עלייה במקרי דלקת קרום המוח בעקבות הידבקות בחיידק מנינגוקוק...
מתחילת חודש מאי מדווח על התפרצות משמעותית של קדחת הנילוס...
בשבוע שעבר פרסמה קרן פלס בעמוד הפייסבוק שלה פוסט שעורר...
כל הורה מכיר את הרגע הזה שבו המצח של הקטנטנים בוער, העיניים...
ועדת סל הבריאות 2025 השלימה את עבודתה: אושרה הכנסתן של 117...
שלום, אני ממליץ לך להפנות את שאלותייך הנ"ל לרופא/ה נוירולוג/ית. הרבה בריאות אפי
שלום עדי, 1. לכולנו יש חיידקים רבים באברים מסוימים בגוף (לוע, מעיים ועוד), ולנשים יש חיידקים שונים גם בנרתיק, כשאצל לחלק נכבד מהם כוללת ה'פלורה' הזאת גם את חיידקי ה'סטרפטוקוקוס' מקבוצה B. 4,2. גם אם החיידק עבר אלייך (מתישהו) מבן זוגך, או יעבור אליו (מתישהו) ממך, אין לכך חשיבות מעשית. 3. המצאות החיידק בנרתיק איננה מוגדרת כמחלה בכלל, וכמחלת מין בפרט. 5. ילוד שנולד בלידה נרתיקית לאם שהיא נשאית של החיידק עשוי לפתח מחלה קשה (למשל דלקת קרום המוח), ולכן מקובל לתת לנשים כאלו טיפול מונע באנטיביוטיקה במהלך הלידה (הנרתיקית). הרבה בריאות אפי
שלום התשובה לשאלותיך מעט מורכבת, ניסיתי לענות עליהן ולהלן תשובתי: כולסטאטומה הינה מצב בו עור צומח בתוך האוזן התיכונה והמבנים שסביבה (בינהם עצם המסטואיד), מקום בו לא אמור לצמוח עור. כולסטאטומה מתפתחת עקב מצבים בהם המנגנון של איוורור האוזן התיכונה לא תקין ועור התוף שוקע פנימה והעור של עור התוף צומח פנימה. באופן נדיר מתפתחת כולסטאטומה עקב מצב מולד. ללא טיפול גורמת המחלה להרס מבני האוזן וזיהום. עלולה להרוס את המעטפת של האוזן, כלומר עלולה לחדור לחלל התוך גולגולתי ולגרום לזיהומים מסוג דלקת קרום המוח, או לחדור לצוואר. כלולה לפגוע במבנים כמו עצב הפנים או לפגוע בשבלול של האוזן ולגרום לליקוי שמיעה. את עצמות השמע, כמעט תמיד כולסטאטומה הורסת במידה כזו או אחרת ולכן נוצר ליקוי שמיעה שמקורו בפגיעה בעצמות השמע מבלי שניפגע השבלול של האוזן. הטיפול הוא ניתוחי ואין טיפול שאינו ניתוחי. המחלה הינה מחלה עקשנית ונוטה מאוד להתפשט. כמו-כן נטיית המחלה לחזור גבוהה מאוד. הסיבה להמצאות מחודשת של כולסטאטומה לאחר שנראה כי הוסרה לחלוטין בניתוח הינה מכיוון שנשאר באוזן מקטע מיקרוסקופי של כולסטאטומה שלא ניתן היה לראות אותו בעת הניתוח, או מכיון שעור התוף שוקע מחדש עקב הבעיה של החולה עצמו שעליה לא ניתן לשלוט והוא מפתח מחדש את התופעה של שקיעת עור תוף. כולסטאטומה חוזרת בשיעור של 30% בממוצע בכלל האוכלוסייה הסובלת כולסטאטומה. לכן בחלק גדול של המקרים משמעותו של הטיפול הניתוחי הינו יותר מאשר ניתוח אחד. המעקב אחרי הניתוח הינו קודם כל במרפאה בעזרת מיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות אם עור התוף שקע ואם מתפתחת מחדש כולסטאטומה, ולנתח כאשר צריך בטרם התפתח זיהום או סיבוכים מיותרים. מעקב בעזרת מיקרוסקופ אינו מגלה באם נישאר מקטע נסתר של מחלה בתוך האוזן, מעבר לעור התוף אשר שוקם בניתוח. את זאת ניתן לזהות בעזרת בדיקת MRI מיוחדת לכולסטאטומה בתנאי שהאוזן לא מזוהמת (כאשר האוזן מזוהמת בדיקת ה MRI אינה מדוייקת ולא ניתן להיסתמך עליה). בעבר, בטרם פותח ה MRI הנ"ל, אכן היה מקובל לבצע שני ניתוחים כדי לגלות מיקטעי כולסטאטומה שצמחו לאחר הניתוח שבוצע ושאותם לא ניתן לראות בבדיקה במירפאה. כיום אין צורך לבצע אוטומטית ניתוח חוזר אלא יש לבצע MRI כשנה לאחר הניתוח ולהמשיך לעקוב בעזרת MRI ובדיקה במירפאה. לא ניתן לומר אחרי כמה שנים אין יותר צורך במעקב. בכל מיקרה מדובר בהרבה מאד שנים. לגבי מדדים להצלחת הניתוח, הללו קשורים למטרות הניתוח. מטרות הניתוח הינן קודם כל להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית (מניעת סיבוכים מסכני חיים, מניעת זיהומים חוזרים באוזן, מניעת פגיעות במבנים חיוניים וכו') במטרה זו חייבים להצליח תמיד, כלומר גם אם חזרה מחלה יש לסלקה ורצוי מאד בטרם התפתח זיהום פעיל. שיעור ההצלחה מבחינה זו בכירורגיה קפדנית הינו מאד גבוהה בתנאי שמתקיים המעקב הקפדני במירפאה כמתואר קודם לכן ובתנאי שישנו מעקב בעזרת בדיקות MRI לפי המלצת הצוות המנתח. מטרה נוספת הינה להגיע לאוזן נוחה כלומר אוזן שניתן למנוע בה אפילו זיהומים קלים. מטרה זו קשה הרבה יותר להשגה, ולו רק משום שאוזן בה עור התוף נוטה לשקוע (גם מבלי שמתפתחת כולסטאטומה) נוטה לזיהומים. אולם אם המטופל מקפיד על הוראות הצוות המנתח גם מטרה זו ניתנת להשגה. ומטרה שלישית הינה השגת שמיעה טובה ככל האפשר, אם בעזרת תיקון כירורגי של עצמות השמע או בעזרת מכשירי שמיעה, רגילים או מושתלים. מטרה זו ניתנת להשגה אולם כמובן שנידרשת הענות של המטופל שכן הצלחת שיקום שמיעה ניתוחי על ידי שיקום של עצמות השמע תלויה בגורמים רבים מאד בין השאר במצב עצמות השמע ומידת ההרס שלהם על ידי המחלה ונטיה של עור התוף של המטופל לשקוע. גורמים אלו אינם ניתנים לשליטה. הרבה מאד מטופלים מסרבים להשתמש במכשירי שמיעה והאוזן נותרת ללא שיקום שמיעה. בברכה פרופ לונץ
עלייה במקרי דלקת קרום המוח בעקבות הידבקות בחיידק מנינגוקוק מדאיגה ובצדק את ההורים. איך נדבקים, איך מזהים ומטפלים ומה אומרים במשרד הבריאות?
מתחילת חודש מאי מדווח על התפרצות משמעותית של קדחת הנילוס המערבית באזור המרכז, כאשר לפני כשבועיים אושפזו במצב קשה באיכילוב מספר תושבי שכונות רמת החייל, שיכון דן והמשתלה - כולם בני 60 ומעלה, בעקבות הידבקות. בימים האחרונים המחלה ממשיכה להתפשט ואף גבתה קורבנות
בשבוע שעבר פרסמה קרן פלס בעמוד הפייסבוק שלה פוסט שעורר בהלה. בתום הופעה היא התמוטטה בעקבות כאב ראש חוצב, כשבן זוגה וילדיה ממתינים לה בחו"ל. איכשהו, היא הגיעה לבית החולים ושם טופלה ואף טסה אחר כך בעקבות משפחתה. אולם המקרה, אותו תיארה בכישרון עצום תוך שמירה על עמימות רפואית, יצר מבול של שאלות. מתי כאב הראש מסוכן, למה הוא יכול לרמז ומה צריך לעשות?
כל הורה מכיר את הרגע הזה שבו המצח של הקטנטנים בוער, העיניים נוצצות, והמעלות שמראה המדחום מדאיגות. למה זה קורה ומה עושים כשהחום של הילדים עולה? מדריך להורים
ועדת סל הבריאות 2025 השלימה את עבודתה: אושרה הכנסתן של 117 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות בעלות כוללת של 650 מיליון שקל לסל התרופות. העדכון השנתי צפוי להשפיע על חייהם של למעלה מ-318 אלף מטופלים
קדחת אורופוץ', הידועה גם כ"קדחת העצלנים", התגלתה לאחרונה באירופה. המחלה, שמקורה בדרום ומרכז אמריקה, מעוררת עניין בקהילה הרפואית העולמית
מהי מחלת הפה והגפיים, או וירוס קוקסאקי בשמה המדעי? עד כמה היא מסוכנת? האם גם סביבכם כולם מחפשים חלב עזים? על הבהלה החדשה בקרב הורים לתינוקות ולפעוטות
סובלים מכאב ראש במצח או בעין? המדריך המלא לכאבי ראש, לפי מיקום הכאב, יעזור לכם להבדיל בין כאב ראש שנגרם מלחץ לזה שהוא מיגרנה של ממש
מה שהתחיל במספרים קטנים הפך כעת למשבר של ממש: מחסור חמור בתרופות בסיסיות - איך ולמה זה קרה ואילו תרופות חסרות בבתי המרקחת וברשתות הפארם?
יו"ר ועדת סל התרופות לשנת 2023, פרופ׳ דינה בן יהודה, מדגישה בראיון מיוחד איתה את הערכים החברתיים לצד השיקולים הרפואיים שהובילו את חברי הוועדה בהחלטות אילו תרופות וטכנולוגיות ייכללו בסל התרופות
מהו נגיף ה-RSV ועד כמה הוא מסוכן לילדים? כיצד תזהו אותו לעומת שפעת? מה הם נתוני התחלואה העכשוויים של שני הנגיפים? הכל על עונת הנגיפים החורפית
שלום, אני ממליץ לך להפנות את שאלותייך הנ"ל לרופא/ה נוירולוג/ית. הרבה בריאות אפי
שלום עדי, 1. לכולנו יש חיידקים רבים באברים מסוימים בגוף (לוע, מעיים ועוד), ולנשים יש חיידקים שונים גם בנרתיק, כשאצל לחלק נכבד מהם כוללת ה'פלורה' הזאת גם את חיידקי ה'סטרפטוקוקוס' מקבוצה B. 4,2. גם אם החיידק עבר אלייך (מתישהו) מבן זוגך, או יעבור אליו (מתישהו) ממך, אין לכך חשיבות מעשית. 3. המצאות החיידק בנרתיק איננה מוגדרת כמחלה בכלל, וכמחלת מין בפרט. 5. ילוד שנולד בלידה נרתיקית לאם שהיא נשאית של החיידק עשוי לפתח מחלה קשה (למשל דלקת קרום המוח), ולכן מקובל לתת לנשים כאלו טיפול מונע באנטיביוטיקה במהלך הלידה (הנרתיקית). הרבה בריאות אפי
שלום התשובה לשאלותיך מעט מורכבת, ניסיתי לענות עליהן ולהלן תשובתי: כולסטאטומה הינה מצב בו עור צומח בתוך האוזן התיכונה והמבנים שסביבה (בינהם עצם המסטואיד), מקום בו לא אמור לצמוח עור. כולסטאטומה מתפתחת עקב מצבים בהם המנגנון של איוורור האוזן התיכונה לא תקין ועור התוף שוקע פנימה והעור של עור התוף צומח פנימה. באופן נדיר מתפתחת כולסטאטומה עקב מצב מולד. ללא טיפול גורמת המחלה להרס מבני האוזן וזיהום. עלולה להרוס את המעטפת של האוזן, כלומר עלולה לחדור לחלל התוך גולגולתי ולגרום לזיהומים מסוג דלקת קרום המוח, או לחדור לצוואר. כלולה לפגוע במבנים כמו עצב הפנים או לפגוע בשבלול של האוזן ולגרום לליקוי שמיעה. את עצמות השמע, כמעט תמיד כולסטאטומה הורסת במידה כזו או אחרת ולכן נוצר ליקוי שמיעה שמקורו בפגיעה בעצמות השמע מבלי שניפגע השבלול של האוזן. הטיפול הוא ניתוחי ואין טיפול שאינו ניתוחי. המחלה הינה מחלה עקשנית ונוטה מאוד להתפשט. כמו-כן נטיית המחלה לחזור גבוהה מאוד. הסיבה להמצאות מחודשת של כולסטאטומה לאחר שנראה כי הוסרה לחלוטין בניתוח הינה מכיוון שנשאר באוזן מקטע מיקרוסקופי של כולסטאטומה שלא ניתן היה לראות אותו בעת הניתוח, או מכיון שעור התוף שוקע מחדש עקב הבעיה של החולה עצמו שעליה לא ניתן לשלוט והוא מפתח מחדש את התופעה של שקיעת עור תוף. כולסטאטומה חוזרת בשיעור של 30% בממוצע בכלל האוכלוסייה הסובלת כולסטאטומה. לכן בחלק גדול של המקרים משמעותו של הטיפול הניתוחי הינו יותר מאשר ניתוח אחד. המעקב אחרי הניתוח הינו קודם כל במרפאה בעזרת מיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות אם עור התוף שקע ואם מתפתחת מחדש כולסטאטומה, ולנתח כאשר צריך בטרם התפתח זיהום או סיבוכים מיותרים. מעקב בעזרת מיקרוסקופ אינו מגלה באם נישאר מקטע נסתר של מחלה בתוך האוזן, מעבר לעור התוף אשר שוקם בניתוח. את זאת ניתן לזהות בעזרת בדיקת MRI מיוחדת לכולסטאטומה בתנאי שהאוזן לא מזוהמת (כאשר האוזן מזוהמת בדיקת ה MRI אינה מדוייקת ולא ניתן להיסתמך עליה). בעבר, בטרם פותח ה MRI הנ"ל, אכן היה מקובל לבצע שני ניתוחים כדי לגלות מיקטעי כולסטאטומה שצמחו לאחר הניתוח שבוצע ושאותם לא ניתן לראות בבדיקה במירפאה. כיום אין צורך לבצע אוטומטית ניתוח חוזר אלא יש לבצע MRI כשנה לאחר הניתוח ולהמשיך לעקוב בעזרת MRI ובדיקה במירפאה. לא ניתן לומר אחרי כמה שנים אין יותר צורך במעקב. בכל מיקרה מדובר בהרבה מאד שנים. לגבי מדדים להצלחת הניתוח, הללו קשורים למטרות הניתוח. מטרות הניתוח הינן קודם כל להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית (מניעת סיבוכים מסכני חיים, מניעת זיהומים חוזרים באוזן, מניעת פגיעות במבנים חיוניים וכו') במטרה זו חייבים להצליח תמיד, כלומר גם אם חזרה מחלה יש לסלקה ורצוי מאד בטרם התפתח זיהום פעיל. שיעור ההצלחה מבחינה זו בכירורגיה קפדנית הינו מאד גבוהה בתנאי שמתקיים המעקב הקפדני במירפאה כמתואר קודם לכן ובתנאי שישנו מעקב בעזרת בדיקות MRI לפי המלצת הצוות המנתח. מטרה נוספת הינה להגיע לאוזן נוחה כלומר אוזן שניתן למנוע בה אפילו זיהומים קלים. מטרה זו קשה הרבה יותר להשגה, ולו רק משום שאוזן בה עור התוף נוטה לשקוע (גם מבלי שמתפתחת כולסטאטומה) נוטה לזיהומים. אולם אם המטופל מקפיד על הוראות הצוות המנתח גם מטרה זו ניתנת להשגה. ומטרה שלישית הינה השגת שמיעה טובה ככל האפשר, אם בעזרת תיקון כירורגי של עצמות השמע או בעזרת מכשירי שמיעה, רגילים או מושתלים. מטרה זו ניתנת להשגה אולם כמובן שנידרשת הענות של המטופל שכן הצלחת שיקום שמיעה ניתוחי על ידי שיקום של עצמות השמע תלויה בגורמים רבים מאד בין השאר במצב עצמות השמע ומידת ההרס שלהם על ידי המחלה ונטיה של עור התוף של המטופל לשקוע. גורמים אלו אינם ניתנים לשליטה. הרבה מאד מטופלים מסרבים להשתמש במכשירי שמיעה והאוזן נותרת ללא שיקום שמיעה. בברכה פרופ לונץ
אח......כמה טוב לא לדעת... את צריכה, כסטודנטית למקצוע פארא-רפואי, ללמוד את הביטוי: "מה ששכיח - שכיח" דהינו - הסיכוי שיש לך גידול שואף לאפס...כנ"ל גם לגבי דלקת קרום המוח. יותר סביר שיש לך סינוסיטיס באיזור סינוסים ספנואידלים או אתמואידלים ולכן ההרגשה שלך. אם זה לא חולף עם דקסמול-סינוס או קולדקס יש אולי מקום לבצע צילום מערות פנים.
הנוזל צריך להבדק כעת ל:בטה-1- טרנספרין
שלום, התסמין המתואר בשאלתך מאפיין יותר 'סינוסיטיס' מאשר דלקת קרום המוח. הרבה בריאות אפי
זו שאלה שצריך להפנות לנוירוכירורג. אם אמי מבינה נכון מדבריך אזי יש מעבר של נוזל שדרה מתוך הגולגולת אל מחוצה לה וןאז ייתכן התפתחות של זיהום של קרומי המוח.
שלום מאי, 1. ייתכן שכאבי הבטן שלך נובעים מדלקת חיידקית בדרכי השתן. 2. לכל אנטיביוטיקה יש תופעות לוואי אפשריות, ו'ציפרדקס' איננה יוצאת מהכלל הזה. 3. אני מתקשה לראות קשר סיבתי בין הדלקת בקרום המוח שממנה סבלת לפני מספר חודשים לבין הזיהום האפשרי בדרכי השתן שממנו את סובלת כיום. הרבה בריאות אפי
שלום, האם בנך פירכס 10 דקות בבית, ובנוסף המשיך לפרכס גם בחדר מיון? אם כן, זהו פרכוס ארוך. נכון היה שעשו CT כדי לשלול תהליך שדורש טיפול מיידי, וכן שעשו ניקור מותני כדי לשלול דלקת קרום המוח (אפילו שלא היה לו חום). האם אושפז להשגחה? בדיקות דם תקינות? במקרה של פרכוס מוקדי (יד ורגל בצד אחד, ולא פרכוס כללי) רצוי היה לעשות EEG באשפוז. MRI במקרה של פרכוס ממושך ומוקדי צריך להיות מבוצע בפרוטוקול אפילפסיה, כדי לחפש ממצא קטן שגרם לפרכוס ולא הודגם ב-CT (כגון דימום קטן, אוטם קטן, גידול קטן, או הפרעה מבנית מולדת). אך מאחר ואני לא מכירה את כל פרטי האירוע ואת הרקע הרפואי והמשפחתי של בנך, יהיה לא מקצועי מצדי להביע דעה על המקרה או לתת המלצות. בברכה
שלום הסימפטומים שאת מתארת בשילוב בדיקת ה MRI אינם מתאימים לטרשת נפוצה יתכן ואילו אכן שרידים מדלקת קרום המוח או נגעים שאינם ספציפים ניתן למצוא בשכיחות גבוהה באנשים עם כאבי ראש , לנגעים אילו אין משמעות בברכה
שלום עינת, אם לתינוק אין תסמינים אופיניים של זיהום שנגרם ע"י GBS (כגון דלקת קרום המוח או חום לא מוסבר) - לא מקובל לבדוק. הרבה בריאות אפי
שלום גדי הסיכוי לדלקת קרום המוח ללא חום וללא קשיון עורף קליני קלוש ביותר, סביר שיש לך סוג של כאב ראש תעוקתי שהוא הרבה יותר שכיח ואתה "נכנס לסרטים" ולא מקבל תשובות ברורות, פנה לנוירולוג לטיפול בסוג זה של כאב.
אם קיבלת 2 חיסונים לצהבת A אין לך צורך בחיסונים נוספים חיסון טיפוס הבטן תקף ל 3 שנים אין צורך בחיסון קדחת צהובה או פוליו באזור הפארקים (קרוגר למשל) יש צורך בכדורים למניעת מלריה מרפאת מטיילים | חיסונים והדרכה בשעות הערב טלפון 03-9666333 travelmed.co.il
בהנחה (לא מבוססת) שהיתה לך אכן דלקת קרום המח, ההחלמה וכאבי הראש יכולים להמשך זמן רב. בדרך כלל הכל מסתדר בתוך חודשיים. אם אתה לא בקו של החלמה יש מקום לשקול אבחנות אחרות. בכל מקרה עליך להגיע לביקורת לאחר האשפוז אצל נוירולוג.
אילנית שלום, חיסוני גיל חודשיים הם חיסון מחומש- מנה ראשונה המכיל, דיפטריה,טטנוס, שעלת, דלקת קרום המח, פוליו. חיסון זה ניתן בזריקה בירך, כואב מעט-אך לא נורא, ועלול לעשות תופעות לואי של חום עם /בלי חוסר שקט במהלך 48 שעות לאחר החיסון. החיסון הינו הראשון בסדרה של 4 חיסונים כאלה שניתנים בגיל 2,4,6,12 חודשים- ובשנים האחרונות הוא מסוג אסלולרי - ולכן גם כואב פחות וגם עושה הרבה פחות תופעות לואי מבעבר. חיסון נוסף שנותנים בגיל חודשיים - חיסון פרבנר - זהו חיסון נגד חיידק הפניאומוקוקוס שגורם לדלקת ריאות, דלקת אוזניים ודלקת קרום המח. החיסון ניתן בזריקה בירך השני, הוא כן חיסון כואב(אבל רק בעל החיסון- הכאב חולף מהר מאד),ובדרך כלל לא עושה תופעות לואי מיוחדות. זהו חיסון ראשון בסדרה של 3 חיסונים כאלה - שניתנים בגיל 2,4,12 חודשים.החיסון השלישי שניתן בגיל חודשיים זהו חיסון הרוטהטק - חיסון נגד וירוס הרוטה הגורם לשילשולים בחורף. החיסון ניתן בטיפות לפה. תופעות לואי של חיסון הרוטה שעלולות להופיע הן כאבי בטן/שילשול/גזים במהלך השבוע שאחרי החיסון. חיסון זה ניתן ב3 מועדים -גיל 2,4,6 חודשים. בהצלחה בחיסונים!
קטיה שלום, חיסוני גיל חודשיים כוללים - חיסון מחומש ראשון (הכולל דיפטריה ,טטנוס, פוליו, דלקת קרום המח, ושעלת), חיסון פרבנר ראשון (זהו חיסון נגד 13 זנים של חיידק הפניאומוקוקוס הגורם לדלקות אוזניים, דלקות ריאה ודלקת קרום המח) וכן חיסון רוטה (הניתן בטיפות - והוא נגד מחלת שילשולים ויראלית של החורף). החיסונים מאד חשובים ובטוחים. אמנם ייתכנו תופעות לואי - אבל הם תמיד הרבה יותר קלות מהמחלות עצמן- שלחלק מהן יש אפילו סכנת מוות. כאשר לא מחסנים , מכניסים את התינוק לסיכון להדבקה במחלות - והשנה למשל יש התפרצות מחודשת גם של מחלת השעלת וגם של מחלת החצבת . לכן , חבל לקחת את הסיכון ולא לחסן. החיסון המחומש הינו חיסון ששדרגו אותו בעשור האחרון - והוא הרבה יותר "נקי " מבעבר - ולכן יש הרבה פחות תופעות לואי. חיסון פרבנר הינו חיסון שכבר ניתן למעלה מ10 שנים בארה"ב - והוא הוריד שם את התחלואה אצל ילדים בצורה מאד מרשימה - עד כדי שבארה"ב הכניסו את החיסון לשגרת החיסונים כבר לפני 10 שנים. חיסון הרוטה - מוריד את הסיכון לתחלואה קשה בוירוס הרוטה - תחלואה קשה גורמת להתייבשות - ולאשפוזים עקב כך בגיל 6 חודשים עד 5 שנים. אני ממליצה לחסן על פי שגרה .בהצלחה ושבוע מקסים!
שלום רותי, 1. החיסון כנגד חיידק הפנוימוקוקוס (=דלקת ראות) הוכנס לאחרונה ל'סל החיסונים' (בעיקר כדי לצמצם את מספר מקרי דלקת קרום המוח שגורם חיידק זה), והוא מומלץ לכל ילדי ישראל. 2. החיסון עשוי למנוע חלק מסיבוכי 'שפעת החזירים'. הרבה בריאות אפי
שלום רועי, לאדם שעבר כריתת טחול וקיבל לאחר מכן את "חיסוני השגרה" המקובלים במצבו מומלץ: 1. לקבל חיסון נגד זני ה'מנינגוקוקוס' ACWY כל 5 שנים. 2. לקבל חיסון נגד 'מנינגוקוקוס' B כל 3 - 2 שנים. 3. יחד עם זאת, אינני מכיר המלצה מקובלת לקבלת חיסון נוסף כנגד 'המופילוס אינפלואנזה B'. הרבה בריאות אפי
בהינתן הרקע שאת מתאר/ת, ממליצה לך לפנות לפורום נוירולוגיה (לא נוירוכירורוגיה)
שלום מאי, 1.אני חושש שאין לי מושג מהי הסיבה לתחושות בראש המתוארות בשאלתך, ואני ממליץ לך להפנות את שאלתך בנוגע לכך לפורום של רופא/ה נוירולוג/ית. 2. לא ברור לי לאיזו מחלה מתייחסת שאלתך בנוגע למינון המקובל של ה'ולטרקס'. הרבה בריאות אפי
שלום רב. זהו פורום לשאלות בסוגיות של אפילפסיה בילדים . ממליץ לפנות לפורום שמנוהל על ידי נוירולוג/ית מבוגרים . מאחל בריאות ובהצלחה ד''ר אלי הימן
צב דלקתי-זיהומי ניתן לזהות ע״י בדיקת דם ל-CRP וספירה לבנה ומבדלת.