תוצאות חיפוש עבור מולה

שלום וברכה התחלתי טיפול בבית חולים איכילוב לפני חודש כרגע אני כבר לקראת סוף טיפול של טיפות fml לשיפור עין יבשה כשהסתכלתי עכשיו במחש הרגשתי קצת הרגשה של טשטוש ויש לי שאלה אני עובדת כל יום בוקר במעון יום שיקומי של ילדי חינוך מיוחד העבודה מתישה אותי וגם אני באה הביתה בלי כח בגלל שאני מקבלת משכורת יותר גבוה (בשכר שעתי...) אין לי יום חופשי אבל כשזה כבר מגיע על חשבון של משהו אחר שם אני כבר נשברת.. התחלתי טיפול של עין יבשה לפני חודש בבית חולים איכילוב אצל דוקטור כהן הוא אמר לי לחזור אליו בחודש נובמבר התחלתי להסביר להם שהמצב לא נראה לי שזה ימשיך ככה... יש תורים שכבר עשיתי לפני החגים ואני כל הזמן דוחה דברים שאני צריכה ולכן רציתי לשאול שאלה האם החמרה בראיה יכול לגרום מי לעבוד בעבודה קשה כל היום בלי יום חופשי ובלי יכולת להתכונן למשהו??? האם הטשטוש בעיניים יכול להיות תוצאה של לשבת מולה מחשב כל היום? האם יכול להיות של עליה במסםר בגלל משקפיים לא נכונים בעבר הייתי צריכה לעשות משקפיים חדשים ועוד לא עשיתי מי אז (וזה כבר כמה חודשים שאני הולכת מספר לא נכונה וכל יום אני באה הביתה עייפה...) האם יכול להיות הגורם יותר עין יבשה ללא טיפול וללא שטיפת עיניים מי היובש ??? או יותר העייפות של העיניים בגלל התאמצות עם המשקפיים בגלל המספר?? תודה רבה ויום טוב

שלום רב, יש לי שאלה, הייתי היום עם בתי בת 15 אצל רופא א.א.ג . אחרי שבוע של כאב ושריפה בגרון. בעבר שנבדקה הרופא היה לו על המצח את הנורה בגודל של מטבע שהתקרב לגרון והסתכל. הפעם אולי בגלל הקורונה היה מולה במרחק של בערך 40/50 ס"מ אולי קצת יותר ועל המצח היה לו רצועה עם נורת הלוגן מאד מאד חזקה והסתכל לגרון. הנורה לא ממוקדת נראה לי יותר מורחבת. באותה שניה היא הרגישה סינוור רציני וחזק בעיניים ומשום מה אני כאמא נכנסתי לחרדה שהאור הזה ממרחק כזה ישר לעיניים יכול לגרום לנזק ברשתית או לפגוע בראיה. אשמח לדעת האם יש סיכון במנורה כזאת. תודה רבההה

הי אודי, אני רוצה לשתף במשהו שקורה לאחרונה מול המטפלת שלי. הקליניקה של המטפלת שלי היא ממש קרובה לעבודה שלי, מרחק דקה וחצי הליכה. קרו מקרים בטיפול שהמטפלת לא יכלה להיפגש וביקשה בהתראה של חצי שעה מראש לאחר את הפגישה ובעקרון הייתי מסכימה. לפני שבועיים לא רציתי להגיע לפגישה, כעסתי עליה וביקשתי לבטל. שלחתי לה הודעות שאני כועסת ולא יכולה להגיע והודעתי שלא אבוא. 40 דק' לפני הפגישה שלחתי לה הודעה האם היא בקליניקה כי התחרטתי ורציתי לבוא, אבל היא כבר לא הייתה. פגישה לאחר מכן היא הייתה כעוסה עליי שהפגישה פוספסה סתם ודרשה ממני שאשלם בעבור הפגישה . למרות שהודעתי לאורך כל השבוע בהודעות שלא אגיע. ואמרה שלא לעניין לסמס חצי שעה מראש, למרות ששוב קרה בעבר שאפילו הודיעה בהתראה קצרה ממש. היה בינינו ויכוח ובאיזשהו שלב במהלך הפגישה ביקשתי ללכת לשירותים. ואז כשהייתי בשירותים פיזרתי לה דפי ממו צבעוניים גזורים על הרצפה. יצאתי מהשירותים והמשכנו לדבר, אך לא אמרתי לה על מה שעשיתי. היום נפגשנו שוב, והיא הודתה שהכעס שלה נבע מתסכול שאני לא משתפת פעולה. והיא לא הזכירה במילה את מה שעשיתי בשירותים, וגם אני לא אמרתי כלום. היא הרי יודעת שזו הייתי אני. למה היא לא אומרת כלום? אני מתקשה להעלות זאת מולה

היי, יש לי בת 14 ללא מחלות רקע, אבל כן יש לה מיגרנות קשות יחסית מגיל 7 ללא טיפול קבוע. בזמן האחרון כל פעם שהיא יוצאת מהמקלחת או אפילו כבר בסופה בחילה וסחרחורת כאילו היא הולכת להתעלף ולהקיא, והיא לא ממש מצליחה לעמוד. היא חיוורת יותר מהרגיל כשזה קורה, כל התקף כזה זה בערך 10-15 דקות, ולפעמים הוא ממשיך עוד קצת ולרוב בסופו יש פתאום כאב ראש חד. היא התחילה להיות מעט מודאגת וכך גם אני, ולכן היום עשינו כמו בדיקה עצמית של נוירולוג בבית, ברור לי שזה לא מחליף רופא אבל רציתי לבדוק קצת. כששמתי את האצבע מולה ואמרתי לה לעקוב אחריה עם העיניים, ממש מהר נהייתה לי מין בחילה ותחושת סחרחורת שתיארה שזה בחזה למעלה. ואז ניסתה ללכת בקו ישר בעיניים עצומות מה שהלך חצי בסדר, לפעמים קצת סטתה. אז אמרתי לה לשים את האצבע על האף ואז על האצבע שלי מה שבהתחלה עבד אבל כשעשתה עם עיניים עצומות פספסה את האף קצת. אח"כ לקחתי חתיכת נייר והיא עצמה עיניים ודגדגתי אותה בכל יד ואז בכל לחי, בצד אחד חשה גם דגדוג קל ובצד השני רק תחושה זה נוגע בה בלי דגדוג כלל (גם ביד וגם בלחי). לאחר מכן התיישבה והייתה בטלפון והחלה להרגיש שכשהיא קוראת בטלפון משהו כל פעם שהיא מזיזה את העיניים המסך מעט רועד ומטשטש ואז חוזר מהר לרגיל. ואז ניסתה להקליד משהו והיה לה קשה, האצבעות כאילו לא זזו למקום הנכון. בנוסף, היא תיארה בהתחלה מין תחושת גלים ורטט במוח, ואז אמרה שיש כמו תחושה של הרבה חוטים בקשר בקדמת המוח לכיוון המצח, כאילו הם זזים ומנסים להיפרד. אני ממש מודאגת מהכל, אשמח לדעתך - דורש בדיקה? אצל מי? רופא ילדים או נוירולוג? ראיתי שעלול להיות בכלל קשר ללב.. זה מסוכן? זה בטוח משהו ולא סתם צירופי מקרים? תודה רבה!

היי, ליאת. אני נמצא בטיפול אצל מטפלת הוליסטית. אני מרגיש במהלך הטיפול שהיא מפרשת אותי כל הזמן, ומבטלת את הפרשנות שלי לסיטואציה. אני לא מרגיש מספיק מוכל בטיפול. היא לא שואלת איך אני מרגיש, ולא נותנת באמת מקום לתחושות שלי. היא כל הזמן מנסה לדחוף אותי לפרשנות שלה, וזה חוויה מאוד לא נעימה. אין לי בעיה שיש לה דיעה משלה, אבל היא ממש מבטלת את הדיעה שלי, וזה לא עושה לי טוב. גם בחלק של הטיפול הגופני, היא לחצה על חלק מסוים באזור החזה, וזה עשה לי לא טוב, והסברתי לה לפני כן שלא נוח לי הלחיצות. כלומר, מרגיש לי שהיא קצת עקשנית, והיא לא בנאדם רע או משהו כזה, אבל מאוד שקועה בעצמה, ולפעמים שוכחת שלמטופל גם יש דעות ורצונות משלו. אני מודה שיש לי רגישות מסוימת, אבל אני מצפה ממנה שאני תכיל אותי ותבין אותי יותר. אני כבר מרגיש שממש קשה לי איתה, ואני כבר לא יודע איך לפתור את הנושא. אני לא יודע אם שיחה איתה יכולה לעזור, כי יש לה את הגישה הטיפולית שלה. אני במצוקה.. מה ניתן לעשות? תודה מראש.

שלום, קיבלתי תוצאות פטולוגיה לאחר גרידה ומסתבר שזה היה הריון מולרי חלקי. בכל מקום כתוב משהו אחר לגבי תקופת המתנה מהרגע שהביטא מתאפסת. אשמח לדעת מתחת לאיזה ערך זה נחשב ביטא מאופסת? עכשיו אני על 11. וכמה זמן אני אמורה להמתין אחרי מאז שהביטא התאפסה ועד שאנחנו מנסים להרות שוב? ומה הסיכוי להריון תקין בפעם הבאה אחרי מולה חלקית? תודה רבה

שלום, קיבלתי תוצאות פטולוגיה לאחר גרידה ומסתבר שזה היה הריון מולרי חלקי. בכל מקום כתוב משהו אחר לגבי תקופת המתנה מהרגע שהביטא מתחת ל10. אשמח לדעת כמה זמן אני אמורה להמתין אחרי מאז שהביטא התאפסה? ומה הסיכוי להריון תקין בפעם הבאה אחרי מולה חלקית? תודה רבה

לבן זוגי יש אחיינית מתוקה בת שנתיים. היא חייכנית ומשתפת פעולה עם כל בני המשפחה חוץ ממני ובן זוגי. חשבתי שאולי אלה סימנים של דחייה מקשר להטבי. אני יודע שזה מוזר אבל ההורים שלה ממש פתוחים ואוהבים אותנו ואנחנו לא מראים סימנים פיזיים של מגע או נשיקות מולה. היא ממש היסטרית כשהיא רואה אחד מאיתנו או את שנינו. בחדר אוכל בקיבוץ היא בכתה נורא וסרבה לאכול. בבית הוריו היא תמיד מפנה את הראש ולא מסתכלת. לפעמים היא צועקת לא כשאומרים לה הנה דוד א. הגיע. אני מנסה להבין מה פשר הדבר. קנינו לה מתנה ליום הולדת שהיא מאד אוהבת, ועדיין..

שלום אמי בת 74 עברה לפני 4 ימים ניתוח קטרקט בעין. ביומיים הראשונים חוותה כאבים חזקים מאוד. האם זה נורמלי? בנוסף, רואה עכשיו מאוד מטושטש, ברמה של דמות/צבע כללי. למשל, אני יכולה לעמוד ממש מולה ולסמן את המספר 2 עם היד והיא לא רואה את זה. רואה רק את דמותי "שחורה" (שזה מה שלבשתי). האם זה תקין? הביקורת הבאה רק בעוד 5 ימים ןאנחנו די מודאגים. אודה לתשובה

הי דוקטור תודה על ההתייחסות... עברו בראשי בעבר מחשבות בעלות אופי מיני כלפי חברה מאוד טובה, הוטרדתי מהן והרגשתי לא נעים שכך אני חושבת או מתרכזת במחשבות אלה ואחרי שקראתי תשובה שלך בפורום הבנתי שמחשבות הן דבר לגיטימי ולא מעידות עליי משהו אלא ההתייחסות ה"לא נכונה" אליהן מגבירה אותן ואת התחושה הלא נעימה. שזה חלק מאוסידי? אחרי שכביכול נרגעתי נראה שיש לי עדיין מחשבות טורדניות מאחר ואני עדיין מרגישה לא נעים בצורה כזו: שחברה שלי לא יודעת שחשבתי כביכול עליה את המחשבות למרות שאני רואה שאופי ודפוסי המחשבה והניתוח שלהן דומה לחרדה אחרת שהייתה לי בעבר בנושא בריאות, באמת רק התוכן השתנה ועדיין תופס אותי הסיכוי ש 1. הפעם המחשבות האלה כן אומרות עליי משהו ואני משתמשת במונחי האוסידי כתירוץ לא לחיות אותן 2. בין אם הן אומרות עליי משהו או לא, אני פוחדת שזה אומר שאני לא אמיתית עם חברתי הטובה בגלל שעברו בי מחשבות כאלה כביכול על הקשר שלנו ואני לא מספרת לה אותן כי אולי זה אומר שאני משהו אחר ממה שהיא מכירה בקשר הזה? ואז אני לא מי שאני באמת מולה? וכל מיני מחשבות כאלה אם אפשר להיות אמיתית גם אם לא אספר? כי כאילו יש מחשבה לספר מה עבר לי בראש למרות שאני לא רוצה להתעסק בזה בכלל כי המחשבות האלה עברו כבר אבל נשארה הביקורת שנתתי לזה לגיטימציה. והרי כבר חשבתי את המחשבות ונתתי להן חשיבות כדי לבדוק עד כמה זה אמיתי או האם אני לסבית ועכשיו פוחדת שממש עשיתי משהו חלילה לא בסדר כלפיה. ולמה אני חושבת יותר מידי? שוב תודה

שלום. הנכדה שלי בת שנתיים ו 4 חודשים, ילדה מלאה בשמחת חיים, מוקפת באהבה ודעתנית גדולה. יש לה 2 אמהות, שתיהן עובדות והילדה נמצאת במסגרת גן עד 15:30. השינוי בהתנהגות שלה נכון לגן, לבית, לבילוי אצל סבא וסבתא ובכל מקום. בתקופה האחרונה היא מתנהגת כך שקשה מאוד לקבל ממנה שיתוף פעולה (מתעקשת להוריד את הבגדים לפני היציאה מהבית ו/או שמסרבת להתלבש למרות שנותנים לה לפחות 2 בחירות, מסרבת בכל תוקף להיחגר בחגורת בטיחות ונכנסת להתקף של צרחות ובכי שיכולים להימשך זמן רב מאוד ולהימשך כל הנסיעה כשהיא לא מאפשרת בשום אופן לשום מחווה או נסיון להסב את תשומת ליבה למשהו אחר, בנוסף כשלא מאפשרים לה לעשות משהו שלרוב עלול להיות מסוכן עבורה או כשלא נותנים לה חפצים שאחרים משתמשים בהם באותו רגע נניח צעצוע בגן שבדיוק ילד אחר משחק בו) היא משטתחת, פורצת בבכי הסטרי ולא מאפשרת לנחם אותה, לא בחיבוק, לא בנסיון להסב את תשומת ליבה למשהו אחר, פשוט ננעלת ונכנסת לתוך לופ שקשה לה לצאת ממנו. כדאי לציין שהיא חווה עיכוב בהתפתחות הדיבור. היא מבינה כל מה שמדברים איתה ומדברת עם אוצר מילים שהיה מצופה בגיל הזה, שיהיה עשיר הרבה יותר (היא נמצאת בטיפול אצל קלינאית תקשורת שרואה התקדמות אבל עדיין ביחס לילדים בגילה, מורגש עיכוב). התסכול מההתנהגות שלה גדול מאוד במיוחד בגלל חוסר האונים כשהיא לא מאפשרת גישה אליה

הריון שלישי, היתה לי סוכרת בהריון הראשון אך לא בשני. בתחילת הריון נבדקתי בין היתר בשתי בדיקות: a1c תקין (5.4) וסוכר בצום תקין. עכשיו אני שבוע 23, עשיתי בדיקת שתן ביתית ויצא לי 250g גלוקוז בשתן. האם יש סיכוי שאין לי סוכרת הריון? או רוב הסיכויים שכן? (יש לי העמסת סוכר 100 בשבוע הבא). אם יש סוכרת, היתכן שהיתה לי מתחילת ההריון ולא ידעתי? האם צריך לבדוק שלא נגרם נזק לעובר?

שלום בתאריך 8/12 הוחזרו לי שני עוברים מוקפאים. לאחר 15 ימים עשיתי בדיקת בטא ראשונה והתוצאה היתה 53,763. היום, שלושה ימים אחרי חזרתי על הבדיקה והתוצאה היא 72539. ממה שאני קוראת, התוצאה הזאת גבוהה באופן משמעותי ממה שאמור להיות בשלב שבו אני נמצאת. אשמח לדעת מה יכולות להיות המשמעויות לתוצאה כזאת. תודה, עדי

שלום רב, קבלתי תוצאות בדיקה ציטולוגית מ 3 בלוטות . אשמח אם תוכל להסביר לי את המשמעות והאם אתה ממליץ על בדיקת אפירמה? 1: Moderately to focal highly cellular and bloody smears. free thin and scanty thick colloid. many clusters and solid groups of follicular cells, some entre follicles, few macrophages and few multinucleated giant cells are identified Hypercellular follicular lesion. Bethesda 3 2: The smears are less cellular than in the lower lobe and show blood, thin colloid, solid clusters and groups of follicular cells, few multinucleated giant cells and few groups of lymphocytes, Hypercellular follicular 2/3.nodule. Bethesda 3: Moderately to focal highly cellular smears whith blood free thin and colloid, many clusters and groups of follicular cells/ groups and isolated Hurthie cells and few multinucleated giant cells Hypercellular follicular nodule with some findings that could be seen in Hashimoto thyroiditis. Bethesda 2/3 תודה

שלום רב יש לי שאלה בנוגע למולטי ויטמין פלוס סוכריות של הילדים של חברת אלטמן . הבת של בת 3.5 ואני נותנת לה כל יום 2 סוכריות . היא לא אוכלת הרבה ירקות ופירות ,נסיתי הרבה ונכשלתי , האם נטילת הסוכריות מהוות לה רשת ביטחון מבחינת כמות הויטמים והמינרלים שהיא זקוקה ביום יום. או שצריך בכל זאת לפנות לקופת חולים. על פי מה שרשום באריזה לקיחת 2 מהווה 100% מהצריכה היומית שלה . השאלה אם זה אכן נספג בגוף כמו שצריך ואם זה מספק . היא אוהבת אק מלפפון וזיתים היא מאוד בררנית באוכל , אני מרגישה רגשות אשמה לגבי כמות הויטמינים שהיא צריכה לקבל מהאוכל . אני נותנת לה גם אומגה 3 בצורת אלספונים בטעם שוקלד תפוז

שלום, אני בת 34, בריאה בדר״כ. אחרי הריון ראשון תקין, הריון שני עם מולה חלקית, הריון שלישי תקין, והריון רביעי עם מולה חלקית. אני מעוניינת בילד נוסף, האם ההמלצה לגשת טרום הכניסה להריון לייעוץ גנטי כדאית? האם יש טיפול מונע ע״י פעולה כמו הפרייה חוץ גופית למשל תוכל להביא הריון ללא מולה חלקית? כמובן בתום תקופת המעקב - בעוד כחודש.

שלום רב. תינוקת בת שלושה חודשים. כאשר משכיבים על הבטן יש נטייה של הצוואר לצד אחד (ימין). לא ניכר במהלך שכיבה. אשמח לדעת כיצד ניתן לעודד הרמת ראש לשני הצדדים, ובנוסף אשמח לדעת כמה "זמן בטן" מומלץ בתקופה זו? תודה רבה.

שלום רב, ווסת אחרונה ב-10.11.19. בת 37.5. שבוע 10 פלוס 5. בשבוע 6 הבטא 28,000. לאחר יומיים שלושה עמדה על כ-52,000. לפני חמישה ימים נצפה עובר עם דופק ובגודל תואם לגיל ההריון. הריון 1 תקין וילדה בריאה ב"ה הריון 2 מולה חלקית הריון 3 תקין וילדה בריאה ב"ה הריון 4 לפני כחצי שנה הסתיים בשבוע 9. זהו הריוני החמישי. בהריון זה יש לי רגישות רבה בחזה, הקאות ובחילות רבות מאוד מאוד ובטן שמרגישה קצת תפוחה מדיי. האם התופעות המוגברות תקינות? כיצד ו/או באיזה שלב ניתן יהיה לשלול סופית מולה חלקית? האם ניתן לשלול זאת חד משמעית לאחר דיקור מי שפיר? תודה רבה וכל טוב

שלום רב, ווסת אחרונה ב-10.11.19. בת 37.5. שבוע 10 פלוס 5. בשבוע 6 הבטא 28,000. לאחר יומיים שלושה עמדה על כ-52,000. לפני חמישה ימים נצפה עובר עם דופק ובגודל תואם לגיל ההריון. הריון 1 תקין וילדה בריאה ב"ה הריון 2 מולה חלקית הריון 3 תקין וילדה בריאה ב"ה הריון 4 לפני כחצי שנה הסתיים בשבוע 9. זהו הריוני החמישי. בהריון זה יש לי רגישות רבה בחזה, הקאות ובחילות רבות מאוד מאוד ובטן שמרגישה קצת תפוחה מדיי. האם התופעות המוגברות תקינות? האם אפשר לצפות במולה חלקית באו"ס? והכי חשוב - מתי אפשר יהיה לשלול סופית מולה חלקית? תודה רבה וכל טוב

משום מה אני ממש בלחץ מהריון מולארי, אני בשבוע 14 וכרגע כל הבדיקות שעשיתי תקינות כולל שקיפות עורפית (טרם ביצעתי סקירה מוקדמת), מלבד בדיקת בטא בשבוע 6 שהייתה 30 אלף. רציתי לדעת האם בשלב בו אני נמצאת היה אפשר לזהות הריון מולארי חלקי באולטרסאונד? או שהוא יכול להתפתח מאוחר יותר? מתי הסיכון להריון מולארי נעלם? תודה רבה על ההיענות

גיליתי שחברה שלי משקרת ללא הפסקה על דברים קטנים וגדולים ממחלות ועד לחוות סוסים שיש לה, היא סיפרה גם שהיא עברה טראומה בילדותה ולדעתי היא משקרת גם בפרטים שקרו שם, אני רוצה לדעת איך לפעול

ילדה בת 10 ישנם כל מיני מצבים ( כנראה כאלו שפוגעים בה באגו , בביטחון , בדימוי עצמי ) שהיא מתפוצצת בצורה לא פרופורציונלית לגיל . דוגמאות : אח שמציק - היא יכולהלהרביץ לו בצורה מאוד כואבת כמו בעיטות לבטן , זריקת חפצים. לפעמים יש מקרים גם לפני אנשים מה שגורם לי לפחד להסתבובב עם כל המשפחה בפומבי. אחרי זה היא מתעשתת וגם מבינה שזה לא במקום ..אבל רק לאחר מעשה. לפעמים צרחות לא הגיוניות ( שוב - גם בבית וגם בחוץ ) . יש ציפיה מילדה בת 10 שכבר תבין ותפנים ןתתנהג בהתאם במיוחד בחוץ. אני ניסיתי לדבר איתה על זה ברוגע לאחר מעשה ( לא כשהברזל חם אלא יום אחרי למשל ) היא מבינה ומודעת אבל בזמן אמת זה ממש לא עוזר. היינו באבחון ( בהקשר ללימודים - מרחפת וחולמנית מאוד , אבל לא היפראקטיבית בכלל ) . הפסיכולוג אמר שיש בעיה של ביטחון עצמי וצריך לחזק אותה עם דברים וחוגים שבהם היא טובה , לעודד אותה לפתח לעצמה תחביב שבו היא תהיה טובה כדי למצוא לעצמה את מקומה וכו כדי למצוא את מקומה במשפחה ובחוץ ) . היא מסרבת בכל תוקף ללכת לחוגים. בוחרת תמיד את המסכים. לפעמים הולכת לחברות אבל רק ביוזמה שלי או של חברה. כמעט לא מצידה. מעדיפה תמיד לשחק עם האחים בבית מאשר בחוץ עם חברים ( יש 2 אחים ואחות נוספת בבית) אין בעיות חברתיות בבית הספר אבל כן יש ביטחון עצמי מאוד נמוך בלימודים ( בגלל ליקויי למידה של זיכרון , למרות הכל היא מצליחה יחסית בעזרת הוראה מתקנת פרטית ) אשמח לעצות רעיונות. נראה שהמצב מחמיר עם השנים.

הי, לפעמים גם סוריקטה מציפה. פחדתי לרשום הודעת המשך על עץ, אז פתחתי חדש. מחר (כנראה) כשאראה את הכינוי הארור הזה מופיע כמה וכמה פעמים, מניחה שלא פשוט יהיה עבורי לסבול את זה. רציתי להבהיר לגבי עצמי - יש בי חלקים תוקפניים (כשם שיש בכולם), אבל כנראה שהם קצת לא כמו כולם בכל זאת. אולי באופן שהם חלשו על החיים שלי. לא אוהבת אותם. למשל, טרם הגעתי למצב בו בדימיון אני ראויה להקים משפחה, זה גם לא ריאלי בכלל בדרכים ה'רגילות'. אבל הטראגיות, אולי, שאפילו בדימיון זה לא קרה. מי שהקימה משפחה משלה, אוכל להניח, שהיה בה חלק שמצא בה היות ראויה וטובה יחסית. אין לי את זה. כשחווים אותי כסדיסטית וכה איומה, אחד מהקולות שמהדהדים בי הוא - וואלה אזה מזל שהסוריקטה הזאת לא אמא. צדקה אמא שלך בחינוך שלה כבר מגיל צעיר מאד. רוב הזמן, עד כדי כל הזמן, חווה את עצמי כדבר מאד לא מוצלח בכלל. זאת חווייה מנצחת ואולי אין מה לומר מולה. לילה טוב, סוריקטה

דברנו.. דברנו הרבה... שוב הסברתי לה, בקשתי ממנה יפה, שביום הטיפול לאחר הטיפול שתשלח סמס קצר להזכיר שהכל בסדר .. אבל היא עסוקה מדי... ואני מרגישה נטושה למרות שאני "מבינה" שהיא עסוקה .. אני שונאת את התלות בה... אני שונאת שצריכים אותה.. ואני לא יודעת מה לעשות... אם יכלתי הייתי מפסיקה טיפול כי קשה לי מדי תחושת הנטישה ובא לי לנטוש אותה.. ואני יודעת שאני סתם יגרום לעצמי צער.. אני כל כך כואבת את תחושת הנטישה.. זה קרה כבר פעמיים ברצף איתה ... ואין מה לעשות.. צריכים ללמוד לחיות עם זה, להבין אותה, ולכאוב את תחושת הנטישה שוב ושוב ושוב... הלוואי שלא הייתי צריכים אותה... הלוואי..