לא מתחילים איתי..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
די אני פשוט מתחרפנת מזה אני כול כך עצובה,מאוכזבת בכל פעם שאני יוצאת עם חברות לא משנה כמה יפה אתלבש פשוט לא מתחילים איתי אני מקבלת מאנשים תגובות פה ושם שאני כן נראית טוב אבל כלום רק מכוערים ואלו שאני ממש לא מעוניינת אני פשוט כבר התחלתי לקנא בחברות שלי,ואני לא מרגישה לא יפה לידן או משהו פשוט אני כבר לא יודעת למה ואז כל הערב אני נעשית עצובה ומבואסת אני כל כך קנאית ליופי ואסטיקה ומשקיעה בעצמי המון מעמלת המון אוכלת נכון ואז כאילו בא לי לקבל תגובות ולא זה מרגיז אותי שאני ככה מתבאסת ושזה המצב וזה גורם ל להתחבר לעצמי ולהיות בטטוחה אוף כול כך דימוי עצמי שכזה למרות שהוא עלה המון מה עושים? תודה
הי. באמת מעצבן לא לזכות להתפעלות מאחרים. כמה ייאוש ואכזבה, ובעיקר פגיעה במקום כ"כ פגיע, באיזור שאת מרכזת סביבו כ"כ הרבה מאמצים...כרגע נשמע שמדובר במעגל שמחזק את עצמו ככל שלא מבחינים בך כך את מנסה יותר, ההתעלמות נחווית אז כמעליבה יותר, הביטחון העצמי יורד והצורך בתגובה אוהדת גדל, וחוזר חלילה... אני רוצה לנסות לעזור לך לחשוב אחרת על החוויות שלך. כדי שמישהו יתפעל ממך, צריכים שיתקיימו הרבה משתנים, שיופי הוא אחד מהם (ואגב, לפי מחקרים, אפילו לא המרכזי שבהם, ועובדה שגם בנות "מאותגרות יופי" מצליחות למצוא זוגיות...): את צריכה לשדר עניין, לדעת לתקשר, להתפעל מאחרים ואפילו להיות עם נוכחות מורגשת (אבל לא מורגשת מדי). אני חושבת שאולי הקושי שלך נעוץ באחד המתשנים האחרים: ייתכן שאת לא משדרת רצון, צורך או עניין, ייתכן שאת מקרינה בטחון עצמי נמוך או בהלה, אולי את מפספסת מסרים או ניסיונות, או גורמת להם להתמסמס. כל אלה דברים שחשוב שתשימי לב אליהם, ואולי תוכלי גם להשתמש בחבר/ה או איש מקצוע, שיעזרו לך לראות כיצד נראים הדברים מהצד. מעבר לכך, אני תוהה האם הקושי בזוגיות או בקשר מתמצה רק סביב התחלות, או מוכר לך גם באזורים אחרים. הרבה פעמים בעיות ביצירת קשר, קושי באינטימיות, נטייה לריחוק והימנעות ממגע (נפשי ופיזי) מתבטאים כבר בשלבים ההתחלתיים של קשר זוגי, ואולי המצוקה שלך כעת מסמנת קושי ברובד הזה. אני מקווה ומאחלת לך שעם עבודה עצמית ונכונות לבדוק ועם הרבה סבלנות (ומזל כמובן אף פעם לא מזיק...) תצליחי למצוא זוגיות מוצלחת. בהצלחה, מלי.
מילים לא יספיקו כדי לתאר עד כמה אני שמחה שהעלת את ההודעה הזו... הנושא היחידי שאני לא יכולה לדבר עליו עם החברה הכי טובה שלי.. (שהשותף שלי המליץ לי פשוט לא לצאת איתה) אני מכירה היטב את תחושת האשמה שנובעת מהקנאה הזו ואת תחושת העלבון במצבים אלו. המצב כולל בעיניי 3 מערכות יחסים חשובות, ואני אנסה לתאר לך איך אני התמודדתי ומתמודדת עם המצב, בתקווה שאולי חלק יעזור גם לך. 1) החברות ביני לבין אותה בחורה- לזכור שהיא לא עשתה דבר התורם למצב הזה. לזכור עד כמה החברות חשובה לשתינו, ועד כמה אנחנו שם אחת בשביל השנייה במצבים הקשים. 2) החברות ביני לבין עצמי-לזכור שגם אני לא אשמה, אך כן לקחת אחריות ולראות מה אני יכולה לשנות, וכמו שאמרת- להתחבר לעצמך.זה כולל לנסות להבין איך אני מתקבלת מנק' המבט של הצד השני. 3) "החברות" ביני לבין העולם- לבין את כלי המשחק שפועלים במקומות מסויימים ואת ההשפעה של הסיטואציה או ה-setting על ההתנהגות שלנו ועל התחושות שלנו. מה עשיתי בפועל ןאיך הכל מתחבר למערכת אחת? 1) בשלב ראשון הפחתתי בתדירות של היציאות למקומות כמו פאבים ומסיבות, בהם הדגש הוא על משיכה. זה היה הדבר הכי חשוב שעשיתי, שאחריו כל הדברים כמעט קרו מאליהם. הייתי נמצאת במעגל כזה, המחשבה שלא התחילו איתי מספיק בשבוע שעבר, גרמה לי כל כך הרבה חרדה, שכאשר יצאתי שוב- הייתי גוש קרח קפוא ולחוץ, או לחילופין פלרטטן בצורה לא טיבעית בתחזוק של וודקה רד בול. בהסתכלות מהצד- גם אני לא הייתי מתחילה איתי. בנוסף, עובדה (באמת, קראתי בספר לימוד) מעניינת היא שמראה חיצוני חשוב ברגע הראשוני, אך כאשר אנחנו מעוניינים ביחסים לטווח ארוך- תחומי עניין משותפים וחברות חשובים יותר. כלומר, אנחנו נוטים להיות בררנים יותר לגבי מראה חיצוני שמדובר "בסטוץ", אך מוכנים להתפשר עליו שמדובר במשהו רציני. למה? כי אנחנו חכמים! זה לא הדבר הכי חשוב!. האם החברות שלך שמתחילים איתן יותר לדעתך מאושרות יותר? נמצאות בזוגיות יציבה ובוטחת יותר? שיהיה ברור, אני לא מזלזלת במשיכה ובתשוקה, אני פשוט למדתי על עצמי שזה כל-כך סוגסטיבי ופשוט משהו שמתרגלים אליו. בחור שהיה מושא הפנטזיה שלי, נראה לי כיום הכי מכוער שבעולם אחרי שהכרתי אותו, ולהפך בחור שלא נמשכתי אליו בכלל נראה לי יום מדהים ומהמם. אני מסכימה שאם מדובר במראה מאוד קיצוני (יפה מאוד או מכוער מאוד) אז מתרגלים קצת פחות או יותר לאט, אבל רובנו איפשהו באמצע. לשנות את הרגלי היציאות שלנו לא היה פשוט, אך בהחלט משתלם ומשתלב עם שלושת מערכות היחסים שתיארתי: עם עצמי- בכך שאני לא צריכה ללכת למקומות שעושים לי רע (המטרה היא להנות ביציאה ולא לחזור הביתה מבואסת בסוף הערב לא?), עם החברה- המטרה היא להיות בקשר איתה ולא להיות בתחרות איתה (גם אם רק סמויה). ועם העולם- למה אני בעצם מצפה שאני הולכת למקומות בהם הכללים ברורים- דגש הוא על החיצוניות? אבל ברגע שמפסיקים משהו אחד נותר חלל, שאם לא ממלאים אותו במשהו חדש, קל למצוא את עצמך באותו לופ. הצעדים הבאים שלי היו: 2) "זמן איכות" עם החברות: סרט, הצגה, מופע מוזיקלי, ארוחת צהריים במרפסת עם כוס יין ומוזיקה טובה, טיול אופניים בצהרי שבת, פינוקי מניקור וספא, קניות... והרשימה ארוכה (מדהים כמה זמן וכסף מתפנים כשמפסקים לבלות עד השעות הקטנות של לילי שישי). כל פעילות שנועדה למען הקשר עצמו, במקום המאפשר את הקשר עצמו (ז"א ללא תחרות על תשומת לב גברית). 3) אז לא בפאבים ומסיבות איפה לעזאזל אני אפגוש גברים?? בכל מיני מקומות! אתרי הכרויות באינטרנט למשל, דרך חברים ומכרים- לא בושה לשאול או אפילו רק ליידע את מי שמסביבך שאת רוצה להכיר מישהו (אני יותר רגועה שאני יוצאת לדייט עם חבר של ידיד שלי, מאשר אם מישהו שראיתי ל-2 שניות בפאב), וכמעט בכל מסגרת חוץ ממקום העבודה. (לימודים, חדר כושר, חוג בישול)... 4)"זמן איכות" עם עצמי: לא לקחת ללב! לא לספור ולנהל רשימות! אני בזבזתי הרבה זמן בלחשוב למה מי שאני הייתי מעוניינת בו לא היה מעוניין בי, בזבזתי הרבה זמן בלהעלב מזה שלא התחילו איתי ולהישאר בבית, בזבזתי הרבה זמן בלחכות שיתחילו איתי במקום לעשות את הצעד. ובקיצור בזבזתי הרבה זמן בלדוש במקום במחשבות "אילו (הייתי 2 ק"ג פחות, ו-5 ס"מ יותר)". אני יודעת שזה קשה, ואולי אני סתם נופלת עלייך עם כל מיני דברים לא רלוונטים, ובטח גם לא מחדשת לך הרבה. ולשם שקיפות- אני לא נמצאת במערכת יחסים (יש לי דייט שלישי עם מישהו הערב..wish me luck), אבל הבטחון העצמי שלי עלה וההתנהגות שלי כיום הרבה יותר יציבה רגועה ואופטימית ואני בטוחה שזה רק עניין של זמן (ומתחילים איתי היום יותר למרות שהזדקנתי בשנה). באיחולי אהבה והרמוניה פנימית לכולנו! (ועל הדרך גם שנה טובה).
שלום אדית קראתי את מה שכתבת ומצאתי עצמי מהנהנת בהסכמה. נשמע שעברת דרך ארוכה עם עצמך, וגיבשת יכולת להתבונן על המקום הזה באופן ששומר עליך ואותך. דרך ארוכה, שבוודאי תוכל לעזור ולהרגיע עוד אנשים... תודה על השיתוף (וכמובן המון בהצלחה בפגישה...) מלי.
אדית יקרה פשוט עשית אותי חכמה ומאושרת יותר בהחלט חלק מהדברים ידעתי אבל חידשת לי המון