תוצאות חיפוש עבור ראומטיזם

התרופה באה בשלשה "גדלים" 60 מ"ג למקרים השכיחים םשל אוסטאוארטיטיס 90 מ"ג למקרים של דלקת מפרקים שיגרונית 120 מ"ג למקרים של התקףכאב בשל צינית אוכאב קשה במיוחד על רקע ראומטי אחר. רצוי להשאר ב60 מ"ג . ניתן לתתקורס קצר של 90 או 120 מ"ג ולחזור למינון הנמוך יותר. אין ידע על הסכנות הטמונו ת בטיפול ממושך בתרופה אבל סביר- עד שיוכח אחרת - להניח שאינה שונה משאר אחיותיה בנות אותו סוג ( COXIB ) כמו ויוקס או סלברה.

שלום פלקניל עובד לאט. הוא אינו משפיע על רמת RF ואנטי CCP. רמת אנטי CCP גבוהה בהקשר של דלקת מפרקים קלינית מכוונת מאד לאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית.

בדיקות דם תקינות לא שוללות נובחות מחלות ריאומטיות

שלום רב ממה שכתבת לא ניתן להגיע לאבחנה, אבחנות באורטופדיה נעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית, בדיקה והתרשמות מצילומים נפיחות ברגל יכולה לנבוע מהמון סיבות בין היתר יכול להיות קשר לברך, לבעיות הירך, בנוסף נפיחות יכולה להיות מבעיות ורידים ,למפה וכלי דם, תרופות, אי ספיקת כליות, בעיות הורמונליות שונות, זיהום וכולי יש לבצע בירור האם הנפיחות היא בברך או מחוץ לברף, בנוסף יש לברר מה הגורם לנפיחות – האם בעיות ראומטיות , האם דלקת כל שהי, או אחר כגון קרע של המניסקוס או שחיקת ברך או אחר , כל זאת ניתן לעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית ובדיקה צילומים אני לרוב מעדיף לפענח בעצמי , צילומים יש לשפוט בהתאם להיסטוריה הרפואית והבדיקה הפיסיקלית, לא פעם ישנם פענוחים של צילומים תקינים אשר לבסוף מתבררים כלא תקינים כששופטים אותם כאמור לבדיקה הפיסיקלית וההיסטוריה הרפואית נפיחויות חוזרות בברך ובייחוד נפיחות דו"צ צריכה להחשיד בכיוון מחלה ראומטית , בדרך כלל נלקח נוזל מהברך ונשלח לבדיקה תחת מיקרוסקופ ולבדיקה במעבדה ספירת תאים וכימיה. בנוסף יש צורך לבצע בדיקות דם מכוונות לאבחון בעיה ראומטית. במסגרת הבירור יש אולי צורך בבדיקת רופא עיניים לשלול אובאיטיס יש צורך לבדוק אם הנפיחות היא בתוך מפרק הברך או מחוץ לו, אם הנפיחות היא מחוץ למפרק הברך יכול זה להצביע על הצטברות של דם מתחת לעור- המטומה. אם הנוזל הוא תוך מפרקי יכול זה להעיד על בעיה בתוך סטורטוקרות הברך כגון מניסקוס, רצועה , עצם או סחוס. נוקשות במפרק הברך יכול להיות עקב שחיקה של הברך, הסיבות לכך הן רבות- היוצרות זיזי(עצם בתוך הברך), דלקות בסטרוקטורות של הברך, נוזל תוך מפרקי, עיבוי של מעטפת המפרק –עיבוי סינוביאלי ועוד סיבות רבות חשוב לקבל היסטוריה רפואית יכול זה לכוון לכיוון האבחנה, לדוגמה חבלה לברך שגורמת לכאב חד ונשמע בה צליל קליק בדרך כלל מדובר בקרע ברצועה הצולבת הקדמית, אם כי לא ניתן לשלול המון סיבות אחרות. קרע ברצועה בדרך כלל מלווה בנפיחות תוך מפרקית(נוזל בברך), כאבים וקושי בתפקוד המפרק בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

ממצאי האקו לא בהכרח מסבירים את החולשה והבחילות. מומלץ לפנות להערכה רפואית מלאה אצל רופא המשפחה לבירור התלונות.

שלום המונח ליפוזומלי בהקשר של ויטמינים אינו מוכר לי. ויטמין C ו D אינם לכשעצמם בעייתיים. יש להקפיד שלא משתרבבת חומצה פולית לתוך תכשירי הויטמינים ותפגע כך ביעילות המטוטרוקסט.

שלום רב מחלה ראומטית יכולה לפגוע בברך עד לשחיקתה שחיקה של מפרק הברך לרוב באה לידי ביטוי בקימה מישיבה , הליכה למרחקים קושי במדרגות עד לכאבים במנוחה תלוי בדרגת השחיקה ניתן להתעדכן במאמר על שחיקה של ההירך וברך באתר www.DrBender.co.il בבלוג , הטיפול נקבע בהתאם לסימפטומים דהיינו הכאבים והממצאים בבדיקה ניתן להתעדכן בבלוג באתר www.DrBender.Co.il תחת המאמר זריקות או ניתוח על סוגי הזריקות, בכדי לנסות ולשמר את מפרק הברך בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

שלום, קשה להעריך תלונה זו ללא בדיקה גופנית. האם מופיע בתזוזה או רק במנוחה? האם ישנה חולשה בנוסף? מופיע יותר בלילה? בעיקר בזמן הריונות? ממליצה לבצע בדיקה גופנית מקיפה על מנת להעריך את הסיבה. ניתן גם להעזר בבדיקת US בהתאם לממצאים בבדיקה הגופנית. בהצלחה!

שלום, פלקוויניל נחשבת לאחת התרופות הבטוחות בטיפול בדלקת מפרקים. תופעות הלוואי במידה ומתפתחות תחת טיפול בפלקוויניל כוללות בין היתר כאבי בטן, בחילות, פריחה, חולשת שרירים אך אינן שכיחות. מומלץ לפנות לבדיקת רופא עיניים עם התחלת הטיפול בתרופה. בנוסף, כמו בכל התחלת טיפול תרופתי חדש בשילוב עם קומדין, מומלץ לעקוב אחר INR וספירת הדם.

בדיקות דם לא קובעות אבחנה אך בהחלט מכוונת . הבדיקות שלך דורשות התייחסות אך חשוב ההקשר הקליני - האם יש דלקת מפרקים תפרחת יובש בעיניים כחלון באצבעות ועוד - כדי לתת אבחנה

שלום רב מחלת קרוהן היא מחלה עם מרכיב אוטואימוני אך מרכיב זה אינו היחידי. יש לה גורמים רבים בין היתר מרכיב סביבתי חזק הכולל תזונה, זיהומים, הרכב החיידקים במעי ועוד. במחלת קרוהן ניתן לראות עלייה בטיטר נוגדנים עצמיים שונים אשר מבטאים את התגובה הלקויה של מערכת החיסון לגורמים סביבתיים שונים כגון עליית טיטר asca, p-anca. הופעת נוגדנים עצמיים אינה הכרחית לאבחנת המחלה אך יש לה משמעות מבחינת אופי המחלה לעיתים. כפי שציינתי זיהומים שונים יכולים לתרום לביטוי קליני של המחלה, ותאוריית map היא אחת התאוריות שניסתה להראות זאת. אם כי לא הוכח באופן חד משמעי שהיא נכונה. בברכה ד״ר שניר

שלום, השאלה צריכה להישאל בפורום ראומטולוגיה ולא אורתופדיה ירך וברך. בברכה,

עיבוי עלי המסתם האאורטלי במידה ותפקוד המסתם תקין - אין לו כרגע שום משמעות. מחייב המשך מעקב באקו בעתיד.

המקרה שלך חריג. לרוב עליה של סטרפטוליזין מקבילה לדלקת חיידקית. במידה ומספר הדלקות רב, ממליץ על כריתת השקדים. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570

גם כאן - קשה לדעת מבלי לראות אולם ישנם כעת מקרים רבים של תופעה שנקראת pernio, אלו הן מעין כוויות קור שיכולות לחקות מחלה ראומטית ומופיעות בחורף. ממליץ להתייעץ עם רופא הילדים ובחשד - לפנות לראומטולוג ילדים.

שלום דוד מדובר בשינויים ניווניים הנגרמים כתוצאה מחלה של דלקת בפרקים. דלקת פרקים ניוונית - אוסטאוארטריטיס ניתן בצילום רנטגן, להבחין בשינויים מבניים בפרקי אצבעותיהם ו\או בפרקי גוף נוספים. אנשים אלה סובלים בדרך כלל מדלקת פרקים ניוונית (דגנרטיבית) הקשורה לסחוסים, אשר מכונה גם שיגרון ניווני, אוסטאוארטריטיס (osteoarthritis) או אוסטיאוארטרוזיס (Osteoarthrosis). מחלה זו המכונה בקיצור גם OA מורכבת מהמלים osteo (עצם) arthro (מפרק), ו- itis (סיומת שמבטאת מחלה או דלקת), ואילו הסיומת ארטרוזיס (arthrosis) בכינוי אוסטאוארטרוזיס, משמעה "מפרק מנוון". זוהי מחלת המפרקים השכיחה ביותר אשר בצורה הראשונית שלה, נוטה לפגוע במפרק אחד או יותר אצל מרבית בני האדם בשלב כלשהו בחייהם, בצורות שונות של חומרה, החל מ"בלתי מורגש" שניתן לאבחון רק בצילום רנטגן ועד "חוסר אפשרות לתפקד". בברכה אלי נחום

הבדיקה תקינה

החריגות חסרות כל משמעות הבדיקה סה"כ בגדר הנורמה

מקרה מורכב, מעט פרטים כדי לקבוע. אני מבין שלא הייתה אבחנה מקדימה של לופוס, והכל התפתח אחרי? בכל מקרה, על פי הסיפור לא ניתן לקבוע דבר, גם לא ברור למה היה דימום מוחי ומה הנסיבות של לקיחת בדיקת ANA ואחרות? שיגרון(?) זו מחלה אחרת ולא ברור לי ההקשר של המילה למקרה, על פי מה שרשמת.

1. תקין 2.שהבדיקה בסדר 3.היפרדינמי זה טוב מאד ואתה יכול לרוץ

אי אפשר כאן להסביר את תוצאות הבדיקה יש באקו ממצאים שהם חריגים כמו למשל הרחבה של חדר ימין בלי להכיר אותך לא אוכל להתחיל לנחש מה זה אומר ומה משמעות הממצא מטופל שאני שולח לאקו אני נוהג בעצמי להסביר לו מה נמצא ומה משמעות הבדיקה

שלום, לפעמים נותנים מיקופנולט או מבטרה. אם יש החמרה כדאי לשקול OFEV שיכול להאט את ההדרדרות.

שלום, קשה לדעת. יתכן ומדובר רק בסימנים דלקתיים אבל צריך להשלים את הבדיקה ולהחליט על הטיפול.