פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

די נלחמת עם עצמי ממש לא בא לי להודות על כלום . אמנם הכאב הזה מסמן שאני חיה אבל גורם לי לרצות אחרת ... ובכל זאת... קמתי וזה כבר טוב תודה שמסוגלת להניע את האיברים יודעת איך זה נראה שלא תודה שאני יכולה לקטר אפילו שזה לא באמת עוזר חוץ מונטילציה לנפש תודה על בעלי החיים תודה על יום חדש מלא הרפתקאות שמחכה לי תודה על מים בברז תודה על קפה תודה על סבון ומשחת שיניים תודה על בגד ללבוש תודה על ספה תודה שיש לי איך להגיע לעבודה בשעה כזו מוקדמת תודה על זריחה מדהימה תודה על היכולת לראות את הטוב בדברים הקטנים תודה שמצליחה לכתוב ולהחזיק את הטלפון תודה שיש טלפון תודה על טיפול ומטפלת תודה שאני לא נכנעת תודה על יכולת חשיבה תודה על מחשבות תודה על מי שאני _אני דווקא די בסדר ... תודה על לימודים ומחשבות עתידיות תודה על נסיון להבין מה באמת אני רוצה תודה על רופאים שעוזרים תודה על יכולת שמיעה תודה על מוזיקה ושירה תודה על יוטיוב תודה על מקרר ששומר על האוכל טוב ולא מקולקל תודה על מזון שיש מימה לבשל תודה על מטבח שעוזר לי לבשל תודה על גמישות הגוף תודה שלומדת גמישות הנפש תודה על נשימות של בוקר תודה על חשמל תודה על גז וכיריים תודה על יכולת מחשבה על האחר תודה שאני מתפרנסת ולא זקוקה לחסדי אחרים תודה שאני יכולה ומאפשרת לעצמי להעזר באחרים תודה על מארג עצום של קשרים והקשרים .. תודה שאני חווה את הרקמה האנושית הנפלאה הזו ביקום תודה שהתודות ממלאים את הנפש ומפנים את האיכס של הלילה שהיה תודה עלייך אודי תודה על המקום הזה תודה לכן על ההקשבה שיהיה יום נפלאאא לכולם
הי אביב, את ה'ממש-לא-בא-לי-להודות-על-כלום' נראה לי שאני יכולה להבין. יש לנו סיבה מוצדקת לכעוס (בגבולות האמורים והמדוברים גם כאן לאחרונה) :-) והמקרר - סמל ליצור ששומר על הדברים הטובים - כך אני רואה אותו. היו שנים בהן לא היה לי מקרר... ימים שלפני כיפור והשלכות, שלך, סוריקטה
סוריקטה יקרה ...קראתי אותך גם למטה ...מורכב לי .מרגישה שכותבת לך ונעלמת כעס זה דבר מורכב אצלי . חושבת שמבינה למה אודי התכוון לכעס שהשני יכול להכיל ..נניח כמו כשאני הגבתי לאודי והוא חווה את זה כתוקפנות . או כשאודי כעס כאן ואנינו הכלנו .. ישלי המון לכתוב לך אבל יוצאים לי חצאי מילים .. אז זה יהיה כנראה בפעם אחרת. חייבת לשוב ולציין שאני לא חוויתי אותך כאן תוקפנית במקסימום אולי חסרת סבלנות שזה הכי בסדר בעולם .. חיבוק
הי אביב יקרה, זה בסדר. לכתוב כשיתאפשר. כאן, מניחה שלא ממש כעסתי. אבל בחוץ - כנראה שכן, כך הרגשתי. והרעיון היה גם להציל אותי וגם את הסביבה, שלא פייר כלפיה לחוות אותי כך. שנה טובה וגמר חתימה טובה, וחיבוק, כמובן, סוריקטה
תודה שבנתיים לא מוותרים תודה שאני נלחמת תודה שאפשר לשתף כאן
וואו..לא בא לך אבל את מודה...סופר וואמן :) כמה כוחות!!
כתיבת תודות זה כמו ספורט לא תמיד בא אבל תמיד טוב אחר כך כתיבת תודות זה כלי כלי למלא את המצברים כלי לאיזון כלי להזכיר את הטוב כמו את הרע כלי עבודה הכי חשוב להשתמש בכלי הזה ברגעים קשים קרבניים שהאין גובר על היש ... וכוחות כן יש לי ..תודה אבל כתיבת תודות זה הרבה עניין של תירגול ובחירה
בוקר טוב עולם .... תודה שקמתי זה סימן שאני חיה תודה על ציוץ הציפורים וקרקור התרנגולות ... תודה על שקט מסביב חוץ מקריאת החיות של בוקר טוב תודה שיש לי איך להגיע למקום חפצי תודה על זריחה תודה על חצבים שפורחים סימן לסתיו תודה על בעלי החיים תודה על מחשבות תודה על היכולת לחשוב תודה על מערכות יחסים תודה על התפתחות תודה על מי שאני תודה על לימודים תודה על מטפלת מיוחדת במינה תודה על זוגיות ומשפחה . תודה על בעלי החיים תודה על בית ואביזרחם שעוזרים לחיות תודה על מים בברז וחשמל תודה על כריות תודה על יצירתיות תודה על פרנסה תודה על ערכים תודה על הכאב שמפעיל איתי תודה עלשולחן וכסא תודה על סכום ושאני לא אוכלת בידיים תודה על קריאת הבוקר תודה על מדיטציה תודה על כל פעולה שמאזנת אותי ליום חדש תודה על נשימות תודה על יכולת בחירה בחיים תודה שאני לא מוותרת תודה על תהליך ארוך עם אנשים שמלמד אותי על טבע האדם תודה על אמונה שהטוב ינצח תודה על מקלחת וקפה תודה שאתם כאן עלייך אודי ועל המקום הזה שבת טובה ורכה לכם
מגיעים לטיפול מספרים דברים קשים.. נוראים ואין שום רגש.. כמו לספר סיפור ללא משמעות.. כאשר מדי פעם מצליחים כן להתחבר רוצים למות
ינשופי אהובה .... כל כך מוכר .. בהתחלה אין קולות יש רק רעש בראש אחר כך הרעש עובר למילים שרק את שומעת אחר כך את מאפשרת למילים לצאת כמו רובוט כי כל כך קשה להתחבר למה שהפה מדבר וכשכבר מתחברת אז כואב שבילתי נסבל ואז ... שוב באים הספקות והמחשבות שאת ממציאה ומטורפת ומחפשת תשומי ... אני חושבת שבסוף הכל נרגע אבל זה לוקח זמן בטיפול הכי מבינה אוהבת אותך מאוד מחבקת
כל מילה יהלום בשבילי תודה שאת מבינה כי מרגישים פחות לבד
ככה הייתי בתחילת הטיפול..מספרת ומספרת..בלי רגש..מוכר. שולחת כוחות..
הי ינשוף, לא פשוט להגמיש את מנגנון הניתוק אל מול חוויות הכאב העצמתיות הללו. טוב שיש את רגעי החיבור, גם אם הם קשים מאוד. אודי
הי אודי, אתה יודע שמישהו בעבודה שלנו עוזב, ובנסיבות לא ממש משמחות. אז התנדבתי לאסוף כסף ולקנות לו מתנה. האמת שאני גם מחבבת אותו וגם חושבת שהתנהגו אליו לא יפה. והעובדה שהתנדבתי משמחת אותי וגורמת לי הרגשה טובה. זו פעם ראשונה אגב. אבל, לא מצליחה לסלוח ולחזור לדבר עם הקולגה שצעקה עליי מול כולם. שקראה לי אטומה, לא נחמדה, אנטיפתית וקיר אטום. אני רק נראת ומתנהגת כך, אני לא באמת כזאת.(ככה המטפלת שלי אומרת) ואת הקולגה הזו אני גם הכי הכי אוהבת. היא שונאת אותי כל כך, ועושה פרצופים כאלה שאני עוברת למולה. אולי היא מייחלת שאעזוב גם כן? איפה יום כיפור הזה , אולי שיתערב ויעזור לי לעשות סולחה? כנראה שזה גדול גם עליו :-(
סליחה זה לסלוח גם לעצמך....תמיד אפשר לנסות. בהצלחה.
הי מיקה, זה טוב שיש גם תחושות טובות. וזה טוב שיש גם את יום כיפור שמאפשר לתקן את מה שקשה יותר לעשות ספונטנית ביום יום. אז הוא באמת עוזר... אודי
הי אודי, קוראת את מילותיך אליי, ובכלל. כנראה שאני לא מצליחה ממש להבין מהו כעס אפשרי. ואולי ייקח לי זמן. כתבת על היותך חובש ועל הבעת הכאב. אתה יודע, אני מרגישה, ויש בזה גם אמת, אני מניחה, שאני לא מביעה את הכאב כך שיעבור הלאה. גם בטיפול, ואני אומרת את זה. חוזרת ואומרת. ולכן, אולי, אהיה האחרונה להיעזר, או באיחור רב. יש לי דימוי פנימי כזה שאהיה פצועה בקרב ואשתוק ואוזנח. עדיין לא בוכה. לא צועקת. מקנאה מאד במי שכן מצליח. דברים שאני לא יודעת לעשות... או, לפחות, ממש גרועה בזה... סוריקטה
את משדרת עצמה וחוזק גם פה...מכילה את כלנו, לא נותנת לעצמך להיות גם חלשה...זה מותר ובסדר, שולחת לילדה שבתוכך שזקוקה לחיבוק נעים ורך. חיבוק כזה שמתאים. בלי לרחם רק לנחם..חמלה כלפייך. חמלי על עצמך ולעצמך.
הי סוריקטה, קיבלתי לפני כמה ימים מתנה קטנה: מחזיק מפתחות ועליו חרוטות המלים 'משכיל אמיתי - זה שלימודיו לא מסתיימים לעולם'. ;-) אודי
היי, אני בת 24 מאובחנת עם כאב כרוני crps כ7 שנים, שבעקבותיו נשארתי הרבה בבית ועברתי 3 שיקומים. מאובחנת עם מיגרנות מורכבות שאחת גרמה לצד שמאל של הגוף להרדם פעם אחת. שמתי לב שאם וילון יעוף לידי או שאראה משהו זז מול, נגיד מנורה תלויה שקצת תתנדנד או ריחן שתלוי על המראה של הרכב, זה גורם לי להשתגע. אני חייבת שזה יפסיק לזוז או שלא אראה את זה. אני מרגישה ממש משוגעת מזה ולא יודעת איך להפסיק עם זה, לפעמים זה גם כמו פלאשבק לדברים שזזים ומוציאים אותי מהאיזון, או פלשבק לפעמים שהייתי במיון והצינור של העירוי היה זז. לפעמים ריחות מסויימים גם מחזירים אותי לתקופת השיקום הראשון, שהיה באשפוז מלא ונמשך חודש. אני מרגישה שאין לי כבר כוח לחיות, אין לי כוח לאכול או לשתות ורק בא לי לסיים עם הכל. האם אני באמת משתגעת וצריכה מוסד?
שלום לך, כאב זה דבר שמעורר חרדה רבה, ואני משער שמה שאת מתארת הוא היערכות של המנגנון הגופני והנפשי אל הכאב העתיד להגיע (התנועות והריחות מהווים רמזים או תזכורות). אני מציע לנסות ולטפל בזה בעזרת היפנוזה. זה יעיל הן לגבי ה-CRPS והן לגבי תגובות החרדה שמסביב לו. אודי
אודי, משונה... אתה יודע ? לאבא שלי יש היום יום הולדת... משונה ומוזר לי... דווקה ראש השנה בגדול היה ממש בסדר... ומשמח אותי שאנחנו כבר אחרי... נשאר עוד כיפור וסוכות ושמחת תורה ואחרי זה אנחנו כבר אחרי החגים.... רק עוד קצת... אודי.... משונה... לאבא שלי יש היום יום הולדת.. אודי ? מה עושים ביום הולדת של מישהו שכבר איננו ?? משונה... ואודי, הקטע הוא שבאמת באמת לא הייתי קשורה לאבא שלי.. המילה אבא לא אמרה לי כלום... אבא...אבא..אבא. אבא. אבא. אבא. אבאבאבאבא גם היום המילה אבא לא אומרת לי כלום... אמא צביה אומרת שכנראה כן הייתי קשורה אליו ולא מודעת לזה.. (משהו כזה בערך) ובאמת באמת אודי ,אולי כן הייתי מחוברת אליו דרך המוזיקה...(???) אבא שלי אהב מוזיקה, אהב לשיר, דייק מאוד בשירה וקלט אחרי פעם אחת את הלחנים השונים... גם אני מאוד מחוברת למוזיקה.. מנגנת..אוהבת לשיר..גם אני מדייקת בשירה... משונה... ואולי היה בינינו איזה חיבור באוויר... (??) פתאום ראיתי בדמיוני כמו מחמשת תווים בוהקת באור רך זהבהב .. כיוצאת ויורדת מקרני השמש ומסתלסלת כלפי מעלה... ..ככנפי ציפור לבנה זהובה... מזכיר קצת את קולו של השופר שגם השנה בחרתי לשמוע... אתה ממש יכול "לראות" את קולו של השופר שעולה כלפי מעלה ומסתלסל כרצועת תפילין ומחבר אותך ל........ וזהו לעכשיו אודי... ורוצה גם לומר לך שהלב שלי מלא באהבה אליך.. וגם לאמא צביה... שלך-במבי.
הי במבי, גם לי נראה שהיית קשורה אליו... ואני, כידוע, בעד קשר. והרי על קשר את מדברת... אודי
במבי יקרה, כותבת באיחור, אולי יראוני - אבל עלתה בי מחשבה שאולי הקשר שלך כאן עם אודי, יש בו עדות לקצה חוט לגבי קשר עם אבא? שלך, סוריקטה
בזמן האחרון שוב יש גל של כאב .הגוף מתפרק מהכאב זה לא קלישאה זה פשוט 24/7 כאב בילתי פוסק בדרגות כאלה ואחרות. כאילו אם יפסק הכאב אני לא אזכור שאני חיה אני אצטרך לבדוק ...😊 תודות הבוקר שלחו אותי לחשוב מה הכאב הזה אומר לי ... אין ספק שהוא מזכיר לי את תחתית הבור ועד כמה הגיע הזמן לטפל בגוף הזה אני גם יודעת שהגוף כואב אני דוחקת בנפש ..ובאמת תקופה שכאילו הכל מחובר..ולמה כאילונכי הפרעת האכילה שלי מזכירה לי כמה האיזון רחוק גם התנגדות לטיפול מזכירה לי שזה לא החופש שהיא הייתה בו זה העומס הנפשי שאני נמצאת בו . אז מה הרווח שלי לאחוז בכאב הפיזי . אולי כי עליו מותר לדבר ולבכות האמת שגם על הכאב הפיזי נמאס לשמוע וגם עליו אסור לדבר או לבכות ..אז מה שעולה לי לראש זה האחיזה בכאב הפיזי לא לגעת בנפשי ... לא כךפי חוץ כי אם דווקא כלפי פנים .יותרנקל ליצלכולי לסבול את הפיזי מאשר את הנגיעה במקומות הכואבים ... מניחה את זה כאן בתקווה שהשנה האפשר כניסה לזכרונות היותר קשים לכאב לעצב להיות מבלי להבהל ממנו לתת לומלהיות לזכור שזה כאב על דברים שכבר עברו וזה רק זכרון של כאב שאין לו נחמה (אודי אהבתי את המונח ) ולנסות לחיות באמת .... שיהיה לנו לכולנו ימים טובים
אביב יקירתי, דואגת לך מאד. יש משהו שאני מאד מתחברת אליו במה שאמרת - לכאורה אם לא כואב, אז את אינך. ולא מוגדרת. כתבת למטה 'תודה שאני אני', וכנראה שעם כל השק הענק שיושב עלינו, אנחנו בכל זאת מסתדרים יותר טוב עם מה שאנחנו ולא בתוך גוף או נפש של מישהו אחר. זה מורכב, אני יודעת. לפעמים אין זיהוי ברור. שמרי על עצמך, את ראויה למלוא התמיכה, שלך, סוריקטה
אביב את כל כך צודקת "הכאב הפיזי דוחק את הנפשי ועליו אפשר לבכות". מאחלת לך שנה של בריאות. שנה שהשק שאת נושאת יתרוקן ויהיה קל יותר. והכי חשוב שנה טובה ומטיבה.
תודה לך שתהייה גם לך שנה טובה של בריאות ושל טוב ...מי יייתן ותיראי כל הזמן בטוב שסביבך ...
סוריקטה יקרה איך שאני שמחה שקצת יותר טוב לך ...אפילו שזה בחסות הכימי .. דאגתי לך .הרגשתי אותך בתהליך המתפרק כשהמטפל לא היה כאן. .....אבל יקירה אני חושבת שאנחנו היינו עומדים במה שהיית מביאה איתך גם עם קצת תוקפנות (למרות שחייבת לציין שאישית לא הרגשתי שום תוקפנות שהבאת איתך . חוץ מכאב וקושי רב ) אני בסדר כן מאוד כואב כמו בתקופות שלפני הטיפול לכן מאוד ברור לי שמשהו צריך לקרות בהליך הטיפולי ... ויחד עם זה אני בתפקוד טוב עדין אכן הכי קל להסתדר עם מי שאנחנו ..הרי את הביצה שלנו אנחנו מכירים ... תודה יקרה על התמיכה והעידוד. אתך
את יודעת לוקחת את המילים שלך ומשחקת איתן ... שואלת את עצמי מה אהיה בלי הכאבים .. הכטב הפיזי נותן לי לגיטימציה להיות חולה נזקקת מוגבלת קורבנית ניראת אפילו הסימפטומים של הפוסט טראומה אפשר להסביר על ידי הכאב הפיזי ...ההמנעות מפעולות מסוימות . הבדידות . הויתור ההתכנסות פנימה .האל תיגע בי ...ואני חושבת שעוד הרבה ... כן אין ספק שהכאב הזה מאפשר לי חופש ...במחירים ענקיים אבל בהחלט עוזר לתפקד . אפילו בזכותו אני נחשבת די גיבורה כי מתפקדת 100 אחוז גם איתו ... מי רואה כשהנפש שלי מפורקת כן סוריקטה בהחלט נותן ניראות ...עצוב וחשוב כל כך ...מעתיקה לטיפול...
את יודעת, אביב, וגם אודי וכולם, מעניין. הייתי אצל הרופאה לפני כמה ימים. כי כבר לא סחבתי. והיא התרשמה שאני איזו ספורטאית או משהו ובריאה והכל. הנזקקות לא עוברת. כתבתי גם לך, אודי, הודעה חדשה. זה כאילו שאני כל-יכולה ולא תופסים אותי כמוגבלת. ואני הכי. ואיפשהו היה לי חלום שאוגדר כנכה, כי אז אתפוס את התפקיד של הגיבורה המתפקדת. וכרגע, במקום העיקרי בו אני נמצאת, לא סופרים אותי. ככה זה. אנשים מרוכזים עמוק בעולם שלהם, וטפשי היה מצדי לצפות שידאגו לי. באסה. סוריקטה
יקרה ... מה שלומך עכשיו . ואיך את סוחבת ....
אביב יקרה !!! אין לי משהו חכם או לא חכם לומר לך... לכן לא אומר ... רוצה להיות איתך אם זה בסדר... לתת לך יד ולהיות איתך... במבי.
כל כך הרבה אמרת במעט שלא אמרת פשוט היית ...וזה כל כך הרבה תודה על יד מחמם את הלב
הי שוב, הי אביב יקרה, ... ועכשיו פתאום אני מתבוננת על המילה האחרונה שרשמת בכותרת. שתי האותיות האחרונות שלה... כמה יסורים. 😟 סוריקטה
סיפורו של אב ... וואוו סוריקטה ...פשוט וואוו
הי אביב, כאב משמעו חיים. נדמה לי שסיפרתי פעם שכשהייתי חובש בצבא - פצוע שצעק מכאב מצבו היה טוב עשרת מונים מזה שלא היה מגיב לכאב... וזו מטפורה מתאימה גם לכאב נפשי... שתהיה שנה טובה, אודי
שלום ד"ר בונשטיין, אני שולחת את השאלה שוב, בהמשך לשאלה ששאלתי אותך לפני כמה ימים בנוגע לאבחנה של דיכאון בטפול פסיכולוגי. אני מקווה שזה בסדר. תודה רבה על התשובה, דיברתי עם הפסיכולוג בפגישה האחרונה אך לא הצלחנו להגיע לעמק השווה. לכן ברשותך אני אשמח לשאול מספר שאלות נוספות: האם ניתן להתגבר על "דיכאון" לבד? (באבחנה נרשם הקוד F32.1- מה זה אומר?) האם מקובל ללכת לפסיכולוג אחר לחוות דעת נוספת או לבקש ממנו למחוק את האבחנה מהתיק הרפואי? האם יש השלכות כלשהן לעובדה שהאבחנה רשומה בתיק הרפואי? ושאלה אחרונה- כמה זמן אמורה לקחת החלמה מ"דיכאון" כזה? אני מתנצלת על כמות השאלות ומודה לך מראש! אלני
שלום אלני, אבחנה זו מדברת על דיכאון מג'ורי בינוני. אני משער שלא ניתן למחוק אבחנות מהתיק הרפואי, וממליץ כן לטפל בזה. למ הלא להעזר במה שיש לרפואה ולפסיכולוגיה להציע? אם אני מבין נכון - אינך מסכימה לאבחנה. היות שכך - אם אכן מדובר בדיכאון ואת (מה שקוראים אנשי המקצוע) 'ללא תובנה למצבך' - זה יקח זמן רב... אם אכן מדובר בטעות אבחנתית - הרי שזה לא רלוונטי. לגבי חוות דעת נוספת - זו זכותך המלאה. ואם אינך רוצה רישומים בתיק הרפואי - פני לייעוץ פרטי. שם הרישום נשאר אצל המטפל. אודי
אודי הי, מרגיש לי קצת הקלה בלב.. ראש השנה עבר והיה אפילו נחמד.. איזה שבוע / שבועיים לפני ראש השנה כבר הרגשתי שאין לי גרגר כוח.. הייתי זומבי.. זהו..אנחנו אחרי.. מסמנת וי על ראש השנה.. מאחלת לך ולכולכם שנה טובה ומבורכת.. שיגרה טובה עם יציאות כיפיות.. שנה של יצירתיות וכל הברכות ... שלך-במבי.
במבי שלנו, טוב שאת כאן. ובא לי לבקש - תחזרי, הישארי עימנו. בבקשה, את כל כך מוזמנת, שלך, סוריקטה
מתוקה !!! איכשהו יש בך משהו שאת מצליחה ממש תמיד לגעת בי עמוק בלב... ...מתוקה... את יודעת ? גם כשהייתי זומבי ולא הצלחתי להקליד ולו אות אחת, קראתי את כל התכתובות של כולכם.... חיבוק ענקי לך סוריקטה אהובה ומאחלת לך שנה טובה ומבורכת.. שנה של יצירה, שנה של כייף וסיפוק..שנה של בריאות טובה.. שלך, במבי.
שנה טובה ומתוקה לך במבי אהובה ... שנה שבה תרשי לעצמך להיות מאושרת ,יצירתית וחיה באמת ....לא זומבי ומצטרפת לבקשה של סוריקטה השארי עימנו נעים כאן ....ואת חסרה מאוד . נקבל אותך כמו שאת גם בלי מילים ציבעוניות ...
הי אודי וכולם, שנה חדשה. חזרתי לתרופות, שמיידית כיבו את אש הזעם, שכנראה גם זלג כלפי חוץ ופגע באחרים בסביבה. סליחות השבוע - אם כן, סליחות לכם אם פגעתי. באמת סליחה. לא הייתה לי לגיטימציה, כך הרגשתי, ולכן ביקשתי להיות אחראיים ורציניים ולחזור להיעזר בכימיה. מחבקת, סוריקטה
יקרה כתבתי לך למעלה .... זה בסדר את בסדר גמור כאן בטוח שלא פגעת באף אחת ... לפחות לא שאני ראיתי ...ואני כאן כל הזמן 😀 אוהבת אותך ושמחה שבאת
שלום. כ4 חודשים אני סובל מהיפוכונדריה והייתי בהמון בדיקות (עיניים אורטופד בדיקות דם) עד לפני חודש הייתי בטוח שאני חולה חלילה בals מה שס״זה עבר ולפני שבוע הרגשתי חום רגעי ביד ואש נלחצתי חשבתי על זה ומאז אני מרגיש את זה כל הזמן ורציתי לדעת האם זה תופעה של היפוכונדריה
שלום יקיר, זה נשמע כמו חרדה ויכול להיות גם היפוכונדריה. ממליץ לפנות לאיש מקצוע ולטפל בזה. אודי
תודה שקמתי תודה שהגעתי למחוז חפצי תודה על אוטובוס תודה על יום חדש תודה על זריחה מהממת תודה על מחשבות תודה על עכשיו תודה על מי שאני תודה על קפה של בוקר תודה על אנשים סביבי תודה על למידה והתפתחות תודה על קנאה ועל אפשרות לבחון אותה מקרוב תודה על מיטה תודה שישנתי מה שישנתי תודה על מחשבות לעתיד תודה על הגשמת רצונות תודה על שיח עם ר.וק תודה על עבודה ופרנסה תודה על ימים של חופש תודה על מזון ולבוש תודה על מים בברז תודה שאני חושבת על לטפל בגוף תודה על כאבים שמשאירים את הגוף נוכח תודה על האפשרותלהביט בהרס בעיניים ולהבין אותו תודה על ברכות של שנה חדשה תודה על הקיץ שנגמר לפחות רישמית תודה על אביזרים שעוזרים לחיות תודה על בעלי החיים תודה לטבע תודה על מוזיקה ומילים תודה על התפתחות ותהליך תודה על שקט בראש מידי פעם תודה על המקום הזה תודה לכל מי שכותב או קורא תודה אודי על היותך
תודה, אביב שכתבת לי למטה. וחייכתי למקרא השורה המסתורית שלך על השיח :-) ואודי, שמחתי לקרוא שגם אתה מודה על המקום הזה. שנה חדשה, שבוע טוב, סוריקטה
יקרה...השורה המיסתורית הייתה חשובה לי .. כן ראש השנה זמן ברכות ואיחולים ואני זכיתי להיות בקשר עם שתי נשים יקרות ואהובות שליוו אותי בדרך וכל כך התגעגעתי אליהן ... זה היה מאוד מרגש השיח ...
רגע כזה ממש של אין מלא ביאוש ובכאב של הגוף ושל הנפש . רגע שרוצה להרוס הכל . אז באתי לכאן ...לנסות להאחז בתקווה .. תודה שיש לי מקום לכתוב תודות תודה שיש מי שקורא תודה שלנרות הכאב עדין יכולה לכתוב תודות תודה שהאצבעות מתפקדות תודה על פלאפון שאפשר לכתוב בו תודה על מקום שאפשר להיות בו לבד לכמה רגעים תודה שמנסה לאסוף את עצמי ולכ מוותרת תודה שאני לא מיואשת לגמרי תודה על כאב שמדבר את הקושי סליחה שלא מסוגלת להקשיב לו תודה על כאב שמזכיר לי שיש לי פרקים ושרירים ועצמות וגידים ושערות ועיניים ... תודה שאני יכולה להזיז את הגוף תודה על טיפול ומטפלת תודה שאני מזהה את הרצון לברוח ויודעת שזה בגלל שהייתה בחופש תודה שיש בי כעס גם אם לא גלוי זה מראה על קשר טוב ועל געגועים ....😊 תודה על טלוויזיה וספה תודה שאפשר לנוח תודה על כדורים לכאבים תודה על רייקי ומדיטציה תודה על סתיו ועונת מעבר שמפרקת לי את השלד לרסיסים תודה שאני יודעת שאפשר גם בלי הכאב וזה רק גל כזה ארוך מאוד הפעם . תודה על כאב שמזכיר לי איפה הייתי פעם לפני התהליך של הנפש תודה לך אודי שאתה מאפשר ומעודד לכתוב כאן את היש וגם את האין תודה על בית ומשפחה תודה שאני אני ....💕
תודה עלייך
תודה על מילים חמות....
תודה שהכאבים העירו אותי משנתי ככה קיבלתי יום ארוך יותר תודה על יום עמוס במיוחד תודה על הרבה תיכנונים בידיעה שמה שאוכל אעשה ושמחר יש עוד יום תודה על בעלי חיים תודה על הטבע תודה על המוזיקה והמילים תודה על יכולת שמיעה והקשבה תודה על מים זורמים תודה על כדורים שעוזרים תודה על אוכל במקרר תודה על מגבת ושמיכה וכרית תודה על מיטה תודה על חלון בקיר תודה על קירות ובית תודה על משפחה תודה על געגועים תודה על יחד ולבד תודה על זריחה תודה על שמש תודה על עננים ועל גשם תודה שכל דבר בה בעיתו תודה על סדר בעולם תודה שאני מבינה שלכל דבר יז זמן וסיבה וכלום לא מיקרי תודה שאני זוכרת שהכל זמני תודה על גלים וספירלות תודה שאני נאחזת ביש למרות הכל . והכאב לא מצליח למשוך אותי למטה תודה שאני והםרעת האכילה שלי מנסות להתידד תודה על הגוף שלי שלא אשם תודה שהוא סובל אותי כל השנים , וסליחה על עינויים בילתי פוסקים תודה על המקום הזה ועליכם תודה אודי על היותך.
כעסתי עליה נורא!!! 4 ימים ברצף!!! ורק היום קצת נרגעתי. אין לי כבר כוח לעלבונות שלה ולעוד דברים שהיא עושה בלי כוונה, ללא תשומת לב!!! הכי קל לי לא לפגוש אותה יותר. או לפחות לקחת לעצמי קצת חופשה ממנה. אולי זה ילדותי. אולי טיפשי. אולי? החלטתי כרגע לקחת חופש ונראה בהמשך.
הי ת', כל כך פשוט לבשל כעס. כמה סבל. חבל. אבל מסתבר שיש שליטה בכך. לחזור ולדבר על זה - כך אומרים. אני יודעת שלפעמים מרגיש כמעט בלתי אפשרי. בקרוב יומולדת - מספיק בפני עצמו לרגשות גואים. אלו מילותיי, שלך, סוריקטה
תודה סוריקטה יקרה. הארת כמה נקודות חשובות שאכן נשכחו עם הכעס והעלבון. מאחלת לך הרבה טוב ושנה רגועה ובריאה.
היה כל כך רע בפגישה ויצאתי כועסת. ולפני זה כתבתי לה מילים יפות לכבוד החג ובמהלך הפגישה, כבר לא רציתי לתת לה את הברכה כי כעסתי! היא רצתה שאדבר את הכעס ואני הרגשתי כמו ילדה קטנה שכועסת ובוכה ביחד ולא רציתי. זה הרגיש לי כל כך ילדותי!!! בסוף נתתי לה את מה שכתבתי ואמרתי לה שתעשה עם זה מה שהיא רוצה. ונמאס לי!!! ולא אכפת לי!!! ותיכף יום הולדת ואוףףף עוד שנה, למי יש בכלל חשק וכוח????
הי ת', נכון, לעתים מדברים מתוכנו החלקים היותר ילדיים, וזה בסדר. ובאשר לשנה החדשה - נסי לחשוב מה היית רוצה לעשות ולהשיג במהלכה. אודי
שלום ד"ר אודי. אני בת 25 בריאה. סובלת ממגרנות וכאבי ראש על רקע לחץ. בשבועיים האחרונים אני לא מצליחה להירדם ביכלל , זאת אומרת בכלל לא יושנת בלילהץ אני מישתגעת ולוקחת עכשיו כדור 1 של וובן לפני שנה. לפני כן הייתי כל הזמן ישנונית והייתי ישנה שנת צהריים ועכשיו גם את זה אני לא יכולה לעשות. אני פוחדת מאוד שאני תלוייה בכדור הזה ופוחדת שבלי שנה יקרה לי משהו רע. אני ממש רוצה לישון ועייפה אבל לא מצליחה. אני מבקשת ממך שתעזור לי ותגיד לי מה אפשר לעשות במצב כזה. בתודה מראש איילה
שלום איילה, יתכן שהקושי בשינה קשור בלחץ. ממליץ לפנות לאיש מקצוע ללמוד טכניקות של הרפיה שייסיעו בהפחתת המתח ובהרדמות. אודי
הרבה אור ושמחה לכולם
שנה טובה גם לך רוני .....שנה טובה טובה
הי אודי, הי בנות, הי כולם, נכנסת עכשיו, רגע שמצליחה, רגע אמת של חמלה. חבל לפספס. ימים פחות טובים. מנסים למצוא איזונים, גם תרופתיים. הוי, פחות פשוט להוציא את צרוף המילים 'שנה טובה' במצבי ייאוש, או, זעם, כשנראה שהן לא האמת הפנימית. ובכל זאת יש כזאת, הגם אם נחבאת. מאחלת לכולנו, ובפרט לי, גמישות שמאפשרת מרחב, ופחות נוקשות חונקת. אודי, אני עוד חושבת על מה שכתבת לי. ייתכן שלא היה לי מספיק עצמי מוגדר לאחרונה. שנה טובה, באמת, בשבוע הבא ניגע בסליחות? נשיקות, סוריקטה
יקרה שמחה כל כך שנכנסת ...הלוואי והרגעים האלה שמתאפשר שמרגיש נוח ונכון יהיו רבים יותר .. אתך כל הזמן בלב .... גמישות של הגוף של הנפש ...גמישות כזו שבאה מבפנים לא מתוך ריצוי או חוסר אונים ..גמישות בבחירות כמו מים חיים זורמים ... שנה טובה , באמת גם לך .....
שנה של בריאות שנה של הצלחה שנה של חמלה שנה של אהבה אהבה לעצמינו אהבה לזולתנו שנה של צבעים בשלל צבעי הקשת שנה בו הלימון לא יהיה חמוץ מידי והסוכר לא יהיה מתוק מידי שנה נכונה שנה מותאמת שנה מצמיחה שנה של שלום ושלווה בתוכנו ומחוצה לנו שנה של שקט שנה של יחד ולבד שנה בלי פחדים וחרדות שנה עם המון צחוק וגם בכי שנה בא נקבל את הכאב כמו את האושר שנה עם געגועים שנה של איזונים שנה טובה מוקפת בחיוכים לכולם אודי יקר ,שנה טובה לך ....באמת באמת מכל הלב ..עם המון תודה על היותך חלק בילתי נפרד מהמסע שלי ..תודה על חלקך בתהליכים שעשיתי , תודה על יד מלווה על לב אוהב ...תודה שאתה מחזיר לתלם וסומך כל כך ...פשוט תודהההההה הלוואי ונצליח לדבר בשפת ה"יש" רוב הזמן השנה ....עוד שיר שכבר מזמן לא שמעתי ... https://www.youtube.com/watch?v=ASFy3Pg3Kvo
שנה חדשה ...לא אוהבת חגים אבל אוהבת את הנקודות האלה שאפשר להביט אחורה על תקופה ולראות מה עשינו בתקופה הזו ..ולחשוב קדימה מה אנחנו רוצים להשיג להציב מטרות גם אם לא ראליות כאלה מטרות על ... ואני די גאה בעצמי על התהליך שעשיתי בשנה האחרונה ..ביססתי קשר טוב בריא ואמיץ בטיפול . ייצבתי את הקשר עם המטפלת הקודמת כך שאין לי בעיה ליצור איתה קשר כשרוצה . נפרדתי מדמות שליוותה אותי והצלחתי ליצור התחלה של קשר עם משהיא חדשה . פרידות והתחלות - אולי זה בעיקר מה שעברתי השנה ...אבל התגובה שלי הייתה שונה אחרת בוגרת יותר מסתכלת אחורה וחושבת על אבדניים בגלל הפגיעה הזו ויחד עם זה רואה את היש .. לצערי ממשיכה לברוח מלגעת בתכנים היותר כואבים , דברים שכבר מזמן שמתי אותם כאן וגם בטיפול ובכל זאת לא נוגעת בהם בכלל ..כואב מידי קשה מידי , וכנראה רק קצה קציהו של זיכרון.... שמחה שנותנת מקום לחלקים היותר מדוכאים אלו שמאוד קשה לי איתם ובכל זאת מבינה שאני חייבת לתת לעצב מקום .. שמחה מאוד שחזרתי לכתוב תודות שחזרתי לראות את היש ... שמחה מאוד על התהליך שאני עוברת בנוגע ללימודים ואפילו לימודי המשך .. רוצה להניח כאן קושי רב מול הגוף שלי בתקווה שבכל זאת אצליח להיות שם עבור הגוף הזה . לנסות לטפל בהפרעת האכילה שלי שאני ממש לא מצליחה להיכנס לדרך שעושה ולא רק "רוצה" היום הבנתי משהו שאולי ייתן קצה חוט ...זה או להוציא את הכעס והכאב עלי - על הגוף או להוציא אותו החוצה לעולם ... אז מאחלת לעצמי להצליח לשחרר את הכאב והכעס שיש בתוכי לתת לחלקים שלי יותר מקום ואולי להתחיל לטפל בעצמי באמת ... בתור התחלה מנסה לא לדבר על הגוף במילים קשות כל כך ...זה קשהההה
אני רוצה לאחל לך אודי שנה טובה, שנה של בריאות, אושר והצלחה בכל. שיתגשמו משאלות לבך לטובה וכמובן גם למשפחתך. להודות לך, על המקום הזה שמשמש בית חם, מקום להבין טוב יותר את הטיפול, את עצמי... אני נמצאת בפורום הזה במקביל לזמן שחיפשתי תשובות והייתי מבולבלת מאוד והגעתי לטיפול..שבע וחצי שנים, לא יאמן אודי שאתה פה כל כך הרבה זמן, קשוב, מתמיד וכבר ממש מכיר אותי היטב. אני חושבת שהגעת קצת לפניי לפה. אתה משמש קצת כמו אב שומר, מכיל ואמפתי, מודה לך מאוד על האפשרות להעזר, למדתי רבות מהמקום הנפלא הזה. שנה טובה לכל באי הפורם, לא מזכירה שמות, אחרת חלילה אפגע במישהו. סליחה אם פגעתי, העלבתי, לא עניתי כשציפיתם...מקווה שהשנה הבאה תהיה יותר רגועה מקודמתה לכלנו, מנוחה ושמירה על עצמנו .בריאות הנפש ובריאות הגוף. אוהבת, מיכל
בעיקר בכיתי, בכיתי הרבה.. בלי מילים, בלי לדבר. על החיים, על ארועים ודברים שעלו לי בזכרון. חלקם קשורים למשפחה שלי. חלקם קשורים ליומולדת ולמה שהייתי רוצה אותו מצפה מהחיים שלי. היא קמה פעמיים מהכורסא שלה כדי להביא לי טישו (לא ביקשתי אלא מיוזמתה). היא שאלה אותי אם הייתי רוצה שמיכה. לא עניתי לה. תהיתי אם הייתי עונה עם אם היא היתה מביאה לי או שרצתה רק לדעת לגבי הצורך שלי. גם אין לי תשובה לזה כי אף פעם לא היתה לי והורגלתי כך. הרגשתי שהיא מבינה אותי ומקבלת אותי יותר מבעבר... דיברנו על הבושה בתור משו שתוקע אותי בחיים. היא הייתה רוצה שנדבר עליה ושנכיר אותה. ואני פחות מצליחה להתחבר לשיח כזה. ונראה לי שהיא חושבת שזה יכול להיות קצה חוט שיוביל למשהו.
ואז היא שאלה אם אני רוצה לדבר על הטוב וזה בסדר או שיש משהו כדי שלא אתחרט אחר כך..כי זה קורה לפעמים...ואז אני על הספה שוכבת בלי נעליים..מחבקת משהו...ופתאום מפסיקה לדבר. מוצאת עצמי כאילו במקום אחר..אבל לא מבינה. מחבקת, מתקפלת...ככה..ולא יכולה לענות לה איפה אני עכשיו או מה קורה...שאלה איך אני מרגישה...הרבה שתיקות ואז אמרתי כמו עובר אבל במובן השלילי..לא יכולתי להסביר. לקח זמן שיצאתי מזה....מה זה אודי? האם אני מתחרפנת..הרגשתי כאב שמושך אותי למטה. הרגשתי קטנה..היא אמרה שזה לפני השלב שהיו לי מילים...מרגישה עכשיו מעופפת, מרחפת..מנסה להתלות בחוזקות כי כך אמרה לי....אבל משהו מושך אותי למטה אל החוסר אונים אל כאב?? לא יודעת..אתה יכול להסביר? היא אמרה שאני בסדר..אבל מרגישה שלא....כמו שלמדתי מאביב היקרה נאחזת במה שיש לי..בטוב שהיה היום. אבל משהו חזק ממני...אודי, תחדד לי את התמונה. מה קרה פה? ממש שכבתי בלי לזוז מחבקת, כמו עובר אבל ברגש לא עוטף בכלל...... :( מוזר ועדיין כאילו לא יוצאץ מזה למרות תפקוד תקין לגמריי היום....קצת פוחדת.... בכל אופן שנה טובה לכלם. התקשתי קצת בכניסה לפה לכן לא כתבתי...
מיכל יקרה פשוט תודה ...את לא יודעת עד כמה זה משמח אותי ...שנה טובה טובה
עוד שנה עברה... מנסה לראות את הטוב אך לפעמים זה קשה מדי. אומרים שיש סגולה לברך ביומולדת אחרים, אז מאחלת לכולכן ולך אודי היקר הרבה טוב ושמחה, וכמובן שנה טובה, שנה של צמיחה והתקדמות. אוהבת הרבה❤❤ חנה
חנה יקרה מזל טוב ...כן עוד שנה עברה שנה של התפתחות והתקדמות .... שיהיה באמת הרוב טוב שתצליחי לראות ולהרגיש אותו שתמשיכי להתקדם ולהתפתח ...שנה של צמיחה בריאות שלווה אושר פרנסה טובה זוגיות חברות וכל מה שאת מאחלת ורוצה שיבוא לטובה .... ומה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה ??
יום הולדת שמח חנה יקרה מאחלת לך שנה של אושר ובריאות הנפש והגוף... שנה של ריפוי וצמיחה שנה של בשורות טובות והמון שמחה בלב..💗
מזל טוב!!! שתדעי הרבה רגעים של אושר וצמיחה. שנה טובה
תודה אביב וינשוף היקרות... שימחתן אותי מאוד. ואביב לשאלתך, יש דברים שהייתי רוצה לאחל אבל הם נראים לי רחוקים מדי ובלתי מושגים. אז אולי אאחל לעצמי לא לפחד להעז ולא לפחד לנסות... כי דברים טובים יכולים לקרות ואם לא אנסה אשאר באותו המקום ואז בטח שלא אצליח לשנות ולהתקדם.
זאת התחלה טובה חנה ...ותאמיני שאת יכולה דברים גדוליםםם בצעדים קטנים קטנים כמו רצי מרתון .. שתהייה שנה טובה שיתגשמו משאלותייך לטובה
הי. מזל טוב. הרבה שמחה ובריאות.
חנה יקרה, אשוב ואומר, שאני אוהבת את הישירות והפשטות הנוגעת שלך. זה מקסים בעיניי. לעתים קל למצוא מילים טובות עבור אחרים. אחר-כך לגלות, אולי, שכתבת לעצמך. נתת לעצמך. אם כן, המון אהבה לבבית, ומזל טוב, שלך, סוריקטה
מזל טוב והמון בריאות, שמחה, אושר וכיף :)
איזה מקסימות כולכן! תודה... ריגשתן אותי. מקווה בשביל כולנו שהחג יעבור בטוב. חופש ארוך מהפורום ומהשגרה בכלל
המטפלת אמרה שלא תוכל להפגש בימים שלא מהמיניין. נבהלתי... אם ארגיש מאוד רע? אם ארצה פגישה דחוף? מקווה שיהיה בסדר. שהבהלת תעבור.
הי ת, מקווה שהבהלת חלפה ... ואם ...ואם ...מניחה שתגיעו לגשר תעברו אותו ותימצאו פתרונות ..... אתך
הי ת, נשמע באסה לאללה. איני יודעת איך אמרה המטפלת את דבריה. וגם איך שמעת אותם. מציעה כיוון - אולי הייתה מאד רוצה, אך לא מתאפשר. אם זה כך, אולי ההרגשה יכולה להתרכך קצת? שלך, סוריקטה
הי אודי, כנראה שמי שהוא פעם חזק ופעם חלש אז הוא אנושי, לא? אבל צריך להיות חכם וגם לדעת מתי להיות חזק ומתי להיות חלש אני חלשה מתי שאני מפחדת אני פוחדת מנשים חזקות, כאלה שצועקות ונראה שיש להן ביטחון עצמי מופרז עושה לי בעיות בעבודה איך אפשר לא לפחד?
תודה שאני כותבת תודות למרות שהקולות אומרים ללכת מכאן . תודה על יום חדש ושבוע חדש תודה על ציוץ ציפורים תודה על בעלי החיים תודה על פרנסה תודה על זריחה מהממת תודה על מים בברז תודה על חשמל תודה על בגד ללבוש ואוכל לאכול תודה שאני מצליחה להניע את האיברים בגוף תודה על הגוף הזה שמשרת אותי למרות הכל תודה על נשימה באפי תודה על חיוך ושמחה בלב תודה על שירים תודה על הטבע שסובב אותי תודה על כל מה שנראה לי מובן מאליו תודה על היש בחיי תודה על געגועים בלב תודה על יכולת ליצור קשרים תודה על קבלה ונתינה תודה על יכולת לחשוב על האחר לפעמים וגם על עצמי תודה על כאב ובכי תודה על המקום הזה ועלייך אודי
תודה על לילה שעבר ופינה מקומו ליום תודה על מיטה נוחה ונעימה תודה על מצעים נקיים תודה על מכונת כביסה תודה על אבקת כביסה ומרכך שנותנים לכביסה ריח נעים תודה שאני מריחה תודה שאני נושמת עצמאי תודה שאני זוכרת לתרגל נשימות עמוקות ובריאות תודה על מטפלת קודמת שלימדה אותי כל מיני תרגילים בריאים לגוף תודה שאיפשרתי לה לתרגל איתי ולהיות איתי בגוף ובנפש תודה על זיכרונות וגעגועים תודה שהיא איתי גם שהיא איננה תודה על מטפלת חדשה שזה כמו המשך ולפעמים אני טועה לחשוב שאנחנו יחד עוד מעט 8 שנים ולא שנתיים תודה על ספר שדייק כל כך בנתינה שלו תודה שזכיתי לראות את ההתרגשות שלה תודה על יכולת לחשוב על השני מהמקום שלו תודה על יכולת הקשבה לזולת תודה שאני מודעת שכל הזמן צריך להוסיף ולתרגל את המקום הזה של ההקשבה פנימה והחוצה תודה שאני זוכה להקשיב לקולות שבראש לא יודעת כמה אנשים זוכים להקשיב לקול הפנימי שלהם תודה לגוף שלי דמזכיר את קיומו כל בוקר וכל היום בשלל בעיות כאלו ואחרות תודה שאנינרואה את מנורות ההזהרה תודה שאני עושה גם עם מאוד מעט למען הגוף הזה תודה דאני מבינה בהיגיון שאני לא אשמה שהגוף לא אשם תודה שאני מבינה שאני חייבת לעשות פעולה אחרת מצבי יהיה גרוע תודה שאני אוחזת בחיים ואוהבת אותם למרות הקולות האחרים שרואים את האין תודה שאני מצליחה לכתוב ולהחזיק את הטלפון בידיים תודה שהידיים שלי מתפקדות למרות הכל תודה שהאיברים שלי עובדים עצמאית תודה על אביזרים שעוזרים לחיות תודה שאני נושמת וחיה ורואה את הטוב תודה על ראייה תודה על הטבע שסביבי תודה על עונה נפלאה שבאה אליינו תודה על חצבים פורחים. תודה על ציוץ הציפורים שמעיר אותי בבוקר תודה על זריחה תודה על כל הטוב שזורם אלי ומגרש את הרע תודה על המקום הזה עליכן בנות על מי שכותב ומי שמשתתף דומם תודה עלייך אודי תודה על אפשרות לכתוב כאן תודות ולמלא את הלב ביש ובהודייה לעוד יום עמוס במיוחד תודההההה
אביב יקרה, עץ התודות שלך גורם לי לחשוב חיובי, על מה טוב, על מה להודות למרות שקשה לי מאוד בזמן האחרון...מודה לך שאת מזכירה לי שיש על מה להודות ויש דברים טובים ועולם נפלא בחוץ. אוהבת את הגישה החיובית שלך, כשאני נופלת התודות שלך מאירות ונותנות לי נקודת מבט פרופורציונאלית על חיי. תודה לך ושנה טובה.
בן 26 אקדמאי , לא מצליח למצוא עבודה וללא זוגיות בכלל. בעל משקל עודף גדול אך במסגרת המשפחה כנראה מצליח להסתיר אכילה לא מאוזנת. נראה כי לא תמיד מזהה את המציאות כפי שהיא . יש לו מדריך כושר שמנחה אותו אבל לא מצליח לרזות וכאילו לא מבין שנושא המשקל משפיע על חלק מהבעיות של חוסר זוגיות . נראה כאילו לא רואה את המציאות באופן נורמטיבי. מה ניתן לעשות ?
שלום לך, לא הבנתי כיצד האבחנה שבכותרת קשורה לשאלה? יכול להיות שטיפול משפחתי יכול לסייע כאן. אודי
אני מעוניינת ליצור קשר עם פסיכולוגית שהיא גם פסיכוטרפיסטית, עמ"נ לשלב טיפול, כשאני מקלידה בחיפוש, יוצא לי אחד מהשניים לא שניהם יחד, אגב, באיזור הצפו !
שלום דקלה, כל פסיכולוג קליני למד פסיכותרפיה כחלק מהכשרתו. העניין הוא שמאחר ואין מקצוע כזה 'פסיכותרפיה' מבחינה חוקית - הרי שמי שכותב שהוא פסיכותרפיסט משמע שאינו פסיכולוג...(פסיכולוגיה כפופה כמקצוע לחוק הפסיכולוגים). שורה תחתונה - פסיכולוג קליני הוא פסיכותרפיסט (אגב, רבים מהם גם למדו פסיכותרפיה בלימודי המשך). אודי
שלום, רציתי להתייעץ בנושא טיפול פסיכולוגי. אני לא חיה בארץ. לפני כחודש התחלתי בחששות וספקות מרובים טיפול בעקבות משבר קטן שחויתי, עברתי כבר 4 מפגשים. לאחר המפגש השלישי נתן לי המטפל אבחנה שאני סובלת מדיכאון ברמה בנונית. אני לא כל כך מסכימה עם האבחנה שכן אני לא שוכבת במיטה כל היום, אני עובדת, עושה ספורט ומתפקדת כרגיל רק במצב רוח ירוד במקצת. היו לי כבר בעבר מצבים שהייתי במצב רוח ירוד תמיד תפקדתי כרגיל וגם עכשיו. דיברתי על כך עם הפסיכולוג והוא טוען שהוא בטוח שאני סובלת מדיכאון והוא לא מוכן למחוק את האבחנה מהתיק האישי שלי. הוא טוען שניתן להירפא מזה ושזה לא לכל החיים, ושאני יכולה לצפות לשיפור במצב תוך 3-6 חודשים. זה נכון? אני מאוד מפחדת מהשלכות המצב הזה-הוא בעצם אבחן אותי כבעלת מחלה נפשית וזה כתוב בתיק הרפואי. יש לי פגישה נוספת איתו ואני לא יודעת אם להמשיך את הטיפול, לחכות שהמצב הזה יעבור לבד או ללכת לפסיכולוג אחר לחוות דעת נוספת? אשמח מאוד לעצתך! אלני
שלום אלני, נשמע לי שמלכתחילה הגעת לטיפול מלאת חששות. את מתארת שהאבחנה באה לאחר שלושה מפגשים (שזה אומר שהמטפל בדק והמתין וראה אותך כמה פעמים לפני ש'סגר' אבחנה). אני הייתי מציע לסמוך עליו ועל נסיונו. ואני ממליץ לך שאם את עדיין לא רגועה - תעלי את חששותייך בפניו בפגישה הקרובה. נשמע לי שהוא יודע על מה הוא מדבר, אבל גם איש המקצוע הטוב ביותר יכול לטעות ולפספס. בשורה התחתונה - דברי אתו. אודי
תודה רבה על התשובה, דיברתי עם הפסיכולוג בפגישה האחרונה אך לא הצלחנו להגיע לעמק השווה. לכן ברשותך אני אשמח לשאול מספר שאלות נוספות: האם ניתן להתגבר על "דיכאון" לבד? (באבחנה נרשם הקוד F32.1- מה זה אומר?) האם מקובל ללכת לפסיכולוג אחר לחוות דעת נוספת או לבקש ממנו למחוק את האבחנה מהתיק הרפואי? האם יש השלכות כלשהן לעובדה שהאבחנה רשומה בתיק הרפואי? ושאלה אחרונה- כמה זמן אמורה לקחת החלמה מ"דיכאון" כזה? אני מתנצלת על כמות השאלות ומודה לך מראש! אלני
יודעת שממש ממש קשה . רואה כל אחת ואחת שאתן לא כאן לא כותבת שמות וזה מיועד לכולן . גם למי שלא נכנסת כבר המון זמן כי אין לה מילים וגם למי שרק בתקופה האחרונה. שולחת כוחות וחיבוק למי שנכון .. הלוואי ויכולתי לעזור ולעשות משהו עבורכן .. מאחלת לכן שבת שלום שבת עם כוח ותקווה שבת של מנוחה לגוף ולנשמה .. אודי זה ממש עצוב מה שקורה כאן יודעת שאין מה לעשות רק לחכות ולקוות שהן בסדר שיחזרו להן הכוחות להעזר ולהיות .. ובכל זאת אולי מילים שלך הפעם יעזרו .. ותודה על הכל , אודי אתה כל כך מיוחד ....
הי אביב, אנחנו כאן כבר מספיק זמן כדי להכיר גם את התקופות האלו, השקטות יותר. זה בסדר... אודי
רמות הסטרס שלי מטורפות הגוף כרגיל משלם מחיר כבד עד בילתי נסבל הפיברו משתולל הפרקים צועקים השלד על שלל בעיותיו התעורר לתחייה כלום לא עוזר לרמות הכאב לא מצליחה להרגיע את הסטרס הפעם באמת שמנסה להיות שם לעשות פחות לדחוק בו בגוף הזה פחות ועדין כנראה עושה יותר מידי...וכל כך כואב לי ...אבל זה כנראה המחיר שאני משלמת על החוזק הנפשי כרגע על לא להתפרק מול העומס הנפשי .... כואב לי שאני משתגעת ...אם לא הנפש אז הגוף אם לא הגוף אז הנפש ...
הי אביב, סטרס יכול להיות דבר דינמי, משתנה. נסיבתי. ואם זה כך - אפשר 'לנצל' את הרגעים בו הוא פחות נוכח כדי לנוח ולאסוף כוחות. גם אם זה רק יחסי, בסופו של דבר. אודי
תודה שקמתי תודה שביום העמוס הזה מוצאת כמה דקות לכתוב תודות תודה שמהבוקר מחכה לכתוב כאן תודה על ד"ש מאודי אתמול -ברגע של כאב ויאוש אמיתיים הרדיו שידר לי את לא נודע של דני סנדרסון ....הבכי התחלף בצחוק ובהרגשה עוטפת כל כך והבנה שאני לא לבד ... אז אודי תודה על היותך תודה על חברה שלא מרפה ממני גם שאני ככה משובללת תודה על מטפלת שבחופש אבל בהרגשה טובה ועוטפת וידיעה של יחד תודה על מטפלת ראשונה שלימדה אותי לבטוח ולהאמין תודה על קשר איתה שממשיך להתקיים גם עם לעיתים רחוקות תודה על ספה תודה על מזגן תודה שהקיץ עוד מעט נגמר תודה שאיח רק עונה אחת כל השנה תודה על עבודה ופרנסה תודה על לימודים תודה על מים בברז תודה על אויר ונשימה תודה שזוכרת לנשום תודה על תהליכים חשובים תודה שעוד קצת מריטת עצבים ואני אדע מתי ואיך תודה שאני יודעת שהכל לטובה ומה שלא יהיה אני יעמוד בזה תודה על אהבה סביבי תודה על יכולת להכיר בטוב כמו ברע ולאפשר שהות של הרגשות עם פחות בהלה תודה על מודעות לטריגרים שמפעילים את ההרס תודה שעם כל הקודי אני מוכנה גם עם לא מצליחה לטפל בהפרעת אכילה ולנסות לחשוב על הגוף הזה שאני סוחבת כמשהו שצריך טיפול תודה לגוף שלי שנשאר איתי למרות כל ההתעללויות שהוא עובר ממני תודה שיש על מה לכתוב תודות
תודה שקמתי תודה שיש אוטובוס שלוקח אותי למחוז חפצי בשעות מוקדמות תודה על העבודה תודה על ציוץ הציפורים תודה על שמיעה תודה על מים בברז תודה על קפה של בוקר תודה על מחשבות נכונות הבוקר של רצון להפסיק את ההרס תודה על מוזיקה תודה על הטבע תודה על בעלי החיים תודה על הגעגוע למי שלא איתי תודה שיש כאלו שאני יכולה ליצור איתם קשר תודה על יכולת לנשום עצמאי תודה על בגד ללבוש תודה על סבון תודה על היכולת לחשוב תודה שלמרות הכאבים אני עושה ועובדת תודה על כדורים שעוזרים לחיות תודה על קימה מוקדמת ויכולת להנות מהזריחה תודה על יכולת יצירתית תודה על היכולת לראות את היופי שהעולם הזה נותן תודה על חגים וכל מה שהם מביאים איתם תודה על משפחה תודה על התפתחות ותהליך תודה שאני יכולה לראות את התהליך שאני עושה תודה שאני כותבת תודות ולא ממקום של אידיליזציה תודה שאני אני תודה על המורכבות שלי ועל יכולת ההרכבה תודה לכם שאתן כאן גם אם רק קוראות תודה על המקום הזה תודה שאני לא נבהלת ממה שקורה כאן עכשיו כי אם ממתינה להתאוששות תודה לך אודי על היותך תודה שאתה מאפשר לי כל כך
לפעמים את מצליחה להוציא אותי מהמקום שרואה בעיקר שחור. ממש מעריצה את היכולת שלך לנסות לראות את הטוב. שתהייה שנה מלאה בדברים טובים, עם הרבה יכולות. בריאות, אהבה ואושר.
הי אודי, מישהי בעבודה שהיא לא מהמדור שלי אמרה לי שאני בחורה חלשה. ושבגלל שאני לא יודעת להעמיד במקום אנשים שצועקים עליי אז דורכים עליי. אודי, איך אפשר להיות חזקה? נניח לבוא לאותה אחת שצעקה עליי מול כולם ולהגיד לה "זו פעם אחרונה שאת מדברת אליי כך!" חחח ואז בלב לדמיין איך אני מכבה לה את המחשב באמצע ושופכת לה קפה על כל המסמכים בשולחן. אהההההההה ושלא תתעסק איתי יותר!!! נגיד, אודי, אני פשוט מתעלמת. לא מגיבה לצעקות עליי, ואז מתעלמת ממנה. ולא יכולה לדבר איתה יותר. מורידה את הראש בכל פעם שהיא חולפת על פניי. שתדע שאני מאוד מחבבת אותה.מאוד. אם לא הייתי מחבבת אותה, אז בקלות יכולתי לסלוח להמשיך כרגיל. אולי גם הייתי עונה. אני רציתי להיות חברה שלה באמת. נפגעתי ממנה מאוד.
מיקוש ...אני הייתי לוקחת את מה שכתבת ומביאה לטיפול ...להיות אסרטבי זה לקחת מקום בלי פחד ...זה תהליך ארוך של למידה . שתהייה שבת טובה
הי מיקה, מה המשמעות של 'להיות חזקה' מבחינתך? מה המשמעות של 'להיות חלשה'? מה המשמעות של להיות לעתים חזקה ולעתים חלשה? אודי
אודי... :(((((((((
אודי יש לך שיר אולי כזה שמגרש את הפחד מהלא נודע או לפחות מתידד איתו ... זה ימים כאלה של גאות והרבה הרבה מים והרגשה של מוצף שאין לו אחיזה . וזוכרת אודי שאני לא לבד ושיש אנשי מקצוע איתי שזה תפקידם . ותודה אודי תודה על היותך
אודי תודה שכחתי מהשיר הזה בכלל ....
ללכת לטיפול לדעת עוד לא מרגישה מסוגלת להכיל יותר לא רוצה לתת מקום שיספרו לא רוצה שיבואו יותר לטיפול
הי ינשוף, אני יכול להבין למה יש בך חלק שאינו רוצה להכיר ולדעת. אבל מזה מתחילות כל תופעות הניתוק, לא? אודי
כן אודי מזה בא הניתוק תודה 😊
תודה שקמתי תודה על יום חדש תודה שהקיץ עוד מעט נגמר תודה שיש סדר בדרברים תודה על מגבת ושמיכה וכרית תודה על מקלחת ורחצה תודה על עבודה ופרנסה תודה על כלבה ובעלי החיים תודה לטבע תודה על כאבים תודה שיש מוזיקה תודה על שמחה תודה על אהבה תודה על הסופ" ש תודה על בגדים תודה על חברות תודה על יום ארוךךך היום תודה על המקום הנדיר הזה שיהיה שבוע טוב ומטיב
תודה לגוף שלי שמחזיק את כל ההרס העצמי תודה על כוחות להמשיך תודה על יום ארוך במיוחד שמחכה לי תודה על ספה תודה על מים בברז תודה על פלאפון תודה על משפחה תודה על שמחות תודה על האויר תודה שאני זוכרת לנשום תודה על לימודים תודה על מחשבה קדימה תודה על טיפול ומטפלת תודה שאני אני תודה על המקום הזה ואודי תודה על היותך תודה
שלום, התחלתי לקחת MIRO (לפני יומיים כך שאני לא יכולה לדווח עדיין על תוצאות), אבל רציתי לדעת אם כדור זה יעיל גם למחשבות טורדניות / אובססיביות ? תודה
כל כך טוב שיש במה להאחז, רק שלפעמים האחיזה נשמטת. הכל רע מסביב, אין מנוח ואין שקט. לא זוכרת את הטוב, הכל נשכח כהרף. מנסה לחשוב שיהיה בסדר, שלא הכל צבוע בשחור, ואולי אם ישתנה התדר, אוכל לצאת מתוך הבור. אוווףףף!!! קשהההה!!!
תוהה אם הספקתי...
שבת שלום🌷
מאז הנסיעה לבית של ההורים יותר ויותר דברים עולים דברים קשים שאף מילה לא יכול לתאר אותם קשה ומוצפת ורע לי מאוד
אוהבת אותך מאוד מאוד😍😍😍😍😍😍😍
אודי, בעצם אני רוצה לכתוב כאן שאני כן מרגישה לבד בעבודה הרבה פעמים. יש כאן מישהי בעבודה שהיא גם לא הכי מוצלחת חברתית , והרבה פעמים שמעתי את הבנות צוחקות עליה ולא משתפות אותה בשיחות. והיא משום מה נהייתה קצת חברה שלי לאחרונה. ואני דווקא מחבבת אותה מאוד. ויום אחד היא אמרה לי שהיא חוששת שהחברות איתי תפגע בה חברתית. האם אני סמל סטאטוס נחות? מה, בושות לדבר איתי? אני כלום? להיראות איתי זה בושה? והקולגה ההיא שיודעת? היא כועסת עליי כל כך (בסדר, בצדק) שכנראה שלא נדבר יותר אף פעם. אודי, אני נשמעת כמו ילדה קטנה עכשיו נכון? שוב התחושות הללו משתלטות עליי...
הי מיקה, את נשמעת (כמו בפעמים רבות אחרות) נעה בין קצוות מנוגדים מאוד של חוויה. אולי יש גם דרך באמצע... אודי
בזמן האחרון מרגישה שאני בתוך הכונכיה של עצמי .. שבלול ובכל זאת רוצה להגיד לכם . שאתם חסרים כאן מי שלא כותב . ולמי שכתב ולא הגבתי שתדעו קראתי אתכן .ת , מיכל , מיקה רוני ..קצת לא מוצאת מילים ... רוצה לברך את כולם בשבת שלום שבת של בריאות כוחות מחודשים שקט ושלווה . רציתי להוסיף לכם קישור אבל אין לי איך כרגע ...אז שולחת לכם את אנשים טובים ....כי אתם כאלה אנשים טובים טובים ושמחה שהכרתי אתכם גם עם וירטואלי ....
תודה ....
הי אודי, קשה לי חברתית בעבודה. הבנות לא ממש מחבבות אותי מאז מה שהיה לי עם אותה קולגה. אני לא מרגישה לבד, אבל יש לי פחד שמדברים עליי וצוחקים עליי ופשוט קשה לי שלא אוהבים אותי (וכן אני לוקחת אחריות ויודעת שיש לי חלק בזה) אבל לא תמיד אפשר לתקן שזה תלוי באחרים...
יש לי יכולת בחירה בן שני שולחנות משחק רולטה רוסית . כל בחירה שולחת ללא נודע עם סכנות ופחדים .. הדרך האחת תגביר חרדה תגביר פלאשבקים וסיוטים וקולות ורעשים ...ואי ספקות באופן קבוע ...מבחינת הרפואה דרך שמרנית מלווה בחשש תמידי אבל נו לא רציני בכל מקרה חירום אפשר לבחור בשוחחן השני . מי יודע איך זה משפיע עלי רק אני . בשולחן השני רולטה רוסית להכנס להליך רפואי ולהתפלל . כי אף אחד לא יודע לאיזה מקומות אפלים זה יוביל ...גם כאן התגברות של חרדות כי אף אחד לא רוצה לאבד הכל ברגע או לאבד משהו בכלל.. . אוף .... שתי דיעות שני שולחנות כל אחד דבק במחשבה שלו לא בלי ספקות ואני צריכה להחליט לאיזה שולחן ללכת ...לגרדום תוך אמונה ותקווה שהכל יהיה בסדר למרות הסיכונים .. או תקופת ביניים מלווה בהמון חששות מעקבים פולשנים שידרדרו את מצבי הנפשי בודאות .. אוףףף כבר אמרתי ותודה שאני עדין במצב שיכול לבחור ולהחליט ...
אביב יקרה החלטה לא פשוטה עם השלכות משמעותיים מאחלת לך שאלוקים ידריך אותך להחליט את ההחלטה נכונה אוהבת ואיתך, ינשוף
תודה אהובה בטוחה שבסוף יהיה בסדר ... זה רק צומת כזו .
אביב יקרה אני כל כך מצטערת לקרוא שמצבך הבריאותי לא טוב. מאמינה שהאינטואיציה שלך תדע לבחור נכון את המסלול שימזער עבורך את הסבל. אולי חוות ּּּּדעת שלישית תוכל לעזור לך להכריע? מאחלת לך באהבה הרבה בריאות. שירה
תודה יקרה תודה שראית אותי .. מקווה שהסבל הוא זמני ולא יודעת בקשר לעוד דעה סומכת על מי שמלווה אותי בתהליך .. .
אני יודעת שכתבתי לך קודם ואיך את ???.... אוהבת שאת כאן בסביבה ...תישארי
שיהיה הכל לטובה. הרבה בריאות.
הי אביב, הכי קשה זה לבחור בין שתי אופציות לא טובות. אבל אני חושב שאם ניתן להתייחס לאפשרויות בצורה שונה - זה יכול להיות יותר נסבל. ואכן - טוב שאפשר לבחור. אודי
אודי לוקחת את הרעיון שלך בשתי ידיים ומשכתבת את הדברים בשפת היש ... אז תודה שיש לי אפשרות בחירה ולא בציניות כי אם בהבנה שמצבי לא קריטי ויש לי אפשרות כזו . תודה שנפלתי על איש מקצוע מקסים נדיר פשוט אדם מעבר להיותו מקצועי . תודה שאני לא לבד בתהליך תודה שאני יודעת שאם כל הקושי בתהליך אני יעמוד בזה תודה שדברים ניצפו מבעוד מועד גם אם במקרה שוב מוכיח שאין מקרה בעולם כלל תודה אודי על האפשרות לאזן קצת ולא להאחז בסבל .
תודה שקמתי תודה שהעיניים שלי רואות תודה על זריחה מהממת תודה על מחשבות וחוסר ידיעה תודה על פחדים הם משאירים אותי מרוכזת תודה על משפחה תודה על זוגיות תודה על המטפלת וטיפול תודה על צמיחה ומחשבות להמשך תודה על המים בברז תודה על האויר והיכולת לנשום תודה שזוכרת מידי פעם לנשום עמוק תודה על אנשים שמלווים בדרך תודה על געגועים לאנשים שכבר לא איתי אבל הם כל כך נוכחים תודה על היכולת לבחור גם אם לא ברור מה הבחירה הנכונה תודה על היכולת לטעות גם שמפחיד כל כך ובראש צועקים שאסור לטעות תודה שאפשר להתגבר על הקולות שבראש ולזכור שהם לא שלי הם של אחרים תודה שמנסה ללמוד ולהבין מה בעצם זה הקולות שלי ומה של אחרים שהוטמעו בי תודה על ספה תודה שצריך לבשל ויש מימה לבשל תודה על היש בחיי תודה על ארונות בבית תודה על שולחן וכסאות תודה על מנורות ואור תודה שאני רואה תודה שאני שומעת תודה שיש לי יכולת וירבאלית תודה שאני מריחה וטועמת תודה על מראה תודה על מברשת שיניים תודה על המקום הזה ותודה לך אודי על היותך ... יש כל כך הרבה על מה להודות כל כך מובן מאליו הכל כמעט בעניינו ורק שיש דברים גדולים אנחנו נזכרים להודות .אבל כשחושבים על זה לרגע ,נולדנו ערומים בלי כלום ..וגם לפגועים שבינינו שבאו ממקומות הכי נמוכים מישהו דאג לבגד על הגוף ומישהו דאג שנאכל כי עובדה שגדלנו . מישהו לימד אותנו לדבר ...ואנחנו נושמים וחיים וממשיכים לדבוק בחיים כי יש בנו את התשוקה ויצר החיים .. אז תודה שלמרות כל הקילקולים בדרך נס הם לא פגעו בי בשמחת החיים ...והיצר הזה המולד נשאר חקוק וטבוע בי מתחת לכל הצלקות ...
תודה שהצלחתי לאומר היום שנפגעתי תודה שיש 2 חברות שתומכות בי תודה שיש לי עבודה שמכריחה אותי להיות נוכחת תודה שהזמינו אותי לראש השנה תודה שאני מקבלת כל אחד איך שהוא תודה על אכפטיות וחום תודה שיש כדורי הרגעה שלפעמים עוזרים תודה שאני מתחליה להבין דברים תודה שאני אמיצה תודה על הכנות שלי תודה שיש הפורום הזה
תודה שקמתי תודה שישנתי תודה על קומקום וקפה תודה על מקלחת תודה על פרנסה שמקימה אותי מוקדם תודה על כלבה שמשמחת אותי תודה על אויר ונשימה תודה על יכולת חשיבה תודה שיש כיוון להמשך תודה על מדיטציה תודה על היכולת לחשוב חיובי תודה על שמחת החיים תודה על הכאב והעצב גם אם קשה לי איתם תודה לכל החלקים שלי מקטן עד גדול תודה למי שסובב אותי ונמצא איתי תודה על רגעי אושר תודה שאני יכולה לתת ולומדת לקבל תודה על יכולת ההקשבה תודה שאני יודעת שחייבים לשכלל את היכולת הזו תודה על סתיו קרב ובא תודה שאין רק אביב בשנה תודה על המקום הנדיר הזה תודה על האפשרות לאזן כאן תודה אודי על היותך איתנו לא מוותר עליינו ולנו ... שבת שלום לכולם שבת טובה רכה ונעימה...
הי אודי, תגובת הבטן המיידית שלי לתשובתך "אז איך את מבינה את זה?" הייתה - וואלה אני לא יודעת... או קיי, תצחקו עליי, הלכתי לחפש בגוגל, וויקיפדיה. הכי טריוויאלי... ונחתתי על המשפט להלן: "הכעס הוא המעורר העיקרי לאסרטיביות, שהיא חיונית לפרט להשגת צרכיו הבסיסיים (מזון, פרנסה,.עזרה ועוד)." לא הייתי אסרטיבית, ואולי כן במידה מסוימת, כן התעוררו הרהורים של מה-מגיע-לי- כדי-להמשיך-להתקיים, שזו גם התקדמות. מה שעשיתי בפועל היה לקיחת מרחק פיזי זמני מהאזורים ה'מרעילים'. קטע השרדותי. אוסיף שפניתי למטפל וגם הוא שתק ושתק עוד עד ש - חיפשתי ומצאתי סוג של תשובה בעצמי שהיא אני ושלי. אפשרות עדיפה מלצטט מילים שהן של מישהו אחר ולפעול על פי הנחיות ריקות או מנותקות. אחרי שמצאתי בי את המילים שלי, הוא רשם לי - מצוין. איכשהו מתאים? סוריקטה
הי סוריקטה, המלים שלך תמיד יתאימו. אוסיף גם משלי: בעוד הדיכאון מרפה ומפוגג את חוויית העצמי הרי שכעס ממקד ומגביר אותה. אם תחברי את זה להגדרה מוויקיפדיה ולמלים שלך - יש לך כיוון... אודי
סתם. רציתי להיות פה קצת.
אני מרגישה שממש גדלתי בשנה האחרונה שזה טוב ...אני די חושבת בגדול על החיים ולא מהמנעות צרה .ויחד עם זה הכל מבולבל ולא ברור לי . לא תמיד מצליחה להבין מה מציאותי ונכון ומה בא מהמחשבות של החלקים שלי שחיים בללה לנד .. ומחר יש לי פגישה עם הרופא ואני בלחץ ולא יודעת עד כמה נכון וחשוב לשתף אותו ועד כמה דברים לא קשורים אליו מעבר לפיזי ...והאמת פוחדת ...ומנסה להתעלם מהמצב אולי הוא יעלם והוא לא ...
הי אביב, התעלמות לא מעלימה, את זה את בטח יודעת... ואני בעד להמשיך בדרך שאינה המנעות. אודי