מבקש עזרה

שלום לך פסיכולוג נכבד ושלום לכל הקוראים! שמי ירון ואני בחור רווק בן 33 מאיזור המרכז.גר בינתיים אצל ההורים .כרגע לא עובד (עבדתי עד לא מזמן כמעט שנתיים במפעל 9-11 שעות ביום בשכר מינימום,אך המפעל העתיק את פעילותו לצפון ולכן פוטרתי יחד עם מרבית העובדים),לומד קורס הסבה מקצועית להנהלת חשבונות בתקווה שאזכה לעסוק בתחום . סיימתי לפני 10 שנים תואר ראשון בהצטיינות יתרה,אך מכיוון שיש לי 2 בעיות (האחת של צחוק בלתי נשלט אשר תוקפת אותי אחת לחודשיים בערך ונמשכת משהו כמו 3-5 דקות שבמהלכן קשה לי לשלוט בצחוק והשנייה של חוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה) לא יצא לי למצוא עבודה בתחום אותו למדתי.יש לציין שלגבי הצחוק המצב בחודשיים האחרונים דיי מצויין מכיוון שאני התחלתי ליטול ויטמינים ומינרלים שעוזרים להרגיע אותי (על ידי הגברת ייצור חומר שנקרא גאבא) .יש לציין שאני מודע לכך שהצחוק לא במקום כשהוא לא במקום ומנסה אפילו בעודי צוחק להפסיק לצחוק.וכמו כן אני מסוגל להתרכז אפילו בעודי צוחק. לפני כמעט 4 שנים ,בעקבות כשלונות להכיר בת זוג ובעקבות פיטורים טראומטיים מעבודה,נכנסתי לייאוש וכדי לפצות על מצבי התחלתי להתאמן בהליכה מהירה.הייתי הולך כל יום כ-20 ק"מ ורזיתי המון במשקל עד שהגעתי למצב ששקלתי רק 52 ק"ג ואני בחור של מטר שמונים פלוס . יש לציין שהייתי אוכל המון באותה תקופה אבל לא הצלחתי לעצור את ההידרדרות במשקל . לקחתי את עצמי בידיים ותוך מספר חודשים העליתי בכוחות עצמי את משקל גופי ל 70 קילוגרמים. ואז באמצע שנת 2010 החלטתי לעבור לגור לבד ולמצוא עבודה טובה (למרות שאני מכבד כל עבודה !) ,אך קודם כל לפתור את בעיית הצחוקים אחת ולתמיד שכאמור מתרחשת אחת לכמה חודשים ומפריעה לי מגיל קטן . הלכתי לפסיכיאטרית באמצעות קופת חולים וביקשתי ממנה כדור שיגרום לי להפסיק לצחוק (אמרתי לה שאני מעוניין בפתרון של זבנג וגמרנו) ולאחר שיחה יחידה של 6 דקות (כל הפגישה איתה ארכה 9 דקות ברוטו) היא שלפה כדור אנטיפסיכוטי .יש לציין שמעולם לא היו לי תופעות פסיכוטיות כלשהן,ומעולם לא איבדתי ,תודה לאל ,ולו לרגע ,את המגע עם המציאות וההתנהגות שלי תמיד מאורגנת (למעט הצחוק הזה) .נטלתי למחרת את הכדור והכדור לא רק שלא עזר אלא עבד הפוך : התחלתי לצחוק ללא שליטה כמעט בלי הפסקה.ככה במשך כחודש מבלי יכולת לבטל את השפעת הכדור הארור הזה. נכנסתי לייאוש.אמרתי לעצמי :עכשיו אף בחורה לא תרצה אותי ואף מקום עבודה לא יסכים לקבל אותי.מרוב ייאוש עמוק ומתוך דאגה לפרנסה מינימלית החלטתי לעשות הצגה ולגרום שייאשפזו אותי בבית חולים פסיכיאטרי .עשיתי הצגה שבה כאילו אני שומע קולות למרות שהמצב לא היה כך ולו לרגע קט מעולם! הם אשפזו אותי .יש לציין שמהרגע שבו נכנסתי לאשפוז הצחוק פסק לחלוטין כנראה כתוצאה מההלם . הם נתנו לי כל מיני כדורים וקנו את ההצגה שלי .לאחר חודש וקצת ,מתוכו 6 ימים במחלקה סגורה שוחררתי הביתה עם הבחנה של סכיזופרניה .עלי להדגיש ולומר שאין לי סכיזופרניה בכלל ואני לא אחד שיש לו והוא מתכחש לכך שהוא חולה ! הכל היה הצגה. הבעיות היחידות שיש לי הן בעיית הצחוקים ובעיית חוסר הביטחון העצמי ואולי גם אוסידי קל של בדיקת דלתות או ברזים שכבר לא קיימת כיום . אני מאוד מעוניין להכיר בחורה לקשר רציני ואין לי בכלל דרישות גבוהות מהבחורה.אני בחור שנראה טוב וגם עם תכונות אופי טובות ואחרים אמרו לי זאת אך אני לא מצליח.אמנם היו לי בעבר כמה קשרים עם בחורות אך רובם היו חד צדדיים. עכשיו יש את הבעייה שאם אכיר בחורה ואספר לה את מה שכתבתי כאן ואת ההצגה שגרמה לאשפוז היא תירתע ממני.מה היא תבין? היא תאמין לי או שתחשוב שאני חולה ומתכחש למחלה .ואני באמת לא מתכחש אלא מודע לכך שעשיתי הצגה הן מתוך ייאוש והן מתוך רצון להשיג רווח . בנוסף לכל מה אעשה במקומות עבודה מסויימים אליהם ארצה להתקבל .יש לצערי הרב מלא סטיגמה .ובמיוחד אצלי כשהכל היה הצגה! מה לעשות? תודה על ההתיחסות וסליחה על האורך של הפנייה! ירון