תסמונת לינץ' – עשרות אנשים בסכנה בגלל תרומת זרע שנשאה את המוטציה

פרשה חדשה מטלטלת לאחרונה את מערכת הבריאות בישראל: תורם זרע יחיד, שפעל במרכז הארץ לפני עשרות שנים, הוריש מוטציה גנטית מסכנת חיים לעשרות צאצאים שנולדו מתרומותיו. התברר כי האיש, שנפטר לאחרונה, היה נשא של מוטציה הגורמת לתסמונת לינץ' - מחלה תורשתית עם סיכון גבוה לפתח סרטן במערכת העיכול ובאיברי רבייה.

המוטציה הידועה בשם MSH2:1906G→C, הועברה במשך למעלה מעשור, בין השנים 1974 ל-1985, דרך תרומות זרע רבות במרפאות פוריות בתל אביב ובאזור המרכז. כיום, כאשר הצאצאים הללו כבר בני 40-50, הם עומדים בפני מציאות מטרידה: חלקם נושאים בגופם פצצת זמן גנטית.

משרד הבריאות, שנחשף לפרטי המקרה הזה רק לאחרונה, מתמודד כעת עם דילמה מורכבת. מחד, עשרות אנשים הנמצאים בסיכון גבוה זקוקים לאבחון מיידי ולמעקב רפואי. מאידך, המערכת לא מסוגלת לאתר בוודאות את כל הנפגעים הפוטנציאליים בגלל הרגולציה הרופפת שאפיינה את תחום תרומות הזרע באותן שנים.

"לא היה רישום מרכזי ומסודר של התרומות", מסבירים במשרד הבריאות. "המידע מפוזר, חלקו אבד וחלק מהמרפאות כבר לא קיימות". המצב מחייב כעת מבצע חיפוש רחב היקף אחרי אנשים שקרוב לוודאי אינם מודעים לסכנה הטמונה בגנים שלהם.

בעקבות הגילוי, משרד הבריאות פרסם קריאה דחופה לכל מי שחושד כי נולד מתרומת זרע באזור המרכז בשנים הרלוונטיות, לפנות מיידית לבדיקה גנטית. הבדיקה, שאינה מכוסה על ידי סל הבריאות במקרה זה, תאפשר לזהות את נשאי המוטציה ולהתחיל מעקב רפואי שעשוי להציל חיים.

ההחלטה לפרסם את המידע לא היתה פשוטה. במשרד הבריאות מודים כי התלבטו רבות לפני החשיפה מחשש לגרימת פאניקה ציבורית. "רצינו לוודא שיש לנו פתרונות מעשיים לפני שאנחנו גורמים למצוקה", מסבירים גורמים במשרד.

המקרה הזה מותיר עשרות משפחות ישראליות בחרדה ובחוסר ודאות. פרופ' יובל ירון, מומחה בגנטיקה רפואית, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי במכון הגנטי במרכז הרפואי איכילוב ויו"ר לשעבר של איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל, עושה סדר בדברים:

פרופ' ירון, מה הן ההשלכות הגנטיות של תסמונת לינץ' ועד כמה היא עלולה לגרום לסרטן?

"תסמונת לינץ' היא תסמונת גנטית הגורמת לסיכון מוגבר לפתח סרטן. חשוב להדגיש שאין זה אומר שבהכרח כל אדם הנושא את המוטציה יפתח סרטן. הרי לכל אדם יש סיכוי ללקות בסרטן, אך למי שנושא את המוטציה יש סיכוי גדול יותר באופן משמעותי.

פרופ' יובל ירון, מומחה בגנטיקה רפואית, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי במכון הגנטי באיכילוב צילום: צילום The Hung Bui

"התסמונת כוללת סוגים שונים של סרטן, כאשר סרטן המעי הגס נמצא במקום הראשון אצל גברים ונשים כאחד. בנשים, סרטן הרחם הוא נפוץ במיוחד, אך נשאים עלולים לפתח גם סוגי סרטן אחרים. יש הבדלים בין מוטציות שונות בגן, אך באופן עקרוני זה לא דבר שניתן לנבא באופן ספציפי לגבי אדם מסוים".

כיצד מסבירים את העובדה שחלק מהנשאים יפתחו סרטן וחלק לא?

"הדבר נובע מכך שמדובר בגורם סיכון. באופן עקרוני, הגן המדובר מייצר חלבון שתפקידו לתקן נזקים הנגרמים לדנ"א. כאשר נגרמים נזקים לדנ"א מחשיפה לחומרים שונים, קרינה או באופן אקראי, הגוף יודע לתקן חלק מהנזקים הללו ובכך למנוע התפתחות סרטן. אולם, כאשר יש פגיעה במנגנון תיקון הדנ"א, הסיכון לסרטן עולה משמעותית. עם זאת, זהו עניין של הסתברויות סטטיסטיות שדברים כאלה יתרחשו".

באיזה גיל בדרך כלל מתחילים להופיע התסמינים?

"מדובר בעשורים המתקדמים יותר בחיים. זה אינו סוג של סרטן שמופיע בגיל הילדות או בשנות העשרים לחיים, אלא בעשורים המתקדמים יותר, וחשוב לדעת שאותו אדם יכול לפתח יותר מסוג אחד של סרטן".

האם יש הבדל ברמת הסיכון להעברת המוטציה עקב כך שמדובר בתרומת זרע?

"לא. לכל אדם יש שני עותקים של הגן הזה, אחד מאבא ואחד מאמא. בדרך כלל, אצל אנשים בריאים, שני העותקים תקינים, אין בהם מוטציה. אצל החולה, במקרה הזה תורם הזרע, היתה מוטציה בעותק אחד של הגן, ואז הסיכוי שלו להעביר את זה לכל אחד מצאצאיו הוא 50%. ייתכן שהצאצא שלו יירש את העותק התקין ויכול להיות שהוא ירש דווקא את העותק הלא תקין, זה 50-50. אין משמעות לדרך ההתעברות".

לאור הטעויות שמתרחשות לעתים במכוני פוריות, מהי המשמעויות אם במקום זרע בן הזוג או הבעל יושתל בטעות זרע של תורם הנושא מוטציה גנטית?

"מקרים כאלה לא אמורים להתרחש והם נדירים יחסית, אך יש להביא בחשבון שגם לבעל עצמו עלולה להיות נטייה גנטית לסרטן מבלי שהוא מודע לכך. הסיבה לכך יכולה להיות שהוא עדיין צעיר והמחלה טרם התפרצה, או שלא נוצר הקשר הנכון בין המקרים המשפחתיים.

"לדוגמה, אם לאביו של הבעל היה סרטן המעי הגס ולסבתו סרטן הרחם, ללא רופא מנוסה שיחבר בין הנקודות ויבחין בדפוס, המצב עלול להישאר בלתי מאובחן. כאן אנחנו מדברים על משפחות עם ריבוי מקרי סרטן, ויש להביא בחשבון שמדובר במשפחות סרטן (cancer families). כלומר, לא סרטן אקראי כפי שמתרחש ב-90% מהמקרים אלא סרטן משפחתי הנובע ממוטציה בגן ספציפי.

"חשוב להבין שאין גן יחיד הקשור לסרטן אלא עשרות גנים. תסמונת לינץ' למעשה היא קבוצת מחלות, לא מחלה בודדת. מדובר בקבוצת הפרעות הנגרמות על ידי פגיעה במספר גנים הקשורים לתסמונת לינץ', שגורמות לתופעה דומה, אך מקורן לא בגן אחד בלבד - המוטציה יכולה להתרחש כאמור במספר גנים שונים".

כיצד מבוצעת הבדיקה הגנטית לזיהוי מוטציית MSH2 הספציפית ומדוע לא מבצעים בדיקות גנטיות כוללות לכל התורמים?

"הבדיקה עצמה היא בדיקת דם פשוטה יחסית. במקרה הספציפי הזה, מדובר במוטציה מאוד ספציפית בגן אחד מתוך עשרות גנים שונים, שזוהתה אצל תורם מסוים. הבדיקה למוטציה הספציפית הזאת פשוטה כיוון שאנחנו יודעים בדיוק מה לחפש.

"עם זאת, המצב שונה כאשר מדובר בסקירה כוללת. נניח שתורם זרע פוטנציאלי עומד בפנינו, ונתרמת מבקשת באופן מיוחד לשלול שהתורם נושא מוטציה כלשהי באחד מעשרות הגנים הקשורים לסרטן. כאן מדובר כבר בבדיקה מורכבת הרבה יותר שדורשת סריקה מפורטת של כל מוטציה אפשרית בכל אחד מעשרות הגנים הרלוונטיים. זוהי בדיקה שכיום היא טכנית אפשרית, אך היא יקרה מאוד ואינה מבוצעת באופן שגרתי. לכן, בפועל, בדיקות גנטיות מקיפות אינן חלק מהפרוטוקול הסטנדרטי בבנקי זרע".

האם כל אישה שביצעה הזרעה מבנק הזרע צריכה להיות מודאגת? אולי צריך לעשות בדיקה גנטית לתינוק שלה?

"כאן אנחנו נכנסים לתחום מורכב הכולל שיקולים אתיים ומוסריים לצד השיקולים הרפואיים, לאו דוקא בהקשר לתרומת זרע. לעתים יש היסטוריה משפחתית של ריבוי מקרי סרטן אצל אחד ההורים לעתיד, כמו בתסמונת לינץ'. אם המוטציה המשפחתית התגלתה, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית עם אבחון גנטי טרום השרשה (PGT). באופן זה ניתן לבחור את 50% מהעוברים שאינם נושאים את המוטציה ויהיו בריאים. זאת כאמור כאשר יודעים מראש על הסיכון והמוטציה המשפחתית מוכרת.

צאצאים מתרומת זרע. אילוסטרציה: שאטרסטוק

"עם זאת, לא מקובל לבצע בדיקות גנטיות למוטציות הקשורות לסרטן במהלך ההריון, כיוון שהאופציה שנותרת במקרה של ממצא חיובי היא הפסקת ההריון. זהו דבר שאמנם אפשרי טכנית אך אינו מקובל מבחינה אתית ומוסרית כיוון שמדובר במחלה שאם תתפתח - ולא בהכרח תתפתח - תתרחש רק בעשורים המתקדמים של החיים, בעתיד הרחוק".

האם יש טיפול מונע או התערבות רפואית שיכולים להפחית את הסיכון לפתח סרטן?

"לנשאי תסמונת לינץ', הידיעה על הנשאות משמעה קודם כל מעקב רפואי קפדני יותר. אנחנו יודעים שאנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס ולסרטן הרחם וסוגי סרטן אחרים. לצורך גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, יש בדיקות סקר כמו בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. לאנשים אלה אנו ממליצים להיות במעקב צמוד ותכוף יותר. כאשר מגלים סרטן מעי בשלב מוקדם, ניתן לטפל בו באמצעות כריתה ממוקדת של הגידול, והמטופל יכול להישאר בריא.

"אותו עיקרון חל גם על סרטן הרחם. סרטן הרחם בדרך כלל מופיע בעשורים החמישי והשישי לחיים. אצל נשים נשאיות, ניתן למנוע את המחלה בשלב מוקדם ואף לבצע כריתה מונעת של הרחם לנשים שסיימו את הילודה. כל החלטה כזו נתונה לדיון מפורט בין האישה לרופא המטפל, בהתאם לגילה, מצב הילודה ותכנונה העתידי. קיימות אפשרויות שונות. העיקרון המנחה הוא שכאשר יודעים שאדם נושא את המוטציה, עליו להיות בבדיקות קולונוסקופיה תכופות יותר ובגיל צעיר יותר ולנשים בדיקות גינקולוגיות צמודות יותר. המטרה היא לגלות את המחלה בשלב המוקדם ביותר האפשרי".

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)

רוצים להיבדק לתסמונת לינץ'? רשימת מכונים בהם תוכלו לעשות זאת:

AMG פתח תקווה, טלפון: 03-7798740 [email protected]

איכילוב, טלפון: 03-6974704 [email protected]

בני ציון, טלפון: 04-8359651 [email protected]

הדסה עין כרם, טלפון: 02-6776329

כרמל, טלפון: 04-8250344 [email protected]

נהריה, טלפון: 04-9107493 [email protected]

פרונטו תל אביב, טלפון: 073-2126155 [email protected]

רמב"ם, טלפון: 04-777245 [email protected]

סורוקה, טלפון: 08-6400907 [email protected]

שערי צדק, טלפון: 02-6666435 [email protected]