תכליתה של בדיקת הסקר הגנטי היא לאתר מחלות גנטיות בזוגות...
בדיקות גנטיות לפני הריון יכולות לתת מידע חשוב לגבי הפרעות...
סקר גנטי מורחב מציע יכולות אבחון טרום לידתי חשובות לשם...
פרופ' יובל ירון, מומחה בגנטיקה רפואית ורפואת נשים, מסביר מה...
אחרי פרשת העוברים באסותא ראשון לציון: הורים לילד גילו...
אם רוצים שקט נפשי רצוי לבצע את הבדיקה המורחבת.
הכוונה לתעלת השדרה, העטיפה הגרמית והרקמות הרכות סביב עמוד השדרה, כשיש מום פתוח דולף נוזל שדרה שיש בו ריכוז גבוה של חלבון עוברי וזה הגורם לרמה המוגברת, באותה מידה מומים שמערבים את דופן הבטן גורמים באותה המידה ובגדול זה מה שיחפשו בסקירה המכוונת בנוסף לסימנים משניים לאלו, לגבי הכיליה, הפרעה עוברית ביכולת הכיליה לשמור חלבון תגרום להפרשת חלבון מוגבר ולתוצאה דומה, לא סביר שיש קשר לכיליה הלא תפקודית שלך. אם יש בעיה של מומים פתוחים או בעיה כלייתית הייתי מצפה לתוצאה הרבה הרבה יותר גבוהה אז סביר ומקווה שהכל בסדר
תודה ללול על העזרה אי ספיקה קלה של מסתם מיטרלי בנוכחות תפקוד תקין של החדר השמאלי ומבנה תקין של המסתם המיטרלי היא חסרת משמעות ובטח לא מצדיקה החרגה בביטוח.
תכליתה של בדיקת הסקר הגנטי היא לאתר מחלות גנטיות בזוגות שרוצים להיכנס להריון או שמצפים לילד. עד כמה חשוב לבצע את הבדיקה? קיראו בכתבה הבאה
בדיקות גנטיות לפני הריון יכולות לתת מידע חשוב לגבי הפרעות גנטיות שאחד מבני הזוג נושא או סובל מהן, ובהתאם - לפעול במטרה שהתינוק לא יירש אותן
סקר גנטי מורחב מציע יכולות אבחון טרום לידתי חשובות לשם גילוי עובר בסיכון. על הטכניקות החדשות בתחום גילוי מחלות תורשתיות, בשיחה עם פרופ' ירון יובל
פרופ' יובל ירון, מומחה בגנטיקה רפואית ורפואת נשים, מסביר מה ההבדל בין בדיקת צ'יפ גנטי לבדיקת אקסום, מתי כדאי לבצע אותן ואיך מתמודדים עם תוצאות שמשמעותן לא ברורה
אחרי פרשת העוברים באסותא ראשון לציון: הורים לילד גילו בבדיקה גנטית כי אין כלל התאמה גנטית בינו לבין אביו | משרד הבריאות בודק ניסיון להסתיר את התקלה שייתכן ואירעה בטיפול IVF בבית החולים אסותא רמת החייל
כבר שנים שעולם הרפואה שם דגש על רפואה מונעת וליתר דיוק: בדיקות סקר. אבחון מוקדם של מחלות הוא כלי אפקטיבי לטיפול יעיל בשינוי מהלכה של מחלה ואף למיגורה
כמעט כל הנשים בישראל עוברות בדיקות גנטיות בסיסיות לפני ההריון, אך לפעמים עולה הצורך בבירור גנטי גם במהלך ההריון עצמו, לאחר שנמצא מום בעובר במהלך סקירת המערכות. על החידושים ועל חשיבותו של האבחון הגנטי בהריון מסביר הגנטיקאי הבכיר פרופ' יובל ירון
במסגרת התכנית, אשר השיק משרד הבריאות, יחויבו קופות החולים לאתר באופן יזום את החולים בקבוצות הסיכון באמצעות בדיקות סקר ולטפל בהם. תכנית הסקר הלאומית תבחן 4 קבוצות סיכון של חולים בישראל: אנשים שעלו לארץ מחבר העמים, אנשים שמזריקים סמים, אנשים שקיבלו עירוי דם לפני 1992 ואסירים. לא רק קורונה!
מחלות נדירות, או "מחלות יתום", פוגעות אמנם במספר חולים קטן אך שורת המחלות הנדירות היא די ארוכה. יצאנו לבדוק אילו מהן שכיחות יותר בישראל וכיצד מאבחנים
פרופ' שלמה שנבאום, יו"ר החברה הישראלית ונשיא החברה העולמית למחלות סרטן השד, מדבר על חשיבות הגילוי המוקדם של המחלה. המוטו היה ונשאר: לכו להיבדק עוד היום
משרד הבריאות הורה על השעיית השימוש בקיט הבדיקה הגנטית BRCA לאחר תקלת איכות חמורה – אחת הנבדקות חלתה בסרטן השד למרות תוצאה שלילית
ועדת סל הבריאות 2025 השלימה את עבודתה: אושרה הכנסתן של 117 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות בעלות כוללת של 650 מיליון שקל לסל התרופות. העדכון השנתי צפוי להשפיע על חייהם של למעלה מ-318 אלף מטופלים
המסע להורות אינו תמיד פשוט. עבור יחידים וזוגות רבים, הדרך להריון דורשת לעתים ידע, סבלנות ולעתים גם התערבות רפואית מתקדמת. ד"ר נעם דומניץ, מומחה לגינקולוגיה ופוריות, מסביר כיצד הרפואה מסייעת לאנשים להגשים את חלום ההורות וגם במקרים של נשאות לתסמונת האיקס השביר
תורם זרע ישראלי שנפטר לאחרונה התברר כנשא של תסמונת לינץ' התורשתית. האם כל מי שנולד באמצעות תרומת זרע בין השנים 1974 ל-1985 צריך להיבדק? ראיון עם המומחה לגנטיקה פרופ' יובל ירון
מהי ההגדרה הרשמית של הריון בסיכון גבוה? האם בדיקה גנטית אכן מגלה את כל הסיכונים הקיימים? פרופ' אריאל מני, מנהל אגף יולדות בבית החולים מעייני הישועה, עם המידע החשוב למתכננים הריון ובמהלכו
דווקא בחגים ובתקופות של לחץ או חוסר שגרה, רבות דוחות בדיקות גינקולוגיות - גם בלי לשים לב. הבעיה היא שחלק מהמצבים מתפתחים בלי תסמינים, ולכן דחייה עלולה לגרום לכך שמגלים אותם מאוחר יותר. המשמעות: גם אם את מרגישה מצוין, חשוב לא לחכות ולקבוע בדיקות בזמן. ד"ר גיא גוטמן מסביר מה חשוב לבדוק בכל גיל – ואיך מעקב קבוע עוזר לזהות בעיות מוקדם.
אחרי עיכוב שנבע מהמלחמה, ועדת סל שירותי הבריאות הגישה את המלצותיה לסל התרופות 2024 – אילו תרופות וטכנולוגיות בחוץ ואילו בפנים?
מטופלים שפונים למעבדה פרטית חוסכים בזמן המתנה לאישור בדיקות מורכבות ובזמן המתנה לקביעת תור ולביצוע הבדיקה. השירות הזמין והמקצועי מאפשר מגוון בדיקות ומתאים לכל אדם המעוניין בתוצאות מהירות ומדויקות, בין אם הוא תושב ישראל ובין אם הוא תייר
אילו סוגי סרטן מושפעים מהמטען הגנטי שקיבלנו מהורינו? מהו הסיכוי ללקות בסרטן שבו לקו קרובי משפחה? אילו בדיקות מאפשרות לאתר נשאיות גנטית? פרופ' איתן פרידמן עם כל התשובות
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בחקר סרטן השד, בהבנת מנגנון המחלה ובהיצע הטיפולים. פרופ' מוטי (מרדכי) גוטמן, כירורג ובעל מרפאה פרטית לניתוחי שד, מרחיב על דרכי הטיפול במחלה ועל סיכויי ההחלמה המעודדים
מנהל מרכז הסרטן ב"שיבא", המומחה לאונקולוגיה פרופ' רענן ברגר, מסביר מדוע אבחון מהיר של סרטן הוא קריטי ואיך קורה שרופאים מפספסים תסמינים המעידים על הופעת סרטן
הכלב כבר לא זריז כמו פעם והחתול כבר לא משחק עם כל מה שזז? כנראה הם הגיעו לגיל הזהב. טיפול נכון יעזור לשמור על בריאותם ויעניק להם איכות חיים טובה עם התבגרותם
לקראת יום הצליאק הבינלאומי ב-13 בספטמבר, מסביר ד"ר נעים אבו פריחה, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, על תסמיני המחלה, האבחנה והסיכונים, וגם: איך תזהו אותה אצל ילדים?
סקירת מערכות ודיקור מי שפיר – על הבדיקות שמספקות מידע חשוב לגבי בריאות העובר ונותנות להורים ולאמהות שבדרך שקט נפשי במהלך ההריון
אם רוצים שקט נפשי רצוי לבצע את הבדיקה המורחבת.
הכוונה לתעלת השדרה, העטיפה הגרמית והרקמות הרכות סביב עמוד השדרה, כשיש מום פתוח דולף נוזל שדרה שיש בו ריכוז גבוה של חלבון עוברי וזה הגורם לרמה המוגברת, באותה מידה מומים שמערבים את דופן הבטן גורמים באותה המידה ובגדול זה מה שיחפשו בסקירה המכוונת בנוסף לסימנים משניים לאלו, לגבי הכיליה, הפרעה עוברית ביכולת הכיליה לשמור חלבון תגרום להפרשת חלבון מוגבר ולתוצאה דומה, לא סביר שיש קשר לכיליה הלא תפקודית שלך. אם יש בעיה של מומים פתוחים או בעיה כלייתית הייתי מצפה לתוצאה הרבה הרבה יותר גבוהה אז סביר ומקווה שהכל בסדר
תודה ללול על העזרה אי ספיקה קלה של מסתם מיטרלי בנוכחות תפקוד תקין של החדר השמאלי ומבנה תקין של המסתם המיטרלי היא חסרת משמעות ובטח לא מצדיקה החרגה בביטוח.
שלום קרן אסימטריה בפנים יכולה להשתפר או להחמיר עם הגדילה, תלוי בגורם. לא תמיד נוכל לחזות מראש ורק תיעוד ומעקב לאורך השנים יתן את התשובה. ישנם מספר בדיקות גנטיות וסימנים נלוים אם מדובר באסימטריה מולדת. את מוזמנת לקרוא את המאמר הזה שכתבתי השבוע בדיוק בנושא זה בעיתון הארץ. מעבר לכך אני צריך לראות את הילדה. http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.2829074
שלום. מדובר בנשאות של גן הקשור ללקות שמיעה. נשאים הם אנשים בריאים. לזוג נשאים יש סיכון של 25% לצאצא/ עובר/ ילד.ה עם לקות שמיעה בכל הריון. כדי לדעת אם אתם בסיכון- על בן הזוג להבדק לשינויים ב2 גנים: GJB2 ו GJB6. אם הוא נשא- יש סיכון של 25 בהריון לילד/ה עם לקות שמיעה. בבדיקת מי שפיר רגילה/ ציפ גנטי - לא בודקים מצבים אלה. אם רוצים- צריך לבקש במיוחד, ומראש. לא כל מעבדה תוכל או תסכים לעשות זאת. מציעה להגיע ליעוץ גנטי מסודר כדי להבין את חומרת המחלה/ מצב האפשרי בצאצא עתידי, את הדרכים להתקדם בברור גם כעת בהריון בהצלחה
אני מסכים דבמצבך יש אינדיקציה לטיפול ב-IVIG. עם זאת וגם בגלל העתודה השחלתית הנמוכה- כדאי היה (ואם תהיה הפלה נוספת) לבדוק את הרכב הכרומוזומים בנפל.
הטיפול בפסוריאזיס הממוקמת לאזורי גוף מצומצמים היא בדרך כלל טיפול במשחות. אם אין שיפור מומלץ לשקול טיפול פוטותרפי. נכון להיום אין בדיקות גנטיות לאיתור מחלת הפסואיאזיס, כשליש מהחולים יש סיפור משפחתי.
שלום, אכן, כדאי להתייעץ עם רופא ריאות ילדים. לעיתים יש צורך בברונכוסקופיה לראות שאין בעיה אנטומית בקנה שגורמת לציפצופים. לעיתים יש בעיה של רפלוקס מהקיבה שגורמת לליחה וקשיי נשימה. CF היא מחלה נדירה ולא סביר שמדובר בזה בודאי במקרה שהבדיקות הגנטיות תקינות זה מאוד מאוד לא סביר.
1. לא ניתן לוותר. 2. לא ממליץ על שתיהן. עדיף לעשות בדיקות גנטיות לתורמת. 3. 40% לכל בלסטוציסט שמוחזר.
כדאי לבחור מסלול שמציע החזרה של בלסטוציסטים קפואים ביחידה בארץ, היכן שאמבריולוגית ישראלית מעידה על טיב העוברים ורק לאחר שהתורמת עברה בדיקות גנטיות בישראל.
שי-לי שלום, היפוטוניה וחולשה יכולות לנבוע ממחלות גנטיות שונות: הפרעות במבנה של השריר או בחילוף החומרים של השריר (מיופטיות), מחלות הגורמות להרס של השריר ( muscular dystrophy), מיוטוניות (myotonic dystrophy), מחלות של העצב (נוירופטיות) או התחלת העצב בחוט השדרה, ומחלות של נקודת המפגש בין העצב לשריר. קודם כל צריך לברר לעומק האם לך יש מחלה ספציפית, או שאת אשה בריאה עם "סתם" היפוטוניה. היה רצוי להשלים את הבירור לפני הכניסה להריון, אך מאחר שאת כבר בשבוע 18 להריון והזמן דוחק, אני ממליצה שתפני דחוף לשני רופאים במקביל, כמה שיותר מהר: לנוירולוג שמתמחה במחלות עצב-שריר, ולגנטיקאי. בברכה
וריד פרונאלי וריד קטן בשוק שאין לו כל חשיבות וודאי לפי הבדיקה היה במצבו הנל כבר קודם לא רואה כל סיבה לחשש . הממצא אינו דורש . שבת שלום והרבה בריאות
שלום שרית, ישנן בדיקות גנטיות שונות , הבדיקה של 15 מוטציות למשל, היא אכן בודקת גם את ה"מוטציה" הבולגרית ושאר המוטציות ולא רק מוטציות אשכנזיות. אמא שלך יכולה לשאול לאיזו בדיקה מפנים אותה. אם התשובה שהיא נשאית של הגן , כן ניתן להסתמך על זה , אם לא זה לא שולל . אני מציעה שתקבלו בעיניין זה את היעוץ של גנטיקאי.
כן בודאי, כי אם ימצא ששניכם נשאים של מחלה קשה ניתן יהיה להפשיר את העוברים ולבדוק אותם גנטית.
בדיקת NIPT לא תלויה בגיל ההריון, בהנחה שיש מספיק דנא חופשי בדם האם תקבלי תשובה מהימנה גם אם זה יותר או פחות 6 ימים
כל הבדיקות שביצעת עד כה כןלל nipt הן בדיקות סקר ואינן אבחנתיות. מי שםיר הינה אבחנתית ומקובל לומר שיכולה לגלות סביב 1:120 בעיןת גנטיות משמעותיות. חשןב לציין שלפי גילך וגיל הבעל אתם יותר בסיכון. ממליצה לפנות ליעוץ גנטי ורופאת נשים מסןדר כדי להבין יותר. הסיכון מדיקור היום נצוך יחסית לסיכון לגילוי בעיה גנטית אבל כדאי לעשות יעוץ מסודר ואז להחליט
שלום קצת קשה לענות "באויר" בלי הגנים הרלוונטים והסקר שבוצע מניחה שמדובר בפאנל מוטציות. כך שבדיקת בן הזוג הורידה את סיכויי המחלה אבל ניתן לצמצם זאת עוד יותר. אם כבר משקיעים כספית בצמצום סיכון, בעיני יש מקום להשלים סקר מרצף ל 2 בני הזוג. יתרונות וחסרונות לכל שיטה (פאנל מרצף מול אקסום זוגי) ויש לוודא זאת עם המעבדה המבצעת או במסגרת יעוץ גנטי אישי (תלוי במוצאים שלכם, בגנים המדוברים) יש דברים שהפאנל טוב בו יותר מאקסום (גנים ספציפים כמו טלסמיה או SMA גנים אחרים שהאקסום לא מרצף) ואחרים שלאקסום יתרון. אכן מאוד מבלבל. הרבה פעמים שיחה אישית מתואמת עוזרת להחליט בהצלחה
לאור בעיית הזרע נראה שתזדקקו ממילא לטיפולי הפריה, וזה ייתן לך הזדמנות ישירה להעריך את העתודה השחלתית שלך באופן ישיר.
פני לרופא עור.. שיאבחן
תלוי אם את מקפיאה ביציות או עוברים
שלום אני לא ביצעתי את הבדיקה ולא יודע מה היה שם אם הרופא שביצע אמר שלא לדאוג- מציע שתשמעי לעצתו. אם את לא בוטחת בשיקול דעתו - תבצעי בדיקה חוזרת. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
בדיקות הסקר תמיד רלוונטיות. זה לא שאת ובן הזוג השתניתם :) אלא שכיום המידע הגנטי הקיים רב יותר, וניתן לבדוק להרבה יותר מחלות. ואם חלילה יש נשאות למחלה קשה, ובמקרה התמזל מזלכם ולא נולד ילד חולה- כדאי לדעת זאת גם כעת. כי המידע מסייע ומאפשר למנוע לידה של ילד.ה חולים. ניתן לבצע את הבדיקות בקופת חולים או במכונים הגנטיים בהצלחה וכל הכבוד על המודעות!
בדיקות גנטיות לא צינתור וירטואלי - CTA קורונרי כן
1. כדאי לקבל יעוץ פרטני אצל מומחה בתחום שיעבור על כל הבדיקות שעשית. 2. כן יש סיכוי גבוה להצלחה, מעל 70 אחוז.