אולטרסאונד טרנס רקטלי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

בדיקת הערמונית: מדריך מקיף

סובל מתחושת חוסר התרוקנות גם לאחר מתן שתן? צריבה במתן שתן או זרם חלש? ייתכן שבלוטת הערמונית היא המקור לבעיה ממנה אתה סובל. מה עלול לגרום לתסמינים אלה? מהן הדרכים בהן ניתן לבדוק את מצב הערמונית? הערמונית (פרוסטטה, בלעז) היא בלוטה השייכת למערכת הרבייה הזכרית. הערמונית ממוקמת במוצא שלפוחית השתן ומקיפה את צינור השופכה. הערמונית הולכת וגדלה, ככל שהגבר מתבגר. הערמונית אחראית על ייצור נוזל הזרע של הגבר ומיקומה משפיע גם על תהליך מתן השתן.   מתי יש צורך בבדיקת ערמונית? הצורך בבדיקת ערמונית עולה כאשר הגבר מרגיש שינוי או הפרעה במתן שתן. מומלץ להגיע לאורולוג, שיבצע סדרת בדיקות, ובהן גם בדיקות שונות הקשורות למצב הערמונית. תסמינים שונים עלולים להעיד על בעיה בערמונית ומצריכים בדיקה, למשל: זרם שתן חלש, צריבה בשתן, תחושת חוסר התרוקנות, תכיפות או דחיפות במתן שתן, הטלת שתן לילית (נוקטוריה) וכו'.   עם הופעת הפרעות כגון תכיפות או דחיפות במתן שתן, יש לגשת לאורולוג. צילום:...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לאולטרסאונד טרנס רקטלי

בדיקת אולטראסאונד - תמונת המחשה
בדיקת אולטראסאונד החידושים הטכנולוגיים המשמעותיים לא פסחו על בדיקות אולטרסאונד, ניתן כיום לטפל בקלות בבעי...
עצירות - תמונת המחשה
עצירות סרטן המעי הגס נחשב סרטן מאוד נפוץ והסיכון לחלות במחלה 1 ל-20. החדשות הטובות: בדיקות מתק...
ללמוד עוד על אולטרסאונד טרנס רקטלי
אורולוגיה-תמונה

כאן תוכלו לקרוא על בדיקות מאבחנות באורולוגיה ועל מיני...

מאת: כאן תוכלו...
18/01/2002
בדיקת הערמונית: מדריך מקיף-תמונה

סובל מתחושת חוסר התרוקנות גם לאחר מתן שתן? צריבה במתן שתן...

מאת: ד"ר...
20/12/2018
שאלות נפוצות מפורום מחלות הערמונית-תמונה

סרטן הערמונית? גידול שפיר או סתם ריצות תכופות לשירותים? כל...

מאת:
28/06/2004
כריתת רקטום-תמונה

הגדרה: הרקטום (חלחולת) הוא החלק האחרון של המעי הגס ואורכו...

מאת: ד"ר ארי פלטא
26/08/2014
אולי יענין אותך לדעת...
כריתת רקטום - תמונה
כריתת רקטום
הגדרה: הרקטום (חלחולת) הוא החלק האחרון של...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאולטרסאונד טרנס רקטלי?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אולטרסאונד טרנס רקטלי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום דר' תחומי אני גבר בן 69.6 סובל בשנים האחרונות מחלק של תסמיני ערמונית מוגדלת : זרם חלש - לעתים מקוטע , היסוס ודחיפות . אני נמצא במעקב אורולוגי אצל רופא בקהילה .קצב עליית הpsa בשנתיים האחרונות היה : בשנת 2013 - 1.82 , בשנת 2014 - 2.14 ובשנת 2015 - 2.94לפני חודש . כמו כן נבדקתי על ידי רופא אורולוג בדיקת מישוש הבלוטה . לדבריו הערמונית שלי גדולה אבל חלקה ואלסטית , 1.5-2+ .האורולוג המליץ לבצע psa free אכן ביצעתי את הבדיקה בבית חולים ( לא נכללת בסל ) . להלן התוצאות שקבלתי בדוח המעבדה : psa = 2.94 ng/mL , free psa = 0.48 ng/mL . היחס- free/total ratio = 16.2% .ברשותך , אני מבקש לדעת האם הבדיקה הזו תקינה ואם כך להמשיך במעקב או לבצע ביופסיה ? שנית , האם את ממליצה לי לעבור בדיקת אולטרסאונד רקטלי לבדיקה יותר מעמיקה של הערמונית ואולי גם בדיקת מדד צפיפות - psa density. או שגם כאן הדעות מחולקות לגבי הבדיקות הנל והכי טוב בכל זאת לבצע ביופסיה למרות הסיכונים שקיימים גם במקרה זה ? אני מודה לך על התייחסותך לשאלתי . ערב טוב לך . עדי

שלום רב, הבדיקה שציינת היא סביב הנורמה לגילך, למרות שיחס F/T הוא גבולי. אם בבדיקה מישושית של הערמונית לא נמצא דבר חשוד ממליצה לך להמשיך במעקב. אם האורולוג שלך שמכיר אותך ויודע מה קצב עלית הPSA מתרשם שיש מקום לביופסיה- זו החלטה שלכם ולא קשורה לפורום אינטרנטי. לדעתי אין שום צורך באולטראסאונד רקטאלי אלא אם אתה עושה ביופסיות.

תודה על תגובתך באשר לניתוח פיסטולה שעברתי. דבר אחד אני לא מבינה וזה את הרציונאל בהנחת חוט סיטון החותך בהדרגה את תעלת הפיסטולה וגם את השריר. מצד אחד החוט נקשר כדי לא לפגוע בשריר ומצד שני הוא אמור לחתוך אותו? האם חיתוך מבוקר/הדרגתי לא פוגע בסופו של דבר בשריר הסוגרים? אשמח להבין את הרציונאל שבהנחת חוט הסיטון. ובנוסף, כמה זמן יכול להימשך מהלך כזה עד שהחוט עושה את עבודתו ונושר ללא התערבות כירורגית נוספת (או לחילופין מתי הוא מוצא בחדר ניתוח)? תודה :)

יעל שלום, כעיקרון, כאשר חיתוך הפיסטולה מבוצע באופן הדרגתי על ידי חוט סיטון חותך, ניתן להשיג שיעורי ריפוי גבוהים, בדומה לחיתוך מיידי, עם פחות סיכון לפגיעה בסוגרי פי הטבעת. לא ניתן לומר שאין כל סיכון בחיתוך הדרגתי, אולם בשיקלול התועלת מול הסיכון, זו יכולה להיות בחירה לגיטימית במקרים מתאימים. משך הזמן לריפוי מלא תלוי במשתנים רבים, ומשתנה ממטופל למטופל. לעיתים יש צורך למתוח את החוט במרפאה מספר פעמים עד לחיתוך מלא של התעלה, ולעיתים יש צורך להשלים את החיתוך בניתוח נוסף. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום אני סובל כבר תקופה ארוכה מפצע באזור פי הטבעת עם הפרשות. לאחרונה אובחן שזוהי פיסטולה פרי-אנאלית. הוצע לי לעבור ניתוח בו מוציאים את תעלת הפיסטולה, מחדירים חוט במקום התעלה ונותנים למקום להרפא כאשר בכל כמה ימים אני אמור להגיע לבית החולים כדי שימשכו מעט את החוט עד שהפצע יגליד לחלוטין. יש לי מספר שאלות: 1. אשמח לקבל פירוט לגבי הניתוח הנ"ל. 2. קראתי בפורום לגבי טיפול עם דבק פיברין/פקק קולגן אך נאמר לי ע"י הרופא שאבחן אותי כי אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד וכי זה לא מתאים לי. אשמח לקבל מידע נוסף גם לגבי הטיפולים האלו. 3. מהם הסיכוני בניתוח שכזה? תודה

משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום ד"ר זמורה, אני בת 30, בחורה בריאה. לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח לניקוז אבסזט פריאנלי. בבדיקה 3 שבועות לאחר הניתוח אמר לי הרופא כי נוצרה לי פיסטולה וכי יש לנתח שוב. עד לפני כמה ימים, לא חשתי שום כאב או אי נוחות, הדבר היחיד היה מוגלה שיוצאת מאזור הניקוז. בימים האחרונים אני חשה אי נעימות, ויש נפיחות פנימית בצד של הניתוח שנוצר כמחצית השעה לערך לאחר שאני עושה צואה. הכאב דועך לאט לאט (משהו כמו שעתיים + עד שנרגע), באותו משך זמן מופרשת כמות רבה של מוגלה. ניתוח לטיפול בפיסטולה נקבע לי לעוד שבועיים. אני חוששת האם אני אצליח "לשרוד" עד אז ללא צורך במיון קודם.. ? מה משמעות התסמינים הללו? האם זה בסדר? האם יש דרך להפחית הנפיחות והכאב? תודה שלי

שלי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.ככלל, אם נוצר אבצס חדש, יש לפנות שוב לחדר המיון. אם המוגלה מתנקזת היטב, נראה שניתן להמתין למועד הניתוח. ניתן לנסות לעזור לאבצס להתנקז בעזרת מסאז' עדין של האיזור לאחר יציאה (למשל במקלחת). מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת בשאלה האם ניתן להמתין למועד הניתוח. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

הי שלי אני סובלת כבר כשנה מתסמינים כשלך - לאחר ניתוח אבצס חוששת מניתוח - ורוצה לקבל חוות דעת ממידת ההצלחה אנא שתפי אותי תודה ליאור