מחרדה ועד תרחיש עלטה: כיצד התמודדה החברה הישראלית עם...
הר מירון, גבעת זאב, ירי טילים ומהומות בערים- איך זה משפיע...
בעקבות האירועים הקשים של שבעה באוקטובר פנו לעזרה נפגעי פוסט...
35.3% מעובדי מחלקות הקורונה דיווחו על תסמינים של פוסט...
הדיווחים הקשים על תוצאות מתקפת החמאס והמלחמה שהחלה בעקבות...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
הגוף והנפש אחד הם. לא ניתן להפריד ביניהם. הגוף משפיעה על הנפש, לדוגמה - בעת מחלה יש דכדוך ומצב רוח ירוד. גם הנפש משפיעה על הגוף, לדוגמה, התקף לב עקב לחץ רגשי ממושך. האורולוגים התייחסו בעיקר לגוף. הפסיכיאטר בעיקר לנפש... בנושא המיני זה מאוד בולט. כאב עשוי לפגוע במצב הרוח, בחשק, בזקפה וכן הלאה. ייתכן ויש לך מצב שקרוי CPPS - כלומר, בעיית כאב באגן. פעמים רבות לא יודעים את הסיבה והטיפול משתנה, כל מקרה לגופו. פוסט טראומה בהחלט קשורה ומשפיעה אפילו מאוד. פה אני רק יכול לכוון, אך מציע שתפנה לפגישת התייעצות עם רופא שהוא סקסולוג - כך תהיה התייחסות גם לגוף וגם לנפש.
הי אורטל, זה התחיל כבוקר כיף של חורף... אודי
מחרדה ועד תרחיש עלטה: כיצד התמודדה החברה הישראלית עם האתגרים הבריאותיים והנפשיים במהלך שנת הלחימה, שלצערנו עדיין לא הסתיימה
הר מירון, גבעת זאב, ירי טילים ומהומות בערים- איך זה משפיע עלינו? על רקע האירועים החמורים שהתרחשו אסון הר מירון וגבעת זאב, ירי הטילים והמהומות בערים המעורבות דיברנו עם הפסיכולוג הקליני ד"ר אריה מישקין, כדי שיסביר לנו האם אנחנו פוטנציאל לפוסט טראומה ברמה הלאומית
בעקבות האירועים הקשים של שבעה באוקטובר פנו לעזרה נפגעי פוסט טראומה רבים. מי שזקוק אף הוא לעזרה, ולא תמיד מקבל אותה, הם בני המשפחה של אותם פוסט טראומטיים
35.3% מעובדי מחלקות הקורונה דיווחו על תסמינים של פוסט טראומה ושליש מעם ישראל. ראיון עם פרופ' גליה גריסרו –סואן, מנהלת מרפאת פוסט קורונה בבית חולים דנה דואק
הדיווחים הקשים על תוצאות מתקפת החמאס והמלחמה שהחלה בעקבות אחד האירועים המזעזעים בתולדות מדינת ישראל יתירו ללא ספק צלקת נפשית ברבים מאיתנו ובעתיד הלא רחוק פוסט טראומה תהיה תופעה רווחת בינינו. כיצד אפשר לרכך את הטראומה ולטפל בה?
חרדה, דיכאון, פוסט טראומה – הישראלים מדווחים על פגיעה בבריאות הנפשית מאז תחילת המלחמה. יוזמה חדשה של קופת החולים הגדולה במדינה מבקשת לאתר את הזקוקים לטיפול נפשי ולהעניק להם תמיכה נפשית מיידית בהתאמה אישית
Prism – טכנולוגיה ישראלית שאושרה על ידי ה־FDA – נכנסת לשימוש נרחב לטיפול ב־PTSD ומציעה גישה לא תרופתית המבוססת על ניורופידבק
מגפת הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. את האיום הזה לא הכרנו עד היום. הוירוס תקף לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. המגפה העולמית הזו הפיצה חרדה ופאניקה בכל מקום, דאגה למבוגרים במשפחה, פחד מהידבקות. פרופ' אמריטוס לאון גרינהאוס:"הושרשו הרגלים חדשים, ויש סיכוי רב שהסובלים מחרדה יפתחו תסמונת פוסט טראומטית בשל הקורונה"
גישה טיפולית הוליסטית לנפגעי הלם קרב מציעה לא רק טיפול פרטני בנפגע עצמו, אלא גם יצירת מעטפת תומכת ומלווה לאורך זמן. הפסיכותרפיסט זיו נבון, ראש תחום טיפול בעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", מסביר מה הם הסימפטומים המורכבים בפוסט טראומה ובהלומי קרב וכיצד מטפלים
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
עד היום, הדרך לרישיון לקנאביס רפואי עברה במסלול ארוך של טיפולים תרופתיים "רגילים" ורק כאשר אלה לא הועילו, או אז (וגם לא תמיד) ניתן למבקש הרישיון לקנאביס רפואי כמוצא טיפולי אחרון. משרד הבריאות פרסם אתמול הקלות משמעותיות למתן קנאביס רפואי. הנה ההתוויות והבשורות
ד״ר גזמאוי ריהאם, מרצה בנושאי בריאות, מאמנת לאורח חיים בריא, מטפלת נפשית בילדים ונוער בשיטת ה-CBT ומדריכת הורים, מסבירה מה לעשות בימים קשוחים אלה כדי להרגיש טוב יותר ולהוות מודל התנהגותי חזק ויציב לילדים
ד"ר ילנה יוחייב, פסיכיאטרית המנהלת מרפאה לבריאות הנפש: "אנשים שחשבו על עצמם כבעלי חוסן נפשי גילו במלחמה שתחושת הביטחון שלהם התערערה לגמרי"
לאחר נפילת חוק הסדרת השימוש בקנאביס רפואי, פרסם אתמול משרד הבריאות תקנות חדשות שיאפשרו קנאביס רפואי במרשם מרופא מומחה ובלי הצורך לרישיון קנאביס רפואי
שר הבריאות ניצן הורוביץ פרסם חוזר שאוסר על טיפולי המרה, וזאת על רקע התבטאות מסוכנת של טל גלבוע, שטענה כי העדפה מינית היא עניין נרכש. יצאנו לבדוק מהי עמדת המדע בנושא
משרד הבריאות פרסם היום דו"ח מזעזע המיועד לצלב האדום הבינלאומי: תיעוד רפואי מקיף של הפגיעות והתנאים הנוראיים בשבי החמאס, לצד דרישה להתערבות הומניטרית דחופה לטיפול בחטופים בעזה ולהצלתם
דווקא בתקופה מאתגרת זו, תאי לחץ יכולים להוות פתרון לטיפול בחרדה, לחץ ודיכאון. ג'קי דהאן מ-wellness for you מסביר על השיטה שכבר הצליחה לסייע לרבים
בעוד בתי החולים בישראל נערכים לקליטת החטופים מעזה לאחר 460 ימי שבי, מומחי בריאות הנפש מתריעים על האתגרים הצפויים בתהליך השיקום. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' מסביר מה הם הצעדים הקריטיים בטיפול ובשיקום החטופים
משרד הבריאות פרסם דו"ח רפואי חדש על מצבם הנפשי והפיזי הקשה של החטופים שחזרו משבי חמאס. כותבי הדו"ח, שנשלח אל האו"ם ואל ארגוני בריאות בעולם, מקווים לשבור את האדישות הבינלאומית ולהוביל להשבתם של החטופים בעזה
החגים בפתח, והשנה יתקשו ישראלים רבים להתחבר לרוח החג, משום שעומד בפניהם אתגר לא פשוט של התמודדות עם אבל וטראומה בתקופת החגים
בטיחות ילדים בפורים היא נושא שחשוב להכיר בחג המשמח אך גם הנפיץ בשנה | מתחפושות דליקות ועד אביזרי פורים מסוכנים – מה הם כללי הבטיחות שישמרו על הילדים בחג השנה? מדריך
אם הילד שלכם סובל מהפרעת קשב וריכוז, ייתכן כי הוא זקוק לריטלין. עכשיו, כשקצב הלימודים בבתי הספר צפוי להתגבר כדי להשלים פערים, האבחון והטיפול חשובים יותר מתמיד. מה חשוב שתדעו ומאילו סטיגמות מוטעות עדיף שתתעלמו
התאבדות של בן משפחה מובילה לתהליך אבל קשה המורכב מכאב עצום, רגשות אשמה, בושה וכעס. ד"ר מאיה יוהן ברק, פסיכולוגית קלינית מומחית, חברת הנהלת עמותת "בשביל החיים", מספרת על התמודדות של משפחות שיקיריהן התאבדו ועל חשיבות הליווי והתמיכה בהן
ממצאי ביקורת שערך משרד מבקר המדינה חושפים את המחיר הנפשי הכבד של מלחמת חרבות ברזל ומתקפת השבעה באוקטובר ומעלים תמונה קשה של חוסר בסיוע נפשי לאזרחי ישראל | משרד הבריאות: "דו"ח המבקר שגוי מיסודו"
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
הגוף והנפש אחד הם. לא ניתן להפריד ביניהם. הגוף משפיעה על הנפש, לדוגמה - בעת מחלה יש דכדוך ומצב רוח ירוד. גם הנפש משפיעה על הגוף, לדוגמה, התקף לב עקב לחץ רגשי ממושך. האורולוגים התייחסו בעיקר לגוף. הפסיכיאטר בעיקר לנפש... בנושא המיני זה מאוד בולט. כאב עשוי לפגוע במצב הרוח, בחשק, בזקפה וכן הלאה. ייתכן ויש לך מצב שקרוי CPPS - כלומר, בעיית כאב באגן. פעמים רבות לא יודעים את הסיבה והטיפול משתנה, כל מקרה לגופו. פוסט טראומה בהחלט קשורה ומשפיעה אפילו מאוד. פה אני רק יכול לכוון, אך מציע שתפנה לפגישת התייעצות עם רופא שהוא סקסולוג - כך תהיה התייחסות גם לגוף וגם לנפש.
הי אורטל, זה התחיל כבוקר כיף של חורף... אודי
שלום אורטל, אינני מכיר טיפול במים לפוסט טראומה, וגם לא את 'רוגע על המים' בירושלים. עם זאת, כל סוג של טיפול במים, שחיה, מעיינות חמים, הוא דרך יעילה להרפיה ולהורדת המתח והחרדה, שהם הסימפטומים הקשים של פוסט-טראומה, וכדי להתנסות בזה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום י., חוויית הטראומה היא חוויה סובייקטיבית, וכל אחד חווה אותה באופן אחר. לעתים, בעקבות טראומה מוקדמת, אירוע קטן יכול לעורר מחדש את הטראומה המקורית. אם המפגש עם הרופאה היה חוויה טראומטית, שלא טופלה, היא יכולה במשך השנים להפוך לפוסט-טראומה. את יכולה להיעזר באיש מקצוע כדי להבין את מקור הטראומה ואת השפעתה, ולנסות לפתח כלים שיסייעו לך להתמודד עם הטראומה ואפילו לצמוח ממנה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום רובי, אני פסיכותרפיסט ולא חוקר מוח. הפורום הזה אינו עוסק בשאלות רפואיות. פוסט-טראומה היא פגיעה בתחושת הביטחון, שלעתים יש לה גם השפעה על המערכת החיסונית, מה שמתבטא בסימפטומים שונים. למרות שלחץ גורם לתופעות שונות ומשונות, קשה לי לראות את הקשר בין טראומה לניוון מוחי. ד"ר דרור גרין
שלום חנן, השאלה אינה מובנת. כדאי שתבהיר למה אתה מתכוון, מה מהות השאלה ואיך היא קשורה אליך. תודה, ד"ר דרור גרין
שלום לאם, פוסט-טראומה אינה מחלה, אלא פגיעה קשה. זו פגיעה בתחושת הביטחון והאמון, ולכן היא יוצרת נתק בין הלום-הקרב לבין הסובבים אותו. לא קשה לי להבין את המצב שבו הוא נמצא, ואת הרגישות לרעש. אני בן שישים-ותשע, למדתי להתמודד עם הטראומה, ולמרות זאת בכל סערת רעמים וברקים יש לי התקף חרדה קצר. לצערי, לא ניתן לכפות טיפול או עזרה על מי שמסרב לקבל עזרה. עם זאת, למרות שאין טיפול ש'מרפא' את הטראומה, ניתן לחיות עם הטראומה. הלומי-רב זקוקים מאוד לתמיכה של הסביבה הקרובה, והנכונות שלך לתמוך ולעזור לבנך חשובה מאוד. אמנם אינך יכולה לכפות זאת עליו, אבל חשוב שידע שאת תמיד עומדת לצידו (כדאי שגם שאר בני-המשפחה והחברים יצטרפו אליך), ובבוא הזמן זה יקל עליו להשתלב או לבקש עזרה. הלם-קרב אינו מחלה, אבל זו פגיעה חברתית שמשפיעה גם על המשפחה, ולכן כדאי לך מאוד לקבל יעוץ ועזרה מאיש מקצוע. לכל הלום-קרב, ובני-משפחתו הקרובים, יש זכות לקבל טיפול נפשי עוד לפני שהוכר. את יכולה לפנות לאגף השיקום ולבקש עזרה. לצערי, לעתים זה תהליך מתסכן ומכעיס, וחשוב להתעקש כדי לקבל את העזרה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום, התאמת מסגרת שיקומית היא לעיתים משימה מורכבת ובדרך כלל יש צורך להתנסות במספר מסגרות שונות עד שמוצאים את זאת שמתאימה. חשוב לקבל סיוע מעו״ס שמכיר/ה את המסגרות הקיימות וכן כשמגיעים לועדת סל שיקום, מקבלים לרוב הכוונה משמעותית מהגורמים שמכירים היטב את המסגרות ויודעים לכן על פי הצרכים של המטופל.
הי יפית, איזה מהממת את! חייבת לציין שיש לא מעט נשים שהלידה היוותה עבורן תפנית בחיים שהחליטו להיות מיילדות אחרי זה תראי, את נוגעת בנושא מאוד חשוב. לצערי אין לי תשובה טובה וחד משמעית עבורך. למעט העובדה שהמוני אנשים עובדים במקצוע ומתמודדים היטב עם האתגרים העומדים בפניהם. אכן זה לא פשוט, אך הצד החיובי, המעצים של המקצוע הוא הרבה יותר מהאירועים הקשים הבודדים. נכון שאנחנו מתמודדות עם אירועים קשים , עם זאת, רק אחוז קטן מאוד של המיילדות מפתח על רקע זה פוסט טראומה, הרוב מתמודדות היטב. הרי גם בחיים יש אירועים חיוביים וכך גם קשים ושליליים. אכן, אנחנו מדברות על זה לא מעט בינינו וכך עוזרות אחת לשניה להתמודד, ישנן סדנאות תמיכה ופיתוח חוסן. ואני דווקא חושבת להיפך, אם את מוטרדת מהדברים האלה מבחינתי זה מעיד דווקא על ההבנה היותר עמוקה של מהות המקצוע ולא רק לחלץ תינוקות חמודים.. שיהיה המון בהצלחה, אירה
שלום לך, התיאור שלך מדויק מאוד, ומתאים למקרים רבים של נשים הנשואות להלומי-קרב. לצערי, אם בעלך לא יקבל עזרה וירצה להתמודד עם הטראומה, המצב ילך ויחמיר עם הזמן. את צודקת. אם הוא יסרב לקבל עזרה זה עלול להוביל לפירוק המשפחה. למרות הקושי שהוא חווה, אסור לך לקבל תגובות אלימות, גם אם מדובר באלימות מילולית. עליך לדרוש ממנו לקבל תמיכה. הלם-קרב אינו מחלה, ולכן גם לא ניתן לרפא אותה. אפשר ללמוד להתמודד עם הסימפטומים הפוסט-טראומטיים וללמוד לחיות איתם. הדרך היעילה ביותר להתמודד עם פוסט-טראומה אינה 'טיפול' אלא תמיכה סביבתית, ובעיקר תמיכה של המשפחה ובת-הזוג. לשם כך עליכם לקבל הדרכה זוגית, שתלמד אתכם לזהות את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ולתרגל כלים רגשיים שיאפשרו לכם לתמוך זה בזה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום אבי, לא כתבת מדוע החלטת יחד עם רופא המשפחה להפסיק את הסרוקסט שעזר לך. לעתים קרובות קורה שחל שיפור כתוצאה מטיפול תרופתי ולמטופל נדמה שההפרעה חלפה, בעוד שלמעשה המצב השתפר הודות לטיפול התרופתי. סרוקוול היא תרופה אנטי פסיכוטית ומייצבת מצב רוח, לזמן קצר היא משפרת את השינה, אך כמו מייצבי מצב רוח אחרים, היא מושכת את מצב הרוח כלפי מטה כדי למנוע מצב של מאניה או היפומאניה. מלודיל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטטראציקלים ישנה מתחילת שנות ה-70 ומאז עברו הרבה מים בירדן. ייתכן שאני שמרן, אך אני נגד החלפת סוס מנצח ואם הסרוקסט עזר, הייתי חוזר אליו, אם כי אחרי הניסיונות האחרים ספק אם הוא שוב יעזור. לא ברור מה נותר עתה מבחינת החרדה החברתית והתסמונת הפוסט-טראומטית. ציפרלקס, למשל, היא תרופה יעילה מאוד נגד חרדה חברתית. קנאביס רפואי אושר לשימוש בטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית. לא ברור מה המצב כעת מבחינת התסמינים. את זה יוכל להעריך רק פסיכיאטר, ואולי כדאי לפנות לחוות דעת שנייה (למשל, SNRI לא נוסה). השילוב המנצח הוא בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי, כאשר טיפול הבחירה הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אצל מטפל ששולט בגישות טיפוליות נוספות. המלצתי לנסות פסיכיאטר אחר וטיפול פסיכותרפויטי. עיוותים קוגניטיביים הם תסמינים מוכרים לחרדה ודיכאון ואינם קשורים לשאלה אם המקור אורגני או סביבתי. כאמור, בשילוב טיפול תרופתי ניתן לשנותם. הסחת דעת היא טכניקה יעילה מאוד לטיפול בדיכאון, ולפעמים גם בחרדה, כנ"ל לגבי פעילות גופנית אירובית (אולי כדאי להפחית את משך הריצה ולחלקה על כל ימות השבוע). בכל אופן, על סמך ההתקדמות הניכרת למרות התנאים הקשים, יש בהחלט מקום לאופטימיות ואני מחזק את ידיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
הפוסטינור מכיל פרוגסטרון במינון לא חריג וכמעט נעדר סיכונים ותופעות לוואי. לכן השימוש בתרופה גם אינו מחייב מרשם רופא. תופעות הלוואי שאת מתארת נשמעות באמת כקשורות לחרדה אבל לא לפוסטינור, שלכל היותר מקדים או מאחר מעט את מועד הווסת.
שלום פיבי, המושג 'טיפול נפשי' יכול להטעות, משום ש'נפש' היא רק מטפורה ולא חלק בגוף שאפשר לבדוק ולאבחן. הפסיכותרפיה ('טיפול נפשי') מציעה תמיכה במצבי משבר, בקשיים רגשיים או בנושאים הקשורים ביחסים, באמצעות דיבור (רק הפסיכיאטרים, שאינם מטפלים ב'נפש', מציעים תרופות). כדי להפחית את החשש מפני ה'טיפול' אני מציע לך להבהיר לעצמך מדוע את מבקשת עזרה, באיזה נושא את מבקשת תמיכה ולמי את פונה. כתבתי על כך ספר שלם ('טיפול נפשי, מדריך למשתמש'), ואת יכולה לקרוא אותו בחינם באתר שלי: http://www.emotional-training.com/Tipulseferh_he.html בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום משה, גם אני לחמתי בסיני במלחמת יום הכיפורים, במהלך השירות הסדיר שלי. המלחמה פרצה כשהייתי בקורס מפקדים של חיל התותחים, והקורס כולו תפקד במלחמה כסוללת תותחנים. לאחר שהמפקדים שלנו לקו בטראומה והפסיקו לתפקד הצטרפנו לגדוד שריון, ולחמנו אתו בקו הראשון בציר עכביש (ויחד גם חצינו את התעלה באמצעות הדוברות). אולי היינו באותם המקומות באותו הזמן. אני מבין את הצורך שלך לדעת מה קרה שם. לאחר המלחמה גם אני שכחתי את כל מה שקרה, ואפילו את שמות חברי לצוות, ורק עשרים שנה מאוחר יותר כתבתי את הספר 'צוות 4' ונזכרתי במה שהיה שם. עברו עוד עשר שנים עד שפגשתי את חברי לצוות, כאשר הוזמנו כולנו לטקס סיום קורס מפקדים המאה, שהוקדש לנו, בוגרי הקורס הראשון. איך אתה מתמודד היום עם התופעות הפוסט-טראומטיות? לצערי, זו תופעה מוכרת אצלנו, בני החמישים, ואני יודע כמה קשה לחוות מחדש את הטראומה. אתה מוזמן להישאר כאן ולהיעזר בפורום הזה ככל שתוכל. שבת שלום, דרור
היי לך אחת קודם כל את לא לבד! זו מחשבה שעוברת אצל הרבה אנשים, זה אני? זה אחרים? זה באמת? דבר שני...נשמע לי ממה שכתבת שאולי קשה לתפוס עד הסוף שגם מי שסובל מדיכאון או ptsd או כל מצב נפשי אחר (וגם מאובחן) יכול להרגיש עדיין שיש לו חלקים אחרים בעצמו שהם לגמרי שונים מהאיבחון, כלומר אפשרי להרגיש גם ״רגיל״ בדיוק כפי שכתבת, כך מי שדכאוני יכול להרגיש גם מתפקד ושמח לפרקים ומי שעם פוסט טראומה יכול לעיתים להרגיש טוב ולא מטורגר ועוד ועוד... ולכן אני תמיד אומרת שניתן לחיות ואפילו טוב גם עם כל ״האבחנות״ וגם עם מצבים נפשיים לא פשוטים בייחוד אם מקבלים עזרה רגשית ויש מודעות...החיים הם ״גם וגם״ ... שתהיה שנה טובה ורגועה! ליאת
שלום מישהי, חווית ילדות היא תחושה סובייקטיבית, וכל אחד מן האחים חווה אותה באופן שונה. הורים מתייחסים באופן שונה לילדיהם, וייתכן שאחד הילדים ייפגע מאוד, בזמן שהאחר מרגיש אהוב ורצוי. אם תקשיבי לאחותך ותקבלי את החוויה שלה, מבלי לשפוט אותה, אולי תביני מה היא מרגישה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום לך. לצערי, כשמדובר באדם בגיר (בשונה מקטין), אין אפשרות לכפות עליו טיפול אלא אם כן הוא מסוכן לסביבתו או אינו שפוי. אם קרובתך פוגעת על פי התאור שלך רק בעצמה, היא יכולה להחליט לא לטפל במצבה. המשפחה והחברים יכולים רק לנסות ולשכנעה בדרכי נועם.
הי אורטל, זה לא נס... דיברת וחידדת וזה מאפשר פתיחה... זו הדרך. כל הכבוד לך. אודי
היי אורטל הרבה פעמים בין הפגישות בייחוד בתחילת טיפול ובייחוד כשמדובר בפוסט טראומה ההצפה מדיבור על הדברים הקשים שקרו אמנם תשחרר בהמשך בשלב הזה היא מאד קשה קודם כל האם שיתפת את המטפל/ת במה שאת מרגישה? זה חשוב גם כי אולי תוכלו לחשוב ביחד מה יכול לעזור וגם כי זה חלק מבניית האמון בקשר, לשתף את זה כמו כן האם יש דברים שאת יודעת שמרגיעים אותך וניתן להעזר בהם? לא מאד אפשרי לי לתת איזו עיצה כוללנית מה ניתן לעשות כי לכל אדם מתאים משהו אחר אבל כן חשוב שתדעי שזה באמת קשה גם בין הפגישות ... מקווה שיוקל לך ליאת
הי אגם, לא ברור לי הסיפור כלל. פוסט טראומה היא הפרעה קשה וכרונית, והטיפול בדרך כלל ממושך וחושף קושי רב. איני יודע על מה התבססו הורייך באמירתם שהטיפול לא טוב. אין אלא לנסות. כדאי גם לקבל המלצות, ובעיקר ללכת לאיש או אשת מקצוע מוסמכים. הרבה מזה זו כימיה והתאמה. בהצלחה, אודי
שלום אורי ראשית אני שמח לשמוע שאתה מתמודד בגבורה עם מה שעברת, בהחלט יש השפעה נפשית מניתוח לב ולעיתים ההתמודדות הנפשית לא בטלה אל מול ההתמודדות והשיקום הפיזי. לעניין הדופק נשמע שהרופא המטפל שלך מטפל בך כראוי ושינה לך את מינוני התרופות למצב שהדופק כעת הטווחי הנורמה. מאחל לך בהצלחה ויישר כח. בברכה ד״ר אי ניימרק
שלום חמיה, אינני מכיר את הטיפול הזה. בהצלחה, ד"ר דרור גירן
שלום אבי, טראומה, בעקבות הלם-קרב או פגיעה מינית או כל פגיעה אחרת, אינה מחלה הניתנת לריפוי אלא פגיעה קשה הדורשת שיקום ארוך. מה שמאפיין את התגובה הפוסט-טראומטית הוא אובדן האמון ותחושה של חוסר-שליטה. אוסידי היא תגובה כפייתית, שלכאורה יוצרת בנו תחושה של שליטה. לצערי, אין 'טיפול' בטראומה, משום שאם הטראומה אינה מחלה אי-אפשר לרפא אותה. עם זאת, אפשר ללמוד להתמודד עם הטראומה ולחיות חיים טובים ומלאים, למרות הקושי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחיות בסביבה תומכת (משפחה, זוגיות, חברים, קהילה), להשקיע בפעילות גופנית מתונה (הליכה, שחיה, הרפיה, מדיטציה) ובפעילות יצירתית (מוסיקה, ציור, נגרות, בישול וכו'). אני מאחל לך שנה טובה ונעימה יותר, ד"ר דרור גרין