טראומה מינית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

האם טראומה בילדות מעלה את הסיכון לדמנציה?

חוויות קשות בגיל הילדות, כמו אלימות במשפחה, התעללות גופנית או נפשית ואובדן הורה, עלולות לגרום לפגיעה נפשית בטווח הארוך - אך האם יש להן השלכות נוספות? מחקר חדש בדק את הקשר בין טראומות בילדות לבין מחלת הדמנציה האם לחוויות קשות מתקופת הילדות יש השפעה על בריאותנו בעתיד? מחקר חדש שנערך ביפן ביקש לבדוק האם יש קשר בין טראומה בגיל הילדות לבין הסיכון להתפתחות דמנציה בגיל מבוגר. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת JAMA Network Open.   מה כלל המחקר? מדגם המחקר כלל למעלה מ-17,000 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, שנולדו לפני שנת 1948 וגדלו במהלך ולאחר מלחמת העולם השניה. המשתתפים מילאו בתחילת המחקר שאלון להערכת חוויות שליליות במהלך הילדות, כולל מות הורה, גירושין, מחלה פסיכיאטרית באחד ההורים, אלימות במשפחה, התעללות גופנית, הזנחה פסיכולוגית והתעללות נפשית. הסיכון המוגבר נותר גם לאחר תקנון למאפיינים סוציו-דמוגרפיים בבגרות, מערכת יחסים, הרגלי בריאות ומצב בריאותי. במרבית המשתתפים במחקר (63%, 10,968 משתתפים)...
ללמוד עוד על טראומה מינית
ילדים: זיהומים חוזרים בדרכי השתן-תמונה

דלקת בדרכי השתן נחשבת תופעה שכיחה בילדות. הורים, שימו לב:...

מאת: פרופ' דניאל...
12/07/2018
האם טראומה בילדות מעלה את הסיכון לדמנציה?-תמונה

חוויות קשות בגיל הילדות, כמו אלימות במשפחה, התעללות גופנית...

מאת: ד''ר עמית...
19/02/2020
התמודדות ילדים עם מות הורה-תמונה

ילד המאבד את אחד מהוריו חווה כאב גדול: חייו וחיי משפחתו...

מאת: רני לוי
02/11/2015
איך לספר לילד שההורה שלו חולה?-תמונה

מחלה קשה של ההורה, כגון סרטן, מעוררת שאלות וחרדות אצל...

מאת: רני לוי
25/10/2015

טראומה מינית: רופאים מומלצים

ד"ר ברכה זיוה

ד"ר ברכה זיוה

רופא פסיכיאטר לילדים ולמתבגרים ,מומחה לפסיכיאטריה
(0 דירוג ממוצע)
(0 חוות דעת)
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לטראומה מינית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

טראומה מינית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. כמעט כשנה שאני יוצא עם בחורה בת 30 שנושאת עימה סיפור חיים לא פשוט.. עברה בנעורתה אונס קשה, ועקב הטראומה נמנעה מלקיים יחסי מין עם גברים. איתי לראשונה בחייה היא קיימה יחסי מין אחרי הכרות של חודש. בהתחלה היה לא פשוט, היא רעדה מכל מגע שלי, בכתה, הכל החזיר אותה אחורה. אני כמובן נורא נבהלתי ורציתי להפסיק, אך היא תמיד התעקשה שאמשיך. ככל שהמשכנו לקיים יחסים הבכי לאט לאט הפסיק, הרעידות נעלמו והיא התחילה ליהנות. מאוד שמחתי שהיא הצליחה להתגבר על המחסום הגדול שהיה לה, ובאמת חשבתי שנפתח פה פתח ליחסים נורמליים עם בחורה שעד לא מזמן ברחה מכל גבר שרצה להגיע איתה למצב אינטימי. ולמרות זאת, מרגיש פער מאוד מתסכל ביצר/חשק המיני ובליבידו מה שגם משפיע על כל הקשר. אני טיפוס מאוד מיני, שאוהב מין, פתוח מאוד, וגם תמיד היו לי בנות זוג מיניות שאהבו מאוד סקס ועשינו זאת מספר פעמים ביום, רצו שאגמור עליהן בכל מקום.. ואיתה.. היא כאילו מפחדת מאיבר המין שלי, לא מתרגשת שהיא רואה אותו, לא עושה לה כלום שאני מתקלח לידה או עירום לידה, היא לא מתחרמנת ולא יוזמת שום מגע איתי. אומנם היא נהנית מסקס, וגם מידי פעם נהנית מלצפות בפורנו, אך אין לה את אותו הצורך מין כמוני. סקס זה הדבר האחרון שהיא חושבת עליו במהלך היום (או בלילה), כל פעם שאני חרמן היא דוחה אותי וכועסת שאני רוצה מין כל יום. ומרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא מקיימת איתי יחסי מין כאילו זה פרס ולא מתוך רצון או חרמנות שלה. גם הסקס עצמו נורא בנאלי, היא לא מוכנה לעשות מין אוראלי (בשום פנים), שלא לדבר על אנאלי.. היא לא מוכנה לנסות עוד תנוחות מלבד מיסיונרי מה שכבר לא גורם לי לגמור ואז היא נפגעת שאני לא גומר ומתפתח ריב. אנחנו כבר שנה יחד.. וזה רק הולך ומחמיר במקום להשתפר. ניסינו ללכת לייעוץ זוגי שבו נאמר לנו שהפער בינינו נורא גדול, ושנינו נמשיך להרגיש תסכול. ובעיקר עקב העבר שלה.. כדאי לשקול האם להמשיך בקשר. מאוד כואב לי לסיים את הקשר איתה, היא נהדרת ובת זוג למופת, אבל התסכול פשוט הורג אותי אשמח לתשובה תודה

שלום לך שומעת את תסכולך הגדול. מצד אחד יש לך חברה שאתה מאד אוהב והקשר איתה מאד חשוב לך ומצד שני אתה מרגיש פער בצורך המיני ביניכם. נכנסת איתה אפילו ל" עבודת ריפוי" מינית ודי טיפלת בה ושיחררת אותה לדבריך פיזית מההימנעות והחרדה העצומה מיחסי מין וכל הכבוד לך על כך. עם זאת ,זאת חרב פיפיות להפוך למטפלים של בני הזוג שלנו, זה עלול לשים אותם ואותנו במקום פחות שויוני ואולי אף הורי במידה מסויימת ומנסיוני גם עלול להוריד חשק. הייתי נזהרת מאד מכך ובודקת אם לא הגעת אולי למקום כזה כבר. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שחברתך עברה בנעוריה אונס קשה ונמנעה עקב הטרואמה שנמשכה הרבה זמן עד להגיעה לקשר איתך ממיניות. לא ברור לי אם הטראומה הכל כך חזקה שלה טופלה אי פעם על ידי גורם מקצועי ואולי בשלב ראשון, אם זה לא נעשה עד כה, שווה להפנותה לגורם מקצועי שיתייחס הן לטרואמה והן להשלכותיה על מיניותה היום ואולי אף החשק הירוד שלה שעלול אולי לנבוע מכך. טראומה מינית כמו אונס עלולה להשפיע על כל התפיסה של אמון בבני אדם ועל תפיסת המיניות כדבר " רע" וזה עלול להשפיע בכלל על הקשר האינטימי(כמו שכבר הבנת) ועל החשק. מציעה להפנותה לטיפול אצל מטפל מיני מוסמך לבדיקה כיצד הטאומה אולי עדיין משפיעה, מה יחסה למיניות כיום ואיך זה משפיע על החשק ועל מה שקורה ביניכם. הייתי מתחילה איתה בטיפול אישי ויתכן והייתי עוברת אחר כך לטיפול זוגי מיני. אשמח לסייע במידת הצורך efrat_manor@yahoo.com בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com

אילנה שלום, אני בת 22 אובחני כסובלת מהתופעה ב ערך בגיל 18 וחצי.הכאבים היו תמיד ,כבר מהנסיון הראשו ן.למרות שהצלחתי להשתמש בטמפונים מגיל 16. הציעו לי את הדיאטה הזו, שלא עזרה. עשיתי פיזיותרפיה שגם לא ממש עזרה לי.היו מחשבות על ניתוח,אבל אמרתי שלא אמהר לעשות אותו,בגלל מה שכתבת.אני מקבלת טיפול אצל מטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי במרכז שמטפל במיוחד בטראומות, בשיחות וזה מאוד עוזר לי,יש לי איתה כבר קשר ארוך ומוכר,אנחנו עובדות על לחצים ועל טרואמה מינית שהייתה לי.אני מרגישה שזה מאוד עוזר לי. קראתי פה בפורום הרבה שאלות ותשובות וראיתי שאת ממליצה לקנות את הערכה של amielle דרך אמזון, אך כותב לי שזה לא ניתן לשליחה לישראל. האם יש חברה אחרת שדרכה אפשר לרכוש? האם אני יכולה לעבוד עם מאמני הנרתיק במקביל לטיפול שאני מקבלת ,למרות שהיא לא סקסולוגית? כי אני מרגישה את החיבור ושהיא עוזרת לי מאוד.בנוסף רציתי לשאול אם מריחת אחד מהשמנים כמו קלנדולה במהלך היום יכולה להקל ולהרגיע את העור לפעמים אם זה מציק ללא קשר למגע מיני? ולגבי משחת עזרקאין,קראתי כבר מה כתבת עלייה.למרות הכל היא כן עוזרת למרות שכן מאלחשת מעט.האם אפשר להמשיך או שכדאי להפסיק עם קיום היחסים.? יש לי חבר כבר 3 שנים וקצת שמאוד אוהב ומנסה לתמוך כמה שאפשר למרות שאני רואה שזה מתסכל אותו מאוד גם.יודעת שקצת יהיה לי קשה לדבר על זה. פעם בתחילת הקשר מספר חודשים באמת לא קיימנו בחדירה.אבל זה לא ממש שינה את זה,אולי כי לא קיבלתי טיפול. מחכה לתשובתך.

שיר היקרה, מצד אחד אני מאוד שמחה שיש לך קשר טוב עם מטפלת איתה את עובדת על טראומה מינית, אשר פגעה בך נפשית .מצד שני קיימת בעייתיות בשאלה שלך בגלל שמאוד לא רצוי לפצל טיפול בוסטבוליטיס בין שתי מטפלות פסיכולוגיות. לגופו של עניין, התקדמות הטיפול בוסטבוליטיס, נמדדת בהחלט לפי מידת הנוחות והיעדר מוחלט של כאב בהחדרה של כל אחד מגדלי הדיאליטורים. חשוב מאוד לקבל את ההוראות המדוייקות והקפדניות של החדרת הדיאליטורים, כאמור תוך שימוש בשמן קלנדולה, שהוא מומלץ. אין שום בעיה למרוח אותו במהלך היום. מתוך פנייתך אני מבינה, שכנראה את שייכת לאותה קבוצת נשים הסובלת מכאבים אולי לא רק בעת קיום יחסי מין אלא בלי קשר לכך, כלומר לקבוצה הסובלת מכאבים לאורך היממה. האם זה נכון? במקרה כזה יש בהחלט צורך גם בהתערבות של רפואת הכאב. באשר לשאלת קיום היחסים, קיים איסור מוחלט על קיום חדירות במהלך כל משך הטיפול בוסטבוליטיס והשימוש בדיאלייטורים. חשוב לציין כי העובדה שעברת תקיפה מינית יש לה ככל הנראה חשיבות בהיווצרות הוסטבוליטיס, אך לא בהכרח זו הסיבה.ומכל מקום אין הרבה משמעות לטיפול בתופעה ללא עבודת דיאלטורים מסודרת. ניתן לרכוש את ערכת emielle באי ביי או שתחפשי בגוגל תחת השם emielle comfort. מקווה שעניתי על חלק משאלותייך ,למרות שאני בהחלט מוצאת קושי בעובדה שאת מטופלת באופן חלקי בלבד ולא בצורה הוליסטית ע"י פסיכוסקסולוגית אשר תרכז את כל המימדים של הטיפול בתופעה. כמו כן אני מפנה אותך לכתבות בנושא הוסטבוליטיס באתר דוקטורס: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 כל טוב ובהצלחה, אילנה

הבנתי תודה. אם כך את ממליצה לפנות למישהו שנמצא באגודת איט"ם? ראיתי שאת נמצאת שם גם. היתי שמחה להגיע אלייך אבל תל אביב רחוק ממני מאוד. ובנוסף לפנות למרפאת כאב? הם יכולים לעזור לי איכשהו מלבד לתת לי כדור כלשהו שראיתי שכתבת עליו? ולהזמין את הערכה.. מה התקופה שיש להימנע מיחסים? כחצי שנה-שנה?

אני מתנצלת אם ההודעה הזו תשלח פעמיים. אני לא בטוחה אם נשלחה פעם ראשונה רציתי לשאול אז האם ההמלצה היא לפנות למישהו שחבר באגודת איט"ם כמוך? כי בעיתי לי להגיע לתל אביב ולהזמין את הערכה.. ולפנות למרפאת כאב? הם יוכלו לעזור לי מלבד לתת לי מרשם לכדור מסוים שראיתי שרשמת עליו ולגבי תקופת של אי קוים יחסים. מדובר על חצי שנה-שנה? ברור לי שכל אחת והמקרה שלה. אבל ממש לא באלי שזה יגרר לשנים על גבי שנים נוספות.

היי, יש לי בעיה שקשורה למין או יותר נכון למיניות. אבל כשאני חושבת על זה, זה גם לא קשור לגברים זה אני עם עצמי. אני לא מחוברת לעצמי לא אוהבת את עצמי ( ככה אמרו לי אנשים שקרובים אליי) לא מרגישה נוח עם הגוף שלי מתביישת. זה המון שנים אין לי בטחון עצמי איתו. חשוב לי לציין שאני לא שונאת את המראה שלי כלומר שיש משהו שצריך לשנות בניתוח גם לא את המשקל או הגובה. זה לא שיש בי משהו לא סימטרי. אני גם לא חושבת על עצמי דברים שלילים ברמה שאני דיכאונית.. מאוד קשה לי להסביר את זה.. אבל יש אנשים שקמים בבוקר וכל הזמן אוהבים את המראה שלהם במראה או מצטלמים המון או שמודדים בוגדים ונהנים מזה. אני נמנעת מכל זה וזה גורם לי נראה לי לבעיה בקושי עם גברים ואם מגע בכלל וגברים בפרט. אין מצב שאלך לים או שאתלבש ליד אחרות. אני גם לא אוהבת להסתכל על עצמי יותר מידי במראה כי אז יהיה לי רע. אם אני יוצאת עם מישהו ישר נוגעים בי ומחפשים קרבה על הדייט הראשון כי אני מושכת אותם אז ראשית זה מבלבל אותי כי מצד אחד אני מרגישה שלא מתעניינים בי אלא בגופי/ מראה שכמובן שמחמיאים ובו זמנית אני מרגישה רתיעה ממגע. זה לא רצוני אצלי אני זזה. יש לציין שאני גם נגעלת מהבחור לא משנה מי הוא ישר עולה בי גועל. אני לא שולטת בזה. רואה בכל אחד ואחד עלבון או שפשוט לא נמשכת ומנתקת קשר. אני לא יודעת לשים את האצבע מה גרם לי להיות כך ולהישאר תקועה עם ההרגשה כאילו אני ישות ללא גוף. אסיים, כפי שאת יודעת רבים לא מושלמים ולא אוהבים את עצמם ועדיין בזוגיות ועושים סקס. ודבר שני כל חיי היתה עליי ביקורת על המראה יתכן וזה מושרש לי כבר בתת המודע? תודה וסליחה על האורך

שלום לך את עושה צעד חשוב בשביל עצמך כשאת פונה לייעוץ וכשאת לוקחת אחריות על כך שכנראה יש לך קושי עם עצמך. אבל את לא יודעת למקד את הקושי. אי חיבור עם הגוף הוא לעיתים קרובות תוצאה של פגיעה מינית כלשהי, האם חווית בעבר ניצול מיני, טראומה מינית כלשהי בילדות או בבגרות? האם את חושבת שאת נמשכת לנשים ולא לגברים? האם את מאוננת? שאלות כאלה ורבות אחרות ישאלו אותך כדי לעזור לך להתמודד עם מה שאת מתארת. תפני למטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט״ם לשם אבחון וטיפול

היי פרויד וויתר על תאוריית הפיתוי. בסופו של דבר הוא אמר שהכל זה רק פנטזיות של אותן נשים ולא פגיעה אמיתית בילדות נכון? על היסודות האלה הוא פיתח את הפסיכואנליזה.. על משאלות ופנטזיות של הילדים עצמם ולא על טראומה ממשית שהם חוו. היום הפסיכולוגיה גם מאמינה בזה? לא חושבת.. אבל הרי הפסיכולוגיה קיימת והיא מבוססת על התאוריה של פרויד. אז אם התאוריה של פרויד מבוססת על עוול שנעשה כלפי נשים - והוא הרי שינה את דעתו על תאוריית הפיתוי לא כי היא לא נכונה אלא כי שאר העולם לא קיבל אותה, כי הוא רצה שישמעו אותו והוא ידע שכדי להשיג את זה, הוא צריך לוותר על אותה תאוריה שאף אחד לא רוצה לשמוע - איך אפשר להמשיך לטפל לפי העקרונות של פרויד שמבוססים על פחדנות וחוסר אומץ להכיר במציאות??

שלום, נכון ולא נכון. פרויד זנח את תיאוריית הפיתוי כדי להעמיק בחקר הממד הנפשי הפנימי, והיו לו הצדקותיו שלו והשיגיו המרשימים (התמקדות במציאות הפנימית ולא החיצונית). עוד בימיו שלו נשמעו דעות שנתנו מקום רב יותר לפגיעות הממשיות שהוא כבר לא התמקד בהן, והחל משנות ה-80 של המאה הקודמת יש רנסנס של התפיסה המכירה בטראומה הממשית. ולהגיד על פרויד שהוא פחדן שלא מכיר במציאות זה לא להכיר את פרויד...ממליץ לקרוא אותו (יש רבים מספריו בעברית) ואז להחליט. אודי

אבל הוא כתב במפורש שהוא טעה כשהאמין שאותן נשים חוו טראומות מיניות אמיתיות.. הרי אחרי שהוא זנח את תאוריית הפיתוי הוא פשוט הפסיק להאמין שהאירועים הללו אמיתיים - זה לא שהוא אמר שהם אכן היו קיימים אבל הוא רוצה לבחון את המציאות הפנימית בלי קשר, אלא פשוט שאלה היו רק פנטזיות של אותן נשים, משאלות פנימיות שלהן שהן היו רוצות שיתגשמו. וגם אחר כך כשהיו אחרים שדיברו על טראומה מינית ממשית בילדים, פרויד יצא נגדם והוא עצמו ביטל את התאוריה הזאת שלהם..

פורומים בנושא טראומה מינית
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...