תוצאות חיפוש עבור תסמונת-אנגלמן

רפי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום איני בטוח שמקור הטעם הינו ברפלוקס ניתן לבצע בדיקתPH אימפדנס תחת טיפול תרופתי ולראות באם עדיין יש רפלוקס משמעותי

לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב

שלום רב סיבות לכאבים בירך יכולים להיות רבים מאוד , ניתן להתעדכן בבלוג באתר www.DrBender.Co.il באופן כללי כאבים באזור מפרק הירך יכולים , להיות כאבים מוקרנים מהגב, כאבים מוקרנים מהאגן(בעיות גניקולוגיות) , יכולים הם להיות עקב בעיה במפרקי הירך עצמם(כגון שחיקה,קרע בלברום, תסמונת תפס FAI ) ויכולים להיות סיבות רבות אחרות כדוגמת בקע מפשעתי או פמורלי, או דלקות שונות סביב המפרק כאבים סביב מפרק הירך יכולים להיות כתוצאה משחיקה של מפרק הירך, צילומי אגן ומפרק הירך יכולים להראות היצרות של סדק מפרק כביטוי לשחיקה של הירך – Narrowing of joint Space. כאבים במפשעה הם אופייניים מאוד לשחיקה של המפרק , אך עם זאת יכולים גם להיות כאבים במפשעה בגלל סיבות רבות אחרות כגון בקע מפשעתי או כאב מוקרן מהגב או האגן עצמו בבדיקה פיסיקלית ניתן להתרשם מהגבלה בתנועות הירך וקיצור של הרגל לרוב, חשוב לציין שבעמידה אם יש עקמת בגב או אנכיות של הגב יכול קיצור זה לא לבוא לידי ביטוי . שחיקה של מפרק הירך לרוב מקרינה עד לברך, כאבים לאורך הרגל לרוב הם מהגב, אין דבר אחד או בעיה אחת שוללת את הבעיה האחרת ולרוב שתי הבעיות קיימות הן שחיקה של מפרק הירך והן בעיות גב כאבי גב יכולים להקרין לרגליים, לעיתים אין כאבי גב רק כאבים בגפיים או בעכוז, יכול זה ליצור כאבים ברגליים כבדות, קושי ללכת , כאבים לאורך הרגליים כאבים בירך(לעיתים מפורש ככאבים ממפרק הירך), כאבים בברך , זרמים ברגליים נימול , כאבים עד כפות הרגליים או רק בשוק ישנן מספר סיבות לכאבים סביב מפרק ירך, התנגשות של עצם הירך לאחת מעצמות האגן נקראת Ischiofemoral impingement syndrome , תפס איסכיופמורלי , המרחק בין האיסכיום לטרוכנטר הקטן המצוי בירך אמור להיות כ 20 מ"מ , לעיתים המרחק לא נשמר וגורם לחיכוך , דבר זה יוצר שינויים בשרירי הקואדריצפס. לרוב המצב הוא לאחר ניתוח או טראומה, אך תוארו גם מקרים ללא כל זאת. לרוב הטיפול הוא טיפול שמרני תפס אחר אשר יכול להיות סביב האגן הינו מציטוטים קודמים- תסמונת FAI תפס/התנגשות/צביטה או מה שנקרה Femoraloacetabular Impingement syndrome) FAI.( FAI הינה הפרעה/חיכוך לא תקין הנוצר בין עצם הירך לעצם האגן כתוצאה מאנטומיה לא תקינה בחולים מסוימים ראש הירך אינו מותאם לעצם האגן, דבר זה גורם למגע לא תקין בין צוואר הירך לעצם האגן בתנועות מפרק הירך המגע הלא תקין הזה עם הזמן יכול לגרום לפגיעה במעטפת מפרק הירך הנקראת לברום ולפגיעה בסחוס הפגיעה בלברום ובסחוס יכולה להתקדם לשינויים שחיקתיים של מפרק הירך FAI יכול לתת כאבים וקליקים באזור מפרק הירך בדרך כלל באזור המפשעה, ירך ישנם שני סוגים של FAI , Cam Impingement Pincer Impingement הסוג הכי שכיח הוא הופעת שני הסוגים יחדיו בחולה אחד בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מהגבלה בתנועות המפרק ,ניתן לבצע בנוסף בחינה מסוימת היכולה לעורר את הכאב בירך באם יש חשד לקרע של הלברום ובאם מתכננים התערבות ניתוחית יש הצדקה לביצוע MRI ניתן לגלות קרעים בלברום ב MRI , אך בדיקת הזהב הינו הזרקה של חומר ניגוד יחד עם חומר הרדמה למפרק חומר ההרדמה המוזרק לירך יכול לשכך את הכאבים במפרק הירך ועל ידי כך לתת אינדיקציה שמקור הכאבים הינו מפרק הירך ולא כאב מוקרן לדוגמא מהגב בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.Co.il

מיכאל שלום, תסמונת לכשעצמה אינה מקנה נכות, אך הליקויים הנגרמים כתוצאה ממנה יכולים לזכות באחוזי נכות בביטוח לאומי ובמקרים מסוימים בפטור ממס הכנסה בריאות

שלום 1. אם התרופה פועלת, לרוב השיפור הוא שילוב בין השניים 2.אבחון לפי בדיקה וניתן גם בדיקות דימות 3. יתכן חבלה, מערכת שרירית-גרמית

שלום לך איתן. תסמונת שלפוחית רגישה מוכרת גם בגברים וסיבותיה שונות. אצלך עד כה הטוביאס נתן פתרון אבל אם התרופה עובדת פחות חשוב קודם כל לשלול מקורות אחרים להפרעה כמו דלקת שתן או הגדלה של הערמונית (בהיותך גבר זה משפיע). ניתן במקביל לטוביאס לתת לך לפי צורך טיפול אנטיביוטי או טיפול לשיפור זרימת השתן או הקטנת הערמונית- בהתאם לממצאים בבדיקות שתבצע. מירבגרון היא תרופה חדשה לשלפוחית רגיזה, עובדת במנגנון שונה מהאנטיכולינרגים ואין בעיה לטול אותה יחד איתם אבל עדיין לא נמצאת לשיווק בארץ. בוטולינום נמצא כטיפול יעיל לשלפוחית רגיזה לפחות לתקופות ולעיתים צריך לחזור עליו. עד כמה שידוע לי אינו בסל וכנראה עולה כמה אלפי שקלים אך ניתן לברר זאת דרך קופ"ח או הביטוחים בשונים וידוע ליש שברוב בתי החולים הגדולים ניתן לקבלו כטיפול לשלפוחית רגישה. כפי שציינתי אם משהו אחר גרם להפרעה שהחמירה וירידה בתגובה לטוביאס- הטיפול בו יחזיר את המצב לקדמותו. לצערי לא ניתן לקחת יותר מ 8 מג' טוביאס ליום.

ערב טוב ענבל, האם בזמן לעיסה יש כאב שמתעצם-מתחזק במהלכה? האם הכאב אותו את מתארת נמשך לאורך זמן,או מתעורר לשניות-דקות בעת לעיסה? אתייחס. בברכה

תסמונת הלב השבור איננה מה שאת עוברת עכשיו. תסמנת הלב השבור היא ארוע חריף דמוי התקף לב עם פגיעה בתפקוד הלב לרב בעקבות סטרס חריף ( ולא כרוני). כנראה שכל מה שאת מרגישה אכן קשור לפרידה מבן זוגך ולמרות שאני קרדיולוג ולא יועץ זוגי מצטרף להרגשה שלך שאולי כדאי לשתף אותו בהרגשתך וכך יוקל לך.

נתי שלום אני מציעה שתפני לאנדוקרינולוג לשלול סיבות לקושי בירידה במשקל

סופי שלום, חשוב מאוד לקחת omeprazole בשעה קבועה כל יום. עדיף לקחת התרופה על קיבה ריקה (מומלץ לקחת בבוקר לפני המנה הראשונה ביום על מנת לקבל אפקט יעיל ביותר בדיכוי הפרשת חומצה קיבתית). מומלץ ליטול התרופה רבע שעה לפחות לפני הארוחה. חשוב מאוד לאכול לאחר נטילת התרופה. חשוב מאוד ליטול את התרופה כפי שרשום למעלה על מנת לקבל האפקט הרצוי ביותר, אם זה קשה לך אפשר ליטול הכדור בבוקר ולאכול מיד ארוחת בוקר

יש להבדק אצל מומחה ברפואת הפה. קיימת תופעה הקרויה תסמונת הפה השורף. יתכן כי מדובר בכך. בהצלחה

כמויות הסוכרוז והלקטוז בתכשיר הן קטנות ולא צפויות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות במערכת העיכול, אלא אם ידוע לך שאת סובלת מאי סבילות לכמויות קטנות מאוד של סוכרים אלה. התרופה קולוטל נמצאה יעילה לטיפול בעוויתות המעי וכך אמורה להפחית את תסמיני תסמונת המעי הרגיז. כמו כל טיפול תרופתי, התרופה אינה יעילה ב-100% מהמטופלים יעילותה ותופעות הלוואי שעלולות להתרחש במהלך השימוש בה שונות במטופלים שונים. התרופה נוטנסיל מכילה חומר פעיל שונה מזה שבקולוטל, אך שנהם פועלים באופן דומה של הפחתת עוויתות במעי. יש ליידע את הרופא על חוסר היעילות של התכשיר קולוטל ולהיוועץ עמו בנוגע לתכשיר המתאים לך ביותר.

התכשיר פרדניזון שייך לקבוצת תכשירים משפחת הסטרואידים. סטרואידים מהווים טיפול במגוון של מחלות, לרוב דלקתיות בהן ישנו צורך לדכא את פעילות המערכת החיסונית של הגוף ולמתן את התגובה הדלקתית. תופעות לוואי הנובעות משימוש בסטרואידים הן לרוב תלויות מינון ושכיחותן עולה בשימוש במינונים גבוהים של סטרואידים. עם זאת, הרבה מתופעות הלוואי של סטרואידים עלולות להתרחש גם כאשר נוטלים מינונים נמוכים אך באופן ממושך וכרוני. ישנם מחקרים שונים על השפעות של סטרואידים, והמינון הנלקח/משך הלקיחה לא תמיד יכולים לנבא במדויק הופעה של תופעת לוואי כזו או אחרת. יחד עם זאת ניתן לומר שהרבה מתופעות הלוואי של סטרואידים נובעות משימוש בסטרואידים של 3 שבועות לפחות או לשימוש במינון גבוה (למעלה מ 20 מ"ג ביום). תופעת הלוואי השכיחה של נטילת סטרואידים (אף במינון נמוך של 5 מ"ג ליום) כוללת הופעת תסמינים האופייניים ל"תסמונת קושינג" כגון פנים עגולות (פני ירח), הופעת רקמת שומן עודפת בגב וצוואר אחורי, עליה במשקל, השפעה על העור (העור נעשה דק יותר) והופעת שטפי דם קטנים תת עוריים, אקנה, סימני מתיחה, עליה בהופעת שיער (הירסוטיזם) ושינויים במצבי רוח. כמו כן יתכנו הפרעות עיניות אך בד"כ לאחר טיפול ממושך בסטרואידים. תופעות לוואי נוספות בשימוש בסטרואידים אשר לרוב מתרחשות תחת טיפול במינונים גבוהים יותר כוללות אצירת נוזלים ועליה בלחץ דם, עליה ברמות הסוכר והשומנים בדם, עליה בסיכון לשברים ועליה בסיכון לזיהומים. לרשימת תופעות הלוואי המלאה יש לעיין בעלון לצרכן המופיע במאגר התרופות באתר משרד הבריאות. https://data.health.gov.il/drugs/alonim/Rishum_9_121478018.pdf לשאלתך, נטילת סטרואידים במינון נמוך לא נקשרה עם פגיעה בפוריות האשה. חשוב לציין כי יש להקפיד לקחת סטרואידים על קיבה מלאה ועדיף (אלא אם נאמר אחרת על ידי הרופא) בבוקר וכן לפנות לרופא בכל הרגשה כללית רעה או תופעת לוואי.

התרופה cipralex (המכילה את החומר הפעיל Escitalopram) שייכת למשפחת ה-SSRIs החוסמת קליטה חזרה של סרוטונין במוח. נטילה במקביל לתכשיר Zaldiar (המכיל patacetamol ו-tramadol) עלולה לגרום לעלייה ברמות סרוטונין כיוון שגם ל-tramadol השפעה על רמות סרוטונין. סרוטונין הינו נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) אשר עלייה ברמתו עלולה לגרום ל"תסמונת סרוטונין" אשר מתבטאת בסימני אי שקט, חרדה, רעד, נוקשות שרירים, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, עלייה בחום גוף ועוד. בנוסף שילוב שני התכשירים עלול להגביר סיכון לפרכוס. כמו כן, שילוב תכשירים שמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית (ליריקה, ציפרלקס וזאלידאר), עלול לגרום לדיכוי מערכת העצבים המרכזית ופגיעה בערנות. ככלל, אין איסור לשלב את התכשיר, השילוב ניתן כאשר הרופא מחליט כי התועלת הצפויה מהטיפול עולה על הסיכון הפוטנציאלי מהשילוב בהתחשב במצב הרפואי וגורמי סיכון של המטופל. יש להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות וליידע את הרופא במידה ומתרחשות. נדגיש כי בפורום ניתן מידע כללי ואין כל המלצה לסתור את הנחיות הרופא המטפל, יש לוודא כי הרופא מודע לנטילה המשולבת של התכשירים ולפעול עפ"י המלצותיו.

אין דחיפות פנה לאנדוקרינולוג פרופ מ קראוס

אנגיומיוליפומה (AML ) הוא גידול שפיר של הכליה המכיל רקמות שריר, שומן וכלי דם. נדיר מאד שיהפכו לגידול ממאיר. 80% מהאנגיומיוליפומות מכונות "אקראיות", ז"א מופיעות במטופלים ללא תסמונת גנטית. במקרים אילו על פי רוב הגידול הוא יחיד, גדל לאט ובדרך כלל אינו גורם לתסמינים (אלא מאובחן באקראי במהלך ביצוע בדיקות הדמיה). שכיח יותר בנשים בגיל העמידה. כ 20% מה AML מופיעות כחלק מתסמונת גנטית המכונה Tuberous sclerosis complex (TSC) המאופינת בגדילה של גידולים שונים באברים שונים בניהם הכליה, המוח העור. במחלה זו ה AML נוטות להופיע בגילאים צעירים יותר, פעמים רבות בשתי הכליות (ז"א יש מספר גידולים בו זמנית), קצב הגידול מהיר יותר ועלול לגרום לתסמינים של כאב מקומי, דמם בדרגות חומרה שונות, ו/או נזק לרקמת הכליה התקינה עקב "אפקט מסה" (זאת אומרת עקב גודל ה(AML. יש עוד מחלה נדירה בשם Sporadic pulmonary lymphangioleiomyomatosis ובה יש הופעה של AML מרובות. העובדה שנמצאו מספר AML בשתי הכליות מכוונת אולי לכך שאין מדובר בAML אקראית. מעצם היותן קטנות הסיכון לתסמינים וסיבוכים הוא קטן כרגע. הממצא מחייב המשך בירור (בדיקת רופא עור, בדיקת רופא עיניים MRI מוח , אקו לב, הדמיית ריאות– בשאלת גידולים נוספים המאפינים AML). נא לפנות לרופא המטפל. בהצלחה!

אורי שלום, מה אפשר לעשות בנוגע למצב הזה? -- כדורים טבעיים (כדורי מנטה) בשם colpermin למה הגזים האלו נשארים כלואים במעי ולא יוצאים כולם כמו שצריך? -- לרוב, אין לחולי תסמונת מעי רגיז יותר גזים מבאדם בריא, אך הם מפריעים לו הרבה יותר... לא כמות הגזים אשמה אלה רגישות המטופל... האם יש בדיקות נוספות לאבחנה? -- תבחין נשיפה לבירור תת-ספיגה של סוכרים: לקטוז, פרוטקוז, קסילוז (הנקרא גם SIBO) -- בדיקת דם למחלת צליאק או תרופות שיכולות לשחרר את הגזים כמו שצריך להיות וכמו אצל אדם בריא ללא מעי רגיש, או תרופות שיפחיתו את כמות הגזים? colpermin מרפא שריר חלק של מעי דק ומפחית את המתח שהגזים גורמים פחם פעיל סופך גזים. לא יעיל במיוחד אך בהחלט ניתן לנסות פרו-ביוטיקה עוזרת לחלק מהמטופלים אם אין הטבה עם כל הנ"ל - לפנות למרפאת תסמונת מעי רגיז באחד המרכזים הגדולים (בבילינסון זאת מרפאה של דר' רם דיקמן) מועדים לשמחה, לב ליכטנשטיין

יש מספר עבודות בנושא המראות שיתכן וישעליה קלה לסיכון לתסמונת דאון ואולי הפרעות אחות העשויות להתגלות רק בציפ גנטי. ממליצה לבצע בדיקת NIPT בדיקת דם לגילוי תסמונת דאון בדמך כדי להקטין עוד יותר את הסיכוי שמדובר בתסמונת דאון לגשת ליעוץ גנטי לראות האם במצב זה עדיין ידש המלצה לדיקור או ניתן לנשום עמוק ולשקול לוותר עליו לאור סיכון משמעותי ללידה מוקדמת בהצלחה

על פי התאור המפורט אין בעיה בכבד הרבה בריאות

איחור בן מס' שעות בהזרקת קלקסן במהלך הריון איננו כרוך בסיכון כלשהו

CRP אכן גבוה למדי ואכן דורש התייחסות= אבחנה קודם כל. ספירת הדם הלבנה גם היא גבוהה ורומזת לזיהום חיידקי. אם מגיל 3 חודשים יש לה אירועים תכופים, יש מקום שתגיע בצורה מסודרת לייעוץ במרפאת ילדים, אולי באחד מבתי החולים לילדים. מציע לך לנהל יומן סימפטומים= לרשום תאריכי המחלה (יהיה לך קל לשחזר כי היית במרפאה פעמים רבות) לחפש מחזוריות כלשהיא (נסיון מעניין יהיה לחפש קורלציה בין התאריכים שאת היית במחזור לבין החולי של ביתך למשל)

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

שלום רב, בהחלט יתכן שאפשר לקבל נכות בגין זה. הייתי עם זאת שוקל לפנות באמצעות עורך דין או גוף כמו המרכז למימוש זכויות רפואיות. בברכה, ד"ר אילן טל www.medical-opinion.co.il