עצירות: אל תשמרו בבטן!

(30)
לדרג

סובלים מעצירות? ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא. מה גורם לעצירות, מי סובל ממנה ומה עושים כשזה קורה? מומחית לגסטרואנטרולוגיה עונה על השאלות החשובות וגם מפרטת מהם סימני האזהרה שאסור להתעלם מהם

מאת: מיכל הלפרין - מערכת זאפ דוקטורס

בואו נדבר רגע על אחד התענוגות המפוקפקים ביותר, כזה שרובינו לא נוהגים לדבר עליו – ניחשתם נכון: עצירות. ובכן, בד"כ יש שתי גישות אפשריות להתמודדות עם מצב כזה: יש כאלה שיעדיפו לשבת בשירותים, להצטייד בחומר קריאה נחמד ולקוות שמתישהו העניינים יתחילו לזוז. מנגד – יש מי שתומכים בוויתור מראש, מתוך ידיעה שהבטן המלאה כנראה תמשיך להטריד אותם במשך ימים. כך או כך, סביר שכל מי שסובל מהתופעה יעיד על כך שלא מדובר במצב סימפטי בכלל. החדשות הטובות: ישנן דרכים רבות וטובות שמאפשרות להקל על העצירות ולשפר את אי הנוחות שנגרמת בגינה. ד"ר תמנע נפתלי סגנית מנהל מכון גסטרו ב"מאיר" ומנהלת השירות למחלות מעי, מפרטת את כל מה שחשוב לדעת בנושא.

מהי עצירות?

ישנם שני מצבים אותם ניתן להגדיר כעצירות: הראשון – כאשר מספר היציאות פחותה מיציאה אחת בכל שלושה ימים. המצב השני מתאר קשי בהתרוקנות או אי יכולת להתרוקן באופן מלא. עצירות מוגדרת "כרונית" כשהיא נמשכת מעל 3 חודשים. ד"ר נפתלי מציינת שכשמישהו סובל מעצירות, חשוב להבין באיזה משני המצבים מדובר, כיוון שהטיפול ייקבע בהתאם לסוג הבעיה.

מי סובל מהבעיה?

עצירות היא תופעה שכיחה יחסית המטרידה בין 15 – 20 אחוז מהאוכלוסייה. שכיחותה עולה עם הגיל. אצל ילדים עצירות שכיחה יותר אצל בנים, ולעומת זאת כשמדובר במבוגרים המגמה מתהפכת, כאשר נשים סובלות מהבעיה פי 2 – 3 לעומת גברים.

למה זה קורה?

ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לעצירות. ד"ר נפתלי מציינת כמה מהן:

תרופות–הכוונה היא בעיקר לתרופות אופיאטיות המיועדות לשיכוך כאבים במצבים קשים (כמו מורפיום למשל), וגם תרופות ליתר לחץ דם, לפרקינסון ולטיפול בדיכאון.

מחלות: החל מסוכרת, דרך דיכאון ועד לנוכחות של גידולים ממאירים – ישנן מחלות רבות שיכולות להשפיע על תפקוד המעי.

תזונה לקויה: כדי לשמור על פעילות מעיים תקינה, חשוב להרבות בתזונה עשירה בסיבים תזונתיים שתורמים לשיפור היציאות. חשוב לצרוך באופן יומי ירקות טריים, פירות ודגנים מלאים. אנשים שלא צורכים מספיק ממזונות אלה עלולים לסבול מעצירות.

מחסור בפעילות גופנית: פעילות גופנית חיונית לשיפור תנועתיות המעי. לפיכך, אנשים שרגילים לשבת במשך שעות ארוכות במהלך היום, עלולים לסבול יותר מעצירות.

התאפקות לשירותים: אחת התופעות המוכרות ביותר בקרב נשים המשרתות בצבא למשל היא עצירות שנגרמת כתוצאה מהתאפקות ממושכת לשירותים. לעיתים רבות אלה שנמנעות שימוש בשירותים עקב תנאי היגיינה ירודים במקום נאלצות להתאפק, מה שבטווח הרחוק גורם לעצירות כרונית.

מצב מולד: מצב זה נדיר, אולם חשוב לציין כי ישנם תינוקות שמגיחים לעולם עם פגיעה מעיצבוב במעי הגס, מה שבפועל גורם להם לסבול מעצירות.

בנוסף לסיבות שצוינו אשר לרוב גורמות לעצירות כרונית, ד"ר נפתלי מונה שתי סיבות נוספות שעלולות להוביל לעצירות הנגרמת עקב בעיה בהתרוקנות:

לידה: הלידה עצמה שכרוכה בהפעלת לחץ רב על שרירי רצפת האגן, עשויה לגרום לפגיעה בשרירי רצפת האגן. מצב זה שכיח יותר אצל נשים שילדו פעמים רבות, ואז נוצר רפיון וצניחה של רצפת האגן וזה עשוי להוביל לעצירות.

סיבות פסיכולוגיות - התנהגותיות: כידוע, המחשבות שלנו לעיתים רבות משפיעות גם על האופן שבו אנחנו פועלים. כך למשל, ילדים שחונכו בילדותם שצריך להתבייש מבריחת שתן או צואה, עלולים לסבול מבעיות התרוקנות בעתיד, וכך גם אנשים שחוו טראומה מינית.

דרכי הטיפול

לפני שניגשים לטפל בעצירות, חשוב להבין האם מדובר בתופעה ישנה או חדשה. בד"כ כשמדובר בבעיה חדשה, כלומר בעצירות שנמשכת פחות משלושה חודשים, המטרה תהיה לחפש את הסיבה האורגנית שגרמה לה – למשל בעיה מטבולית כמו תת פעילות של בלוטת התריס או אפילו גידול השכיח בעיקר בגילים מבוגרים – מעל גיל 50. לעומת זאת, עצירות שנמשכת מעבר לתקופה זאת מכונה "עצירות כרונית", והטיפול בה שונה לחלוטין.

הטיפול עצמו מותאם לבעיה שממנה סובל המטופל – אם למשל מדובר בבעיה מכנית כמו חסימת המעי ע"י גידול– המטרה תהיה להסירו. לעומת זאת, אם מה שגורם לתופעה הוא אורח חיים לא בריא, ההנחיה לרוב תהיה לעבור לתזונה עשירה בסיבים תזונתיים ובין היתר לצרוך מאכלים כמו: פירות, ירקות ודגנים מלאים. כמו כן, קיימת חשיבות רבה לשמירה על תזוזה וכושר גופני, שכן, כאמור פעילות גופנית תורמת גם לתנועתיות המעיים ומסייעת בהתרוקנות.

אנשים שמתקשים או שאינם יכולים לשנות את הרגלי האכילה מסיבות שונות, לעיתים יידרשו לשלב תוספי מזון המכילים סיבים. כמו כן, במקרים מסוימים יומלץ על שימוש בתרופות שפועלות על מערכת העצבים של המעי ומסייעות לתנועה טובה יותר. לעיתים יותר נדירות יחסית יומלץ על שימוש בנרות או בחוקנים הניתנים במרשם רופא.

כיום ישנן תרופות חדשות המשפיעות על מערכת העצבים של המעי או על חדירות המעי לנוזלים ולמלחים, ובכך משפרות את העצירות. לעומת זאת, נשים שסובלות מהבעיה לאחר לידה עקב היחלשות רצפת שרירי האגן, לעיתים רבות מגלות שתרגילי פיזיותרפיה או תרגילים שונים לחיזוק שרירי האגן בהחלט יכולים לסייע.

מהם סימני האזהרה המחייבים התייחסות?

"חשוב להתייעץ עם רופא במצבים הבאים: כשמדובר בעצירות שהחלה בשלושת החודשים האחרונים, כשמדובר באנשים מעל גיל 50, בעיקר אם יש תסמינים מדאיגים נוספים כמו: הופעת דם בצואה, כאבי בטן או ירידה במשקל. כמו כן, חשוב להיבדק אם ברקע קיימת אנמיה חדשה", אומרת ד"ר נפתלי.

כללי הזהב לשיפור התסמינים ולמניעת עצירות:

  1. אל תתאפקו! גשו מיד להתפנות ברגע שאתם חשים בצורך.
  2. אל תשבו זמן ממושך על האסלה ואל תפעילו לחץ חזק וממושך על רצפת האגן.
  3. השתמשו בשרפרף לצורך הגבהת הרגליים בזמן ישיבה על האסלה. "תנועת הצפרדע" מסייעת להתקרנות טובה יותר.

לסיכום: עצירות עשויה להביא לפגיעה ניכרת באיכות החיים. לכן, אם שימוש באמצעים פשוטים כמו שינוי תזונתי או שילוב של פעילות גופנית לא עוזר, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה. כמו כן, חשוב לגשת לייעוץ אם מדובר בעצירות חדשה או בכזו המלווה בתסמינים המדאיגים שצוינו.

 

 

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום