אם הוא סעודי (מרותק) או שיקומי(שקבעו שיש פוטנציאל שיקומי) בכל מקרה לאדם מבוגר שמאושדפז בבית חולים וסיים את מחלתו שם אין מה לעשות בבית חולים וזה נורא קשה אבל אתם אמורים למצוא פתרון לבינתיים כמו בית אבות או מתכונת אחרת לצורך העברתו זמנית /,,,או לא
שיינה שלום, ההגדרה של שיתוק מוחין היא פגיעה מוטורית שאינה מתקדמת, עקב אירוע בהריון/ בלידה או בגיל הינקות. לעיתים שיתוק מוחין מלווה בבעיות נוספות, כגון הפרעה שיכלית, שפתית, בראיה, שמיעה ועוד. אמנם קשה לשמוע שלילד שלך יש שיתוק מוחין, אך מבחינה מעשית האבחנה חשובה גם כדי לדעת מה מצבו המדויק, וגם כדי לקבל את כל הזכויות הסוציאליות שמגיעות לכם (מביטוח לאומי, טיפולים בהתפתחות הילד, שיקום אורטופדי וכו'). תודה לאל שבנך תקין מבחינה שפתית ותיקשורתית. קרוב לודאי שהנוירולוגית שאליה פנית מנוסה, והגיעה לאבחנה על סמך תישאול ובדיקה מדודקים. אם אינך שלמה עם האבחנה- תוכלי לפנות לנוירולוג ילדים מנוסה או מומחה בהתפתחות הילד מנוסה. בהצלחה ותהיו בריאים!
ליעל שלום אנו כמנתחים לא ממש יודעים לאמר מי הוא מכון השיקום הטוב יותר, בתנאים טובים יותר וכדומה. זה סוג של דרוג שאין בידנו הידע ולא ההרשאה לנהל אותו. התחום הנו בסוברניות מלאה של הגורם המבטח הרפואי. מעבר לכך. ישנם מקומות רבים בארץ ובעולם שהמטופל עובר את השיקום בביתו ללא צורך במכון שיקום..... בברכה ד. גרינטל
שלום סטפני רפידות ג'ל שקנית בסופרפארם, מיועדות לכלל האוכלוסיה ולא יכולות להשתוות למדרס אשר נבנה במיוחד לרגלך. מצד שני, אם הרפידות מקלות על הכאב שלך, כדאי לך להמשיך להשתמש בהן - הכל לפי תחושתך האישית. בברכה, ברוניסלב
אין לי מה להוסיף לתשובתה של דנה. בברכה - דר' טיטיון.
דפנה שלום. ציון סיבת הכריתה חסר. חבישות גדם מבוצעות במטרה להוריד נפיחות ולעצב את הגדם כך שיתאים להלבשת בית הגדם שהוא חלק הפרוטזה שאיתו מוכנס הגדם לתוך הפרוטזה. גדם עם רקמה עודפת רבה ושצורתו אינה צורת קונוס הוא בעייתי להתאמת פרוטזה .כמו כן, בעיות תחושה ,נגעים עוריים, צלקת ניתוחית שאינה נרפאת והידבקויות בגדם יכולים למנוע התאמה לפרוטזה. בנוסף,במקרה הספציפי שציינת יש לשקול את יכולת המטופל לנייד עצמו בבטחון כשרק יד אחת משמשת לתמיכה.
בפרוטזות החדשות משמעות חבישות הלחץ לגדמים נמוכה ואף פעם לא מאוחר להכין הגדמים לפרוטזה.
דפנה שלום, ישנם הרבה גורמים מתערבים שיכולים להשפיע על מידת ההתאמה לפרוטזות, כמו גיל, מצב בריאותי כללי, מצב פיזיקלי לפני ואחרי הקטיעה, הגורם לקטיעות, מצב הגדמים, גובה הקטיעה ועוד. יש להתיעץ עם רופא שיקומי בלבד על מנת לבדוק האם אפשר להתאים פרוטזות. אפשריות: תה"ש, לוינשטין, ריעות ובטוח שיש עוד. בהצלחה, סאם
הגדם עובר תהליך התכוצות ספונטני. חבישת הגדם אמנם מזרזתאת התהליך אך אינה תנאי. בתי הגדם שעושם היום הנם ידידותיים מאד . כל מה שצריך הוא להתיעץ עם אורטוטיסט מנוסה
דפנה שלום לא ניראה לי שתהיה עקב כך מיגבלה בהתאמת פרוטזות בהצלחה
רומן, תודה על פנייתך. לצערי אין לי ניסיון רב עם אנשים המרותקים לכיסא גלגלים. ישנם מקומות של שיקום (שיקום לב, שיקום אורטופדי, שיקום נשימתי) אשר מותאמים למצבים שכאלה ויכולים לעזור. לדוגמא: ישנם מכוני שיקום לב בהם ישנם מכשירים אירוביים רק לפלג גוף עליון או מכשירים אשר מאפשרים חיבור הרגליים לדוושות ואז ניתן לדווש אפילו עם הרגל הטובה... או עם שתיהן בשילוב גפיים עליונות או בנפרד... אני ממליצה שתפנה למרכזי שיקום הלב והאורטופדים בתי חולים הקרובים לאזור מגורך. אני בהחלט מאמינה שניתן למצוא פיתרון שיפעיל גופנית את אביך כי בהחלט לא כדאי להימנע מפעילות אירובית ותנועתית לחלוטין. אל תהסס לפנות אליי שוב בתקווה שאוכל לעזור. בברכת התאוששות מהירה לאביך, יעל פרניק
מור שלום. יש הרבה עבודות על שיקום אורתופדי בספרות המקצועית. חפשי בגוגל או ב-MEDSCAPE בברכה - דר' טיטיון.
שלום רב, לצערי, יש לציין, שמחלתך ידועה כעקשנית לטיפול. יש לבחור שיטה המתאימה לך מתוך מגוון הטיפולים המודרניים. גריית עמוד השדרה באמצעות אלקטרודה היא אכן אחת מהשיטות האלו. העדר פגיעה ווסקולרית - ממצא משמח. בהצלחה. ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה
שלום לך, אין האתר ממליחץ על "מומחה: זה אן אחר. מומלץ לך לעיעין בדפי זהב באיזור מגוריך, בערך רופאים -אנדוקרינולוגים, ובדוק מי מהם עובד במרכזי הסוכרת הקרובים למקום מגוריך.
צר לי לשמוע על ההסתבכות שעברה אמך ואני מקווה כי היא תחלים והכל יסתדר בקרוב. בד"כ אם מתגברים על בעיית הזיהום הכאב מסתדר עם הזמן. לגבי אמצעים אחרים לשיכוך מדובר בתרופות חזקות יותר שעשויות להביא עמן תופעות לואי יותר בעייתיות. עיקר הטיפול בה צריך להסתבסס על שיקום ופיזיותרפיה שהיא כבר מקבלת לפי הבנתי, לא? בהצלחה.
מומחים ומכונים
