המיואש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בן 46 מטופל אצל פסיכולוגים כבר משנת 1998 . במשך כעשר שנים ויותר עברתי אצל כמה פסיכולוגים והיום אני יכול להכריז שפסיכולוגיה זו אשלייה גדולה..אני אדם חסר ביטחון עצמי, הססן ומתלבט כרוני ובמיוחד בפני החלטות גורליות.. מייסר את עצמי ברגשי אשם ובדאגנות יתר.. איני יכול להתמודד עם הבעיות ומנסה לברוח מהן. אני גדלתי אצל שני הורים סמכותיים מאוד: אבי ואחי הבכור שהיו מפחידים ואלימים ובמיוחד האח.. אמי יצור חלש שהייתה מפחדת נורא מאבי .. אני זוכר את עצמי כילד שעושה את הכול כדי לרצות את כולם.. גם כמבוגר.. גם האישה שהתחתנתי עימה(אשתי כיום).. דומה מאוד להם.. היא דומננטית והיו לנו מריבות רבות ובחודשים האחרונים היא תבעה אותי במשפט ובמשטרה ובסוף לא הצלחתי להתגרש ממנה.. הייתי חלש לקבל החלטה.. במהלך כל הטיפולים שלי אצל הפסיכולוגים לא השתפרתי.. הייתי קשוב להם וביצעתי את כל מה שביקשו ממני לעשות: דמיון מודרך, היפנוזות, הרפיות (כל זה במהלך המפגשים ומחוץ להם), כתיבת הדברים על נייר, כתיבת מכתב אבל לאחי מה אני מרגיש כלפיו בשל התנהגותו כלפיי בהיותי ילד ועל מה אני סולח לו ועל מה לא. עשיתי את כל התרגילים שהיו מבקשים ממני ושום דבר לא עזר.. היום אני מאוד מתוסכל מהפסיכולוגיה והפסיכולוגים.. אני מרגיש שהכול מלאכותי לא פותר בעיות עמוקות.. אני ממשיך להיות חסר ביטחון עצמי, הססן עד מוות, מייסר עצמי ברגשי אשם,, מבטל את עצמי לטובת האחרים, איני יכול להתמודד עם בעיותיי ובמיוחד כשמדובר בבעיות גורליות כמו המשך הקשר עם אשתי.. לאן לפנות עכשיו.. מה לעשות.. אני חושב לשים קץ לחיי ולהתפטר מכל העולם הזה.. אנא עזור לי..
דני שלום, קראתי את דברייך ואני מבין מדוע אתה חש ייאוש. אתה מרגיש שדבר לא השתנה בך למרות שהשקעת עשר שנים בניסיון לשנות את עצמך, להפוך פחות הססן, להעלות את הערך העצמי שלך בעיני עצמך, ולהפסיק לרצות אחרים, למצוא מה חשוב לך ומה אתה רוצה וכיצד אתה רוצה להשיג זאת. רק בקריאה שנייה שמתי לב למשהו שנראה לי חשוב. אמרת שעשית בטיפולים כל מה שביקשו ממך, כל מה שאמרו לך לעשות. ונראה לי שגם בטיפול, במקום ששמור לך ורק לך, הרגשת גם כן צורך לרצות את המטפלים. לעמוד בדרישותיהם ככל האפשר ובכך גם שיחזרת דפוסים מהעבר אך ללא שהם עובדו או דוברו. אני חושב שזהו נושא חשוב בהווויה שלך, הצורך לרצות. נראה לי חשוב שתיתן לו מקום בטיפול, אולי טיפול שונה הפעם, טיפול פסיכודינמי. טיפול שבו תוכל לדבר גם על מה שקורה בינך למטפל וכיצד זה משחזר דפוסים מהעבר. טיפול שאולי דרכו תוכל להרגיש פחות צורך לרצות ואולי גם יכולת למצוא מה באמת אתה רוצה. אז אני חושב יהיה לך גם קל יותר לדרוש את זה. דרור