תוצאות חיפוש עבור ציטלופרם

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום אני בן 19 וחצי 1.65 היה לי עבר עם מחלה כרונית בלב wpw ולקחתי עוד 2 כדורים ביום אחד נורמלול ואחד ציפרמיל וניראה לי שמכיתה ז הפסקתי לגבוהה אני אחרי 3 צריבות ועכשיו לא לוקח שום כדור האם אוכל ליגבוהה עד גיל 21 או שנעצר לי הגדילה והגביהה אשמח לתשובה .

שלום רב הנני בן 62 סובל מחרדות ואו סי די מזה שנים רבות, מטופל ברסיטל במינון של 40 מג במשך חודש וחצי ישנה הטבה בחרדות אך תופעות הלוואי אינן חולפות תחושת ריחוף וכאבי ראש חזקים טבלתי נסבלים גם עם נטילת משככי כאבים,האם ניתן לרדת במינון של 20 מג מפאת גילי??אודה לתשובתך! בכבוד רב

שלום דר' אני בת 52, בריאה בד"כ, יש לי כאב גל בגב תחתון בצד שמאל מזה מספר שבועות) בבדיקת שתן נמצאו התוצאוצ: PH (U) 8.5 Nitrit (U) NEGATIVE Ketone (U) NEGATIVE Glucose (U) NEGATIVE Urobilinogen (U) NORMAL Bilirubin (U) NEGATIVE Protein (U) 10 Leucocytes (U) NEGATIVE Erythrocytes (U) NEGATIVE בדיקות הדם נראות תקינות: Glucose (B) 92 100 יחידות: mg/dl 70 Urea (B) 18 43 יחידות: mg/dl 17 Creatinine (B) 0.75 0.95 יחידות: mg/dl 0.51 eGFR 92.0 ml/min/1.73m² Uric Acid (B) 3.2 6 יחידות: mg/dl 2.6 K+ Potassium (B) 4.3 5.1 יחידות: mmol/l 3.5 Na- Sodium (B) 137 146 יחידות: mmol/l 136 Ca-Calcium (B) 9.6 10.4 יחידות: mg/dl 8.1 Mg-Magnesium (B) 2.2 2.5 יחידות: mg/dl 1.9 בבדיקת שתן שביצעתי לפני שנה וחצי היה כבר חלבון 10 ו PH 8 ולא נעשה ברור יש לציין שאני לוקחת רסיטל מזה 5 שנים מה יכולה להיות הסיבה ? אילו בדיקות נוספות עלי לעשות ? בתודה רבה

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום אני נוטלת רסיטל(40 מ"ג) כ4 שנים אני כל הזמן מרגישה חולשה חוסר תפקוד, לחצים ...חולשה ברגליים מרגישה שקשה לי לתפקד בחיי יום יום אין דחף לכלום, נלחצת שיש לי לעשות משהו, קושי לעמוד בלחץ, חוסר אנרגיה. יושנת בבקרים ומרגישה רק רוצה להיות במיטה זה נורא פוגע לי בחיי היומיום, יש טיפול לזה? יש לציין שב"ה בדיקות תקינות מרגישה כאילו צריכה משהו שיעורר אותי ויתן מרץ יש דבר כזה? מאוד חשוב לי כי נורא קשה לי ככה להיות תודה רבה מראש וסליחה על אורך המכתב

שלום רב נוטלת זאלדיאר לכאבי גב כבר כמה חודשים. מעוניינת לחדול מתרופה זו. האם יש להורידה בהדרגה כדי למנוע תופעות גמילה? בזמנו נאמר לי שלזאלדיאר לא מתמכרים הגם שהוא מכיל טרמדול. אם רצויה הדרגה - כיצד היא מתבצעת? תודה וברכה עפרה

שלום ד״ר יקר אני סובל מocd מגיל 10 בערך. היום בן 36. בזמן האחרון תחושת ניתוק מהמציאות כמו גז צחוק בטיפול שיניים. אני מרגיש כאן אבל לא כאן. ממש מוזר. זה קרה לי בעבר , אבל בתקופה האחרונה זה קורה המון לאורך ימים שלמים. חשוב לציין ששיניתי טיפול תרופתי. בונסרין/רסיטל וקלונקס. אני יודע שזה תוצר של חרדה ושאין מה לדאוג. אך, האם יש דרך להעביר את ההרגשה הזאת? תודה רבה עוד דבר בבקשה - האם bonserin הינו כדור משמין ,או שהוא מעורר תאבון וכך הוא גורם להשמנה ? תודה רבה

בעקבות פרוץ חרדות והתקפי חרדה, פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שסביר מאוד שלאור מצבי אזדקק ל-2 כדורים. אכן עקב חוסר תגובה המינון הועלה ל-20 מ"ג וגם כאן חוסר תגובה. הוספנו כדור מירו 15 -30 מ"ג ללא שינוי חיובי. ניסינו פאקסט, רסיטל וויאפקס עד למינונים המירביים ללא רגיעה. לבסוף הפסיכיאטר העריך שאני זקוק לכדור בשם קלונקס במינון 2 מ"ג בלילה. הכדור הציל את חיי והפסיק את התקפי החרדה למשך כמה שנים טובות. לצערי אפקטיביות הכדור ירדה וכעת יש שוב התקפי חרדה תחת הקלונקס. נתנו לי לוסטרל 100 מ"ג והייתה הטבה חלקית לאחר 8 שבועות. העלו לי לוסטרל ל-150 מ"ג ואני לוקח כמעט שבועות ובאופן מפתיע לא רק שאין שיפור אלא יש החמרה של המצב. כלומר תחת מינון 100 מ"ג הרגשתי פחות התקפי חרדה מאשר עם מינון 150 מ"ג. האם במצב כזה ראוי לשקול ירידת מינון לוסטרל חזרה ל-100 מ"ג? ירידה במינון תביא בהכרח להחמרה בחרדה?

שלום ד"ר מחאג'נה השנה הופיעו אצלי כמה אירועים של דימומים בצואה. פעם אחת מאוד מסיבית במשך כמה ימים, שהסתיימה כמו שהופיעה. בימים האחרונים דם בצואה לסירוגין. התחיל לפני שלושה ימים. רחצתי את הכלב שלי בישיבה על כסא, במאמץ פיזי מתון. פשוט התכופפתי והרגשתי עומס על הבטן וכאבים. שעה לאחר מכן היתה יציאה דמית. אתמול בערב והלילה הופיעו פלפיטציות. כמו כן כבר זמן מה שיש לי סחרחורות. .קולונוסקופיה וירטואלית נמצאה תקינה שאלתי באופן קבוע בבדיקות מופיעים ערכים מוגברים מעט של fibrinogen calcu ו Aptt-sec כמו כן גם מוגבר מעט. בדיקות גזים בדםcrp ורידי חריגות, אבל מבינה שאי אפשר ממש להתייחס לסקאלה המקובלת כיוון שהיא של דם עורקי. האם יש בחריגות שציינתי כדי להסביר במשהו את הדימומים? כיוון שהרופאים לא יודעים את הסיבה. נשללו טחורים או פיסורה. האם עלי לבקש המשך בירור של הערכים החורגים הנ"ל. תודה.

אני לוקח מספר שני ציפרלקס לצורך טיפול בחרדה והתקפי פאניקה. יש לי תופעות לוואי שקשה לי לחיות איתם כגון: עייפות קשה (יכול לישון גם 10-12 שעות), השמנה, אובדן חשק מיני וזקפה וקושי בריכוז. עשיתי בדיקה גנטית ויצאו לי מספר אופציות כעדיפות ביותר עבורי: ציפרמיל, פבוקסיל, לוסטרל ופרוזק. איזה מהתרופות היית ממליץ למי שסובל מתופעות הלוואי שציינתי שנחשבת לבעלת מיעוט תופעות הלוואי הללו וגם יעילה בטיפול בחרדה והתקפי פאניקה?

שלום חברות וחברים, מתנצל שלא הספקתי לענות (היתה לי אתמול הופעה שהסתיימה מאוחר מאוד). יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות, נשוב וניפגש בראשון (ואז גם אגיב). אודי

שלום ד"ר. אני סובל מהפרעת חרדה מוכללת והתקפי פאניקה. לאחר ניסיון שלא עזר עם ציפרלקס, רסיטל ופאקסט במשכי זמן ובמינונים מקסימליים- לא נראתה הטבה משמעותית. לכן ניתן לי ע"י פסיכיאטר קלונקס 2 מ"ג אשר העלים את התקפי הפאניקה אך לא שינה את הפרעת החרדה הבסיסית ממנה אני סובל. הוסיפו לי ויאפקס XR וגם כאן לא נראה שיפור גם לא במינון 225 מ"ג. הפסיכיאטר המטפל הציע לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים הכימים ע"י העלאת ריכוז של סרוטונין (ע"י חזרה לציפרלקס 20 מ"ג), העלאת ריכוז של הגאבא (המשך עם קלונקס 2 מ"ג) והעלאת ריכוז דופאמין ונוראדרנלין (ע"י וולבוטרין XR). האם אין סכנה שוולבוטרין יחמיר חרדות? יש סיכוי טוב ליציאה מהמצב עם הטיפול שהציע הפסיכיאטר?

האם תרופות נגד חרדה/דכאון כמו צפרלקס יכולות להשיע על חשק או תפקוד מיני? מוריד או מעלה..? ואם אקח לתקופה ארוכה אז אפסיק מה יקרה?

ד"ר שלום לך. מגיל נערות אני סובל ממגוון תסמינים גופניים , נפשיים ומחשבתיים שמאפיינים הפרעת חרדה ומחשבות מטרידות. כבר יותר מעשר שנים שאני מנסה תרופות רבות ללא שינוי חיובי: ציפרלקס עד 20 מ"ג פאקסט עד 40 מ"ג ויאפקס XR עד 300 מ"ג מירו עד 45 מ"ג רסיטל עד 40 מ"ג יש עוד מה לעשות מבחינה תרופתית?

אמא שלי בת 80=היא סובלת ממחלת הדכאון לפחות 20שנה.ב-10 שנים אחרונות נטלה מס'גדול של כדורים נוגדי דכאון שלא עזרו.לפני חצי שנה הפסיכיאטר נתן לה רסיטל 20 מ"ג. שקצת השפיע .ואחר כך העלה את המינון ל-30 מ "ג. היתה הטבה קצת והיו לאמא שלי ימים טובים.אבל בחודשיים אחרונים המצב שוב הדרדר לדכאון קשה(בכי.בחילות.חולשה.חוסר אנרגיה.פסמיות.חוסר תאבון.לא קמה מהמיטה ) אציין שב-3 שנים אחרונים נטלה מירו 45מ'ג שהפסיכיאטר הפסיק בגלל חוסר אפקטביות שלו. בשבוע הבא יש לנו שוב תור לפסיכיאטר במרפאה.אבל כבר ניסינו כמעט את כל סוגי הכדורים.אנחנו חסרי אונים .

האם ציפלרקס יכול לעזור איפה שרסיטל כבר הפסיק?

שלום, אם אני נוטלת 30 מג של רסיטל, האם אני יכולה ליטול גם אלטרולט? אני צריכה את זה למניעת מיגרנות. האם זה בטוח? יש אינטראקציה בין התרופות?

שלום רב, הנני סובל מחרדות ואו סי די מזה שנים,הנני מטופל ברסיטל 40 מ"ג.ישנה הטבה בחרדות אך שיפור קל מאוד באו סי די,הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות בהדרגה ל 60 מג ,למיטב ידיעתי המינון המקסימלי של רסיטל הוא 40 מ"ג,האם מותר לקחת 60 מ"ג?? בתודה מראש

שלום רב. הנני בן 62 סובל מחרדות ואו סי די מזה שנים,עד לפני שנתיים טופלתי ברסיטל במינון של 40 מ"ג,לאחרונה החמרה בחרדות ובאו סי די.התחלתי מינון של רסיטל ב20 מ"ג שבוע, לאחר שבוע עליתי ל30 מ"ג והחרדות התגברו,דרך אגב הנני לוקח 1 מג קלונקס מזה 27 שנים,האם עלי להמשיך במינון של רסיטל ל40 מג או לחזור ל20 מג??מה המינון של קלונקס שאני יכול לקחת??? בתודה מראש

שלום. אני לוקח שנתיים כל יום רסיטל וקלונקס 0.75 מג בבוקר ובנוסף עוד 0.75 מג בלילה. לפני 8 ימים העברתי את מנת הבוקר של הקלונקס ללילה כך שבעצם כעת בבוקר לוקח רק רסיטל ואת הקלונקס במנה אחת מרוכזת של 1.5 מג בלילה. בימים האחרונים אני מרגיש התגברות של תסמיני חרדה עקב השינוי עם הקלונקס. כמה זמן צפויות להמשך תופעות אלו המתרחשות עקב "געגוע" של המוח למנת הבוקר שהועברה לטובת הלילה?

שלום רב דוקטור, האם ניתן לשלב חוסמי בטא יחד עם ציפרמיל? תודה רבה

אני בן 40 סובל מגיל נערות מהפרעת חרדה מוכללת שהחמירה למצב של התקפי פאניקה. ניסיון לטפל בתרופות הבאות לא הביא כל הטבה ואולי אפילו החמיר את המצב: ציפרלקס עד 20 מ"ג פאקסט עד 30 מ"ג רסיטל עד 40 מ"ג ויאפקס XR עד 300 מ"ג +אריפליי עד 5 מ"ג רמוטיב 500 מ"ג רמרון עד 45 מ"ג א. האם יש טעם לנסות את התרופה פרוזאק? ב. מה יכולה להיות הסיבה שאין תגובה אצלי לכל כל הרבה תרופות שניסיתי במהלך השנים? לקחתי כל תרופה לפחות 3 חודשים. אנשים מספרים שהכדורי שינו להם את החיים לטובה ואני מתוסכל שאצלי זה פשוט לא עובד משום מה !!! ג. הכי חשוב, מה לעשות כאשר יש חרדה פעילה בצורה גם בצורה התקפית אבל התרופות המקובלות לא עוזרות?

ד"ר בבקשה תשובתך- יש לי מגיל נערות הפרעת חרדה שהחמירה להפרעת פאניקה בגיל 25. אז לראשונה פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שאצטרך כנראה 20 מ"ג. לצערי, הכדורים ממש לא עזרו וגם חיזוק של כדורי מירו לא הועילו. כך התרחש גם עם רסיטל, פאקסט וויאפקס. לבסוף ניתן לי קלונקס 2 מ"ג וזה עזר. תחת ביקורת פסיכיאטר המשכתי לקחת את הקלונקס שנים כי שום דבר אחר לא הראה יעילות. לצד הקלונקס לקחתי גם ויאפקס כי הוא עזר לי לאנרגיה טובה אך לא לחרדה. עם השנים, הטיפול כבר לא היה יעיל ואני תקוע עם קלונקס. היה ניסיון למקסם את מינון הויאפקס ובמקביל להוריד את הקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. סבלתי גיהנום מהירידה במינון הקלונקס וכצפוי העלאת מינון של ויאפקס לא הועילה. אני תקוע על קלונקס 1 מ"ג וסובל מחרדות. הפסיכיאטר נתן לי לוסטרל שידועה ביעילות גבוהה לפי מחקרים אך גם כאן, אין שיפור משמעותי או יציב גם בחלוף 4 חודשי טיפול. אני מיואש שכך אצטרך לחיות את שארית חיי, גם עם כדורים ובפרט שהם לא יעילים משמעותית ואין יום שעובר ללא תסמיני חרדה כבר שנים.זה מן הסתם לא עוזר לשיפור מצב הרוח ומוביל לדיכאון ופסימיות. מה אפשר לעשות במצבי? למי לפנות? שהרי טיפול תרופתי מקובל לפי הספר אינו עוזר לי ואם ארד בקלונקס יתגברו החרדות ואם אשאר תחת אותו מינון אמשיך עם חוסר מענה מספק לחרדות. יש אור בקצה המינהרה? כדורים כמו מודאל יכולים להיות התשובה ואחרי איזון חרדה איתם אז יהיה אפשרי להוריד לאט לאט את הקלונקס?