זקוק לעצות

אין לי מושג מה לעשות... אני מרגיש חנוק.. באופן מחזורי זה קורה כל כמה זמן, לפעמים כל כמה שבועות, או כמה ימים. נולדתי עם חיך ושפה שסועים, מה שגרם בדיעבד לחיים שלי להיות לא קלים בתור ילד, מתבגר וגם היום כבוגר. או שהתייחסו אלי כשונה, הציקו לי, פגעו בי. לא עשו לי חיים קלים. אני אדם בודד.. מתבודד.. שחי כמעט בבדידות. לא עושה כלום מעבר לעבודה, בערך פעם בשבוע חדר כושר. בעבודה לא כל כך מתחבר עם אנשים. אין לי כמעט חברים, לא יוצא לבילויים ונשאר בבית. לא מסוגל להוציא את עצמי החוצה.. אני לא יוצא עם נשים, אני לא מנסה. הפסקתי להאמין בקונספט של הדייטים. מעולם לא עברתי דייט ראשון, אני מניח שלמראה שלי יש חלק לא קטן. בחלק קטן מהמקרים זה מגיע מצידי שאין דייט שני, אבל ברוב המקרים לא. למה החברה שלנו פוסלת אנשים עם מומים? זו לא אשמתי שנולדתי עם מומים. מה גם שקשה לי להרגיש משהו כשאני מול נשים, מבחינת משיכה. כמו שאני מכיר את עצמי אני סטרייט. מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים, ונראה לי שאחרי שמחצית מחיי העברתי ב"בידוד חברתי" זה גם יהיה בלתי אפשרי ליצור מערכת כזו. מצד שני מאוד קשה לי להיפתח אל אנשים, בכלל. קל לי כאשר בטיולים בעולם, מעבר לכך זה כמעט בלתי אפשרי. אני לא מייצר חברים חדשים. כאילו שאחרי גיל 30 זה כבר בלתי אפשרי. לא יודע מה לעשות בנידון. גם בגלל שאני לא מצליח להוציא את עצמי מהבית. פייסבוק לא ממש נחשב, אני מכיר שם המון נשים, אבל לא מגיע לדייט. אני לא מצליח לדחוף את עצמי...ברגע שזה מגיע למצב של להגיע לדייט או כלום, אני מוותר.. ): נעלם... גם מבחינת טיפולים, יש לי עבר של 14 שנים. גם אצל פסיכיאטר וגם של נטילת תרופות נגד דיכאון, אבל בגלל חוסר אמונה בתרופות אלו ובגלל מצב כלכלי הפסקתי לפני כמה שנים ומאז לא המשכתי. וכבר הרבה זמן שאני חושב להתחיל מחדש, אבל אני פשוט לא מסוגל...להתחיל שוב. אין לי כל כך אמון במטפלים הקודמים, אני לא חושב שהם סייעו לי מבעד לעובדה שבגללם אני כנראה עדיין נושם וקיים, וגם זה לא בטוח שלטובה. אין לי מושג מה לעשות, בחודשים האחרונים ממש קשה לי. לא יודע מה לעשות.. החיים האלו עם המום הם פשוט סיוט אחד ארוך ומתמשך שלא נגמר. היו שנים שחשבתי שאני אצליח להשלים עם המציאות, אבל בכל פעם מחדש אני מגלה שאין טעם לחיות באשליות שכאלו. מצד שאני אני לא סבור עד כמה ניתוחים נוספים יועילו לי..במיוחד כאשר אין אפשרות להגיע ל-100 אחוזים ועדיין קיימים בעיות נפשיות, חולשה מנטלית, יו ניים איט. אין לי מושג מה לעשות, מרגיש כאילו אני עומד בפני צומת קריטית..

איך זה בדיוק אמור לעזור לי? מה זה קבוצה טיפולית? איך זה עובד? איך מגיעים לזה ולקבוצה מתאימה? איך בדיוק הקשיים והבעיות של אחרים אמורים לגרום לי להרגיש יותר טוב עם עצמי? אינני נוטה לשמוח לאיד ואינני סבור שבעיות של אחרים יכולים לגרום לי להרגיש טוב יותר או לראות דברים בפרספקטיבה אחרת. אלו דברים נוספים אני עוד יכול לראות מבעד למום? מצטער זה פשוט כללי מדי בשביל ההבנה שלי.. ): תודה

אני לא יודע מה זו קבוצה טיפולית, איך זה עובד, היכן מוצאים קבוצה כזו באזור חדרה. אולי רחוק יותר בשביל דיסקרטיות. או איך אמורים סיפורים של אחרים לגרום לי להרגיש טוב יותר עם עצמי. שימוש במונחים כלליים מעולם לא סייעו לי להבין ולפתור תא הבעיות שלי. איך בדיוק טיפול עם קבוצה אמור לסייע לי לשפר את המיומנויות החברתיות שלי, אני קצת מתקשה להבין. לראות מעבר ל"מום"? איך בכלל ניתן כאשר אין בכלל "כוח" ו"אנרגיות" לעשות כן?? איך אפשר בכלל לראות מעבר למום?