תוצאות חיפוש עבור סרקומה

שלום שרון, ליפומה זה גידול שפיר שכיח למדי, שניתן ברוב המקרים לאבחן אותו קלינית (ז"א ללא בדיקות הדמיה) על פי מראה אופייני ובדיקה גופנית. כשאכן מדובר בליפומה קטנה ופשוטה אין חובה לבצע ניתוח, ואם זה מפריע או מציק ניתן לנתח והדבר לא אמור לפגוע מבחינה תפקודית. מנגד, יש מצבים בהם מה שנראה כמו ליפומה מחייב בירור נוסף טרם החלטה על ניתוח - אם מדובר בליפומה שגדולה מ- 3-4 ס"מ בקוטרה, חובה לבצע ביופסיה טרם כל החלטה בנושא לאחר הערכה ע"י כירורג מומחה לסרקומה. הסיבה לכך היא שישנם גידולי סרקומה שדומים מאוד (ולעיתים זהים במראה שלהם גם בבדיקות הדמיה) לליפומה, אך הם ממאירים באופיים, ומחייבים ניתוח שונה שיבוצע ע"י כירורג שמומחה לכך באופן ספציפי. גם במקרים שבהם ליפומה גדלה באופן ברור יתכן ויש גם מקום לשקול ביופסיה. לא היה ברור לי בשאלה מה גודל הליפומה ומה הקצב בו גדלה, ולכן אשמח אם תקבעי תור למרפאתי ואוכל להעריך זאת מקרוב, להחליט על הצורך בביופסיה ולתכנן את התוכנית הניתוחית להמשך. הרבה בריאות!

שלום לאה, ראשית אני אגיד שאני מבין את התסכול שלך מחוסר הידיעה והאיטיות בתהליך האבחנה. הופעה של גוש כמו זה שאת מתארת הוא אכן מטריד, אך חשוב לזכור שהדבר לא בהכרח אומר שמדובר בגידול סרטני, ויש לכך אבחנות אפשריות אחרות. גם ממצאי ה- MRI לא בהכרח חד משמעיים - סרקומה זו משפחה של גידולים נדירים, ודרושה מומחיות ספציפית בתחום כדי לאבחן זאת על פי הדמיה. לרוב, פענוח של בדיקות MRI בקהילה נעשה על ידי רדיולוג מומחה שהוא בוודאי נהדר, אך בסבירות גבוהה ביותר (ואולי כמעט ודאית) שאינו מומחה לסרקומה באופן ייעודי. גם כשמדובר על ביופסיה - יש הרבה ניואנסים חשובים בטכניקה של הביופסיה עצמה (למשל - האזור המדוייק בגידול ממנו נלקחת הביופסיה), ועוד יותר מכך חשיבות שהפתולוג שמאבחן את הביופסיה יהיה כזה שמומחה לגידולי סרקומה - וכאלו כמעט ולא ניתן למצוא במסגרת קופת חולים. יש מחקר מדהים שהראה שכשביופסיות עם אבחנה של סרקומה על ידי פתולוג כללי נבדקו על ידי פתולוג מומחה לסרקומה - ב- 40% מהמקרים התשובה הפתולוגית השתנתה באופן מהותי. זה שיעור עצום. ולכן, אני מאוד ממליץ לך לקבוע איתי פגישה כדי שנוכל לבצע הערכה כוללת של הדברים ולהשלים את הבירור במסגרת קבוצת הסרקומה הרב-תחומית שלנו. הדברים יכולים לעשות הבדל עצום, ובתקווה גם בהמשך להציע לך את הטיפול/ניתוח הטוב ביותר שיתן לך את הסיכויים הטובים ביותר להחלמה מלאה במקרה ובו אכן מדובר בסרקומה. רפואה שלימה ומחכה לשמוע ממך, מני.

שלום אביטל, ליפוסרקומה זה תת-סוג של גידולי סרקומה, כאשר מקור הגידול במקרה זה הינו בתאי שומן של הרטרופריטונאום (החלל שנמצא מאחורי איברי הבטן). ההתנהגות הביולוגית של הגידול הזה שונה מהגידולים הנפוצים של איברי הבטן (לדוגמה: סרטן המעי-הגס) ומחייבת מומחיות ספציפית בתחום, נסיון והבנה של הביולוגיה של גידולי סרקומה. כיום האפשרות היחידה שמעניקה סיכוי לריפוי היא ניתוח, בהנחה והמחלה מוגבלת לחלל הבטן ולא שלחה גרורות, אך הניתוח "תפור" למידותיו של המטופל בהתבסס על מיקום המחלה, מאפיינים פתולוגיים ספציפיים של המחלה (את חלקם ניתן לקבוע ע"פ ממצאי ההדמייה), גודל הגידול והיחסים שלו עם האיברים הסמוכים. ואל כל זה כמובן נכנסים המאפיינים של המטופל - מצבו התפקודי, תחלואת הרקע שלו, רצונותיו, ויכולתו להתמודד עם ניתוח בהיקף נרחב. בשל מורכבות העניין והצורך לדייק את הפרטים, ממליץ לכם להגיע למרפאתי עם כלל בדיקות ההדמייה שביצע ושאר הבירור שנעשה, ונוכל לדון בדברים לעומקם ולבנות עבורו יחד תוכנית טיפול וניתוח מותאמת ומושכלת. אשמח לפגוש אתכם, ומאחל לכם הרבה בריאות!

שלום ורד, ראשית, האמירה בפענוח ה- CT אינה אבחנה חד-משמעית של מחלה גרורתית, וגם אכן כך הדבר, ישנם הרבה גורמים שישפיעו על אפשרויות הטיפול והפרוגנוזה. במידה ומדובר בגרורה בודדת, חמש שנים לאחר כריתת הגידול המקורי, וללא כל גרורות נוספות באתרים אחרים - יתכן וזו כל המחלה שנותרה בגופך, ושאפשר יהיה לקוות לריפוי בעזרת ניתוח סרקומה ייעודי. ראשית, נצטרך להעריך ע"פ ההדמיה את אופי הממצא ורמת החשד לגביו, מיקומו, גודלו והממשק שלו עם איברים אחרים. כל זה יהיה גם בהתבסס על ההדמיה הקיימת, וגם בהשוואה להדמיות קודמות. במידה ויהיה ספק אבחנתי לגביו - יתכן ובשלב ראשון נרצה לבצע ביופסיה, במידה והדבר אפשרי מבחינת המיקום. אני מציע שתקבעי תור למרפאתי בהקדם, אליה תגיעי עם כלל המסמכים הרפואיים שברשותך בהקשר הזה ובדגש על דו"ח הפתולוגיה מהניתוח המקורי שעברת, וכן כלל ההדמיות שביצעת (העדיפות הינה לראות את התמונות עצמן, אני מניח שיש ברשותך דיסקים של הבדיקות). נוכל לרדת לעומקם של דברים ולדבר על האפשרויות. ובכל מקרה, בטרם נקבל החלטה סופית אני נוהג להציג מקרים מסוג זה בפורום רחב בו חברים מספר רופאים מומחים לסרקומה מדיסיפלינות שונות - כירורגים, אונקולוגים, רדיולוגים ופתולוגים. הגישה הזו לקבלת החלטות במטופלים עם גידולי סרקומה הינה מוכחת כמשפרת פרוגנוזה ולעיתים ממש עושה את ההבדל ותורמת לסיכויי ההחלמה. מחכה לפגוש אותך, ושתהיה רפואה שלימה!

שלום עינת, מה שלומך? אני אתחיל בגילוי נאות ואומר שאיני מבצע ניתוחים בשיטת MOHS, ובהחלט יש לשיטה הזאת יתרונות במצבים מאוד מסויימים ועבור גידולים מסויימים. באופן כללי, אני חושב שאבחנה של DFSP צריכה קודם כל להיות מנוהלת ע"י כירורג אונקולוג מנוסה עם סרקומות, ואז גם אם נלקחת החלטה לבצע ניתוח MOHS, זה נעשה לאחר הערכה מקיפה ומעמיקה, ומותאמת לסיטואציה הנתונה. אחרי הגילוי הנאות הזה, אגיד שדווקא בסיטואציה של DFSP (סרקומה עורית שיודעת להתנהג באופן אגרסיבי מאוד מקומית, ולערב גם רקמות עמוקות) – יש חסרונות רבים לביצוע MOHS לדעתי. אנסה לעמוד על כמה מהם כאן: קודם כל, DFSP זה גידול שנוטה לחדור לעומק הרקמה, ולערב רקמות עמוקות יותר מהשכבה השטחית של העור, לעיתים מערב גם שרירים ואפילו עצם (כשהוא חודר עמוק יותר). טכניקת MOHS נועדה ופותחה כדי להתמודד עם שוליים היקפיים של גידולים עוריים, ועם עומק יחסית דק של רקמה מתחת לפני העור. כשניתוח מחייב כריתה עמוקה יותר, הטכניקה הזאת הופכת לפחות מתאימה, וסביר שלמבצע הטכניקה יש פחות נסיון בכריתות עמוקות יותר עם מעורבות של רקמות רכות. שנית, ב- MOHS יש תלות גדולה מאוד ביכולת של מבצע הבדיקה להסתכל על הרקמה שנכרתת תחת מיקרוסקופ, ולזהות תאי גידול כדי לדעת מה מצב השוליים של הכריתה, והאם צריך לכרות עוד רקמה. הבעיה האמיתית היא שכדי לזהות תאי גידול מסוג DFSP, דרושות בדיקות פתולוגיות יותר מעמיקות (מה שאנחנו מכנים בכותרת-על "אימונוהיסטוכימיה"), ומדובר בבדיקות שאין שום דרך לבצע בזמן אמת תוך כדי הפעולה. בנוסף, צורת הצמיחה של הגידול היא מאוד לא טיפוסית, ותאי גידול קטנטנים יכולים להסנין את רקמת השומן ולהקשות מאוד על מבצע הבדיקה לזהות תאי גידול. ומאותם נימוקים – DFSP הוא גידול נדיר, עשרות בודדות של מקרים בשנה בישראל, והכלל היסודי ביותר בניתוחי MOHS הוא שהניתוח מתבסס על הנסיון של המבצע ויכולתו לזהות את תאי הגידול ב"זמן אמת", הנסיון הזה מוגבל יותר כשמדובר בגידול נדיר. נימוק לא פחות חשוב מאלו שנאמרו למעלה, הוא תת-סוג של DFSP שנקרא Fibrosarcomatous DFSP, וזו לא רק סמנטיקה – מדובר בתת-סוג אגרסיבי הרבה יותר שמחייב התייחסות אחרת. ישנם נתונים קריטיים עבור הצוות המטפל כדי לקבל החלטות טיפוליות, שניתן לקבל אותם רק מכריתה מלאה ושלימה של הגידול (מה שנקרא "מקשה אחת"), וניתוח MOHS פשוט לא מאפשר את זה (הגידול נכרת הרבה פעמים בחתיכות, עם קושי להעריך את הארכיטקטורה השלמה של הגידול). בתהליך הזה יכולים "ללכת לאיבוד" ממצאים שימנעו למשל ממטופל לקבל לאחר הניתוח קרינה, בסיטואציה בה יש בכך צורך של ממש. וכדי להקשות עוד על הפרוצדורה בקונטקסט של DFSP, בגלל היקף הכריתה המתחייב לרוב בגידולים מהסוג הזה, ותבנית הצמיחה והחדירה של הגידול לרקמות ההיקפיות – היתרונות כביכול של MOHS ברמה הקוסמטית כמעט ואינם קיימים, ובאופן אישי ראיתי כמה מקרים שבהם התוצאה הסופית הייתה לכל הפחות לא אופטימלית. ולבסוף, הטיפול בסרקומות למיניהן (ומדובר בעולם ומלואו של מחלות שונות עם ביולוגיה שונה) מחייב טיפול במסגרת צוות סרקומה ייעודי ומנוסה, הדבר משנה לחלוטין את הפרוגנוזה וסיכויי ההחלמה, והדבר מגובה במחקרים רבים שנערכו בנושא. אני חושש שניתוח MOHS בסיטואציה של סרקומה במקרים רבים נעשה מחוץ לצוותי עבודה מומחים לסרקומה, ויכולות להיות לכך בעיות. לסיכום אגיד שאיני שולל לחלוטין את הטכניקה בהקשר של DFSP, היא בוודאי טובה ומצויינת לגידולים מסויימים כמו SCC או BCC (הרבה פחות מומלצת למלנומה, יש לציין), אבל במקרים מאוד מסויימים ולאחר הערכה יסודית. כמובן שמוזמנים בחום להגיע אלי למרפאה לפגישה והערכה יסודית, ונוכל לדון על הדברים ברמה הפרקטית ובאופן שמותאם אישית לסיטואציה של אימך. שתהיה הרבה בריאות! ד"ר מני ברכה.

לורד, בהמשך לדיון קודם, 1.האם ה-CT לאחר הנתוח כלל הזרקת חומר ניגוד? 2.האם קיים פענוח רשמי של ה-CT ? 3.MRI כדאי לבצע עתה. 4.קצב התחלקות התאים גבוה למדי.הישנות סרטנית-אפשרית:מעבר מדרגה 2=מנינגיומה אטיפית,ל-3=מנינגיומה אנפלסטית,או סרקומה.

היי דוד, למען האמת זו שאלה שכיחה שיוצא לי לפגוש ממטופלים שלי שעברו ניתוח לכריתת סרקומה (באופן כללי, עוד לפני שמתייחס לסוג הסרקומה הספציפית). חשוב לי להדגיש שלא מדובר ב"עונש", אלא בחלק אינטגרלי מהטיפול כדי לאפשר לנו לזהות מוקדם חזרה מקומית של גידול, או הופעת מחלה גרורתית. ועדיין, זה כלי שצריך לדעת להשתמש בו באופן מושכל, וחשוב שהמעקב ייעשה ע"י מומחה לסרקומה. ישנם סוגים רבים ומגוונים של גידולי סרקומה (מעל ל- 100 תתי-סוגים), בעלי ביולוגיה שונה והתנהגות שונה זה מזה. הבנה עמוקה של הביולוגיה של המחלה הספציפית של המטופל הספציפי היא זו שצריכה לנווט את תוכנית המעקב. ישנן סרקומות, דוגמת דרמטופיברוסרקומה פרטוברנס (DFSP), שבאופן כמעט מוחלט אינן שולחות גרורות מרוחקות (אך כן יכולה לחזור מקומית ולהתנהג גם באופן אגרסיבי מקומית, במיוחד אם נכרתה בניתוח לא נכון מבחינה אונקולוגית). יצא לי לפגוש מטופלים עם דרמטופיברוסרקומה שהגיעו ליעוץ, שמשום מה במשך כמה שנים שלחו אותם לבדיקות הדמיה כלל-גופית בתדירות גבוהה - בלי שום אינדיקציה. זו דוגמה שנועדה להסביר את המורכבות של המחלה הזו, לא חלילה לרמז שלך ספציפית אין צורך במעקב. לגבי הסרקומה שלך, מלבד העובדה שהייתה ממוקמת לירך ושנכתב בכותרת "ליפוסרקומה", חסרים פרטים רבים שמקשים עלי לענות על השאלה שלך (וגם אם היו כתובים כאן, קשה מאוד לתת המלצות כאלו דרך הפורום מבלי שפגשתי אותך והתעמקתי בפרטים ובניואנסים). ישנן סרקומות מסויימות של הגפיים, דוגמת ליפוסרקומה ממויינת היטב של הגפה (Well-differentiated liposarcoma) שארגון הבריאות העולמי (WHO) החליט לשנות עבורן את הטרמינולוגיה ולכנות אותן Atypical Lipomatous Tumor, ולא סתם - ההתנהגות של הסרקומה הספציפית הזאת ובמיקום הספציפי הזה שונה מהותית מאותה הסרקומה כשהיא ממוקמת למשל בחלל הבטן (הרטרופריטונאום), והרבה פחות אגרסיבית במקרה זה. ההבנה הזאת השפיעה על אופן המעקב ומשכו במטופלים שעברו כריתה של גידול כזה. לעומת זאת ישנן סרקומות אחרות של הגפה שבעלות סיכון משמעותי מאוד להופעת גרורות מרוחקות, וישנה חשיבות גדולה למעקב הדוק שכולל בדיקות הדמיה כדי להיות עם "האצבע על הדופק" ולאתר חזרת מחלה מוקדם ככל הניתן כדי לשמור על היכולת להשפיע על הדברים ולעזור למטופל. אני כן אגיד שהחרדה שנלווית לבדיקות ההדמיה היא מאוד מובנת, וכמטפל אני משתדל להיות רגיש לעניין הזה. וחשוב מאוד שיהיה שיח גלוי ורגיש בין המטפל למטופל, בוודאי במחלות מהסוג הזה. מציע לך לנסות ולהבין מהרופא שמטפל בך בשגרה את הנימוקים והשיקולים לבדיקות ההדמיה אליהן הוא מפנה אותך, ונחיצותן. במידה ותרצה חוות דעת נוספת בנושא הזה או בכלל באשר למצב מחלתך - מוזמן בחום לקבוע פגישה במרפאתי, להגיע עם כלל המסמכים מהעבר והדיסקים של בדיקות ההדמיה שביצעת, ונוכל לדון על הדברים לעומק ובצורה מותאמת אישית למצבך הרפואי. הרבה בריאות, מני ברכה.

איני אונוקלוג ילדים וכדאי לשאול את הרופא המטפל. אכן השתלה עצמית היא טיפול מקובל בסקרומה יואינג - בד"כ מדובר ב 2 או 3 מחזורים בהם נותונים תאי אב עצמיים כדי לתמוך במח העצם שצריך להתמודד עם הטיפול הכימותרפי.

מה השאלה מה אומרת הסננה שומנית של הכבד? מדובר על מעורבות כבדית משנית לתהליכים שונים, סנדרום מטבולי, טיפולים תרופתיים, השמנה וכו השלכה בהתאם לקשר עם ממצאים וגורמי סיכון נוספים

לצערי איני מתמצא בתחום. זהו פורום לויקמיה והשתלות מח עצם. מציע לפנות לפורום ממאירויות סולידיות/אונקולוגיה.

שלום לך יואל, נמק עצם על רקע הקרנות עשוי להגיב היטב לטיפולים בתא לחץ והוריה זו נמצאת בסל השירותים. מן הראוי שהאורטופד האונקולוג ימליץ על טיפול זה והקופה חייבת לתת טופס 17. את הטיפולים אתה יכול לקבל באחד משני המרכזים, או באסף הרופא או ברמב''ם\אלישע שבחיפה. פנה לאחד משני המרכזים וקבל את כל המידע.

לילה טוב, קשה לי להבין מהתיאור שלך מדוע ואיך נקבע כי הסרקומה בשד היא אכן גרורה?? השד אינו בד״כ מקום שכיח לגרורות, מאידך תתכן סרקומה בשד, אך כמובן בהעדר אינפורמציה יותר נרחבת לא אוכל לחוות דעה לגבי המחלה ובכל מקרה כדאי שתבדק ע״י כירורג שד. ברוב המקרים בדיקת פט בטווח של חודש איננה בעייתית מבחינה אונקולוגית אבל כמובן שאין מניעה שתנסו להקדים את הבדיקה (אולי במכון אחר?) בבריאות, דינה

האבחנה לא נעשית בבדיקת US אך ניתן להיעזר בבדיקת US במידה ויש עוד סימנים, כגון גדילה מהירה מאוד של הרחם, זרימות דם לא תקינות וכו. את צריכה להיות במעקב גינקולוגי סדיר וטוב.

המשך הטיפול על ידי אורתופד. בדיקתו הוא יתרשם אם מםדובר בגוש גרמי או גושרקמה רכה . לברור גוש גרמי הוא יזדקק לצילום רנטגן ואולי טומוגרפיה מחשבית. לברור גוש רקמה רכה - אולטרהסאונד ויתכן גם מר"י. אם יש שמץ של חשד לממאירות יש לבצע ביופסיה

באיזור חיפה - דר לביא עופר ואמנון עמית במרכז פרופ בן ברוך גילי פרופ פישמן עמי ודר לוי טלי בירושלים - פרופ בלר

הלן מידע על אוקראין כפי שמופיע בספר בפרק על טיפולים אנטיסרטניים הניתנים בזריקות: אוקראין הינו תרופה המשלבת בין צמח הקלדוניום ((Chelidonium majus, המוכר זה שנים רבות בתכונותיו האנטי-סרטניות, ובין חומצה תיו-זרחתית. שילוב זה נועד להגיע לתאים הזקוקים לכמות גדולה של אנרגיה, כמו תאי גידול, ולהצטבר בתוכם. לעומת זאת, תאים נורמליים זקוקים לכמות קטנה יותר של אנרגיה, ולכן השילוב הנ"ל נמשך אליהם במידה קטנה יותר. פעילות אנטי-סרטנית של אוקראין • גורם לאפופטוזיס, כלומר למוות מבוקר של תאי סרטן. • גורם למניעת ייצור DNA, RNA וחלבונים בתאי הגידול אך לא בתאים הנורמליים. • משפיע במידה סלקטיבית על אספקת חמצן לתאים נורמליים ולתאי גידול. • מגביר ייצור TNF – חומר הגורם לנקרוזה של גידולים. • מפריע ליצירת כלי דם חדשים בגידולים (אנטי-אנגיוגנזה). הפעלה של מערכת החיסון משפר את היחס T4/T8, מפעיל תאי NK ומגביר את פעילות הפגוציטים. ניסויים קליניים אוקראין התגלה כיעיל בממוצע אצל 40 אחוז מהחולים המטופלים. תגובות טובות נצפו בסרטני המעי הגס, הריאות, שלפוחית השתן, הערמונית והשד ובגידולים גינקולוגיים. בניסוי שנערך בבית-החולים האוניברסיטאי בקייב שבאוקראינה נמצא כי 76 אחוז מחולי סרטן הלבלב שטופלו באוקראין חיו שנה ויותר, לעומת 9.5 אחוזים בקבוצת הביקורת. במחקר דומה שנערך באוניברסיטת אולם (ULM) שבגרמניה, קיבלו חולי סרטן לבלב לא-נתיח אוקראין בלבד או אוקראין בשילוב עם גמזר והושוו לקבוצת חולים שקיבלו גמזר בלבד. בשתי הקבוצות שקיבלו אוקראין זמן החיות היה גבוה בהרבה (7.9 חודשים ו-10.4 חודשים בהתאמה) מאשר בקבוצה שקיבלה גמזר בלבד (5.2 חודש). קליניקה פרטית בגרמניה, שבה טופלו חולים עם גידולים מתקדמים באוקראין בשילוב עם היפרתרמיה מקומית, דיווחה על נסיגה מלאה של הגידולים אצל 20 אחוז מהחולים, נסיגה חלקית אצל 60 אחוז ועל חוסר תגובה על הטיפול אצל 20 אחוז. חולה עם גידול גרורתי של הכליה הגיב בנסיגה מלאה של הגידול שנמשכה 32 חודשים. חולה אחרת, עם סרקומה רטרו-צפקית הגיבה בנסיגה מלאה. שילוב עם הקרנות אוקראין מפחית השפעת הקרנות, ולכן יש להימנע ממתן אוקראין במקביל להקרנות. תופעות-לוואי לאוקראין במינונים אלה אין תופעות-לוואי ידועות. במינונים גבוהים יותר נצפו חום, סחרחורת, כאבי ראש, צימאון והשתנה מרובה. מינון אוקראין ניתן בעירוי תוך-ורידי במינון של 25-5 מ"ג ליום. Dr. Nowicky 004315861224 fax 00431 5868994 www.ukrain.com ד"ר יוסף ברנר

היי עידן, נתחיל בזה שגוש ברגל שמופיע באסוציאציה לטראומה הוא שכיח למדי, אך לא כל גוש שמופיע באזור של חבלה הוא באמת המטומה תמימה בסופו של דבר. העובדה שהגוש לא נעלם, ואולי אף גדל עם הזמן, גורמת לי להתייחס אליו ביותר חשדנות. טראומה או חבלה מקומית לא "מייצרת" סרקומה, אבל ישנם מקרים בהם חבלה שכזו לאזור שהיה בו גידול עוד קודם, מפנה את תשומת הלב של המטופל לקיומו של אותו גידול, וגורמת לו להיות מורגש. יש פעמים בהן מפספסים את הגידול תחת ההנחה שזו רק תגובה מקומית לחבלה. נוכחות הכאב או העדרו לא מכוונים אותנו מבחינת אבחנה – רוב הסרקומות לא כואבות, בוודאי לא בשלבים הראשוניים שלהן. אך ישנם מצבים בהן לחץ או גירוי על עצב מקומי מצד הסרקומה מייצר תחושה של כאב. גם חבלה לאזור של סרקומה יכול לייצר תהליך דלקתי שיגרום לכאב או רגישות מקומית, ולכן נוכחות הכאב לא שוללת קיום של סרקומה באזור. ההמלצה שלי היא לא להבהל ולהלחץ מחד, אך גם לא להזניח את הדבר ולהניח שמדובר בחבלה חסרת משמעות מאידך. מציע לך בחום להגיע אלי לפגישה במרפאתי ברמת-גן או בירושלים, כדי שנוכל לדבר על הדברים לעומק ולהבין את השתלשלות האירועים. כך אוכל גם לבדוק אותך ולהבין טוב יותר את המראה והמרקם של הגוש. כתלות בממצאים – נחליט אם יש צורך בביצוע הדמייה דוגמת US, או אם ישנו חשד של ממש בדיקת MRI בפרוטוקול מתאים (ולעיתים גם ביופסיה). אם יש ספק אמיתי בין גוש ובין המטומה פשוטה – בוודאי שראוי ונכון לברר את הדברים, ולעיתים בדיקה של רופא כללי במצבים האלו לא מספיקה (מבלי להעליב את העבודה הקשה והמדהימה שעושים רופאים בקהילה). הרבה בריאות, ד"ר מני ברכה.

שלום נעמה, עדיף לדון בדברים כאלה מול הרופאה המטפלת. כל מקרה שונה. רק בריאות. ירדנה

שלום דבורה, 1. אין לי מושג למה התכוונה הכירורגית הפלסטית המתוארת בשאלתך. 2. אינני מכיר קשר סיבתי בין 'הרפס' לבין 'אנגיומה'. 3. אני ממליץ לך לחכות בסבלנות לתוצאת הביופסיה. הרבה בריאות אפי

שלום, 1. כן. 2. לעיתים סטרואידים יכולים להקל. מומלץ מעקב אונקולוג מטפל ורופא הריאות.

אוקי

שלום מנשה השאלה היא מהם התסמינים הקלינים צהם אתה סןבל ומהי מטרת הקרינה. באמצעות קרינה ניתן לשלוט מקומית בגידןל ואילו כימותרפיה מטפלת גם באיזורים אחרים במטרה להביא לנסיגה של הנגעים. ניתן גם לשלב בין שני אמצעים אלו. ממליצה לפנות למרכז סרקומות ולהתייעץ עם מומחה בנושא. בריאות שלמה

גיסט הינו גידול סרטני מסוג סרקומה, שיש לו טיפול מאד ספציפי ומאד יעיל, גם כטיפול טרום ניתוחי אם המחלה נתיחה, גם לאחר ניתוח וגם אם המחלה לא ניתנת לניתוח- גליבק, ובהמשך תרופות נוספות על פי מאפיינים גנטיים של הגידול. מאחלת בהצלחה בניתוח ובטיפול שאחריו.

אתה מתאר מגע מיני מזדמן לא מוגן. אין ספק שצריך להיבדק ל HIV 3 שבועות אחר כך. אם אתה שלילי הסיכוי להדבקה ב KS הוא אפסי. רק אם יש הדבקה באיידס זה עשוי לקרות.