זרות

אודי, נזכרתי בעונה הראשונה של "בטיפול", בסצנה שראובן מתיישב לצד נעמה. יושב קרוב קרוב אליה. זה עורר בי חרדה. לא יודעת למה נזכרתי בזה. באותו היום, הלכתי לטיפול והרגשתי לראשונה, פחד עצום. פחד ממנו. הלב הלם בחוזקה ולא הצלחתי לדבר. רעדתי מקור, והוא נראה לי בן אדם זר. ובתכלס, זה מה שהוא - בן אדם זר... ובבן אדם הזה אני אמורה לבטוח?! אודי, אתה אוהב את המטופלים שלך? אהבה זו מילה "גדולה" מדי, ובכל זאת... אגב (או לא אגב) - בהתחלה נבהלתי שכתבת שאני "מתוקה". אח"כ קראתי שוב וזה הרגיש נעים. הרגשתי שזה בא לך ישר מהלב. זה שימח אותי מאוד. לילה טוב אודי יקר. נטע.

קראתי את הודעתך ומשהו לכד את עיני.. משהו שלא קשור ממש לתוכן הודעתך.. מקווה שלא יפריע לך..אם מפריע, תתעלמי מדברי אלו ,טוב? צפיתי בפרקים של "בטיפול" יותר מפעם אחת.. "אבחנתי" את המטופלים על הפרעותיהם השונות.. ניסיתי גם לצפות על סוגי העברה השונים של המטופלים. את נעמה "אבחנתי" כבעלת הפרעה נוירוטית, הסובלת מתסביך אדיפלי, והעברה שפיתחה לראובן היא העברה אירוטית. אני הזדהיתי מאוד עם איילה. (מעניין, אפילו עם השם שלה אני מזדהה, מזכיר לי קצת את במבי ) "אבחנתי" את איילה כסובלת מהפרעת אישיות גבולית. משהו מנעמה ש"בטיפול" מדבר אלייך ? (כמובן תעני רק אם בא לך ) במבי.