אנא עיזרו לי

שמי צופית אני בת 30 נשואה + 2 חיי ממש מפחידים וממורמרים הכל התחיל לפני כ3 שנים כשהייתי בפעם הראשונה בחיי בהלוויה של בן דוד של בעלי פתאום הדופק שלי עלה ל220 באמת ככה הרגשתי את הפעימות עד הבטן בום בום הייתי לבנה כמו סיד סחרחורות הלכתי למד'"א עשו לי מהר זריקה להורדת הדופק ומשם לבה"ח בטיפול נמרץ בקצור מאז כנראה משהו השתבש שם כי אני סובלת מפעימות מוקדמות. וגם מרגישה את זה. אז כל הזמן אני חושבת על המוות וזה מחליא כל פעם שמשהו חולה במחלה קטלנית אני חושבת שאני הבאה בתור רעידות בידים צביטות בחזה הרופאים כבר לא יכולים לראות אותי (היפוכונדרית) זה מפריע לי בעבודה בחיי היומיום ובמיוחד בזוגיות כמה בעל יכול לשמוע כואב לי וזה כבר הגיע עד נפש אנא עשו משהו ה אותי כי כשכואב לי משהו אני כבר לא יו עת אם זה ספתום של חרדה או של מחלה תענו לי בבקשה היום

צופית שלום רצוי כמובן לבצע את הבדיקות הרפואיות הדרושות, אולם לאחר שמיצית אותם וגם דיווחת על כך שיש לך תגובות חרדה, יתכן שצריך לטפל בזה ברצינות בכיוון הפסיכולוגי. אני מצרף תקציר לשיטות הטיפול המקובלות בחרדה. אני מציע שתפני לייעוץ פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן