אודי היקר תבין

תבין. אני הייתי נפגעת פוסט טראומה מורכבת התפתחותית (כנראה) שגרם לזה שפיתחתי סימפוטים למיניהם, בולימיה, פציעה עצמית, התפתחות מינית בעייתית וכ'. אבל תמיד ניסיתי והתאמצתי לתפקד ושאפתי להצליח בחיים, למצוא את יעודי המקצועי. הגעתי לטיפול פסיכולוגי (השני בחיי, הראשון היה שנים קודם ולא מאוד משמעותי) ועשיתי אידאליזציה וכ'. רציתי להיות פסיכולוגית, חשבתי זה אומר לתמוך באנשים, רציתי גם להשתייך. עכשיו- לא הייתי מודעת לטראומת הנטישה המוקדמת וכל מיני חוויות גופניות של השמטות שפקדו אותי בטיפול. מאוד ניסיתי להבין וקראתי ספרים אבל לא הבנתי. חייתי את הרמה הרגשית וכנראה ללא ספרציה. אבל אודי תבין, לאור היסטורית קשיים תפקודיים כמו שלי שהמטפלת אמרה לי 'עבדתי קשה להגיע לאן שהגעתי' וכאילו התנשאה עם הכוחות שלה וגם רציתי להיות כמוה פסיכולוגית אז הרגשתי שאומרים לי 'את לא שייכת. החזקים שייכים לפה'. אודי זה הוסיף עוד פגיעה בנפש שלי ובכבוד שלי שלא לדבר על תסכולים שבאו אח"כ ואני לא מבינה אודי. אתה בחרת ללמוד פסיכולוגיה כדי לעזור לא? אז למה מותר לכם לפגוע באנשים כמוני? הרי דברים בעולם הזה מתקיימים בתוך קונטקסט. אני לא מבינה. ומה הקטע של לקחת כ"כ הרבה כסף לפגישה? ואיך זה לא אמור לפגוע בי שאני מרוויחה קרוב למינימום ומי שקיוויתי שיעזור לי להתקדם בחיים גם מרושש אותי עם עלויות וגם מתנשא עם כוחות האגו בו זמנית. התקדמתי מאז הטיפול , ברמת המודעות שלי וגם לא ויתרתי. למרות הכל אני עדיין מתמודדת עם דברים! חותרת לעצמאות. לא ויתרתי! אבל אני לא מבינה למה היא השפילה אותי. אתה יודע איזו תחושה נוראית זאת השפלה אודי? אתם עושים את זה הרבה למטופלים? או שתכף תגיד לי שהכל השלכות ? לא אודי. אלה לא השלכות זה פשוט ההלם שהנפש שלא מצליחה לעכל איך מי שחזק מתייחס בכזאת אטימות לחלש ממנו. הכל משליך על הערך העצמי וזאת הבעיה. היא כאילו אמרה "מגיע לי יותר ואני שווה יותר כי עבדתי יותר קשה' . רק שלא הייתה פה באמת בחירה! היא לא סבלה ממשברי הנפש החולשות והכוונה הורית מאוד גרועה שאני סבלתי מהם. היא לא הייתה בנעליים שלי. והיא העיזה לומר דבר כזה. אודי- זה פגיעה בכבודי כאדם. תבין את זה. תבין איזה תחושה קשה זו שפוגעים בכבוד של בן אדם. באמת שלו. והמטפלת הזאת הותירה אותי עם זכרונות כאלה במקום עם אחרים. אתה יודע אודי ממש הייתי רוצה לקבל תיקון נורמלי ממנה. חוויות טובות שישכיחו את הישנות. אבל לא נותנים את זה. לפעמים אני תוהה אם אתם פוגעים ככה בעוד אנשים או שרק לי היה טיפול כזה. אני באמת לא מבינה למה אי אפשר להסביר בפשטות דברים כדי שאנשים יבינו ומעברים אותם תהליכים רגשיים בכזאת צורה בלי שום הסבר והדרכה. פגעו לי בכבוד אודי. אני לא חושבת שהיא עשתה את זה מרוע זדוני אבל היא פגעה בי מאוד. ואתם תמיד מזהירים מפני 'שרלטנים' אחרים וטוענים איך אתם הסמכות עם ההכשרה.. אבל איבדתי כבוד אליכם בתור סמכות. אין העברה יותר. אין אידאליזיות יותר. אבל יש תחושה של הגעלות :/ הגעלות כי משהו בפן החברתי לא מסתדר לי. זה משעשע אתכם לפעמים לראות את המטופלים סובלים וחוטאים בהתנהגויות חרדתיות ופחדניות ואולי לא רציונליות עד כדי גיכוך מבחינתכם? זה משעשע? אתם יושבים מלמעלה ומנתחים להנאתם את עכברי המעבדה האספסוף האנושי שעה שאינו מודע לעצמו ואין לו יכולת שלילית והוא מדבר מתוך התקליט הדפוסי שלו ואתם מנתחים מבחוץ ומתערבים ומפרשים לו את עצמו ורגשותיו בזמן שהוא מנסה לשוחח עמכם ברמה אחרת? לנהל שיח רעים תמים?... זה מתנשא ומעצבן. אז יש לכם יכולת להשפיע החוצה. אין עצמי שעסוק בשימור עצמי ומתכנס פנימה . אבל למה להשתעשע? אני מוכנה להשבע שהמצוקות שלי שעשעו אותה וגם הכעס שלי. היא חייכה היא לא לקחת את הכאב שלי ברצינות. רק אני מרגישה סוג של עוולה ממצב העניינים הזה? למשל אתה חושב שכפסיכולוג אתה באמת 'יותר שווה' ממני? כלכלית בטח שכן כי זה מקבל ביטוי קונקרטי. אבל אתה באמת חושב שפסיכולוגים נגיד הם אנשים יותר מפותחים ואיכותיים מאחרים? יש לכם את 'הזהות המקצועית' הזאת.. לי אין זהות מקצועית. לא כזאת. להתפאר, להתגאות, להשתייך ולהשתכר בכבוד. זה מרגיז אודי. זה מרגיז. לפחות על תתנשאו על אנשים. ואל תעיר לי על ההכללות. מבחינתי המטפלת ההיא מייצגת גישה כללית קיימת ולא רק את עצמה. וכן עכשיו תגיד שאמרת כל מה שהיה לך לומר שעליי לעבור הלאה. תאמין לי אודי שאם אתה היית חווה טלטלה כמו שלי בזהות ופער בין מצוי לרצוי בשאיפות מול יכולת וגם הכרה באובדן זמן של שנים על סימפוטים וסבל נפשי וסטיות במסלול ההתפתחותי גם לא היית שוכח בנקל... לצד זה אני מנסה להתקדם בחיים. ה'קשה' שלי היה יותר 'קשה' מה'קשה' שלה כי הנפש שלי הייתה חסינה וחסונה פחות, רגישה הרבה יותר. זאת צביעות במיטבה. זה מגעיל :/ היה הרבה יותר עוזר עם הייתה פשוט מתייחסת אלי כשווה בין שווים וכמו בן אדם ובכבוד במקום לתת את ההרגשה הדוחה הזאת שהיא 'יותר' ואני פחות. כי היא 'עבדה קשה'. זה לא יפה ובטח לא מרפא שום דבר נפשי. כולם היו רוצים להשתייך לאיפה שנחשב טוב ומוערך! איפה היכולת שלכם לעזור בזה? כל חווית ההשפלה הזאת הייתה כ"כ מיותרת! כאנשי מקצוע איך אתם נזהרים שלא לעולל אותה? או שזה לא ממש אכפת לכם? טוב. הלכתי עכשיו.

עשיתי גוגל :P