בלבול, חוסר ריכוז, תלישות, עמעום, חוסר שקט

שלום אודי, אני מבינה שנכנסתי לפורום סוער ומתיש - ואולי זה דוקא מתאים לתיאור המצב שלי -בכל אופן, אני מקוה שתמצא מקום וזמן לקרוא ולענות לי. לכאורה הכל בסדר: בנזוגי ואני עומדים למסד את יחסינו, במקביל מנסים להכנס להריון וגם עוברים דירה בתקופה הקרובה. אלו הרבה שינויים בבת אחת, זה ברור, אבל עדיין יש לי תחושה מעיקה של אי שקט, ולא כי אני לא שלמה עם השינויים האלו. רציתי בהם כ"כ הרבה זמן! והזמן הוא גורם מלחיץ - שנינו רווקים, לקראת גיל 40, במערכת יחסים בריאה ראשונה מזה שנים, יחד כבר שנתיים ואוהבים מאד. כל העבודה שהשקענו בבניית הקשר מתחילה לשאת פרי ודווקא עכשיו אני מרגישה שאני מתפרקת. זו חרדת נטישה? סימפטום של הסתגלות? הורמונים? (לא, אני עוד לא בהריון) הרס עצמי? או מה? התסכול גדול דוקא משום שנדמה לי שאני מאושרת, אבל כל הזמן בא לי לבכות, וכל ארוע מערער אותי. אני לא מסוגלת להתרכז ויכולת התיפקוד שלי שואפת לאפס. בא לי כל הזמן לישון. זה לא אופייני לי. אני בד"כ אנרגטית ואופטימית. אובייקטיבית אין לי על מה להתלונן. בנהזוג שלי מקבל הכל בסבלנות ובהבנה אבל אני מרגישה שאני הולכת ומתחרפנת. אז מה לעזאזל קורה לי? תודה על תגובתך ושיהיה לנו סופ"ש שליו ורגוע.